דחיית בקשה לקיזוז כרטיס מזון שניתן בעקבות נגיף הקורונה מחיוב מזונות האב

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב נפתלי הייזלר

הנדון: דחיית בקשה לקיזוז כרטיס מזון שניתן בעקבות נגיף הקורונה מחיוב מזונות האב

החלטה

בפני בית הדין בקשות הצדדים בעניין כרטיס המזון.

הצדדים נשואים חיים בפירוד מזה תקופה ולהם ששה ילדים וכן בת נוספת של האישה מלפני הנישואין שגרה עמם.

טענות האישה

1. נודע לה שהיא זכאית ל"כרטיס מזון" שהוא כרטיס נטען לצורך קניית מצרכי מזון וניתן על ידי המדינה למשפחות נזקקות.
2. היא פעלה והשיגה את הכרטיס הנדרש אולם כשהשליח הגיע הוא התקשר לטלפון של הבעל והוא בא ולקח את הכרטיס לעצמו.
3. מדובר בכרטיס המכיל שלוש פעימות של 2,175 ₪.

טענות הבעל

1. לדברי הבעל, מרוויח כ-5,500 ₪ לחודש בעוד האישה מרוויחה 4,000 ₪, ומכיוון שלצורך מזונות ששת ילדיו נדרש להעביר סכום של 6,000 ₪ וכן האישה מקבלת קצבת ילדים של 1,000 ₪, יוצא שהאישה מתחילה את החודש בסכום של 11,000 ₪ בזכות בעוד הוא מתחיל את החודש ביתרת חובה.
2. בנוסף הילדים אצלו בהסדרי שהות נרחבים ובזמן הזה זן אותם.
3. על כן כאשר נקבע סכום מטעם המדינה לצורך אוכל לילדים מן הדין שהסכום יינתן לו.

תגובת האישה

האישה מסבירה את מבנה הכרטיס, מדובר בזיכוי של 300 ₪ למבוגר ו-225 ₪ לילד לכל פעימה.

על כן הבעל זכאי ל-900 ₪ עבורו ולא מעבר לכך.

האישה מציינת שהמזונות נקבעו לנוכח עיסוקו של הבעל באופן פרטי בנגרות בהיקף רחב, צורפו צילומים של מטבחים שלמים מעה ידיו להתפאר, דהיינו עיסוקו בעירייה הוא רק מסווה על הכנסות רחבות היקף.

דיון והכרעה

ראשית, נעיר רק בדבר גובה סכום המזונות העומד על 6,000 ₪, שנקבע כסכום מינימלי לששה ילדים וכולל מדור והוצאות חינוך רחבות, כאשר בית הדין נוכח לדעת בבירור שההכנסות המדווחות הן חלקיות בלבד.

נפתח בהגדרת "כרטיס מזון" מדובר בהטבה שניתנת על ידי המדינה באמצעות עמותות לזכאים לכך, הכרטיס מאפשר קניית מוצרי מזון ומחולק למשקי בית על פי התחשיב שפורט בתגובת האישה. על פי תחשיב זה נקבע הסכום של המשפחה דנן שבה יש שני בני זוג, שבעה ילדים, אחד מהם של האם קודם נישואיה, סך הכל בסכום של 2,175 ₪ לכל פעימה וסך הכל כולל 6,525 ש"ח.

נראה ברור שהחלק מהסכום שמיועד לשני בני הזוג הבוגרים שייך להם ועל כן הבעל זכאי ל-900 ₪ שניתנו עבורו והאישה זכאית ל-900 ₪ שניתנו עבורה. בנוסף הבת הגדולה מקבלת 675, היא כאמור אינה בתו של הבעל והוא אינו משלם עליה מזונות, ועל כן עליו להחזיר סכום זה.

נותרו אפוא 4,050 ₪ שבמחלוקת אך לאחר העיון נראה שאין להחשיב הטבה זו כתשלום על המזונות שכן ההטבה מיועדת לכל בית אב כעין מתנה וסיוע חריג לנוכח תקופת הקורונה ולא כהחזר של המדינה על תשלומי מזונות ועל כן יש לדמות את הדין לדין שפסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן רסט סעיף ב): "שנים שהגביהו מציאה, קנאוה שניהם". דהיינו שנים שזוכים יחד בדבר שניתן להם כמתנה הרי הם זוכים בשותפות כל אחד במחצית ויש לחלק את הסך 4,050 ₪ לשניים.

לעניין טענת האישה שהיא זכאית להכנסה זו היות והיא טרחה בהגשת הבקשה בית הדין דוחה את הדברים שכן הזכות לקבלת ההטבה נובעת ממצב המשפחה ועל פי הכללים, התושייה שהאישה גילתה אכן ראויה לשבח אבל אין היא יוצרת זכות קניינית בהכנסה.

לאור האמור לעיל בית הדין מחליט כי על האב להחזיר לאשה מחצית חלק הילדים וכן חלקה וחלק בתה הגדולה סך הכל 3,600 בתוך שבעה ימים.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ה' באב התשפ"א (14/07/2021).

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה