מינוי מנהל מיוחד להקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל'

ב"ה

תיק ‏ 1009279/1

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב שלמה שטסמן – אב"ד, הרב יצחק זר, הרב עידו שחר

בעניין: הקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"נ'

המבקשת: המפקחת על ההקדשות – עו"ד רחל שקרג'י

נגד

המשיבים: 1. נאמן ההקדש הרב [ד']

2. עמותת ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"נ

(ע"י ב"כ עו"ד רפאל שטוב וע"י מזכיר העמותה)

הנדון: מינוי מנהל מיוחד להקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל'

החלטה

רקע

'הוועד הכללי כנסת ישראל' הוא הוותיק שבמוסדות החסד בארץ ישראל. הורתו ולידתו של 'הוועד הכללי' בקדושה בשנת תרמ"ו (1886) על ברכי מייסדיו, ארזי הלבנון אדירי התורה בירושלים עיה"ק, רבה של ירושלים הרב שמואל סלנט והרב מקאליש בעל ה'אמרי בינה' הרב מאיר אויערבאך זצוק"ל.

מקור פרנסתם המרכזי של בני העדה האשכנזית בירושלים היה כספי 'חלוקה' שנאספו לטובת בני ירושלים ברוסיה ואשר חולקו על ידי המוסד המרכזי 'כולל ווילנא' אשר נקרא גם 'כולל הפרושים' עליו נמנו כל בני העדה האשכנזית בירושלים. 

עם גידולה של העדה האשכנזית בירושלים וריבוי העולים מארצות שונות, החלו גם פילוגים ומחלוקות בענייני 'חלוקה', כאשר עולים מארצות שונות, ואפילו מערים שונות, החלו להתפלג ולייסד להם 'כוללים' מיוחדים אשר נקראו על שם הארץ והעיר ממנה יצאו. זאת – בטענה כי דעת הנדיבים מחוץ לארץ קרובה לבני ארצם ומחוזם הגרים בארץ ישראל יותר מאשר לבני שאר הארצות והמחוזות. 

דעתו של הרב שמואל סלנט, כל ימיו, לא הייתה נוחה מריבוי הכוללים – כמספר ערי גלויותיך היו כולליך ירושלים ­– מציאות אשר יצרה פירוד ופילוג בהנהגת העדה האשכנזית בירושלים. בראותו שאין בכוחו למנוע את חלוקת העדה לכוללים, יזם ופעל לפחות לאחד את כל הכוללים בהנהגה כללית אחת והצליח להקים את 'ועד כל הכוללים' ובשמו 'הוועד הכללי' בנשיאותו ובנשיאות הרב מאיר אויערבאך (להרחבה: מאמר 'שם לשמואל' בתוך הספר 'אוצר החסד קרן שמואל' בעריכת ד' נ' ברינקר, ירושלים, שנת ה'ת"ש). 

כפי שמעיד הרב שמואל סלנט במכתב משנת תרנ"ח (1898) לרבני ופרנסי הקהילה היהודית ביוהנסבורג (הובא כנספח בסופו של הספר בשערי בית הדין – הקדשות ומוסדות ציבור חלק א) חזונם של מייסדי 'הוועד הכללי' היה לאחד ולאגד את כל הכוללים לעדה אחת בעניינים כלליים, ולתמוך בעניים שאינם נמנים וממילא אינם נהנים מתמיכת אחד הכוללים הירושלמים המיוחדים. 

כפי שעולה ממסמכים היסטוריים מטרותיו של 'הוועד הכללי' היו: עזרה ותמיכה לפליטים (עולים חדשים); החזקת רבנים ותמיכה בתלמידי חכמים ולומדי ישיבה; הכנסת כלה; סיוע ליולדות, חולים, אלמנות ויתומים וחלוקת 'קמחא דפסחא'. מטרה חשובה ונכבדה נוספת הייתה בנין 'בתי דירה' לשיכון משפחות עניות. במסגרת זאת הוקדשו ונבנו שכונות 'כנסת א' 'כנסת ב' ו'כנסת ג' במרכזה של ירושלים המתחדשת מחוץ לחומות. 

