ב"ה
מדינת ישראל
בית הדין הרבני האזורי רחובות
בפני כבוד הדיינים:
- הרב נחום גורטלר, אב"ד - הרב אברהם שמן, דיין - הרב יהודה שחור, דיין
|
מס' תיק:8449-64-1 |
תאריך :25/10/2004 |
|
י' חשון תשס"ה |
|
התובעת : פלונית |
|
|
|
הנתבע : פלוני |
|
|
|
הנדון :שונות |
החלטה
החלטה זו מתייחסת לתשלומי המשכנתא ובהתייחס להחלטות ביה"ד מיום י"ב אלול תשס"ד 29.8.04 ומיום כ"ה תשרי תשס"ה 10.10.04 ולאחר עיון בטענות ב"כ שני הצדדים.
בפנינו מצב שבו ההכרעה קשה וכל אפשרות שתבחר טומנת בחובה חסרונות לאחד הצדדים. המצב במקרה שלנו שלצדדים בית ע"ש שני הצדדים עליו רובצת משכתנא משותפת והבעל לשעבר קונה את חלקה של האשה בבית.
במשכנתא משותפת ישנה בעיה שהחוב לבנק שייך לשניהם ופרעון מחצית החוב ע"י אחד מבני הזוג אינו משחרר אותו מחיוביו לבנק בגין המחצית השניה ללא הסכמת הבנק. בדרך כלל הבנק מסכים לשחרר אחד מבני הזוג מההלואה כאשר ניתנים לו בטחונות חילופיים ראויים לפרעון (כגון: הכנסת לווה אחר בעל יכולת פרעון וכד').
כאשר בני זוג מתגרשים ומוכרים ביתם לצד שלישי הנוהל הוא פשוט. מכספי המכירה משולמת לבנק יתרת חוב המשכנתא והיתרה מכספי המכירה לאחר פרעון המשכנתא מתחלקת בין שני הצדדים. באופן זה מובטח לכל אחד שלא יווצר מצב שבו הוא יפרע חלקו במשכנתא ועדיין הוא נחשב כחייב כלפי הבנק בגין חלקו של הצד השני. כמו כן, לאחר שהבנק מאשר שהמשכנתא נפרעה יכול כל אחד מבני הזוג לקנות לעצמו דירה מכספי התמורה שקיבל ולקחת משכנתא חדשה מהבנק.
במקרה דנן שהבעל לשעבר קנה חלק האשה בבית המצב שונה. הבעל לשעבר אינו מסוגל כיום לשלם את יתרת חלקו במשכנתא ורצונו לשלמה לבנק בתשלומים חודשיים שוטפים כפי שהתחייב לבנק מלכתחילה.
ולגבי חלקה של האשה במשכנתא: באם האשה אף היא תשלם את חלקה לבנק בתשלומים שוטפים כמו הבעל יווצר מצב שבו הדירה של הבעל לשעבר משעובדת לבנק בגין חלקה של האשה במשכנתא ובאם האשה תפגר בתשלומי חלקה במשכנתא יצטרך הבעל לשעבר לאכוף תשלומיה דרך ההוצל"פ כדי שלא יפגעו זכויותיו בדירה.
אך האשה יכולה לשלם לבנק את יתרת חלקה במשכנתא מכספי תמורת חלקה בדירה שקיבלה מהבעל לשעבר ובכך לא יווצרו לבעל לשעבר סיכונים. ברם, יוצא שהיא שילמה את חלקה והבעל לשעבר עדיין חייב את חלקו לבנק. באם במצב זה הבנק משחרר את האשה מהמשכנתא אין היא נפסדת מכך שהבעל נשאר חייב את חלקו במשכנתא. באם האשה נשארת מבחינת הבנק כחייבת מחצית המשכנתא בגין חובו של הבעל אזי היא נמצאת במצב סיכון שהבעל לשעבר לא יפרע בעתיד חובו השוטף לבנק והבנק ידרוש זאת ממנה.
לסיכון זה ישנו פתרון סביר. באם הבעל יפגר בתשלומי המשכנתא השוטפת תמכר הדירה שקנה ע"י כונס נכסים כדי לפרוע מתמורתה את יתרת המשכנתא. משום כך החליט ביה"ד בעבר להעדיף פתרון זה ובכך לבעל לשעבר אין סיכונים והבטחון הנ"ל (של כנוס נכסים באם יהיו פיגורים) גורם שהאשה לא תהיה נפסדת בהסדר זה.
ברם, כאשר האשה לטענתה רוצה לקנות דירה אחרת ולהסתייע במשכנתא חדשה נוצרת בעיה. האשה פרעה את חלקה בחוב לבנק אך היא נחשבת עדיין לווה בגלל חלקו של הבעל לשעבר לפיכך תמנע ממנה אפשרות לקבלת משכנתא חדשה. לבעיה זו ביה"ד לא מצא פתרון. כל דרך שנבחר אינה אידיאלית ואחד מהצדדים יוצא בה נפסד או שהוא נוטל סיכונים ועל ביה"ד להכריע מהי הדרך היותר צודקת במקרה זו.
לאחר העיון בטענות שני הצדדים החליט ביה"ד כי אין מנוס מההכרעה דלהלן:
כאשר אחד הצדדים קונה חלקו של הצד השני בדירה חייב הוא לתת את התמורה המלאה שהיתה מתקבלת במכירה לצד שלישי. בנדוננו שצד שלישי היה מוכן לקנות את הדירה ב- 261 אלף דולר לא יכל הבעל לשעבר לקנות חלק האשה בדירה בפחות ממחצית סכום זה.
כיוצא בזה אין הבעל לשעבר יכול לומר לאשה שעליה להפסיד אפשרות לקבל משכנתא חדשה בגלל שהוא קונה חלקה בדירה במקום למוכרה לצד שלישי. במכירה לצד שלישי האשה היתה פורעת מלא המשכנתא רק בכפוף לשחרורה מהמשכנתא ולפיכך גם כשהבעל לשעבר קונה חלקה בדירה אין הוא יכול לכופה לתנאים גרועים יותר באם היא נזוקה מכך (כגון במקרה דנן שלא תוכל לקבל משכנתא חדשה).
אין מנוס מכך שהאשה לא תחוייב בתשלום מידי של יתרת חלקה במשכנתא מבלי לוודא שבכפוף לכך תשוחרר האשה מהמשכנתא.
לפיכך מחליט ביה"ד:
1. החל מיום 1.11.04 ישלמו הבעל לשעבר והאשה כל אחד מהם מחצית המשכנתא השוטפת לבנק. (החלטה בדבר התחשבנות בגין תשלומי העבר של המשכנתא תנתן יחד עם פסק הדין הכולל ברכוש הצדדים).
2. ניתנת בזה לבעל לשעבר ארכה של 3 חדשים החל מהיום למצוא בטחונות שיספקו את הבנק ויאפשרו שחרור האשה מהמשכנתא בכפוף לפרעון מחצית חוב המשכנתא מכספי האשה שנמצאים בנאמנות. באם יצליח הבעל לשעבר בכך, תשלם האשה חלקה במשכנתא והיא תשוחרר מהמשכנתא וזו האפשרות המועדפת.
3. בהעדר הסדר כנ"ל תוך 3 חדשים לא יעוכבו מכספי האשה בנאמנות סכומי כסף לצורך פרעון חלקה במשכנתא והאשה תשלם את חלקה במשכנתא בתשלומים שוטפים חדשיים כדרישת הבנק.
4. על הבעל לשעבר לעדכן את ביה"ד באם נמצא הסדר עם הבנק כאמור לעיל.
5. לאור האמור לעיל, בטלות בזה ההחלטות מיום י"ב אלול תשס"ד 29.8.04 ומיום כ"ה תשרי תשס"ה 10.10.04.
ניתן ביום י' חשון תשס"ה (25/10/2004)
(-) הרב נחום גורטלר, אב"ד (-) הרב אברהם שמן, דיין (-) הרב יהודה שחור, דיין
בפני כבוד הדיינים:
- הרב נחום גורטלר, אב"ד - הרב אברהם שמן, דיין - הרב יהודה שחור, דיין
|
מס' תיק:6178-24-1 |
תאריך :07/02/2006 |
|
ט' שבט תשס"ו |
|
התובע : פלוני |
|
|
|
הנתבעת : פלונית |
|
|
|
הנדון :חלוקת רכוש-כריכה |
החלטה
ב"כ הבעל לשעבר מבקש שביה"ד ישקול בשנית החלטתו בענין המשכנתא. לאחר העיון בעמדות הצדדים משיב ביה"ד:
באם היה קונה אדם אחר את הדירה האשה היתה פורעת את המשכנתא כיום אך היתה "משוחררת" מהמשכנתא. בהצעה הנוכחית של הבעל לשעבר האשה תשלם כיום את כספי המשכנתא (או שהם לפחות יהיו מעוכבים בנאמנות עד למועד פרעונם) ואעפ"כ היא אינה "משוחררת" מהמשכנתא.
באם היה קונה אדם אחר את הדירה האשה היתה פורעת את המשכנתא כיום אך היתה "משוחררת" מהמשכנתא. בהצעה הנוכחית של הבעל לשעבר האשה תשלם כיום את כספי המשכנתא (או שהם לפחות יהיו מעוכבים בנאמנות עד למועד פרעונם) ואעפ"כ היא אינה "משוחררת" מהמשכנתא. (האשה אף טענה שמכספי חלקה בבית הצדדים היא רוצה לקנות דירה ועליה להסתייע במשכנתא חדשה. לטענתה ללא "שחרורה" מהמשכנתא הנוכחית היא לא תוכל לקבל משכנתא חדשה).
בהחלטת ביה"ד מיום י' חשון תשס"ה 25/10/04 פורטו בהרחבה הנימוקים להחלטה זו וביה"ד איפשר לבעל לשעבר להגיע להסדר עם הבנק למשכנתאות ולפיו בכפוף לפרעון מחצית המשכנתא ע"י האשה היא תשוחרר מחיובי מחצית המשכנתא שלה. החלטה זו הוזכרה גם בסעיף י"ג של פסק הדין מיום י"ז כסלו תשס"ה 30/11/04. ברם הבעל לשעבר לא ניצל אפשרות זו.
ביה"ד סבור כי האשה זכאית שלא יורעו הזכויות שהיו לה בענין המשכנתא באם הדירה היתה נמכרת לאדם אחר ואין היא צריכה להפגע מכך שהבעל שלעבר קנה את חלקה בדירה וכיום הוא שוקל למכור את הדירה.
לפיכך מחליט ביה"ד שאין אפשרות להענות לבקשת הבעל שעבר בענין המשכנתא.
על המזכירות להעביר לב"כ האשה העתק מבקשות ב"כ הבעל לשעבר ולהעביר לב"כ הבעל לשעבר העתק מתגובת ב"כ האשה.
ניתן ביום ט' שבט תשס"ו (07/02/2006)
(-) הרב נחום גורטלר, אב"ד (-) הרב אברהם שמן, דיין (-) הרב יהודה שחור, דיין
בפני כבוד הדיינים:
- הרב נחום גורטלר, אב"ד - הרב אברהם שמן, דיין - הרב יהודה שחור, דיין
|
מס' תיק:6178-64-1 |
תאריך :12/07/2006 |
|
ט"ז תמוז תשס"ו |
|
התובע : פלוני |
|
|
|
הנתבעת : פלונית |
|
|
|
הנדון :שונות |
החלטה
א. הסדר פרעון המשכנתא- החלטות העבר
לצדדים בית שעל שם שניהם ועליו רובצת משכנתא משותפת שיתרתה כיום בסביבות 200 אלף ש"ח. התשלום השוטף הוא בסביבות 2000 ש"ח לחודש. התשלומים ברובם עד שנת 2014 ומיעוטם עד שנת 2019. הבעל לשעבר קנה את חלקה של האשה בדירה. במהלך בצוע המכירה דרש הבעל לשעבר שמכספי תמורת חלק האשה בדירה תנוכה יתרת חוב האשה למשכנתא (מחצית המשכנתא). האשה התנגדה לכך. ביה"ד לא קיבל את עמדת הבעל לשעבר וקבע בהחלטתו מיום י' חשון תשס"ה 25.10.2004 את ההסדר הנוכחי ולפיו תשלומי המשכנתא ישולמו באופן חדשי שוטף במשותף וכל צד ישלם מחצית.
בהחלטה זו פורטו בהרחבה נימוקי ההחלטה ועיקרם הוא שלפי הצעת הבעל, האשה תשאר "לווה" כלפי הבנק ובכן תמנע ממנה אפשרות לגייס משכנתא אחרת. ניתנה לבעל אפשרות תוך 90 יום למצוא בטחונות שיספקו את הבנק למשכנתאות ויאפשרו שחרור האשה מחוב המשכנתא בכפוף לפרעון מיידי של חלקה במשכנתא. הבעל לשעבר לא ניצל אפשרות זו.
לאחר מכן בקש ב"כ הבעל לשעבר שביה"ד ישקול בשנית החלטתו ובהחלטה מיום ט' שבט תשס"ו 7.2.2006 דחה ביה"ד את הבקשה ונימק את הסיבה לדחיית הבקשה.
בדיון שנערך ביום ז' תמוז תשס"ו 3.7.2006 עסק ביה"ד בבירור נהלי בצוע ההסדר הנוכחי של תשלומי המשכנתא ובמהלך דיון זה עתר הבעל לשעבר בבקשה מחודשת לשנוי ההסדר בגין שינוי הנסיבות.
ב. הנתונים המעודכנים והטענה בדבר שינוי נסיבות.
לפי הנתונים המעודכנים שבפנינו כיום, האשה קבלה את כספי מחצית חלקה בדירה כולל הכספים שהיו מיועדים לתשלום חלקה במשכנתא. הבעל לשעבר לשעבר קנה את חלק האשה בדירה אך הוא חייב לאשה למעלה מ-200 אלף ש"ח בגין חוב מזונות שמתנהל בהוצאה לפועל. במסגרת ההוצל"פ מונתה ב"כ האשה ככונסת נכסים למכירת הדירה לצורך גביית חוב המזונות שחייב הבעל לשעבר וישנם הליכים למכירת הדירה. האשה טוענת שהכספים שהיא קבלה מתמורת חלקה בדירה והיו מיועדים לפרעון המשכנתא (באם היה מתאפשר לשחרר אותה מהמשכנתא), אינם ברשותה והיא פרעה בהם חובות לבני משפחה שהלוו לה כספים למחיה כי הבעל לשעבר לא שילם לה את המזונות.
הבעל לשעבר מצביע על החסרונות הקיימים בהסדר הנוכחי שנקבע ע"י ביה"ד. לפי ההסדר הנוכחי הדירה שייכת לבעל והמשכנתא עליה משותפת והאשה צריכה לפרוע מדי חודש בחודש את חלקה במשכנתא. הבעל לשעבר טוען כי מאחר והדירה אינה שיייכת לאשה אין לה חששות שיהיו פיגורים במשכנתא ואילו הוא כבעל הדירה צריך לוודא כל חודש שהאשה אכן שילמה את חלקה במשכנתא ובאם היא פיגרה בתשלום עליו לפעול מיידית כדי לחייב אותה לשלם המשכנתא ואין זה מוצדק "לטרטר" אותו בבירורים ופעולות אלו.
בנוסף טען הבעל לשעבר שכאשר האשה מפגרת בתשלום המשכנתא הבנק מחייב גם אותו בעמלות וברבית פגורים ואין זה מוצדק לחייבו כספים בגין פיגורי האשה במשכנתא.
הבעל לשעבר מציין שאין מדובר בחששות "תיאורטיים" שהאשה תפגר בתשלומי המשכנתא והוא מצביע על כך שבמחצית הראשונה של שנת 2006 פיגרה האשה בתשלומי המשכנתא והוא נאלץ לפתוח תיק בביה"ד כדי לפתור הבעיה לאחר שתכתובות עם צד האשה דרך ביה"ד לא הועילו. לטענתו זה לכשעצמו מהווה שינוי נסיבות שבגינו יש לשנות את ההסדר שנקבע בעבר.
בנוסף על כך טוען הבעל לשעבר שההסדר הנוכחי מקפח אותו גם כאשר אין פגור בתשלומים. לטענתו, כספי חלק האשה במשכנתא נמצאים אצל האשה והיא יכולה לצבור בגינם רבית ובנתיים במקביל חלק האשה במשכנתא צובר רבית שמחייבים בה גם אותו. במענה לטענה זו השיבה ב"כ האשה שהצדדים לקחו מראש משכנתא ברבית ידועה, כמו כן הוסיפה ב"כ האשה שהאשה בפועל לא מקבלת רבית על הכסף כי כסף זה נוצל לפרעון חובותיה בגין מחיה כי הבעל לשעבר לא שילם המזונות בהם חויב. ביה"ד העיר במהלך הדיון שלפי טענת ב"כ האשה, האשה אמנם לא מקבלת רבית ישירה על הכספים אך היא מקבלת ריבית באופן עקיף. אם הכסף נועד למחיה עקב פגור הבעל לשעבר בתשלום המזונות, האשה מקבלת במקום זאת רבית "על הנייר" בגין פיגור הבעל לשעבר בתשלום חוב המזונות.
הבעל לשעבר מצביע על שנוי נסיבות נוסף שבעבר שהכסף היה בנאמנות אצל כונסי הנכסים ואם האשה היתה מפגרת בתשלומים ניתן היה לגבות זאת מהכספים שבנאמנות. כיום כשהכספים אצל האשה, באם האשה מפגרת בתשלומים אין דרך לאכוף תשלומיה בהליך מהיר אלא רק באמצעות ההוצל"פ.
ב"כ הבעל לשעבר במכתבו מיום 9.2.2006 העלה טיעון נוסף. מאחר ודירת הבעל לשעבר עומדת בהליך של מכירתו בכנוס נכסים (בגין פיגוריו בתשלומי המזונות), באם הבית ימכר, לא יהיה כסף לגבות באופן מיידי מהאשה את חלקה במשכנתא.
ג. הצעתו הנוכחית של הבעל לשעבר
בגין כל הטעונים דלעיל מבקש הבעל לשעבר שביה"ד יבטל את ההסדר הנוכחי ויקבע הסדר חדש. ההצעה היא שהמשכנתא תשאר משותפת והבעל לשעבר יתחייב לאשה לשלם לבנק את חלקה של האשה בחוב המשכנתא (כ-100 אלף ש"ח) ובמקביל יקוזז סכום זה מחיובו לאשה בגין המזונות.
הבעל לשעבר טוען שבהצעה זו בטלים כל החסרונות הקיימים בהסדר הנוכחי שפורטו לעיל והיא לא גורמת לסיכונים לאשה ואין לה חשש שמא הבעל לשעבר לא יפרע חובות המשכנתא לדבריו הוא מוכן לתת יפוי כח לב"כ האשה שבאם הוא יפגר בתשלומי המשכנתא 3 חדשים שב"כ האשה תמכור את הבית ותשלם לבנק את חוב המשכנתא המשותף.
הבעל לשעבר מציין שכיום בעלותו בדירה נמצאת בסכנה עקב הליך מכירתה בכנוס נכסים בגין חובות למזונות. לדבריו, באם הצעתו תתקבל לא יהיה צורך במכירת הדירה כי חובו למזונות יקטן בכמחצית ולגבי יתרת חוב המזונות הוא יכול למצוא מימון אחר שימנע את מכירת דירתו.
האשה מתנגדת לשינוי ההסדר והיא טוענת שאי אפשר לקחת ממנה את כספי חלקה במשכנתא (או לקזזם מהכספים שחייבים לה בגין המזונות) כל עוד לא יפטרו אותה מהמשכנתא.
ד. לדעת ביה"ד אין הצדקה לשינוי ההסדר
ביה"ד עיין בטענות הצדדים ובחומר שבתיקי הצדדים ושקל את ההיבטים השונים הקשורים להכרעה זו. מסקנתנו היא שאין מנוס מהשארת ההסדר הנוכחי על כנו. עלינו להדגיש כי אין אנו מחליטים זאת בלב קל. על כף המאזנים תלויה ועומדת בקשתו של הבעל לשעבר "להציל" את בעלותו בדירה שאת מחציתה הוא קנה מגרושתו ולמנוע את מכירתה בכנוס נכסים בגין חיוביו לגרושתו עבור המזונות. (יודגש, שהחשש למכירת הדירה אינו נובע מהחלטות ביה"ד והוא קשור לחיוביו במזונות שנקבעו בבימש"פ לעניני משפחה ונאכפים כיום בהוצל"פ).
הנימוק העיקרי להכרעתנו זו נובע מהעקרון שאין הבעל לשעבר זכאי לתבוע מהאשה "הרעת תנאים" בגין העובדה שאת חלקה בדירה קנה הבעל לשעבר ולא צד שלישי. עקרון זה פורט בהרחבה בהחלטותינו מתאריך י' חשון תשס"ה 25.10.2004 ומתאריך ט' שבט תשס"ו 7.2.2006. לא נחזור עתה על נימוקים אלו בשנית והצדדים מופנים לנימוקים שניתנו בהחלטות הנ"ל. בהחלטה זו נסתפק בהתייחסותנו בעיקר לטיעונים החדשים שהושמעו.
הבעל לשעבר טוען שיש שינוי בנסיבות משתי הסיבות שפורטו לעיל. האחת, כי האשה כבר קבלה את הכסף והוא כבר אינו בנאמנות (ולכן פוחתת יכולתו להתמודד עם פיגורים של האשה בתשלומי המשכנתא). השניה, כי האשה כבר פיגרה בפועל בתשלומי המשכנתא.
הנימוק הראשון לדעתנו אינו מהווה שינוי נסיבות. גם בהחלטותינו הקודמות קבענו שהאשה תקבל את הכסף שנמצא בנאמנות ואעפ"כ החלטנו שהיא תשלם את המשכנתא בתשלומים חדשיים. העובדה שהחלטתנו (שהאשה תקבל את הכסף מהנאמנות) בוצעה, אינה מהווה שינוי נסיבות.
הנימוק השני לשנוי הנסיבות הוא שהאשה בפועל פיגרה בתשלומים. לגבי הפיגור בתשלומים טענה האשה שהוא נעשה מתוך טעות. אין אנו צריכים להכריע כעת באם זו אכן היתה טעות בתום לב או שזו היתה רשלנות מצד האשה (או אף מעבר לכך). בכל מקרה ביה"ד לא יאפשר לאשה פיגורים בתשלומי המשכנתא ויפעל נחרצות למנוע זאת. במדה והאשה תפגר בתשלומי המשכנתא היא תשא בכל הנזקים שיגרמו לבעל לשעבר עקב כך לרבות תשלום רבית הפיגורים והעמלות לבנק, הוצאות משפט של הבעל לשעבר ואף תחוייב בקנסות ופצוי כספי נוסף במידת הצורך. (החלטה מפורטת לגבי נהלי התשלום לפי ההסדר הנוכחי ניתנת בנפרד ובה הנחיות מפורשות שנועדו למנוע פיגורים בתשלומי המשכנתא).
ביה"ד אכן מודע לכך שהבעל לשעבר יצטרך בעתיד לוודא שהאשה לא תפגר בתשלומי המשכנתא (מתוך טעות בתום לב, רשלנות או במזיד) ובמידת הצורך הוא יצטרך לעתור לביה"ד כדי לקבל את הסעדיים הנדרשים כתוצאה מפיגורים אלו. הסדר זה ודאי שאין הוא ההסדר האידיאלי. מדובר במצב שבו דירה של הבעל לשעבר משועבדת בגלל משכנתא שהאשה שותפה לה. ברם, הסדר זה הוא כורח המציאות בגלל הנסיבות שהבעל לשעבר אחראי להם. הבעל לשעבר הוא זה שהחליט לקנות את חלק האשה בדירה והדירה היתה יכולה להמכר לקונה זר ואז הבעיה מלכתחילה לא היתה נוצרת. בנוסף, גם לאחר שהבעל לשעבר קנה חלק האשה בדירה, ביה"ד איפשר לו למצוא פתרון ולפיו האשה תשלם (מכספי תמורת חלקה בדירה) באופן מיידי את כל חלקה במשכנתא. התנאי היחיד היה שהבעל לשעבר ימצא את הדרך שבה הבנק למשכנתאות יסכים "לשחרר" את האשה מחוב המשכנתא בכפוף לכך שהיא תשלם את חלקה. הבעל לשעבר לא הצליח לפעול בדרך זו ואין הוא יכול לבא בטענות שההסדר הנוכחי גורם לו "לטרטור" ואף לחששות שיהיו פיגורים במשכנתא.
עמדת האשה היא שאין הצדקה שהיא תשאר חייבת לבנק בתור "לווה" כאשר היא פרעה את חלקה במשכנתא. לעמדה זו שתי סיבות. האחת, חששה של האשה שהבעל לא יפרע המשכנתא והבנק יפנה אליה בתור "לווה". לחשש זה נותן הבעל לשעבר פתרון סביר .(שבאם הוא יפגר בתשלומים, הדירה תמכר ע"י ב"כ האשה). אך לאשה טענה נוספת, האשה טוענת שאם היא נשארת "לווה" בבנק, היא לא יכולה לקבל משכנתא אחרת ולכן או שהיא תוכל להשתמש בכספי המשכנתא זו או שהיא "תשוחרר" מהמשכנתא. לטענה זו לא נותן הבעל לשעבר מענה סביר. הנתונים הנוכחיים נוצרו עקב הנסיבות שהבעל לשעבר אחראי להם ובדלית ברירה אין מנוס מקיום ההסדר הנוכחי על אף החסרונות הכרוכים בכך.
טענה נוספת שהעלה הבעל שעבר, שהאשה יכולה לצבור רבית בגין כספי המשכנתא שאצלה ובנתים המשכנתא המשותפת צוברת ריבית. לדעת ביה"ד טענה זו בטעות יסודה. באופן תיאורטי האשה יכולה "לנצל" את כספי חלקה במשכנתא ולקבל עליהם רבית (או לחילופין לפרוע בהם חובות) אך הבעל שוכח שגם הוא כיום "מנצל" את כספי המשכנתא . כשם שהאשה חייבת כספים לבנק בגין המשכנתא גם הבעל חייב כספים בשעור דומה. הבעל בפועל לא שילם לבנק את יתרת חלקו במשכנתא ובכסף זה הוא מימן חלק מהכספים בהם הוא קנה את חלק האשה בדירה וכסף זה איפשר לו למעשה לקבל את החזקה בכל הדירה וביכולתו לגור בה או להשכיר אותה. דהיינו, יש הדדיות ושני הצדדים מצד אחד מסכימים לשלם רבית לבנק למשכנתאות (ואף האשה משלמת לבנק מחצית הרבית על המשכנתא) ומאידך שניהם מנצלים את כספי יתרת המשכנתא כל אחד בדרך שלו ואין כאן שום הפליה. (ובאם הדירה היתה נמכרת לאדם שלישי, המשכנתא היתה נפרעת מיד ושניהם היו מפסיקים לשלם לבנק רבית ובמקביל שניהם לא היו יכולים לנצל את כספי המשכנתא).
ה. ההבדל בין הצעת הבעל לשעבר הנוכחית, להצעה בעבר
עלינו להדגיש שיש שוני בין ההצעה הקודמת שהציע הבעל לשעבר לבין ההצעה הנוכחית בהצעה הקודמת הציע הבעל לשעבר שכספי חלק האשה במשכנתא ישולמו מידית ישירות מהנאמנות לבנק ובכך תפרע מחצית המשכנתא (והאשה תשאר "לווה" בבנק על מחצית המשכנתא של הבעל שלעבר). ביה"ד דחה בעבר הצעה זו. ההצעה הנוכחית של הבעל לשעבר היא אחרת. הבעל לשעבר מציע הסדר ולפיו כרגע לא תפרע מחצית המשכנתא מכספי האשה. ההצעה היא שהבעל לשעבר יתחייב לאשה לשלם לבנק את חלקה בחוב המשכנתא והוא יכול "לנצל" כספים אלו באמצעות קזוז חובו לאשה בהוצל"פ בגין המזונות. באמצעות הצעה זו סבור הבעל לשעבר שהוא יכול "להציל" את דירתו מכנוס הנכסים בגין החוב בהוצל"פ.
אלא שהצעה זו מבחינת האשה היא יותר קיצונית לרעתה. לפי ההצעה הקודמת האשה נשארת חייבת לבנק כשותפה במחצית המשכנתא. לפי ההצעה הנוכחית היא נשארת חייבת לבנק כשותפה בכל המשכנתא.
כפי שהבהרנו לעיל יש להצעות אלו שתי חסרונות מצד האשה. החסרון הראשון הוא שנוצר לאשה סיכון שהבעל לא יפרע המשכנתא והבנק יתבע אותה. בהצעה הקודמת מדובר היה על סכון של שותפות במחצית המשכנתא ובהצעה הנוכחית מדובר על סיכון של שותפות בכל המשכנתא. אלא שלגבי חסרון זה ביה"ד סבור שהפתרון שהציע הבעל לשעבר הינו סביר (מכירת הדירה ע"י ב"כ האשה באם הבעל לשעבר יפגר בתשלומי המשכנתא). משום כך גם אם "הסיכון" מתייחס לסכום כסף כפול ניתן היה להסתפק בפתרונות שהציע הבעל לשעבר.
אך ישנו חסרון נוסף שהשארת האשה "כלווה" מונעת ממנה לקבל משכנתא אחרת. לגבי טענה זו יתכן וההצעה הנוכחית מרעה את תנאיה אף יותר מאשר בהצעה הראשונה. ישנה אפשרות שהבנקים יסרבו לתת לה הלוואה משום שהיא כבר שותפה בחוב משכנתא ולא יתחשבו בגודל חוב המשכנתא. אך ישנה גם אפשרות ששתפותה בחוב משכנתא של מאה אלף ש"ח (מחצית המשכנתא) תאפשר לה בנסיבות מסוימות לקבל משכנתא אחרת (מלאה או חלקית, בתנאים רגילים או בתנאי רבית גבוהים יותר בגין הסיכון של הבנק) ואילו בהצעה הנוכחית שהאשה תהיה שותפה במשכנתא של מאתים אלף ש"ח (כל המשכנתא) יכולתה לגייס כספים במשכנתא נוספת תורע.
לפיכך, מצד האשה ההצעה הנוכחית מרעה את זכויותיה אף יותר מאשר בהצעה הראשונה. כאמור, ביה"ד סבור שאין הצדקה להרע את זכויותיה של האשה גם לפי ההצעה הראשונה וכפי שפורט לעיל בהחלטה זו וכן בהחלטות הקודמות שצויינו לעיל. משום כך אין מקום להענות לבקשה לשנוי ההסדר הנוכחי.
ו. מתן אפשרות לבעל לשעבר לבצע הסדר באופן שלא מרע זכויות האשה.
על אף כל האמור לעיל, ביה"ד סבור כי ניתן עדיין לאפשר לבעל לשעבר לבחון אפשרות נוספת שלא פוגעת באשה. הבעל לשעבר נמצא במצוקה עקב חובות לאשה בהוצל"פ (בגין המזונות). באם הבעל לשעבר ימצא דרך ולפיה יסכים הבנק למשכנתאות לפטור את האשה ולשחררה מחוב המשכנתא, נוכל להחליט שחוב המשכנתא ישולם ע"י הבעל לשעבר וחלקה של האשה בחוב המשכנתא ישולם מיד ע"י האשה לבעל לשעבר (ובפועל הוא יקוזז מחיוב הבעל לאשה בגין המזונות).
בעבר נתן ביה"ד לבעל לשעבר אפשרות די דומה (פרעון מחצית המשכנתא ע"י האשה בכפוף לשחרורה מהמשכנתא) ונקצב לבעל לשעבר זמן של 3 חדשים להגיע עם הבנק להסדר בענין. אפשרות זו בעבר לא נוצלה ע"י הבעל לשעבר. הקצבת הזמן נועדה למנוע פגיעה באשה ולאפשר לה בחלוף הזמן להשתמש בכסף זה להשקעה בקנית דירה וכד' (כתחליף לכך שמונעים ממנה לקחת משכנתא חדשה). כיום בפועל אין לאשה כספים אלו (לטענתה שהיא פרעה בהם חובות למשפחתה) ולפיכך יש הצדקה לתת לבעל לשעבר ארכה נוספת להגיע להסדר הנוכחי עם הבנק. תנתן לבעל ארכה של 30 יום בהם הוא יוכל להודיע לביה"ד שרצונו להגיע להסדר הנ"ל ותנתן לו ארכה נוספת של 60 יום לבצע עם הבנק ההסדר הנ"ל.
אין אנו יודעים אם הבעל לשעבר יצליח להגיע עם הבנק להסדר זה אך באם הוא יצליח, יתכן וימצא בכך מענה למצוקתו של הבעל שעבר. מאידך, הסדר זה אינו פוגע באשה כי לפי הסדר זה האשה מתחייבת כעת לשלם לבעל לשעבר את יתרת חובה למשכנתא (ובפועל סכום זה מקוזז מחיוביו לאשה במזונות) ובמקביל האשה משוחררת מהמשכנתא. מבחינת האשה הסדר זה הוא אינו מרע את מצבה מהמצב בו היה קונה את הדירה צד שלישי ואז האשה היתה משלמת את חלקה במשכנתא מיידית לבנק והיתה משוחררת מהמשכנתא.
ז.פרעון מיידי של המשכנתא באם הדירה תמכר בכנוס נכסים
ברצוננו להתייחס גם לטענת ב"כ הבעל לשעבר שצויינה לעיל שבאם דירת הבעל לשעבר תמכר בכנוס נכסים לא יהיה כסף לגבות מהאשה את חלקה המיידי במשכנתא. נבהיר משמעות טענה זו.
באם הדירה נמכרת בכנוס נכסים, קונה סביר ידרוש כתנאי לרכישה, פרעון כל חובות המשכנתא באופן מיידי (או שיסכים לקנות את הדירה במחיר נמוך בהרבה והדבר יגרום להפסד כספי ניכר למוכר- הבעל לשעבר).
מאחר ולאשה אין כיום כספים נזילים של 100 אלף ש"ח (חלק האשה במשכנתא), לא יתאפשר פרעון מיידי מכספי האשה. לפיכך, יש אכן חשש שבנסיבות אלו עלול הבעל לשעבר להנזק.
באופן תיאורטי יכל ביה"ד להשיב שחשש זה אינו מצדיק פגיעה באשה. הבעל לשעבר הוא זה שבחר לקנות את חלק האשה בדירה והוא זה שחוייב במזונות בבימש"פ לעניני משפחה והוא זה שלא שלם המזונות שבגינם דירתו כיום עומדת להמכר והוא זה שאינו מוצא דרך לשחרר את האשה מחוב המשכנתא, והוא האחראי לנסיבות שגרמו לכך שדירתו נמצאת כיום בהליך של כינוס נכסים, ואין הוא יכול לכוף את גרושתו להרע את זכויתיה כדי לפתור את הבעיות שהוא גרם להווצרותם.
ברם, ביה"ד סבור שבנסיבות אלו יש פתרון סביר שאינו מרע את זכויותיה של האשה ולכן ניתן לקבלו. בפועל האשה עד היום לא יכלה להשתמש בכספי המשכנתא לצורך קניית דירה חדשה (כי לטענתה היא פרעה בהם חובות למשפחתה). כיום דירת הבעל נמצאת בהליך של מכירתה בכנוס נכסים כדי לפרוע לאשה את חוב המזונות. בנסיבות אלו ישנה הצדקה שבאם דירת הבעל תמכר בכנוס נכסים, שהאשה תפרע את חלקה במשכנתא באופן מיידי. אמנם אין לאשה לטענתה כסף נזיל לפרוע יתרת המשכנתא אך ניתן לחייב את האשה לשלם לבעל לשעבר סכום זה (בכפוף לכך שמכספי תמורת הדירה תפרע כל המשכנתא) ובפועל יוכל הבעל לעתור בהוצל"פ לקזז חיוב זה מחיוביו כלפיה בגין המזונות.
עלינו להדגיש שבמצב זה אין אנו מרעים את זכויות האשה. באם הדירה היתה נמכרת לצד ג', האשה היתה משוחררת מהמשכנתא ופורעת חובה מיידית וגם לפי המצב דלעיל האשה פורעת חובה מיידית (ע"י קזוז הכסף מחוב המזונות) והיא משוחררת מהמשכנתא. לפיכך סבור ביה"ד שבנסיבות אלו יש לכך הצדקה.
ח. ההחלטה
לאור הנימוקים דלעיל והנימוקים שבהחלטות מיום י' חשון תשס"ה 25.10.2004 ומיום ט' שבט תשס"ו 7.2.06 מחליט ביה"ד:
1. בהעדר הסכמת האשה, ביה"ד דוחה את הצעת הבעל לשעבר לשנוי הסדר
תשלומי המשכנתא של האשה. ההסדר הנוכחי נשאר בתוקפו ולפיו שני
הצדדים משלמים באופן שווה את המשכנתא השוטפת החדשית. (החלטה
המפרטת את נהלי בצוע ההסדר הנוכחי ניתנת בנפרד).
2. ביה"ד מאפשר לבעל לשעבר לנסות להגיע עם הבנק למשכנתאות להסדר לפיו
תשוחרר האשה מהמשכנתא. בכפוף להסכמת הבנק להסדר זה ולשחרור האשה
מהמשכנתא, תחויב האשה לשלם לבעל לשעבר את יתרת חלקה בחוב המשכנתא
(בסביבות מאה אלף ש"ח) והבעל לשעבר יכול לעתור לקזז חוב זה
בהוצל"פ מחיוביו לאשה בגין המזונות.
ביה"ד מאפשר לבעל להודיע לביה"ד (עם העתק לאשה) תוך 60 יום (מיום
משלוח החלטה זו) באם הוא מבקש לנסות להגיע עם הבנק להסדר זה. באם
הבעל לשעבר יודיע זאת, יאפשר לו ביה"ד להגיע להסדר הנ"ל עם הבנק
תוך 60 יום נוספים.
3. באם דירת הבעל תמכר בכנוס הנכסים לצורך פרעון חובו לאשה בגין
המזונות, תחוייב האשה לשלם לבעל לשעבר מיידית את יתרת חלקה בחוב
המשכנתא (כמאה אלף ש"ח) בכפוף לכך שבהליך מכירת הדירה תפרע
המשכנתא לבנק מכספי המכירה והאשה תשוחרר מהמשכנתא. הבעל לשעבר
יוכל לעתור לקזז חוב זה בהוצל"פ מחיוביו לאשה בגין המזונות.
ניתן ביום ט"ז תמוז תשס"ו (12/07/2006)
(-) הרב נחום גורטלר, אב"ד (-) הרב אברהם שמן, דיין (-) הרב יהודה שחור, דיין
(12/12)(13/10/06)()