אסורה לבועלה

ב"ה

מדינת ישראל

בית הדין הרבני האזורי אשקלון

בפני כבוד הדיינים:

- הרב בנימין בארי, אב"ד - הרב דוד דב לבנון, דיין - הרב ישי בוכריס, דיין	מס' תיק	:	40061-21-1
	תאריך	:	ז' שבט תשס"ט
			01/02/2009
	התובע	:	פלוני
	ת"ז	:
		:
	הנתבעת	:	פלונית
	ת"ז	:
		:
	הנדון	:	גירושין
פ ס ק ד י ן

א. הבעל תובע גרושין. הוא טען שאשתו בגדה בו ואסורה עליו, והוא עומד על כך שבמעב"ד יכתב שהיא אסורה על אותו אדם.

האשה מסכימה להתגרש. היא טענה בדיון שאותו אדם עליו מדבר הבעל הוא ידיד והיא היתה משוחחת עמו שיחות נפש, אבל לא מעבר לזה. היא אמרה שבעלה הוא עקר ולא ניתן להביא איתו ילדים באופן נורמאלי. יש להם ילד משותף ע"י הפריית מבחנה, ולאחר שעברה טיפולים קשים, ובנוסף לכך יחס בעלה אליה קר ומנוכר ואין היא מעוניינת לחיות עם בעלה. היא אמרה שהיא מוכנה שיכתב במעב"ד שהיא לא תנשא לאותו אדם אבל היא אינה מודה שהיא אסורה עליו.

ביה"ד ערך דיון בעניין הטענה של הבגידה. הבעל הציג מכתב של האשה ותמליל של שיחה. האשה ניסתה להסביר את הדברים. לאחר שביה"ד שקל את הדברים הוא הגיע למסקנה שבחומר שהוגש יש הוכחות על קשרים לא ראויים עם אותו אדם, ועל כן פוסק ביה"ד שיש לכתוב במעב"ד שהאשה לא תנשא לאותו אדם, מן הנימוקים המפורטים להלן.

(א) האשה בעצמה הודתה (בתמליל של שיחתה עם הבעל) שהיא בגדה פעם אחת עם אותו אדם. יש לציין שבדיון עצמו לא הודתה בבגידה אולם בתמליל כאמור היא הודתה בזה. ואע"פ שאשה שאמרה טמאה אני לך אינה נאמנת, הרי במקום שיש רגלים לדבר היא נאמנת. וכאן יש רגלים לדבר. אין ספק כי לאשה קשרים עם אותו אדם. היא אמנם הגדירה את קשריה כשיחות נפש אבל גם לדבריה מדובר בקשרים החורגים בהרבה מקשרים חברתיים מקובלים.

(ב) גם לולי ההודאה של האשה על בגידה הרי אין ספק שעל יסוד החומר הקיים אפשר לקבוע שלאשה יש קשרים הדוקים עם אותו אדם. היא אוהבת אותו, חולמת עליו גם לפי דבריה ולפי מכתבה, היא מרבה בשיחות איתו, נפגשת איתו וקרוב לודאי שגם מתייחדת איתו.

הב"ש וח"מ בסי' י"א כתבו שלגבי נטען אפי' בלעז בעלמא לא יכנוס, וק"ו כשיש חשש כבד מאוד למעשי כיעור ואף מעבר לזה.

ועיין באוה"פ שמביא כמה דעות שחלוקות על הב"ש וביניהם ה"פרשת מרדכי" ורבי עקיבא איגר מ"ת, אולם גם הם כתבו שלכתחילה יש לחוש לדברי בית שמואל וחלקת מחוקק.

וז"ל הפרשת מרדכי סימן ט': "והנה כ"ז כתבתי... שכבר כינסה אבל בלא כינסה פשוט... שלא ישאנה חדא דמאחר דהב"ש והח"מ מחמירין ברינון בעלמא מי י"ל כח לעשות מעשה נגדם".

גם רע"א שו"ת מ"ת סימן מ"א חולק על הב"ש וכותב שמהרשב"א משמע דבעינן קלא דלא פסיק. אמנם גם הוא כתב בסוף התשובה "לזה בנ"ד דאיכא ג"כ שעת הדחק ומיחוש גדול כפי מכתבו של מעכ"ת יש לסמוך להתיר" משמע שמתיר רק בשעת הדחק.

ומסתבר שבנידון דידן שיש אומדנא שזה דבר מפורסם ויש רגלים לדבר יודה גם הרע"א שאסור לכנוס אפי' בשעת הדחק.

ועל כן כאמור ומכח שני הטעמים הנ"ל פוסק ביה"ד שאסור לה להנשא לנטען.

ב. הואיל ושני הצדדים רוצים להתגרש. יש לקבוע תאריך לאישור הסכם ולס"ג.

ניתן ביום ז' שבט תשס"ט (01/02/2009)

(-) הרב בנימין בארי, אב"ד (-) הרב דוד דב לבנון, דיין (-) הרב ישי בוכריס, דיין

‏18/02/2009)(2/2)(01022009_031740061211_פסג)