ביום ב' שבט תרס"ו (1906), יום מלאות תשעים שנה לרב שמואל סלנט, הוקמה לצידו של 'הוועד הכללי' קרן הלוואות בשם 'אוצר החסד קרן שמואל' אשר העניקה הלוואות בתנאים נוחים, ללא ריבית ולזמנים ארוכים, ליחידים ולמוסדות ואשר סייעה לבסס את היישוב היהודי בירושלים ברוח ובחומר. 

בשל חשיבותו ומרכזיותו של 'הוועד הכללי', שנהנה מיוקרה רבה בשל פעולותיו כמו גם בשל גדולי תורה שעמדו בנשיאותו, ביקשו נדיבי לב אשר הקדישו נכסיהם לטובת עניי ירושלים כי 'הוועד הכללי' ינהל את נכסי ההקדשות ויהיה אמון על חלוקת פירותיהם לעניי ירושלים האשכנזים – פרושים וחסידים. כך נוצר במרוצת השנים 'אשכול הקדשות' גדול אשר נהניו – עניי ירושלים ואפוטרופוסיו – ראשי ומנהלי 'הוועד הכללי' שאותם מונו בתי הדין שעל ידי הרבנות הראשית ובשלבים מאוחרים יותר בתי הדין הרבניים. 

פעילותו של 'הוועד הכללי' לאורך השנים רצופה בפירודים, סכסוכים ומחלוקות אשר העסיקו רבות את הרכבי ההקדשות בבית הדין לדורותיהם. 

 כך גם בדור האחרון. בשל בעיות חמורות בהתנהלות 'הוועד הכללי', שהביאו לשיתוקו, נכנס בית הדין הרבני הגדול (בהרכב הגר"ש דיכובסקי, הגר"ש בן שמעון והגר"א שרמן) בין השנים תשס"א – תשס"ג לעובי הקורה ונתן כמה החלטות משמעותיות בעניין 'הועד הכללי כנסת ישראל' ו'אוצר החסד קרן שמואל', לרבות בעניין קביעת מסגרת חדשה לניהולם וארגון מחודש של נכסי ההקדשות. באופן ייחודי ויוצא דופן ההחלטות ניתנו על דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

ההליך אשר לפנינו 

במסגרת כמה דיונים, חלקם בתקופה האחרונה, אשר קיים בית הדין להקדשות בהרכבו הנוכחי בעניינם של הקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל', עלתה תמונה מדאיגה, כי החלטות בית הדין הגדול, הן בעניין אופן ניהול 'הוועד הכללי' והן בעניין ארגון וניהול נכסי ההקדשות, לא יושמו על אף שכבר חלפו למעלה משבע־עשרה(!) שנה ממועד נתינתן.

זאת ועוד: מצאנו ליקויים יסודיים בהתנהלות 'הוועד הכללי', בהתנהלות נאמן ההקדשות הרב [ד'] ובאופן ניהול ההקדשות. נפרט בקצרה חלק מהם:

להקדשות 'הוועד הכללי' נאמן אחד בלבד בניגוד מוחלט לדין תורה, כאשר פעילות זאת נוצרה ומתמשכת גם בשל פעילותו של הרב [ד']; נאמן ההקדשות נמנע באופן מתמשך מלהגיש דוחות ואף מהגשת רשימה מלאה של נכסי ההקדשות; אשכול הקדשות 'הוועד הכללי' כלל אינו מנוהל ע"י נאמן ההקדשות אלא ע"י עו"ד רפאל שטוב העושה בהקדשות כבתוך שלו; עו"ד רפאל שטוב יזם וקידם עסקת נדל"ן משמעותית בנכס הקדש 'בית דוד' בהליך פגום ופסול; צו של בית הדין האוסר כל דיספוזיציה בנכסי ההקדשות הופר באופן בוטה; נכסי הקדשות אשר שוויים מאות מיליוני ש"ח שוכבים כאבן שאין לה הופכין ולא נעשו כל פעולות שיש בהם ממש לפעול להשבחתם ובכך להשיא את פירותיהם; והחמור מכול: זה תקופה ממושכת, 'הוועד הכללי כנסת ישראל' אינו מחלק תמיכות לנהניו וניתן לקבוע חד־משמעית שאינו פועל ליישום מטרותיו – תורה, צדקה וחסד.

המסגרת ההלכתית 

מסורת הפסיקה בבתי הדין הרבניים, שיסודה בדברי הפוסקים, שאין בית הדין רק 'דן' בענייני ההקדשות אלא הוא 'אביהם של הקדשות' והאפוטרופוסים הממונים על ידי בית הדין הם שלוחיו (עיין דרכי משה חושן משפט סימן רצ ס"ק א בשם תשובת הרשב"א; חכמת אדם סימן קמז סעיף כג; שערי עוזיאל שער ז פרק א). 

בית הדין כ'אביהם של ההקדשות' וכממונה עליהם מחויב לפקח ולוודא שנאמני ההקדשות מונעים את ירידת נכסי ההקדשות לטמיון, דואגים לשמירתם והתפתחותם, ופועלים בנאמנות ובחריצות כדי שהקרן והפירות יעמדו ליישום המטרות הנעלות שהועידו להם המקדישים. 

בפסק דין מכונן של בית הדין הרבני הגדול בעניין ההקדשות הדתיים (פד"ר ב עמ' 18) כתב הגר"א גולדשמידט זצ"ל (שם עמ' 34–35): 

[...] האחראי על ההקדש הוא בית הדין.

כל אפוטרופוס הפועל בניהול הקדש נמצא בפיקוחו של בית הדין, ומכל שכן אפוטרופוס שמינוהו בית הדין הפועל כשלוחו של בית הדין ומכוחו – דוק בדברי הריטב"א בתשובתו המובאת לעיל שאין לצאת מתחת יד בית דין או שלוחם דבר שאינו מתוקן.

ולפיכך אין צורך כלל בתביעה של תובע מסוים. בית הדין בעצמם הם התובעים, ועליהם מוטל לדאוג ולשמור על שלוחם, שלא יצא דבר שאינו מתוקן.

ובאותו פסק דין כתב גם (שם עמ' 24–25): 

[...] כל דבר הנעשה על ידי בית דין צריך להיות מתוקן בתכלית, בלי כל חשש וספק.

ואם בית הדין מינה אדם לתפקיד מסוים – הרי הוא שלוחו של בית הדין לפעול בשמם ומכוחם, וצריך שיהא ודאי ללא כל ספק שאדם זה הוא האדם המתאים והראוי לתפקידו, וצריך שיהא תמיד בטוח שהוא ממלא תמיד את שליחותו בשלמות כפי שהוטל עליו.

על דעת כך נתמנה, ובזה כוחו של המנוי.

וברגע שמתעורר חשד וספק שהממונה אינו ממלא את תפקידו באמונה, והאמון בו מתערער כך שבאופן כזה לא היו ממנים אותו מתחילה – הרי מאותו הרגע פקע תוקף המנוי, שניתן אך ורק על יסוד אמון מלא. והרי זה –מאותה השעה שהספיקות התעוררו – מינוי טעות, ואין בית הדין רשאי לאפשר לו להמשיך בפעולותיו, וחובה על בית הדין לסלקו מיד. 

העולה מן האמור הוא שבית הדין – אבי ההקדשות מחויב לוודא שהתנהלות ההקדש מתוקנת בתכלית ושנאמניו – שלוחי בית הדין – ממלאים תפקידם בנאמנות ובשלמות כמצופה וכמחויב. 

יישומו של הדין בנידוננו 

במהלך הדיונים שקיים בית הדין התברר כי הקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל' אינם מתנהלים בצורה מתוקנת ושנאמן ואפוטרופוס ההקדשות לא קיים לכאורה את חובת נאמנותו כלפי בית הדין, ההקדש והמקדישים. 

בנסיבות אלו, ולאור המלצתה החד־משמעית של המפקחת על ההקדשות, עו"ד רחל שקרג'י, בסיומו של הדיון שהתקיים ביום כ"ג במרחשוון תשע"ט (1.11.18), מחליט בית הדין שאין מנוס ממינוי מנהל מיוחד להקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל' ולהקדשות 'אוצר החסד קרן שמואל'.

פסיקתא 

1. בית הדין ממנה את עו"ד רונן מטרי מרח' אריאל שרון 4, גבעתיים, למנהל מיוחד של כלל הקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל' והקדשות 'אוצר החסד קרן שמואל' ובכללם:

(1) הקדש 'בית דוד' רח' הרב קוק 9 ירושלים הידוע כגוש 3050 חלקה 21;

(2) הקדש 'ברנט': גוש 20062 חלקה 90, גוש 3066 חלקה 71, גוש 30068 חלקה 52; 

(3) הקדש 'עטלזון': גוש 30086חלקה 113;

(4) הקדש 'זיטומיר': גוש 30087 חלקה 281;

(5) הקדש 'שפר־מילנר': גוש 30088 חלקה 23; 

(6) כנסת א': גוש 30047 חלקות: 50, 51, 52;

(7) כנסת ב': גוש 30047 חלקות 53, 54, 55;

(8) כנסת ג': גוש 30047 חלקה 116;

(9) הקדש 'סבוראי': גוש 30101 חלקה 99, גוש 30026 חלקה 106, גוש 30102 חלקה 44;

(10) הקדש 'הילולא־לוואי': גוש 30066 חלקה 74, גוש 30063 חלקה 126, גוש 30063 חלקה 84;

(11) כל הקדש אחר המשתייך לאשכול הקדשות 'הוועד הכללי כנסת ישראל' ו'אוצר החסד קרן שמואל'.

2. למנהל המיוחד מסורות כל הסמכויות, לרבות סמכות האפוטרופסות, לניהול כלל נכסי אשכולות הקדשות 'הועד הכללי כנסת ישראל' ו'אוצר החסד קרן שמואל' כמו גם הסמכות לייצוגם בפני הערכאות המשפטיות השונות. 

3. המנהל המיוחד יגיש לבית הדין, באופן שוטף ובהתאם לצורך, בקשות למתן הוראות. 

4. המנהל המיוחד יפעל להגשת דוח ראשוני לבית הדין בתוך שלושה חודשים אשר יכלול פירוט כלל נכסי ההקדשות ומצבם הפיזי, התכנוני והמשפטי. 

5. ניתן בזה צו לאפוטרופוס ונאמן ההקדשות, הרב [ד'], לשתף פעולה עם המנהל המיוחד ולסייע לו במילוי תפקידו. 

6. בתקופה הקרובה יפעל בית הדין לכונן חבר נאמנים ואפוטרופוסים מורחב ולצרף לשורותיו גדולי תורה ומנהיגי ציבור, בהתאם להחלטות כבוד בית הדין הגדול מיום ט"ז בסיוון תשס"א (7.6.01) ומיום כ"ט בכסלו תשס"ג (4.12.02).

המנהל המיוחד ובהמשך הדרך ההנהלה המקצועית יפעלו לאור הנחייתם ותחת פיקוחם של בית הדין וחבר הנאמנים והאפוטרופוסים. 

ניתן ביום כ"ד במרחשוון התשע"ט (2.11.2018).

הרב שלמה שטסמן – אב"ד הרב יצחק זר הרב עידו שחר

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה