בפני בקשה נוספת (רביעית במספר) בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט.

ביום 29/1/13 הוריתי על מתן תגובת הנתבעים , אך הללו בחרו שלא למסור תגובתם לבקשה ולפיכך ניתנת החלטתי בהיעדרה של תגובת הנתבעים.

עיון בבקשה מעלה כי התובעים מלינים על כך שהנתבעים הרסו משטח בטון בהתאם לפסק הדין מיום 10/4/11, אך לא פינו פסולת בניין במקום וגידרו את השטח ביריעה. עיינתי עיין היטב בפסק הדין ולא מצאתי כי ניתנה בו הוראה לפינוי פסולת בניין. עניין זה הוא בסמכותן של הרשויות המתאימות ולא מצאתי כי נדרשת הכרעתו של בית משפט זה בכל הנוגע לפינוי פסולת בניין.

התובעים מלינים על כך כי לא הוסרו מדרגות בטון ובריכת דגים – לא מצאתי כי תביעת התובעים בעקבותיה ניתן פסק הדין מיום 10/4/11 מכילה טענה כלשהיא בעניין בריכת דגים ומשכך , וודאי לא ניתנה פסיקתי בעניין הסרתה. יודגש, אין להעלות טענות חדשות שמקומן היה במסגרת כתב התביעה , בבקשה בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט. אשר למדרגות הבטון, ניתנה הכרעתי והתובעים מופנים לשורה 21 עמוד 8 בפסק הדין מיום 10/4/11 לפיו הוריתי על הותרת מדרגות בטון לפתח החדש אשר נוצר. פסק הדין הפך חלוט זה מכבר.

התובעים טוענים כי הנתבעים לא השיבו לקדמותם את צינור המים ומדי המים במקום ושוב אין לי אלא להפנות את התובעים לשורות 32-33 עמוד 7 לפסק הדין מיום 10/4/11 בהן קבעתי כי אין מקום להשיב את צינור המים ומדי המים למקומם הקודם.

התובעים טוענים כי הנתבעים בנו מרפסת גדולה יותר עם גג וגרם מדרגות וכן הוסיפו שבילי גישה. ברי כי פסק הדין מיום 10/4/11 אינו מתייחס לבנייה חדשה בנכס ובפני התובעים פתוחה הדרך לנקוט כל סעד הקנוי להם על פי הדין ואין מקום להגשת בקשה בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כאשר פסק הדין הנדון כלל אינו מתייחס לבנייה זו.

סוף דבר, בקשת התובעים נדחית.

בנסיבות איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ג, 06 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.