1. להלן החלטתי בבקשת המבקשים, הנתבעים בהליך העיקרי, בהתאם לסעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

2. במסגרת הדיון בתביעה הגיעו הצדדים בעלי הדין להסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה"), אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 10.4.13, לפיו הוסדרה המחלוקת ביניהם ביחס לחלקות 12 ו-13 בגוש 20424 (להלן: "חלקה 12" ו-"חלקה 13" בהתאם).

ביחס לחלקה 13, היא הרלוונטית לבקשה דנן, התחייבה התובעת להחכיר את החלקה לנתבעים בחכירה לדורות כאשר מנגד הנתבעים התחייבו, בין היתר, לשלם לתובעת סך של 150,000 ש''ח וזאת לקיום התחייבויותיהם, הן ביחס לחלקה 12 והן ביחס לחלקה 13.

3. לטענת הנתבעים, התובעת אינה מקיימת אחר הסכם הפשרה ומתחמקת מחתימה על הסכם חכירה לדורות ביחס לחלקה 13, כל זאת על אף כי הם עצמם קיימו את חלקם בהסכם, לרבות תשלום הסך של 150,000 ש''ח, ואשר מחציתו מיועד לרכישת זכות חכירה לדורות בחלקה 13.

התובעת הגישה תגובתה לבקשה, התקיים דיון במעמד הצדדים והם סיכמו טענותיהם בבקשה.

4. שקלתי מכלול טענות הצדדים ולא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה.

5. עסקינן בבקשה סתמית וכללית ביותר, שבה לא טרחו הנתבעים לפרט מהן ההפרות הנטענות של התחייבויות התובעת ביחס לחלקה 13, כפי שלא פירטו עד לאיזה שלב, אם בכלל, בוצע הסכם הפשרה בנדון. רק במסגרת הדיון בבקשה העלה ב"כ הנתבעים טענות מטענות שונות לעניין ההפרות הנטענות של התובעת, אולם כל זאת מבלי שטיעונים אלה עלו במסגרת הבקשה או נתמכו בתצהיר כלשהו.

6. מן המפורסמות הוא כי בקשה בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט נושאת אופי מעין פלילי, ובהתאם לכך בעל דין הבוחר בנקיטת הליך זה, עליו להתכבד ולפרט במדויק, תוך תמיכת טענותיו בתצהיר ובמסמכים, את טענותיו כנגד הצד שכנגד.

לא כך פעלו הנתבעים במקרה דנן, ולפיכך אין לקבל את הבקשה.

7. לסיכום, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 1,200 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ו, 18 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.