בפניי בקשת הנאשם כי אבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו בתאריך 8.12.08 ע"י כב' הש' בנג'ו.

לטענת הנאשם הוא לא ידע מעולם על פסק הדין עד אשר ניגש לחדש את רישיונו לפני מספר חודשים. כמו כן מוסיף וטוען הנאשם כי רכבו היה רכב אספנות.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הנאש זומן כדין לדיון אך לא התייצב ומוסיפה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.

דין הבקשה להידחות.

כעולה מההזמנה לדין מושא הבקשה (כתב האישום הסרוק בתיק), הנאשם הוזמן לדיון במועד רישום הדו"ח ואף חתם על הזימון. כמו כן, הנאשם לא סיפק שום הסבר בבקשתו מדוע לא התייצב לדיון. גם אם אקבל את טענתו כי לא ידע אודות פסק הדין, אין בכך כדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

מעבר לדרוש אוסיף ואציין כי הנאשם אף לא מפרט ומוכיח מתי ידע על פסק הדין והאם פנה במסגרת 30 הימים הקבועים בחוק.

בנוסף, עיון בהזמנה לדין מלמד כי השוטר בדק במסוף, במועד ביצוע העבירה, כי הרכב המדובר אינו רכב אספנות. על מנת לסתור דברים אלה ולהחזיר הגלגל לאחור, היה על הנאשם להציג ראיות חותכות ולא טענות בעלמא. בנוס, אף תגובת הנאשם כפי שנרשמה בדו"ח: "לא ידעתי שהרכב אינו בתוקף אבל תן לי זמן להסדיר זאת, אני מצטער" (תגובה לידה חתם הנאשם בעצמו), אינה תומכת בטענותיו כיום.

סוף דבר, הנאשם אינו מספק הסבר לאי התייצבותו ובקשתו אינה מגלה חשש לעיוות דין ולפיכך דינה להידחות.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.