ב"ה
תיק 1023714/9
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ, הרב שלמה שפירא
המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יגאל בן חיים)
נגד
המשיב: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אושרית נבון ועו"ד שלמה סבן)
הנדון: הַכְוונה בענין קביעת משמורת והסדרי הראיה
החלטה – הבהרה
בפני ביה"ד מונח ערעורה של האם על החלטות ביה"ד האזורי: החלטתו לחייב את האשה להתגרש, והחלטותיו בעניין משמורת הבן והסדרי הראיה. בדיון שנערך בפנינו הביא ביה"ד את הצדדים להסכמה לגירושין, והצדדים התגרשו.
החלטה זו מתייחסת להחלטות ביה"ד בעניין משמורת הבן והסדרי הראיה, אשר ז"ל:
"א. הבן [י'] ישאר במשמורת קבועה של האב.
ב. פסק הדין הנוכחי אינו מתייחס להסדרי הביקורים, והם יזכו להתייחסות בנפרד."
בהחלטות נוספות קבע ביה"ד שימשיך לטפל בנושא הסדרי הראיה גם אחרי הגירושין.
האם מלינה על שתי הקביעות: קביעת המשמורת ביד האב, והקביעה שהאם תראה את בנה רק במרכז הקשר.
ב"כ האשה העלה טענותיו על החלטת ביה"ד שהסתמכה על חוות דעת של המומחה שמינה ביה"ד. לדבריו ישנן חוות דעת הפוכות של מומחים אחרים. לטענתו, רוב הדיינים שדנו בעבר בתיק קבעו שאין מניעה למתן המשמורת לאם, ובוודאי שאין מניעה לאפשר לה הסדרי ראיה חופשיים מחוץ למרכז הקשר. לעומתו, טוען ב"כ האב שעקב מחלת האשה יש סיכון במתן הסדרי ראיה חופשיים, ובוודאי במתן משמורת לאם.
עיון בתיק הצדדים בביה"ד האזורי מגלה שבימים אלו הוגש תסקיר משלים, הממליץ על התחלת הליך לקביעת הסדרי ראיה בין הבן לאמו מחוץ למרכז הקשר. ביה"ד האזורי מלווה הליך זה, כפי שקבע בהחלטותיו לפני הגירושין. לאור האמור, אין מקום להתערבות בית דיננו כל עוד הליך הסדרת הסדרי הראיה מתנהל ומלווה ע"י ביה"ד האזורי. אם יושלם ההליך במתן פסיקה סופית, ופסיקה זו לא תיראה לאחד הצדדים, יהיה ביכולתו להגיש ערעור.
בשולי הדברים ואחרי העיון בכל החומר שבתיק חובתנו להבהיר, אף שהאם חולה במחלה שהפחד והבורות גורמים לאדם מהישוב להירתע מהחולים במחלה זו, כאשר האם מטופלת כראוי אין מניעה אמתית לקביעת הסדרי ראיה ואף משמורת לאם. דברים אלו צריכים להיעשות אחרי שהאם תיבחן לגופם של דברים, ויתברר שהאם מקבלת את הטיפול הרפואי הראוי. אין ספק שאף אם יקבע שהאם בנסיבות העניין אינה יכולה להיות משמורנית, עכ"פ לעת עתה, חובה על שירותי הרווחה לבחון גם את יכולתו של האב להיות משמורן.
אין ספק שבנסיבות תיק זה שבהם הבן נמצא רוב הזמן מאז לידתו אצל האב ומשפחתו, יש חשש שיתחיל מצב של ניכור הורי בין הבן לאמו, אף שלא באשמת האב. ולכן על ביה"ד לפעול באופן מהיר ליצירת האקלים להסדרי ראיה חופשיים בין הבן לאמו, דבר שיגרום להידוק הקשר בין הבן לאם וימנע מצב של יתמות בחיי האם.
חובתנו להדגיש שעל האב לשתף פעולה ליצירת קשר ראוי וחם בין הבן לאמו. חבלה בקשר כזה יכולה לפגום במסוגלותו ההורית של האב, ואכמ"ל.
עם מתן החלטה זו מורה ביה"ד למזכירות לסגור את התיק.
ניתן ביום ח' בשבט התשע"ח (24.01.2018).
הרב אליעזר איגרא הרב א' אהרן כץ הרב שלמה שפירא
פסק דין
בפני ביה"ד מונחות בקשות שני הצדדים:
חובתנו להבהיר: החלטתנו השיפוטית היא האמור בתחילת פסק הדין, שמכיוון שביה"ד עדיין לא גמר טיפולו בתיק, עדיין לא הגיע הזמן למתן החלטה בערעור.
עם זאת, חובתנו להוסיף שעל פניו התנהלות ביה"ד נראית התנהלות ראויה, וביה"ד פועל באופן מקצועי ואחראי בנסיבות מקרה זה, כשברור שחובת ביה"ד לבדוק העובדות לאשורן בטרם ייתן החלטות מעשיות.
חלקו השני של פסק הדין הינה החלטה הצהרתית עקרונית, על הדברים הצריכים להיבדק לפני מתן החלטות סופיות בתיקים כגון אלו. היינו, שגם במקרים בהם נראה על פניו שאחד הצדדים חולה ואין אפשרות שתיקבע אצלו המשמורת, אין הדבר קובע בהכרח שהמשמורת תהיה אוטומטית אצל ההורה השני, ללא בדיקה עניינית של יכולתו ההורית. מטעם זה הדגיש ביה"ד שחלק מחובת ההורה המשמורן, הינה שמירה על כבודו של ההורה השני וההשתדלות ליצירת קשר ראוי ונאות עם ההורה החולה, מפני שהקשר עם שני ההורים, הינו צורך הכרחי לקטין.
מניעת הקשר ע"י מי מן הצדדים, ודאי שתשפיע על הקטין בהמשך חייו. עכ"פ, אין בפסק הדין הנזכר משום העברת ביקורת על האב או על ביה"ד.
החלטה זו ופסק הדין מיום ח' בשבט תשע"ח (24.1.2018) מותרים לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים .
ניתן ביום כ"ו בשבט התשע"ח (11.02.2018).
הרב אליעזר איגרא הרב א' אהרן כץ הרב שלמה שפירא