בפני בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פקודת המאסר.

המשיבה תגיש תגובתה לבקשה וזאת עד ליום 02/10/2018 (בהתחשב בתקופת החגים הבאה עלינו לטובה).

בשלב זה ועד למתן החלטה סופית בבקשה גופה, אני מורה על עיכוב ביצוע פקודת המאסר שהוצאה במסגרת התיק דנן.

תשומת לב ב"כ הצדדים מופנית לפסק הדין שניתן ב-בש"פ 373/89 א' שטיין נ' מדינת ישראל, מג(2) 474 (1989); וכן לאמור בחיבורם של ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת הרגל, (2010):

"מה דינו של ... קנס שהוטל על החייב הליך פלילי לפני מתן צו הכינוס? הקנס הינו חוב בר תביעה ואם יקבל החייב הפטר – הוא לא יחול לגבי הקנס. המדינה תוכל להגיש תביעת חוב ותהא זכאית לקבל דיבידנד, ככל נושה אחר; אך אם נקבע בגזר הדין מאסר בשל אי תשלום הקנס, לא ניתן יהיה להפעילו, שכן קבלת תשלום מהחייב תיחשב להעדפת נושה" (שם, בעמ' 120)

ומאידך, לפסק הדין שניתן ב-ע"פ 4919/14 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל (06.03.2017), שבו נקבע כי:

"סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל מורה כי צו הפטר לא יפטור פושט רגל מתשלום קנס. בכך איזן המחוקק בין הרצון לאפשר לפושט הרגל לפתוח פרק חדש בחייו לבין שמירת תכליות הענישה הפלילית. מסעיף זה עולה כי חובת תשלום הקנס גוברת, שאם לא כן, הליכי פשיטת רגל ישמשו מקלט מפני אחריות פלילית ותיווצר אפליה באכיפת הדין בין מי שנידון לקנס והוא פושט רגל לבין אחרים (...). ואכן, הוראות שמקורן בדיני פירוק חברות או פשיטת רגל, כמו עיכוב ההליכים המשפטיים עם מתן צו כינוס או צו פירוק, פורשו בפסיקה ככאלו שאינן מאפשרות את עיכוב ביצוע העונש בהליך הפלילי (...). אף בגדרי ההליך הפלילי עצמו, עצם היות החייב בהליכי פשיטת רגל לא הביא לעיכוב מועד תשלום הקנס (...), תוך שנקבע כי עשויות להיות השלכות על תשלום הקנס והפעלת עונש המאסר בגדרי הליך פשיטת הרגל עצמו" (שם, פסקה 57)

על כל פנים, טוב יעשה המבקש באם יפנה לאלתר לבית המשפט בפניו מתנהל תיק פשיטת הרגל בבקשה מתאימה לקבלת הוראות והנחיות.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.