ב"ה
תיק 1236570/2
בבית הדין הרבני האזורי חיפה
לפני כבוד הדיינים:
הרב דניאל אדרי – אב"ד, הרב אלעד עלי, הרב משה זאדה
התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אבי אמר)
נגד
הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד גדעון נתנאל)
הנדון: הפסד כתובה באישה שיזמה את הגירושין
פסק דין
הצדדים נישאו בתאריך ט' בכסלו תשע"ה (1.12.14) ולהם בת אחת משותפת ילידת ט' בניסן תשע"ט (25.3.18).
בתאריך כ"ח בסיון תשע"ט (1.7.19) הגישה האישה בקשה לגירושין ובני הזוג התגרשו בתאריך כ"ו באייר תש"פ (20.5.20).
הדיונים בעניין הקטינה והרכוש נידונו בבית המשפט.
בפני בית הדין עומדת תביעת הכתובה של האישה ע"ס 180,000 ש"ח.
בתאריך ל' בשבט תשפ"ב (1.2.22) התקיים דיון הוכחות בעניין הכתובה.
בהליך נחקרו הצדדים ובסיומו הונחו הצדדים להגיש כתבי סיכומים.
להלן טענות ומענות הצדדים:
טענות האיש
לדברי האיש האישה לא זכאית לכתובתה וזאת מכמה טעמים:
טענות האישה
כנגד האיש הוגשו והוצאו צווי הגנה. האיש רדוף וחושב שהאישה ומשפחתה מעוניינים לפגוע בו, דבר שמשפיע על התנהלותו והתנהגותו היום יומית. האיש פגע והעליב את האישה ובאחת השבתות, כאשר נסעו עם הקטינה, התחיל לצעוק ולהשתולל, מה שגרם לאישה שחששה מנהיגה במצב כזה, לעצור בצד, להוציא את הקטינה ולברוח מהמקום.
לדברי האישה היא שיזמה הליכה ליעוץ זוגי, ומי שמנע את ההליך היה האיש, שאמנם הגיע לייעוץ אבל לא שיתף פעולה עם המלצות היועצת.
האיש כינה את האישה ואביה עבריינים ופושעים והודה שכל מטרתו להכניס את האישה ואביה לכלא.
לדברי האישה לאיש יש יכולת כלכלית גבוהה ומעבר לכך כושר השתכרות שיכולה להגיע למשכורת של עשרות אלפים ש"ח בחודש.
דיון והחלטה
אין ספק שכאשר הצדדים הופיעו לבית הדין שניהם היו מעוניינים להתגרש ולא רצו לשקול שלום בית.
בדיון הגירושין שהתקיים בתאריך 2.12.19 הצדדים הסכימו להתגרש.
השאלה שעומדת לפתחו של בית הדין היא מי הגורם לגירושין.
בין הצדדים ויכוח עובדתי - מי היה מעוניין בשלום בית ויזם הליכה ליעוץ נישואין.
האיש צירף לכתב ההגנה ולכתב הסיכומים הודעות ווטסאפ המוכיחות את טענתו.
לקמן מספר הודעות ווטסאפ:
"ננסה למצא את הדרך, אני כן מוכן לעשות שינויים, ואם תבואי צעד לקראתי אולי נצליח"
תגובת האישה: "אני לא רוצה יותר וזה סופי".
גם אחרי התגובה הנ"ל האיש כותב:
"וגם אם זה רק אולי זה שווה לנסות"
ותגובת האישה: "תהיה בריא".
"אז אם זה חשוב לך צריך ללכת לטיפול, אי אפשר שכל כתב יהפוך לסיוט וצעקות, יש דברים שצריכים טיפול מקצועי".
תגובת האישה: "הטיפול לא יעזור".
"אני רוצה פגישה עם פנינה בדחיפות אי אפשר ככה זה לא הגיוני מזמן".
תגובת האישה: "היא לא תעזור כלום לא יעזור".
האיש מגיב: "אז אין מה לעשות אני מנסה הכל".
ותגובת האישה: "גם לדעתי אין מה לעשות".
