1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע, יליד 1955, בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 12/12/01.

2. התביעה מוגשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. לא קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, אלא אך ורק בשאלת הנזק.

מטעם הצדדים לא היו עדים והצדדים הגיעו להסדר לפיו פסק הדין יינתן על סמך כתבי הטענות שהוצגו לבית המשפט על נספחיהם, לרבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

3. בעקבות התאונה פנה התובע לבית חולים הלל יפה, שם התלונן על חבלה בגב תחתון ובצוואר, טופל ושוחרר עם המלצה למעקב אורתופדי, נטילת משככי כאבים ומנוחה ל- 3 ימים.

התובע המשיך במעקב רפואי בקופת חולים. המשיך להתלונן על כאבי גב וקיבל זריקות להקלת הכאבים. התובע שהה בתקופת מחלה במשך כחודש וחצי.

בהמשך התובע התלונן על כאבים בעמוד השדרה הצווארי עם הקרנה לאורך הגפה השמאלית העליונה עם הירדמות ורעד וכן הגבלה בתנועתיות צוואר.

4. מומחה בתחום האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' סודרי, בדק את התובע ומצא כי קיימת הגבלה אקטיבית קלה עד בינונית בתנועתיות עמוד השדרה הצווארי, ספאזם קל בטרפזיוס משמאל, ירידה בתחושה לאורך גפה שמאלית עליונה והחזרים גידיים מוחלשים וסימטריים. בצילומי רנטגן עדכניים של עמוד השדרה הצווארי נמצאו שינויים ניווניים בגובה החוליות C6 ו- C7.

המומחה קבע נכות בגין המגבלות הנ"ל בשיעור של 10% לפי סע' 37(5)א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, אולם המומחה הוסיף כי נכות זו אינה קשורה לתאונה נשוא תיק זה.

המומחה הוסיף והתייחס לנכותו הזמנית של התובע ואימץ את תעודות המחלה שניתנו לתובע בעקבות התאונה מיום התאונה ועד ליום 29.01.02.

5. לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב במהות הפגיעה, הטיפולים הרפואיים להם נזקק התובע, הכאבים מהם סבל וגילו של התובע ביום התאונה (46 שנים), הנני פוסקת פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 8,000 ₪.

6. באשר להפסדי שכר בעבר, התובע, מורה בבית ספר, אשר על פי הנטען קיבל שכר מלא בתקופה בה נעדר מהעבודה, לא הצליח להראות הפסד שכר כלשהו. על כן, לא ניתן לקבוע פיצוי בגין ראש נזק זה.

7. אין ספק כי התובע, שנפגע וסבל מכאבים ונזקק לטיפול רפואי, כאמור, נגרמו לו הוצאות רפואיות, הוצאות בגין נסיעות וכן הוא נזקק לעזרת הזולת. פיצוי בגין הפסדים אלה מוערך בסך של 2,000 ₪.

8. באשר לשכר טרחת המומחה אשר שולם ע"י התובע, אין מקום לחיוב הנתבעת בתשלום שכר זה, היות והמומחה קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בעקבות התאונה.

9. לסיכום, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪, בתוספת הוצאות בגין האגרה ששולמה בסך של 600 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪, כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הנני פוטרת מתשלום יתרת אגרה.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.