התובעת שילמה למבוטח שלה תגמולי ביטוח לאחר שרכבו היה מעורב בתאונת דרכים ביום 2/6/07 עם רכב של הנתבע.

בפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת בגין תגמולי הביטוח הנ"ל.

ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה: "נגיש סיכומים בכתב בשאלת הנזק שהיא היחידה השנויה במחלוקת בין התובעת לנתבע. מוסכם כי הנתבע רשאי לצרף לסיכומיו חוות דעת של שמאי שידאג להזמינה עד מועד הגשת הסיכומים ובמקרה זה תינתן זכות תשובה".

ההסכמה הדיונית כוללת שני רכיבים:

אין מחלוקת בשאלת האחריות ובשאלת חבותו של הנתבע לפצות את התובעת. המחלוקת היחידה נוגעת לנזק ולסכום הפיצויים שהתובעת עותרת לו. העניין השני הינו שהנתבע רשאי להגיש חוות דעת של שמאי וכי במקרה זה תינתן זכות תשובה לסיכומי הנתבע. חוות דעת זו לא הוגשה והנתבע סיכם את טענותיו על סמך החומר הקיים בתיק בית המשפט.

אבהיר כי אינני רואה צורך להתייחס לטיעונים שהעלה הנתבע באשר לאחריות ו/או אשם תורם, שכן סוגיה זו אינה שנויה במחלוקת לאור ההסכמה הדיונית כפי שנרשמה באופן ברור בפרוטוקול הדיון בבית המשפט.

בכל הקשור לשאלת הנזק:

התובעת שילמה למבוטח שלה תגמולים לאחר שהוזמנה חוות דעת של שמאי תגמולי ביטוח בסך 83,787 ₪ וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך 500 ₪. הוגשו מסמכים בכתב המלמדים על תשלום הסכומים הנ"ל בפועל ואין על כך מחלוקת.

בעוד שהתובעת טוענת כי הנזק ששולם מגובה במסמכים ובראיות, לרבות בחוות דעת של שמאי, ביקש הנתבע להדוף טענות אלה בשני כיוונים: הטענה הראשונה הינה שחוות דעת השמאי שצורפה לתביעה היא בפועל חוות דעת מטעם המבוטח של התובעת ולא של התובעת עצמה. טיעון זה אין בו ממש. ברור כי המבוטח של התובעת שביקש לפצותו בהתאם לפוליסת ביטוח מקיף דאג כי רכבו ייבדק על ידי שמאי. חוות הדעת של השמאי הועברה לבדיקה על ידי התובעת ולאחר שאומתה, שולמו לו התגבולים בהתאם. הטענה השנייה שהנתבע העלה בסיכומיו מתייחסת לאשם תורם וכי יש לקזז מסכום הפיצויים אשם תורם בשיעור 50% לפחות. טיעון זה אינו עולה בקנה אחד עם ההסכמה הדיונית כפי שנרשמה במפורש לעיל.

הלכה למעשה לא מצאתי בטיעוני הנתבע טענה ממשית נגד הנזק והפיצוי שצוין בתביעה. מסיבה זו, אין כל סיבה שלא להיעתר לתביעה במלואה.

אשר על כן:

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך 85,731 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 3/2/08 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת החזר אגרות משפט בצירוף הפרשים כחוק וכן ישא בשכ"ט עו"ד מטעם התובעת בסך 7,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ה, 29 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.