האיש עונה: "קונה, יוזם, מנקה, מטפל, משתדל".
והאישה כותבת בתגובה: "אתה התעקשת אז אני מנסה".
המובא לעיל הם רק חלק מההודעות.
ראוי לציין שגם בית הדין הציע לאישה לגשת ליעוץ זוגי והאישה סרבה (שורות 10-11 לפרוטוקול) בעוד שב"כ האיש ציין שהאיש כן היה מעוניין לשלום בית (שורות 31 ו 36 לפרוטוקול הדיון).
האיש עצמו אמר בבית הדין בדיון (פרוטוקול הדיון שורות 124-129) שהוא פנה לחברות של האישה ואף לאמה על מנת שיעזרו לשקם את מערכת היחסים ביניהם.
האישה לא הכחישה ואמרה שזה היה מאוחר מדי.
בנוסף האיש ניסה לקרב את אשתו ע"י בילויים משותפים.
כפי שעולה מהודעות ווטסאפ שהונחו לפני בית הדין בכתב הסיכום של האיש, האיש ניסה לקרב את אשתו ע"י הליכה לבילויים משותפים. יזם נסיעה לחו"ל והליכה משותפת להופעה והאישה סיכלה את התוכנית (הודעת ווטסאפ מתאריך 14 במאי 2019) ולאחר מכן בתאריך 29 במאי 2019 הציע נסיעה משותפת לחו"ל (לאחר מהיעדים: ברצלונה, פראג פריז או ברלין), הליכה לארוחת בוקר במלון (26 ביוני 2019) ועוד.
האישה עצמה בדיון שהתקיים בתאריך 1.2.2022 לא הכחישה שהאיש יזם דברים כאלו ואחרים וענתה (שורה 121) "זה בילויים והנאות ולא החיים עצמם".
תשובת האישה לא מובנת, האיש יזם את הדברים לא בכדי לבלות אלא כדי לשקם את מערכת היחסים ביניהם מתוך הבנה ששבירת השגרה ויציאה מהלחצים היום יומיים תעזור אולי לשנות את המגמה במערכת היחסים ולהעלות אותם על דרך המלך.
דברים אלה הם כפי שהאיש עצמו טען (שורות 124-126 לפרוטוקול שם) ואמר:"אני מראה את המאמצים שלי לשמור על הקשר ואת ההתנגדות שלה".
גם בעניין יחסי האישות האיש הציג הודעות ווטסאפ המוכיחות את טענתו שהאישה מנעה ממנו יחסי אישות, בנוסף הוא עצמו ניסה ליזום הליכה משותפת ליעוץ בעניין והאישה מנעה זאת.
האישה השתמשה בביטויים שאין ספק שהם מראים ומוכיחים שאינה רוצה אותו כלל ואף אם ישתנה (הכל מתועד בהודעות ווטסאפ), נעתיק חלק מההודעות (ההדגשות לא במקור):
"אתה מתעקש על משהו שלא עובד ולא יכול לעבוד".
"כל אחד מאיתנו צריך דברים אחרים בבן הזוג".
"פשוט לא חושבת שאנחנו מתאימים".
"אין בינינו משיכה, אין איך לשנות את זה".
"אם אין את זה לא יכולה להתקיים אינטימיות, אם אין אינטימיות אין יחסים זוגיים, אם אין יחסים זוגיים אין לנו בשביל מה להישאר ביחד כזוג".
"לא רוצה לשנות אותך לא רוצה כלום".
"מה שאני צריכה זה בן זוג, גבר, סקס, אתך זה כבר לא יהיה לצערי גם אם תיתן יד וזה גם לא הפיך".
המעיין ייווכח שהאישה עצמה מונעת את חיי האישות ובכך גורמת לפירוד, והאיש עשה ואף היה מוכן לעשות הכול בכדי לתקן את הדברים ש"לדברי האישה אינו בסדר".
