דחיית בקשה לקיום דיון לאחר הגט באיסור בעל ובועל

ב"ה

תיק ‏998382/7

בבית הדין הרבני האזורי חיפה

לפני כבוד הדיין:

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד

התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אהרון טירר)

נגד

הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד זיו גרובר)

הנדון: דחיית בקשה לקיום דיון לאחר הגט באיסור בעל ובועל

החלטה

בפנינו בקשת המבקש, הבעל לשעבר, לקיום דיון במטרה לאסור על המשיבה, אשתו לשעבר, להינשא לצד ג', מר [...], שלטענתו היא נבעלה לו טרם גירושיהם. 

המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה על הסף, וטוענת כי אין למבקש כל מעמד חוקי בענין המועלה על ידו, ובקשתו אינה רלוונטית לדיון שהתקיים בבית הדין בענין הגירושין, הואיל והצדדים כבר גרושים.

הצדדים התגרשו ביום י' אדר ב' תשע"ו (20.3.16).

למעשה, בהחלטת בית הדין מיום כ"ה אדר ב' תשע"ו (4.4.16) בית הדין הציע הצעתו, במטרה להביא את הצדדים להסכמה באשר לקיום הדיון המבוקש ולרישום במעשה בית דין, וכך הוצע בהחלטה הנ"ל:

ובכן, בפן העקרוני, בית הדין קובע כי מסמכותו לעסוק בבקשה זו. סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 מורה: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". לפי דין תורה, בית הדין נדרש לקבוע ב"מעשה בית דין" המתלווה למתן הגט, אם קיימות הגבלות על נישואין מחדש של בני הזוג זה עם זה או של אחד מהם עם צד שלישי. כן הובא מפורשות בהנחיות נשיא בית הדין הרבני הגדול שיוזכרו להלן.

לאור האמור, ובהתאם להנחיות נשיא בית הדין הגדול, היה מקום להורות כי הצד המעוניין יפתח תיק מתאים לתביעה זו, ייקבע דיון, ולדיון הנ"ל יוזמן אף צד ג' הנ"ל הנטען בבגידה עם המשיבה, כאשר כתובתו תומצא ע"י המבקש לתיק שייפתח על ידו.

ברם, חרף כל האמור, בית הדין חוכך בדעתו האם בשלב זה, וטרם התקבל הצהרת הצדדים כי הם מתעתדים להינשא זה לזה או הצהרת המשיבה כי היא מתעתדת להינשא לנטען מר [...] יש מקום לקיים דיון בתביעה, על כל המשתמע מכך, והחשש כי קיום דיון מלא לצורך הכרעה סופית בשאלה, ובמיוחד זימון הצד השלישי לבירור בנושא, עלולים להכביד למעלה מן הדרוש על בני הזוג, ובמיוחד על שגרת חייו של הצד השלישי ואולי אף לפגוע בהם שלא לצורך.

לאור זאת, מוצע כי יוצא כבר עתה מעשה בית דין, בו ייאמר כי אם בני הזוג לשעבר ירצו להינשא זה לזה או שהאשה תרצה להינשא למר [...], אז יתקיים בירור בענין בדרך של העלאת והבאת ראיות. ואז, במידה ותעלה בקשה כנ"ל לנישואין, הצד המבקש יפנה לבית הדין ויתקיים דיון, כמקובל, אף בזימונו של צד ג' הנ"ל ככל שהמשיבה תבקש להינשא לו. 

נעיר כי הרישום ברשימת טעוני בירור כשלעצמו אינו פוגע בכשרות להינשא, אך אם הצדדים יחפצו להינשא מחדש זה עם זה או שהמשיבה תחפוץ להינשא לצד ג' הנ"ל, יהא צורך בעריכת בירור כדי לבדוק אם קיימת מגבלה על נישואיהם זה לזה.

נעיר עוד כי עד לעריכת הבירור או אם נערך בירור וצד ג' לא השתתף בו, לא תירשם רשומה נפרדת על שמו של הצד השלישי ברשימת טעוני בירור. 

הצעה זו בכללותה מבוססת על "הנחיות לענין הליך לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים להינשא בעתיד, התשעה–2015" מאת כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.  

הצעה זו מועברת לתגובת שני הצדדים בתוך 7 ימים. 

התקבלה תגובת שני הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית הדין.

לאור האמור, יוצא מעשה בית דין, בו יאמר כי אם בני הזוג לשעבר ירצו להינשא זה לזה או שהאשה תרצה להינשא למר [...], יתקיים בירור בעניין בדרך של העלאת והבאת ראיות. ואז, במידה ותעלה בקשה כנ"ל לנישואין, הצד המבקש יפנה לבית הדין ויתקיים דיון, כמקובל, אף בזימונו של צד ג' הנ"ל ככל שהמשיבה תבקש להינשא לו. 

מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ב' בניסן התשע"ו (10/04/2016).

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד