כפיית גט במי שניתק קשר עם אשתו ומתנה חזרה לשלום בית בתנאים לא סבירים

ב"ה

תיק 1185239/2

בבית הדין הרבני האזורי טבריה

לפני כבוד הדיינים:

הרב חיים בזק – אב"ד, הרב שלמה שושן, הרב איתן זן בר

התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד תהילה כהן)

נגד

הנתבע: פלוני

הנדון: כפיית גט במי שניתק קשר עם אשתו ומתנה חזרה לשלום בית בתנאים לא סבירים

החלטה

ביום י"א בשבט תש"פ (06.02.2020), ניתנה החלטה כדלהלן:

"בהמשך להחלטה שניתנה ביום י' בשבט תש"פ (05.02.2020), הנתבע הובא לדיון בתביעת הגירושין של האישה ובנקיטת צווי הגבלה כנגדו. הבעל טען שהוא מבקש שלום בית, אך לא הסביר את פשר היעלמותו והתחמקותו מכל קשר עם אשתו או עם בית הדין. במצב כזה אין כל אפשרות לנהל ניסיון של שלום בית, וניתן לקבוע כי הבעל הוא בגדר של "מורד", מאחר והוא ניתק כל קשר עם האישה. בשל כך מתקבלת תביעת האישה לכפות על הבעל את הגירושין וכן מתקבלת תביעתה להטלת צו הגבלה של מאסר."

נקבע כי נימוקים נוספים יינתנו בנפרד. להלן הנימוקים:

תחילתם של ההליכים בין הצדדים הייתה בתביעת גירושין שהגישה התובעת ביום ו' בניסן תשע"ט (11.4.19), זאת לאחר שהליך יישוב הסכסוך לא צלח בשל אי התייצבותו של הנתבע. ביום ל' בסיון תשע"ט (3.7.19), התקיים דיון ראשון ובו הציגו שני הצדדים את עמדותיהם. למחרת ניתנה החלטה ובה הוצגה עמדתו של הבעל כדלהלן:

הבעל טוען שזה עשר שנים, אשתו, אותה הוא אוהב מכבד ומעריך, שינתה את הנהגתה, ובשל הצלחתה המקצועית היא מתנשאת עליו, גם האווירה הדתית אינה לטעמו, היא לועגת לו, בזה לו, ולא טבלה משך תקופות ארוכות.

הוא מסרב לגירושין. לדבריו האישה חייבת להשתנות, עליה להפסיק עם עבודתה ואז חייהם ישובו להיות מוצלחים כבתחילה.

בית הדין נוכח כי הפערים בין הצדדים גדולים ועל כן הוחלט כדלהלן:

ראינו בעינינו כי הצדדים אינם מנהלים שיח משותף כלל, הבעל חי בעולם משלו, והאישה וילדיה חיים בעולם מקביל, אין ביניהם הסכמה כמעט על דבר, לא על איך נראה שולחן שבת, לא על הקריירה המקצועית שלה, לא על כלכלת הבית, לא על הדרך החינוכית וההשקפה שיש להנחיל לילדים, לא על התנהלות של משפחה.

ריבוי ה"לא", מוביל אותנו בהכרח למחשבה, שאין עתיד לקיומה של זוגיות זו, המריבות ילכו ויעמיקו והעתיד צופן בחובו, פערים הולכים וגדלים.

אנו סבורים שראוי שהבעל יפנים את המצב הנוכחי. ללא חיי אישות הוא מזמן לעצמו ניסיונות של חיי חטא. לכן ראוי שהבעל ייתן גט מרצונו הטוב שהרי כתוב בספר משלי "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב". וכשם שקיבל שכר על הדרישה למשפחתיות חמה ומלוכדת, כך יקבל שכר על הפרישה מהכעס והמדון שאופפים אותו.

קראנו את מכתבי הבעל בעיון, והם מבטאים כעס ותסכול בלתי נסבלים, לא ברור מדוע הבעל מתעקש להמשיך לסבול ולגרום סבל, שרק ילכו ויחמירו בשנים הבאות. עם זאת, בשלב זה לא ניתן לסדר גט מכיוון שהצדדים מתגוררים באותה דירה."

בהמשך לאותה החלטה הצדדים הופנו למשא ומתן במטרה להגיע להסכם גירושין. למעשה לא התקיים כל משא ומתן בשל סירובו של הבעל.

בהמשך הדברים האישה הגישה בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל, והצו ניתן כמבוקש. לדברי האישה, כאשר הגיע הצו לידי הבעל הוא נתקף בזעם עצום וכך היא תיארה את התנהגותו בדיון שהתקיים ביום י"ח באלול תשע"ט (18.9.19), (בשורה 23 מהפרוטוקול):

"האישה: מאותו היום שהוא קיבל את ההחלטה, נתתי לו את זה ביד, מאותו רגע הוא התהלך כמו ארי בסוגר, הוא אמר שהוא לא ייתן לי גט, הוא יישאר במאסר כמה שצריך. הוא אמר שהוא ירד לבית הדין וכעס על הרב ד' שזה לא לפי ההלכה. הייתי בחופשה שבוע וחצי לאחר מכן. כל מה שעשיתי זה לא קביל מבחינתו. יצאתי לחופש לאחי. ב- 24.7 כשחזרתי - האדם גילח את כל הארונות והציוד שלי. אני בפתח הבית והוא אמר שאין לי כלום ואני מתחילה איתו דף חדש. הבן הקטן שלי נכנס וראה שהכול ריק. עירבנו משטרה. הוא לקח לי את הטלפון וזרק למים בגלל שזה עבודה זרה. הוא לקח לי את המחשב בזמן שהתעלפתי. המשטרה לקחה אותו והוא היה במעצר עד ליום שישי. ניתן לו צו הרחקה לשבוע. בדיון שהיה הוא אמר שאני צריכה למצוא את אביר חלומותיי והוא זרק הכול לצפרדע. מדובר בבגדים, כיסוי ראש, תכשיטים, ציוד של העבודה."

בעקבות התנהגות זו, האישה הגישה בקשה לצו הגנה במשטרה ולאחר מכן פנתה לבית הדין בתביעה להשבת החפצים ולהרחקת הבעל. בעקבות בקשתה, ביום י"ד באב תשע"ט (15.8.19), ניתנה החלטה כדלהלן:

"התקבלה בקשה מטעם הנתבע לקבל הארכת זמן להגשת תגובתו להחלטה הקודמת, וכן בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ ולקיים דיון בהול.

כמו כן התקבלה בקשה מטעם האישה ובה טענה שהנתבע העלים את רכושה וטען שהשליך את כולו לאשפה, לאחרים אמר שהרכוש מופקד במקום הידוע לו והוא ישרוף את כולו במידה ולא תבטל האישה את כתב תביעת הגירושין כנגדו.

עותק מכל בקשה יועבר לצד השני.

החלטות בית הדין:

קביעת מועד לדיון: בית הדין יקיים דיון דחוף בבקשת הבעל. מזכירות בית הדין תהיה בקשר טלפוני עם הנוגעים בדבר ותתאם את מועד הדיון.

העלמת רכוש האישה: על הבעל להגיב תוך חמשה ימים שבכללם ימי פגרה, לטענה שהעלים את ציודה האישי ועזרי העבודה שלה.

יובהר כבר כעת, כי עליו להשיב לידי האישה (על ידי איש קשר) את כל ציוד האישה שנלקח על ידו, לרבות קלסרים, ספרים וחפצים אישיים, וזאת תוך 72 שעות. אם החפצים לא יוחזרו במועד שנקבע וכן אם הוא זרק חפצים כפי שהצהיר בבית המשפט עשוי בית הדין לחייבו בתשלום עבורם וכן יהיה מקום לחייבו בהוצאות ובקנס."

הבעל לא הופיע לדיון שזומן ותגובתו באמצעות באת כוחו הייתה שהוא אינו מוכן להחזיר את הציוד שלקח עד שיהיה שלום בית לפי תנאים שהוא הציב.

בדיון שהתקיים ביום י"ח באלול תשע"ט (18.09.2019), בהתאם להחלטה הנ"ל, הבעל לא הופיע והודיע באמצעות באת כוחו (בשורה 5 לפרוטוקול) כדלהלן:

"בית הדין: הוא ויתר על אומן?

באת כוח הבעל: לא. האדון ביקש שאני אגיע ואגיד את דבריו לבית הדין. אם הגברת מעוניינת בשלום בית היא תקנה לו כרטיס טיסה לאומן ותבטל את הצו."

בעקבות הדיון ניתנה ביום כ"א באלול תשע"ט (21.9.19), החלטה כדלהלן:

"א. מועד לדיון: ביום א' בתמוז תשע"ט (4.7.19), נתן בית הדין החלטה שמשמעותה היא המלצה לגירושין, אך נאמר בה שלא ניתן לבצעם בשל המגורים המשותפים בדירה אחת. כעת, לאחר שהצדדים נפרדו, ניתן לסדר את הגט, ובהתאם לכך, מזכירות בית הדין תקבע לצדדים מועד לסידור גט. במועד זה האישה תביא עמה את הכתובה, תעודת הנישואין ואדם המכירם היטב ויוכל להעיד על שמותיהם. בשל היעדרותו הבלתי מוצדקת מהדיון האחרון, הבעל יוזמן בצו הבאה עם שחרור בערבות של 5000 ש"ח. ככל שבמועד הדיון האיש יסרב למתן הגט, יתקיים דיון בחיובו בגט והטלת צווי הגבלה.

ב. בשל היעדרותו מהדיון, בקשת האיש לביטול עיכוב היציאה מהארץ לצורך נסיעה לאומן לא נדונה והצו יישאר בתוקפו.

ג. צו למדור שקט: באת כוח האישה מבקשת להוציא צו למדור שקט כנגד הבעל כיון שתוקף צו ההגנה שניתן בבית המשפט עומד להסתיים. באת כוח האיש מתנגדת לבקשה וטוענת שעל בית המשפט לדון בבקשה זו, כיוון שהוא זה שהוציא את הצו שקיים כעת. בית הדין דוחה עמדה זו וקובע כי במסגרת סמכותנו לדון בנושא המזונות, בית הדין מוסמך לדון גם בנושא המדור ועל כן תינתן להלן החלטה בבקשה.

הצדדים פרודים והקטינים נמצאים עם האם, ומכיוון שקיים רקע בעייתי של הטרדות מצד הבעל, שיש להן השפעה גם על הקטינים, בית הדין מוצא לנכון להיעתר לבקשת האם, וניתן בזאת צו למדור שקט האוסר על האב להיכנס לבית שבו מתגוררת האישה עם הקטינים. תוקף הצו עד למתן החלטה אחרת. אם הבעל מעוניין להיכנס לדירה, יהיה עליו להגיש בקשה שבמסגרתה יהיה עליו לפרט האם יש באפשרותו לממן עבור האישה והילדים דיור חליפי כדי לאפשר להם מדור שקט."

בדיון שהתקיים בתאריך ט"ז בחשון תש"פ (14.11.19), התברר כי הנתבע ניתק קשר עם באת כוחו, וכי האישה איננה יודעת היכן הוא ולדבריה אף אחיותיו דיווחו לה שאינן יודעות דבר על מקום הימצאו. האישה ביקשה למנות חוקר ולהפנות אותה לאגף העגונות וכך נעשה. לאחר מספר שבועות, הבעל אותר, והובא לבית הדין תחת צו הבאה הכולל מעצר ללא שחרור בערבות.

בית הדין ניסה לדבר על ליבו שייתן גט לאישה, אך הוא סירב לדבר לגופו של עניין ואך ורק הטיח האשמות ועלבונות כלפי בית הדין. בשל ההתנהלות המתוארת הוחלט להטיל עליו צו מאסר לשלושים יום לפי החוק לקיום פסקי דין של גירושין והוחלט לכפותו למתן גט. הנימוק ההלכתי לכך היה בשל סירובו לקיים שלום בית עם אשתו. אמנם הוא טען שאם האישה תסכים לתנאיו הוא יואיל בטובו לחזור אליה לשלום בית, אך הוא לא הכיר בחלק שלו במצב שנוצר, והודיע כי ללא תנאים שהוא מציב הוא לא יסכים לחזור לשלום בית, ולא ישיב לאישה את החפצים שלקח. התנאים שהוא הציב לחזרה לשלום בית אינם מתקבלים על דעתנו. בנוסף לכך, עצם העובדה שהוא ברח מפני אשתו ולא יצר קשר עמה במשך תקופה ארוכה, מהווה מרידה שבגינה ניתן לכפותו.

אמנם גם האישה איננה מעוניינת בשלום בית, אך בתנאים שנוצרו ניתן להבין את עמדתה ואין כל הצדקה לדרוש ממנה להסכים לחזור לבעל שמתנהג בצורה כזאת.

נוסיף עוד גם את דברי רבנו ירוחם הידועים (בספר מישרים נתיב כג ח"ח) בדבר שני בני זוג שאינם מעוניינים זה בזה, והבעל מסרב לתת גט, וזה לשונו:

"כתב מורי ה"ר אברהם בן אשמעאל, כי נראה לו שאישה שאמרה לא בעינא ליה יתן לי גט וכתובה, והוא אומר אנא נמי לא בעינא לך, אבל איני רוצה ליתן גט. מסתברא דאין דנין אותה במורדת להפסידה כלום מעיקר כתובה ונדוניא, אלא מיהו משהינן לה תריסר ירחי אגיטא, דילמא הדרי בהו, ולאחר שנה כופין אותו לגרש, והפסידה תוספת וכל מאי דיהיב לה מדיליה, דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה".

אמנם רבנו ירוחם קבע שיש להמתין י"ב חודש בטרם כפיית הגט, ואילו הבעל היה מציע ערבות לכך שיתייצב לדיונים היה מקום לשחררו מהמעצר ולזמנו לדיון נוסף בתום י"ב חודש, אך בנדון שלנו לא הייתה כל אפשרות לשחרר את הבעל לדרכו, מכיוון שהוא לא הסכים לדבר ולהתייחס לדברים שנאמרו, ולא הייתה כל הזדמנות לאפשר לו להציע ערבות לכך שיתייצב לדיונים. ומאחר וכבר חלפו יותר מי"ב חודש מאז תביעת הגירושין, בוודאי שיש מקום לכפיה.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום כ"ח בניסן התש"פ (22/04/2020).

הרב חיים בזק – אב"ד הרב שלמה שושן הרב איתן זן בר

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה