בפניי בקשה מטעם המבקש לביטול תוספת פיגורים.

המבקש הורשע על סמך הודאתו ביום 17.11.11 ובית המשפט השית עליו את העונשים הבאים:

• קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תחתיו. כן הורה בית המשפט כי הקנס ישולם ב-35 תשלומים שווים ורציפים החל מיום 1/3/11.
• מאסר מותנה בן 15 יום לתקופה של שנתיים שלא יעבור עבירה בה הורשע.
• צו הריסה אשר ייכנס לתוקפו בתוך חודשיים.

לטענת המבקש, הוא לא שילם את הקנס, היות והוא קיבל מהמשיבה שוברים והוא שכח את עניין הקנס. לטענתו, המשיבה שלחה לו התראה לתשלום הקנס רק ביום 30/10/9 וההתראה התקבלה אצלו רק ביום 2/3/20.

עוד מציין המבקש כי הוא נכה ומקבל קצבת נכות בסך של 2,012 ₪ לחודש.

ב"כ המשיבה בתגובתו השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע בזו הלשון:

69. פטור מתשלום התוספת

(א) בית-המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי-תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

(ב) הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית-המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.

(ג) החלטת בית-המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית-משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.

דהיינו לבית המשפט סמכות לבטל תוספת פיגורים וניתן להשתמש בסמכות זו במקרים מצומצמים (ראו למשל תו"ב 59258-07-12 ועדה מקומית לב הגליל נ' נסאר (26.4.18)).

בענייננו, תאריך השוברים שצרף המבקש לבקשה הם מיום 3/3/20. לנוכח תגובת ב"כ המאשימה, לא נטען כי הונפקו למבקש שוברים קודם לשוברים אלה.

אשר על כן, לנוכח מועד הנפקת השוברים ובהצטרף לנסיבות האישות של המבקש,

בקשת המבקש לביטול תוספת הפיגורים , מתקבלת.

המבקש פטור מתשלום תוספת הפיגורים על הקנס בסך של 500 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אייר תש"פ, 18 מאי 2020, בהעדר הצדדים.