1. בקשת המבקשים לביטול ההחלטה מיום 24.10.12 מתקבלת. זאת, בהעדר אישור מסירה המעיד על זימון המבקשים או בא כוחם לדיון, כפי שיפורט להלן:

החלטתי מיום 23.5.12, בה נקבע הדיון ליום 24.10.12, נשלחה אמנם לב"כ המבקשים באמצעות דואר רשום, אך דבר דואר זה לא נמסר לב"כ המבקשים. במקביל, נשלחה ההחלטה באמצעות פקסימיליה לבא כוחם הקודם של המבקשים (עו"ד מוהנד דראושה) שאיננו מייצגם עוד ועל כן אין מדובר במסירה כדין.

ראיה לכך שהחלטתי מיום 23.5.12 לא נמסרה לב"כ המבקשים, יש לראות בכך שבבקשתו מיום 3.7.12 (לעיכוב ביצוע פסק הדין) צוין כי הדיון בבקשה קבוע ליום 29.11.12 - הוא המועד שהיה קבוע באותה עת להוכחות. בהחלטתי מיום 4.7.12 ציינתי אמנם כי הדיון בבקשה קבוע ליום 24.10.12, אך בתיק לא קיים אישור מסירה כדין של החלטה זו, שאמנם נשלחה באמצעות פקסימיליה לב"כ המבקשים, אך על פי הצהרתו בבית המשפט לא התקבלה במשרדו.

1. הדיון שנקבע ליום 24.10.12 נועד לבירור טענות הצדדים בכל הנוגע לשאלה האם החלטתי מיום 15.2.2012 קוימה על ידי המבקשים אם לאו. באותה החלטה מיום 15.2.12 נקבע, כי פסק הדין שניתן נגד המבקשים (שהם הנתבעים מס' 1 ו- 3) ביום 29.8.2011, לאחר שלא מילאו אחר צו לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלונים, יבוטל בכפוף לכך שבתוך 30 יום ישלמו לתובעת הוצאות בסך של 2,500₪ וישלימו את הליכי גילוי המסמכים והשאלונים.
2. בכל הנוגע לתשלום ההוצאות - ב"כ המשיבה טוען כי המבקשים לא שילמו אותן במועד שנקבע, אלא הניחו במשרדו בניגוד לרצונו, ביום 23.3.12, שיק שמועד פירעונו 17.3.12. המבקשים, מנגד, טוענים כי בתוך המועד שנקבע לתשלום ההוצאות הם ניסו מספר פעמים לשוחח עם ב"כ המשיבה, על מנת לקבל את מספר חשבונו או מס' חשבון המשיבה לשם העברת התשלום, והם אף הגיעו למשרדו אך הוא נמנע במכוון מלשוחח עמם ועל כן, בעצת ב"כ המבקשים, הגיע המבקש למשרד ב"כ המשיבה ביום 23.3.12 על מנת להניח שם את השיק עבור תשלום ההוצאות, ב"כ המשיבה דחף אותו ממשרדו החוצה (ועל כך הוגשה תלונה במשטרה) אך המבקש השאיר במקום מעטפה ובה השיק, אותו פרע ב"כ המשיבה.
3. בכל הנוגע להליכי גילוי המסמכים – המבקשים טוענים כי השלימו את כל ההליכים ובמועד וכי אין עליהם להשיב על שאלון בשם הנתבעת מס' 2 (שבכל הנוגע אליה נותר על כנו פסק הדין מיום 29.8.2011). ב"כ המשיבה טוען, מנגד, כי מסמך התשובות לשאלון וגילוי המסמכים, שלטענת המבקשים נשלח אליו ביום 15.3.12, הוא מסמך מזויף שלא נשלח אליו ולא נמסר לו וכך גם זויף אישור המסירה של מסמך זה.
4. מטענות הצדדים כפי שפורטו לעיל עולה, כי הסכסוך המשפטי הענייני שקיים ביניהם, בכל הנוגע לתביעה גופה, גלש לפסים אישיים ולהיבטים החורגים מגדר הדיון בתביעה, ועל כך יש להצר.
5. לגופו של עניין - בכל הנוגע לתשלום ההוצאות, סבורני כי גם אם המבקשים איחרו במספר ימים בתשלום ההוצאות (כפי שטוען ב"כ המשיבה), וגם אם הדבר לא נבע מכך שב"כ המשיבה נמנע במכוון מלקבל את התשלום במועד (כפי שטוענים המבקשים), הרי שבסופו של דבר, משבוצע התשלום ומשפרע ב"כ המשיבה את השיק מיד לאחר שהונח במשרדו, יש לראות במבקשים כמי שעמדו בתנאי זה.

ובאשר לגילוי המסמכים והשאלונים – עיקר התרעומת של ב"כ המשיבה, כפי שהדבר עולה בפרט בטיעוניו בדיון מיום 24.10.2012, הינה שהמבקשים לא השיבו על השאלון בשם הנתבעת מס' 2. טענה זו, אין בידי לקבלה. הנתבעת מס' 2 כבר איננה צד בתביעה זו, לאחר שניתן נגדה פסק דין, ועל כן אין עוד מקום לעמוד על מענה מטעם הנתבעת מס' 2 על שאלון ובוודאי שאין לדרוש מן המבקשים – שהם הנתבעים מס' 1 ו- 3, להשיב על שאלון בשמה. ובכל הנוגע למבקשים, סבורני כי יש להסתפק בתשובתם לגילוי המסמכים ולשאלון כפי שזו מצויה כעת בבית המשפט, כאשר שמורה לב"כ המשיבה הזכות לטעון כל טענה בעניין זה במסגרת הדיון בתביעה גופה, לרבות בעניין מהימנות המבקשים והתנהלותם.

1. הטענות המועלות על ידי המשיבה בכתב תביעתה נגד המבקשים, הן טענות כבדות משקל וחמורות וביניהן - הטענה כי המבקש ניצל לרעה את מסך ההתאגדות שבינו לבין החברות שבניהולו והבריח נכסים. המשיבה מבקשת בתביעתה להרים את מסך ההתאגדות שבין החברות לבין עצמן ובינן לבין מנהלן – המבקש, תוך הטלת חבות אישית עליו. המבקשים, מנגד, הגישו כתב הגנה ובו טענות הגנה הראויות לבירור ולליבון עובדתי ומשפטי. כן הגישו המבקשים תצהירי עדות ראשית. בכך יש כדי ללמד, שהמבקשים אינם מזלזלים ואינם מתעלמים מן ההליך המשפטי ואכן, התרשמותי מן המבקש, במסגרת הדיונים שהתקיימו בפני עד כה, הייתה כי הוא איננו מנסה לחמוק מבירור משפטי הוגן ולגופו של עניין.

בנסיבות אלה וכאמור - מששולמו ההוצאות ונוכח גילוי המסמכים והמענה לשאלונים כפי שבוצעו והגשת תצהירי העדות הראשית מטעם המבקשים, סבורני כי אין מקום לקבל את בקשת המשיבה להותיר על כנו פסק דין שניתן נגד המבקשים ביום 29.8.11, בלא בירור ענייני ומהותי לגופו של עניין ובלא שתינתן למבקשים הזכות להתגונן בפני התביעה ולבררה לגופה.

1. על יסוד האמור לעיל, הריני מורה כדלקמן:

ההחלטה מיום 24.10.12 מבוטלת.

פסק הדין מיום 29.8.2011 מבוטל.

התיק נקבע להוכחות וסיכומים בעל-פה ליום 11.4.2013 בשעה 10:30.

עניין ההוצאות יישקל במסגרת הכרעת התביעה לגופה.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.