הודעה לדוגמא מתאריך 26 למאי 2019 בה האיש מציע ללכת למפגש לזוגות ומציע שילכו יחד, והאישה בתגובה אומרת שיקנה הודו טחון. האיש ממשיך לשאול על הסדנא ששלח לה והאישה עונה לו על התקנת מזגן.
בעניין הטענה של האיש שהאישה חיה במערכת יחסים אינטימיים עם בת זוג, האיש צירף מסמכים לכתב הסיכומים שיש בהם יותר מרגלים לדבר לאשר את טענתו. הודעה בה האישה מחפשת נשים להיכרות, תמלול של בת הצדדים בה היא אומרת שאין אבא אלא אמא ואמא ועוד. ובפרט שהאישה עצמה לא הכחישה בפה מלא את דבריו של האיש וז"ל הפרוטוקול (שורות 155-159) בחקירת האיש את האישה:
"טענת שאין משיכה אז בעצם לסבית?
ואתה הומו.
יש לי תמונה שלך מאתר היכרות מחפשת נשים, איך את יכולה לרצות גברים.
זה צנעת הפרטי ואני לא יודעת מהיכן הבאת את זה, אני יוצאת עם מי שבא לי גם עם גברים, אני כבר לא נשואה.
אמנם יש לדון האם בטענה זו כפי שהיא יש בכדי להפסיד את הכתובה, ובנידון דידן ודאי שאין בה בכדי להפסיד את הכתובה היות ומדובר בראיות על יחסים אחרי הגירושין, אבל יש בטענה בכדי לשפוך אור על התנהלותה של האישה במערכת הזוגית, וכפי שנטען ע"י הבעל שהיא מנעה ממנו יחסי אישות ולתת לכך הסבר, ואולי לומר סופו מראה על תחילתו.
הפירוד
האיש מצרף הודעת ווטסאפ מתאריך 19 בנובמבר 2018 המוכיחה את טענתו שהאישה יזמה את הפירוד ביניהם והיא זאת שלמעשה אמרה לו לעזוב את הבית.
וכן בתאריך 26 ביוני 2019 האיש כותב:
"אני כן מוכן לעשות הרבה כדי שניתן תקופת ניסיון, אני עדיין אוהב אותך ואני בטוח שלפחות קצת יש לך משהו אליי למרות כל מה שעברנו מוכן להילחם שנשאר".
האישה עונה:
"אם אתה רוצה תצא מהבית ונחיה בנפרד 3 חודשים כל אחד יודע מתי הוא אחראי לש' וזהו".
האיש עונה:
"אין לי לאן ללכת".
האישה מגיבה:
"אופציה יחידה ואחרונה תשכיר דירה".
האיש עונה:
"אין לי כסף לזה ואת יודעת".
האישה עונה:
"אז אין לי מה לעשות".
ועוד הודעות.
האמור מצטרף לכך שהאישה היא זו שהגישה תביעת גירושין וסירבה לניסיון שלום הבית שהציע הבעל ובית הדין, כאמור לעיל.
תלונות שווא
האיש וב"כ צירפו לסיכומים את כתב התביעה כנגד האיש בעניין צווי ההגנה והגשת התלונות שהגישה האישה וב"כ.
לאחר העיון בתמלול שצורף (יש לציין שצירף אף לבית המשפט) והן בפרוטוקולים, ייווכח שאין ספק שהתלונות שהוגשו הינם תלונות שווא, סיעתה לזאת הינה החלטת משטרת ישראל בהודעתה לאיש בדבר החלטה שלא להעמיד לדין בעניין תלונת האישה בגין איומים ותקיפה הגורמת לחבלה ממש-בן זוג.
בעניין זה עיין פסקי דין רבים, פס"ד מהרכב זה 564281/12, וכן פסק דין בית הדין הגדול 812600/1 (הובא אף בסיכומים), ועיין בעניין זה בפסקי דין רבניים חלק א' עמ' 336 (בפני הדיינים הגאונים ז"ל הרב יעקב עדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי).
התביעה כנגד אבי האישה
אין ספק שבנוסף לכל האמור, התביעה שהוגשה נגד אבי האישה ושיתוף הפעולה של הבעל בכך, החריפה את מערכת היחסים בין בני זוג.
לפני בית הדין אין את המסמכים והעדויות בעניין התנהלות אבי האישה, ובנוסף בית הדין אינו הערכאה המוסמכת להחליט בעניין זה.
עם זאת ברור שהאיש שהגיש מסמכים וראיות כנגד אבי האישה חושב שעושה את חובתו כאזרח שומר חוק, ומעבר לכך כמי שהיה עשוי למצא את עצמו שותף, להבנתו, לדבר עבירה. כמובן שאין באמור בכדי לקבוע מסמרות בדבר עצם הטענה. הדברים נכתבים רק לפי טענות האיש והבנתו את הדברים.
ממסמכים שהוגשו לבית הדין עולה שהאישה שיתפה פעולה עם אביה וזאת כנגד בעלה. אין בדברים משום העלאת טענה כנגד האישה, שהרי ברור שהיא עצמה נמצאת במצב לא פשוט, בו מתנגשת חובתה כלפי אביה מול חובתה כלפי בעלה, ובפרט שלהבנתה ולמיטב ידיעתה, לדבריה, אביה חף מפשע.
סוף דבר, מצב הדברים שבו כל אחד מבין את המציאות ואת הדרך בה עליו לפעול בצורה כל כך שונה, העמידה את בני הזוג במצב לא פשוט, דבר שהחריף את הקרע ביניהם.
המציאות הנ"ל התווספה למערכת היחסים הלא פשוטה בעליל של בני הזוג והפכה את הקרע ביניהם לבלתי ניתן לאיחוי.
שלום בית
אין ספק שהמעיין בתכתובת הודעות הווטסאפ ייווכח שהאיש עשה כמעט כל שביכולתו בכדי לנסות להשכין שלום בית ולשקם את חיי הנישואין בכל דרך אפשרית. על אף תשובות הזלזול שנשלחו או הושמעו בפניו מהאישה, האיש לא התייאש, במקרה זה נכונים דברי אב"ד הרה"ג הרב אטלס זצ"ל, הובאו דבריו בשורת הדין (ח"ו עמ' קמ') וזה לשונו:
"בתביעות לשלום בית חובה על בית הדין לבדוק ולבחון האם אין בה משום הערמה ומרמה. הדרך היחידה לעמוד על כנות התביעה האם היא הוגשה בתום לב אם לאו היא רק בדרך "אומדנא". שהרי בתביעות לשלום בית אין בידי בעלי הדין האמצעים והכלים להוכיח ולבסס את תביעותיהם וטענותיהם, שהרי הטענות שביניהם הם בתחום שבינו לבינה, ולכן הדרך של ה"אומדנא" הי הכלי היחיד להגיע לבירור התביעות. על מנת להגיע לאומדנות מוכיחות, חייב בית הדין להכנס לפני ולפנים של חיי בני הזוג והחיים המשותפים, וכיצד התנהלו לפני הגשת התביעות. אין לבית הדין להתייחס אך ורק לעובדות ולהתנהגות הצדדים כפי שהן בעת הדיונים, היות ולתביעה לשלום בית עלולות להיות מגמות פסולות, והכותרת "שלום בית" יכולה להיות מסך עשן וכסות עיניים להסתרת הכוונה האמיתית להפיק תועלת ממונית".
אמנם האיש לא פתח תביעת שלום בית אך עשה הכל בשביל שלום בית, פנה לאישה, פנה לאם האישה וחברותיה, הלך ליועצת נישואין והציע לאישה הצעות בכדי לנסות לתקן כאמור לעיל. התרשמות בית הדין שההליכה וניסיון האיש לשלום בית לא היה בכדי להפיק תועלת ממונית או דבר אחר. להתרשמות בית הדין מדובר בכוונה אמיתית של האיש בניסיון לשלום בית, אך האישה לא הסכימה לתת סיכוי, וד"ל.
לסיכום
לאור כל האמור קובע בית הדין כי:
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום ז' באייר התשפ"ב (08/05/2022).
הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אלעד עלי הרב משה זאדה
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה