גירושין, מזונות ילדים ותמיכת קופת צדקה

ב"ה

1. לפני בית הדין תביעת גירושין.

הצדדים – המשתייכים לציבור החרדי ליטאי – נישאו לפני כתשע שנים ופרודים כבר למעלה משנה ולהם שני בנים, כבני שבע וארבע שנים.

כבר בפתיחת הדיון הראשון הודיעה האשה על רצונה להתגרש באופן מידי. לעומת זאת, הבעל, אשר הגיש את התביעה, התנה את נכונותו להתגרש בתנאים שונים.

1. בית הדין קיים דיונים רבים בעניינם של הצדדים. במהלך הדיונים, שבו והטיחו הבעל וב"כ באשה האשמות חמורות בעניין התנהלותה המוסרית.

בית הדין עשה מאמצים גדולים להביא את הצדדים לידי הסכם גירושין. האשה קיבלה את המתווה אשר הציע בית הדין, הבעל קיבל באופן עקרוני מספר פעמים את המתווה – אך חזר בו.

1. הבעל בסיוע חבר מרעיו פועל להכפיש את אשתו ואם ילדיו – בסגנון בזוי ונקלה שטרם נתקלנו בו.

יש לשים את הדברים על השולחן: הבעל – אשר תובע גירושין – מתנה את "נכונותו" להתגרש בפטור קבוע ממזונות ילדיו ובהישגים כלכליים נוספים שספק רב אם הוא זכאי להם על פי דין ועל פי יושר.

1. הבעל מרבה לדבר על דאגתו לעתידם הרוחני של ילדיו. אנו נאלצים לקבוע שאין פיו ולבו שווים.

אדם שטובת בניו הקטנים מול עיניו אינו מכפיש את אמם על כל גבעה ותחת עץ רענן.

כך מתנהלים רק סחטנים מהסוג השפל ביותר.

כפי שקבענו בהחלטה קודמת, מסתבר שלעתים מי שאינם צדיקים, ממונם חביב עליהם מנפש ילדיהם.

1. נוכח העובדה שהצדדים הצהירו שאינם רוצים זה בזה וחפצים בגירושין, ולאור הטענות החמורות בהם מאשים הבעל את האשה, פוסק בית הדין שהבעל חייב לתן גט לאשתו.

מזכירות בית הדין תקבע מועד מוקדם לסידור גט.

אם הבעל לא ייתן גט לאשתו במועד הקבוע – ייקבע ע"י המזכירות מועד דיון מוקדם, ובמסגרתו ישקול בית הדין אם יש מקום לפסוק לאשה מזונות מדין מעוכבת להינשא, כמו גם אם יש מקום לכפות על הבעל לתת לאשה גט.

1. לצדדים שני בנים קטנים כבני שבע וארבע.

זה למעלה משנה מתגוררת האשה עם בניה בעיר חיפה.

אנו מוצאים לנכון לציין שהאב – החוזר ומבקש שהילדים יחזרו לבני ברק – מקפיד שלא לבקש משמורת על הילדים.

האב מבין היטב שהזכות למשמורת כרוכה גם בחובות – לרבות החובה לפרנס את הילדים – ומסתבר שאין הדבר מתאים לו.

האב מעוניין שהבנים יגורו לידו, כשהאם תשמש "שמרטפית" מטעמו, ושבנוסף לכך "השמרטפית" גם תפרנס, תכלכל ותדאג לכל צרכיהם של הבנים.

כפי שציינו לעיל, האב והמסייעים על ידו סבורים כי מטרה זו, כמו גם המטרה להשגת הישגים כספיים נוספים, מקדשת את כל האמצעים.

1. בימים האחרונים פנה ביה"ד לגאון הרב יחיאל במברגר שליט"א – רב הקהילה החרדית בחיפה, וביקש ממנו לבדוק במוסדות החינוך את מצבם של הבנים. ביה"ד אף ביקש מכבוד הגר"י במברגר שליט"א לחוות דעתו אם טובת הבנים מחייבת את מעברם לבני ברק כדרישת האב.
2. לאחר בירורים שערך הגר"י במברגר שליט"א ולאחר שנפגש עם שני ההורים, נשלחה על ידו חוות דעת לביה"ד. בחוות הדעת כותב הגר"י במברגר שליט"א, שלדעת צוות ההוראה (המלמדים וכן הגננת של הבן הצעיר) הילדים מתפתחים יפה, מתנהגים כיאות ועושים חיל בלימודיהם.

הגר"י במברגר גם קובע חד־משמעית, שלאור כך, ובהיותם מעורים בחברה, נראה שטובת הילדים להשאירם במסגרות הקיימות – שכן העברתם למקום חדש עלולה לגרום לנזק בהתפתחותם.

1. לאור חוות דעתו של הגר"י במברגר שליט"א, כמו גם לאור חו"ד שירותי הרווחה מיום 29.4.2012, מחליט ביה"ד שמשמורתם של שני הבנים – [...] תהיה בידי האם.

ביה"ד חוזר ומבהיר שהחלטות בענייני ילדים יינתנו אך ורק מתוך ראיית טובת הילדים ועל בסיס חו"ד מקצועיות.

ביה"ד ממנה את כבוד הגר"י במברגר שליט"א לנאמן ביה"ד – לפקח על מצבם של הילדים באופן שוטף. בית הדין מבקש מהגר"י במברגר שליט"א למסור לביה"ד דיווחים ככל שימצא לנכון.

1. לפנינו תביעת מזונות ילדים שהוגשה ע"י האם.

ביום כ"ט חשוון תשע"ג (14.11.2012) קיים ביה"ד דיון ראשוני בתביעת המזונות. בהחלטה שניתנה לאחר הדיון פסק בית הדין שהאב ישלם לידי האם סכום של 2,500 ₪ בחודש עבור מזונות הילדים.

בית הדין הבהיר במסגרת ההחלטה שמדובר במזונות זמניים, וכי הוא מודע לכך שספק רב אם סכום המזונות מספק את כל צרכי הקטינים. בית הדין אף מבהיר, שלאור מסמכים שהוצגו לפני בית הדין, ייתכן שלאב מקורות הכנסה נוספים מלבד המוצהר על ידו.

1. ביום ח' אדר תשע"ג (18.2.2013) קיים בית הדין דיון נוסף בעניין המזונות. האשה וב"כ הציגו את טענותיהם בדבר צרכי הקטנים והכנסותיו של הבעל. הבעל וב"כ שבו והתמקדו בהכפשתה של האשה.
2. אנו סבורים שבנסיבות הענין, ולנוכח העובדה שהאם גם שוכרת דירה לצורכי מגוריה ומגורי הילדים ונושאת לבדה בעול הוצאות חינוכם ופרנסתם, חיוב האב בתשלום מזונות ילדים זמניים בסך 3,500 ₪ לחודש הוא סביר ואפילו צנוע.

הדבר כלל לא נצרך להנמקה שכן הוא פשוט ונמצא בגדרי הידיעה השיפוטית.

1. האב טוען שהכנסותיו נמוכות ואינן עולות על 2000 ₪.

לנוכח העובדה שהבעל הודה שהוא נתמך באופן שוטף ע"י "קופת צדקה אלמונית" לצורך "מלחמת הקודש" שלו באם ילדיו ולצורך מימון שכר טרחתו של פרקליטו, אין אנו רואים כלל צורך לבחון את אמינות טענותיו בדבר הכנסותיו.

1. אנו סבורים שגם אם אין בידי האב כספים מהכנסות מיגיע כפיו או אם אין בידו רכוש כדי לשלם למזונות ילדיו – אין זו טענה מצדיקה פטור ממזונות ילדיו ככל שהוא מקבל מענקי צדקה או יכול ללוות.
2. בספר "אהבת חסד" (פרק תשיעי) כתב: "ונראה אם יכול להשיג מעות ללוות כדי שיהיה יכול לקיים מצות עשה דביומו תתן שכרו... בוודאי צריך לעשות כן".

יש ללמוד מכך לדין מזונות. שכן אף אם חיוב מזונות ילדים הוא רק מדרבנן, מכל מקום, האב מחזיק בכך יחזיק ידי ילדיו שלא יצטרכו לבריות.

והנה בפד"ר כרך יח (עמ' 174) הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל כי ניתן לחייב במזונות בעל שאין לו, מתוך ידיעה שאם הילדים תגבה את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי – אשר ייפרע ממנו מאוחר יותר.

ועוד מצינו בשו"ת "חוט המשולש" לגר"ח מוולוז'ין (סוף סימן יז) שהביא בשם רבו הגר"א – כי בעל הבית העובר ממקום למקום מחויב ללוות אם ימצא ואינו בגדר עני, שכן אם מוצא מי שילוונו לא מיקרי עני באותו שעה.

1. ומהכלל אל הפרט: בנדון שלפנינו הבעל מצא מי שתלוונו – ולא רק תלוונו אלא גם תתמוך בו, והיא: "קופת צדקה אלמונית" אשר במסגרתה הוקמה "קרן הצלת הילדים" אשר אוספת כסף למענו נוכח העובדה: "שנאלץ לשכור עו"ד בסכומים עצומים על מנת להילחם למען עתידם הרוחני והנפשי של ילדיו" (ציטוט "מקול קורא" לתרומה).

לצערנו, "בכספים העצומים" לא נעשה דבר לטובת הילדים. הכספים בוזבזו לשם הכפשת אמם של הילדים בדרך הפוגעת בילדים באופן העלול להיות בלתי הפיך.

1. סוף דבר, בית הדין פוסק כדלקמן:
2. הבעל חייב לתן גט לאשתו.

מזכירות בית הדין תקבע מועד מוקדם לסידור גט. אם הבעל לא ייתן גט לאשתו במועד הקבוע – ייקבע ע"י מזכירות בית הדין מועד דיון מוקדם במסגרתו ישקול בית הדין אם יש מקום לפסוק לאשה "מזונות מעוכבת", כמו גם אם יש מקום לכפות על הבעל לתן גט.

1. משמורת הילדים [...] תהיה בידי האם.

ביה"ד חוזר ומבהיר שהחלטות בענייני ילדים יינתנו אך ורק מתוך ראיית טובת הילדים ועל בסיס חוות דעת מקצועיות.

ביה"ד ממנה את כבוד הגר"י במברגר שליט"א לנאמן ביה"ד – לפקח על מצבם של הילדים באופן שוטף ולהגיש לביה"ד דיווחים בעניינם ככל שימצא לנכון.

1. האב [פלוני] ישלם לידי האם [פלונית], סכום של 3,500 ₪ בחודש עבור מזונות הבנים המשותפים [...]. התשלום יבוצע עד ל־10 לכל חודש קלנדרי.

תחולת חיוב המזונות הינה מיום הגשת התביעה, דהיינו יום כ"ב סיוון תשע"ב (12/6/2012). סכום המזונות צמוד למדד יוקר המחיה.

מזכירות בית הדין תקבע מועד דיון בעניין מזונות קבועים.

1. "קופת צדקה אלמונית" הינה מוסד קדוש. אנו קוראים לרבנים הגאונים שליט"א המפקחים על הקופה, שלא ליתן חסות ושלא ליהנות מכספי מוסד קדוש זה בעלים המעגנים את נשותיהם ופוגעים בילדיהם.

ניתן ביום ג' בניסן התשע"ג (14/03/2013).

הרב חיים שלמה שאנן – אב"ד הרב מרדכי מזרחי בר אור – דיין הרב שלמה שטסמן – דיין