צדדי ג' 1. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

2. כאיד אבו ג'בל

1. בפניי תביעה כספית על סך 15,746 ₪ במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקים (ישירים ועקיפים) שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 3.4.08.
2. ביום 27.3.14 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה יוגשו סיכומים בכתב, על בסיס החומר הקיים בתיק ביהמ"ש, לרבות אפשרות לצרף חומר נוסף לסיכומים. הוסכם כי בית המשפט יפסוק במחלוקת בפסק דין מנומק ללא שמיעת ראיות.
3. כעולה מכתב התביעה וצרופותיו, הייתה התובעת במועדים הרלבנטיים לתביעה, הבעלים ו/או המחזיק ברכב מסוג רנו מגאן מ.ר 87-907-50 ש.י 2003 (להלן: "הרנו") ואילו נתבע מס' 2 היה הבעלים ו/או המחזיק ברכב מסוג פיאט טיפו מ.ר 10-362-05 ש.י 1990 (להלן: "הפיאט"), שהיה מבוטח, במועדים הרלבנטיים לתביעה, בביטוח אחריות מפני נזקי צד ג' אצל נתבעת מס' 1- הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת היישוב").
4. לטענת התובעת, ביום 3.4.08 בשעות אחה"צ נהגה גב' אבו רומי יסמין (להלן: "יסמין") ברנו, ובהיותה בכביש ראשי טמרה היא עצרה את הרכב לפני משאית שהייתה לפניה. או אז, הגיע רכב הפיאט נהוג בידי נתבע 2 ופגע ברכב הרנו מאחור (להלן: "התאונה"); בנסיבות אלה אחראי הנתבע 2 באופן בלעדי לקרות התאונה; עקב התאונה נגרם לתובעת הפסד כספי מצטבר בסך 15,746 ₪ המורכב מ-: נזק ישיר (כולל ירידת ערך) עפ"י חוות דעת בסך 11,997 ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 12,973 ₪, הוצאות גרירה ושכ"ט שמאי 973 ₪, הוצאות נסיעה, השבתת רכב ועוגמת נפש בסך 1,800 ₪.
5. הכשרת היישוב אינה מכחישה כי ביטחה את השימוש ברכב הפיאט בביטוח אחריות מפני נזקי צד ג'. טענתה העיקרית הינה כי עפ"י נסיבות התאונה הנטענת אין כיסוי ביטוחי לנתבע 2, מאחר וגילו של נתבע 2, אשר נהג בפיאט במועד הנטען, היה נמוך מגיל 24 שנים, בעוד שעפ"י תנאי הפוליסה הנהג הצעיר ביותר המורשה לנהוג ברכב המבוטח הינו מגיל 24 שנים ומעלה.
6. נתבע 2 מודה כי הינו הבעלים של הפיאט שהיה מעורב בתאונה נשוא התביעה אך טוען כי היה מבוטח במועדים הרלבנטיים לתאונה בהכשרת היישוב בביטוח מקיף בר תוקף לתקופה 19.8.07- 31.7.08, כשדמי הביטוח שולמו על ידו במלואם. לטענתו, רכש מהכשרת היישוב באמצעות סוכן הביטוח פוליסת ביטוח המכסה את שימושו העצמי ברכבו ורק בדיעבד, לאחר התאונה, נודע לו כי הפוליסה שנרכשה מכסה את השימוש בפיאט אך רק לנהגים מעל גיל 24 שנים. לעניין שאלת החבות הכחיש נתבע 2 את אחריותו לגרם התאונה ולנזקים הנטענים, וטען כי יש לקבוע כי נהגת הרנו הינה האחראית הבלעדית לתאונה.
7. לאחר הגשת כתב הגנתו, שלח נתבע 2 הודעת צד ג' אל הכשרת היישוב (צד ג' 1) ולסוכן הביטוח, קאיד אבו ג'בל (להלן: "צד ג' 2" או "סוכן הביטוח"), שבאמצעותו ביטח את רכבו בהכשרת היישוב, בטענה כי סוכן הביטוח ו/או הכשרת היישוב התרשלו ו/או פעלו בניגוד מוחלט להסכם ו/או לדין עת החליטו לבטח את השימוש ברכב הפיאט בפוליסת ביטוח שאינה מכסה את הבעלים (שהוא הנהג העיקרי של הרכב) על אף היותם מודעים לגילו של נתבע 2, ולפיכך נתבע 2 זכאי לשיפוי ו/או להשתתפות ו/או לפיצוי בגין כל סכום אשר ייפסק נגדו בתביעה העיקרית, לרבות שכ"ט עו"ד מצדדי ג'.
8. מנגד טוען סוכן הביטוח כי ביום 19.8.07 רכש הנתבע 2 באמצעותו תעודת ביטוח לרכב הפיאט; הפגישה נערכה בנוכחות נתבע 2 ואמו (שהתשלומים בעד הפוליסה נגבו ממנה), במשרד חמו של סוכן הביטוח בטמרה; נתבע 2 בחר משיקוליו לרכוש פוליסת ביטוח המכסה את השימוש של נהגים שגילם מעל לגיל 24 שנים בלבד מאחר ופוליסת ביטוח כזו הייתה זולה יותר, זאת למרות שסוכן הביטוח הסביר לנתבע 2 כי פוליסת ביטוח כזו לא תכסה את השימוש של נתבע 2 בפיאט בשל גילו, אך נתבע 2 טען כי הוא נמצא כל הזמן בעבודה ואינו נוהג ברכב הפיאט אלא האחים שלו ובפרט אחיו אשרף, כאשר ממילא הוא מתקרב לגיל 24 שנים, ולכן לא צריך תעודת ביטוח בשבילו; נתבע 2 חתם על תעודת הביטוח, דבר המעיד כי היה מודע היטב לכך שהיא אינה מכסה את שימושו ברכב.

עד כאן גרסאות הצדדים.

1. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, ואת כל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש, ובמסגרת הסדר הדיוני, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה הגדול, ולדחות את הודעת צד ג' נגד צדדי ג'. להלן ההנמקה:
   1. הצדדים אינם חלוקים לגבי הנסיבות שקדמו לתאונה, מיקום הרכבים המעורבים בעת התאונה, ומוקדי הנזק ברכבים המעורבים. גם לגרסת נתבע 2 הוא נהג בפיאט אחרי הרנו ופגע עם החזית הקדמית של הפיאט בחזית האחורית של הרנו, אלא שלטענת נתבע 2, יסמין בלמה באופן פתאומי, בלתי צפוי וללא שום סיבה מוצדקת. הוא ניסה לבלום את הפיאט אך לא הצליח להימנע מההתנגשות.
   2. בשאלת האחריות לתאונה נחה דעתי לקבוע כי בנסיבות העניין נתבע 2 הינו האחראי הבלעדי לגרם התאונה ולתוצאותיה, ומבלי להטיל על נהגת הרנו אשם תורם בשיעור כלשהו. ראשית, גרסת התובעת לגבי הנסיבות שקדמו לתאונה נתמכה בגרסת יסמין לפיה התאונה אירעה עקב אי שמירת מרחק בלימה מספק ו/או חוסר זהירות מצד נתבע 2, שהגיע מאחור ברכב הפיאט ובעת שהרנו הייתה במצב של עצירה אחרי המשאית. שנית, אופי הפגיעה בכלי הרכב המעורבים ומוקדי הנזק תומכים בגרסת התובעת. גם אם נניח שגרסת נתבע 2 לתאונה נכונה, ויסמין בלמה בפתאומיות את הרנו, היה על נתבע 2 שנהג בפיאט מאחוריה, כנהג "סביר", לצפות אפשרות כזאת, ולשמור על מרחק בלימה סביר בין רכבו לרכב שלפניו. לא הוצגה כל ראיה מצד נתבע 2 לפיה יסמין בלמה בפתאומיות את הרנו ללא כל סיבה מוצדקת כנטען, ולא מצאתי כל ביטוי לטענה זו בטופס ההודעה של נתבע 2 על קרות התאונה למבטחתו. שלישית, כעולה מהודעת התובעת על קרות התאונה למבטחתה- חברת הביטוח מנורה מבטחים מיום 6.4.08, רכב הפיאט נפגע פגיעה קשה בחזיתו הקדמית ואילו מנגד לטענת נתבע 2 כתוצאה מהתאונה רכב הפיאט פגע באופן קל ברכב הרנו (ראו: סע' 7 לתצהיר עדות ראשית נתבע 2). גרסת התובעת נתמכה בחוות דעת השמאית מיום 16.4.08 (ובחשבוניות המס בגין תיקון הרנו), לפיהן היה צורך לתקן בחזית האחורית של הרנו את רצפת תא המטען, קורת שלדה שמאלית, קורת הרוחב, וכן להחליף את הפח האחורי, לרבות קביעת ירידת ערך בלתי מבוטלת למוקד האחורי בשיעור של 6%, נתונים התומכים בגרסת התובעת ולא בגרסת נתבע 2. רביעית, נתבע 2 שטען שפגע ברכבו ברנו באופן קל כאמור לא מצא לנכון להציג תצלומים ו/או כל ראיה אחרת מטעמו לגבי הנזק שנגרם לחזית הקדמית של רכבו עקב התאונה. כן לא הוצגה חוות דעת שמאית ו/או חשבוניות מס המעידות על אופי הנזקים ו/או היקף עלות התיקון של רכבו (ככל שבוצע).
   3. התובעת מבססת את תביעתה נגד הכשרת היישוב על פוליסת הביטוח שצורפה כנספח א' לתצהיר סוכן הביטוח, אך עיון בפוליסת הביטוח מעלה כי מדובר בכיסוי ביטוחי המכסה את השימוש ברכב הפיאט מפני אחריות המבוטח לנזקי צד ג' כשתקופת הביטוח הינה החל מיום 19.8.07 ועד 31.7.08, כאשר הרשאים לנהוג ברכב המבוטח הינם כל נהג ובלבד שגילו 24 שנים ומעלה. אין חולק כי במועד התאונה היה נתבע 2 בגיל 23 שנים ועשרה חודשים (ת.ל 31.5.84), ומכאן שלא היה מורשה לנהוג בפיאט ולא היה לשימושו ברכב הפיאט כיסוי ביטוחי, עפ"י תנאי הפוליסה. משמעות הדבר כי דין התביעה כנגד הכשרת היישוב להידחות.
   4. לטענת נתבע 2 הוא פנה לסוכן הביטוח כדי שירכוש עבורו כיסוי ביטוחי שיכסה בין היתר גם את שימושו העצמי ברכבו, כשנתוניו האישיים לרבות גילו, עובר למועד הצעת הביטוח, היו ידועים לסוכן הביטוח, אך סוכן הביטוח התרשל ברכישת הכיסוי הביטוחי עבורו. שקלתי טענה זו ואני מחליט לדחות אותה מהטעמים הבאים: ראשית, מעיון בהצעה לביטוח כלי רכב (צורפה כנספח ג' לסיכומי הכשרת היישוב), עולה כי צוין בה בכתב יד במקום המתאים שהשימוש בפיאט מורשה לכל נהג שגילו מעל 24 שנים עם ותק בנהיגה של למשך שנה לפחות. אין חולק כי נתבע 2 חתום על הצעה זו. נתבע 2 טען כי הוא סמך על סוכן הביטוח שירכוש עבורו ביטוח שיכסה את שימושו העצמי נתבע 2 בפיאט אולם מדובר בטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב החתום ע"י נתבע 2. גם לא ברור על מה מבוססת טענת נתבע 2 כי לאחר שמסר לסוכן הביטוח את פרטיו הוא סמך עליו "בעיניים עצומות", על מנת שינפיק פוליסת ביטוח כדין לרכב (ס' 23 לתצהיר עדות ראשית נתבע 2). שנית, גרסת נתבע 2 לפיה הוא היה מעונין ברכישת כיסוי ביטוחי לכל נהג (גם לנהג שגילו מתחת לגיל 24 שנים) נופלת בסבירותה מגרסת סוכן הביטוח לפיה רכש כיסוי ביטוחי מהכשרת היישוב בהתאם לרצונו של נתבע 2, זאת מאחר ופוליסת ביטוח כזו יקרה יותר וכפועל יוצא מכך כדאית יותר לסוכן הביטוח שעמלתו נגזרת משווי הפוליסה. שלישית, התאונה אירעה ביום 3.4.08 בעוד פוליסת הביטוח (נספח א' לתצהיר סוכן הביטוח) הופקה במועד תחילתה (19.8.07), כך שניתן להניח שעותק מהפוליסה הגיע לידי נתבע 2 זמן רב לפני מועד התרחשות התאונה, כאשר מצוין בה באופן ברור וגלוי לעין כי לנהג מתחת לגיל 24 שנים אין כיסוי ביטוחי, מה שאפשר לנתבע 2, זמן סביר לפנות ולבקש מהכשרת היישוב ו/או מסוכן הביטוח לערוך בה שינויים/התאמות טרם התרחשות התאונה. רביעית, נתבע 2, לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם אמו, כעדה מטעמו, אשר עפ"י גרסת סוכן הביטוח (שלא הוכחשה ע"י נתבע 2), נכחה בפגישה שבה סוכם על תנאי הפוליסה בין נתבע 2 לסוכן הביטוח. חמישית, לפי גרסת סוכן הביטוח, עובר למועד עריכת ההצעה לביטוח, הוא פירט בפני נתבע 2 שתי חלופות: הצעה לביטוח חובה + ביטוח אחריות לנזקי צד ג' לכל נהג מעל גיל 24 שנים, והצעה דומה לכל נהג לרבות נהג מתחת לגיל 24 שנים. נתבע 2 בחר משיקוליו באופציה הזולה יותר. לתמיכה בטענתו זו צירף סוכן הביטוח מזכר בכתב ידו המפרט את העלויות לפי כל אחת מהחלופות דלעיל (צורף כנספח ה' לסיכומי סוכן הביטוח). עיון במזכר מעלה כי אינו נושא תאריך או לוגו שניתן לשייכו לסוכן הביטוח או להכשרת היישוב. אין גם חתימות של מי מהצדדים ואף לא את פרטי רכב נתבע 2 או פרטיו האישיים של נתבע 2. עם זאת, גרסת סוכן הביטוח לפיה נתבע 2 בחר באופציה הזולה יותר מבין השתים שהוצגו במזכר נתמכת בפוליסת הביטוח ובתעודת החובה שהופקו לנתבע 2, מאחר והסכומים זהים לעלות הביטוח הכוללת והפרטנית, שנרכשה בפועל ע"י נתבע 2 לפי החלופה של מורשים לנהיגה מעל גיל 24 שנים. יוצא אפוא, ובהעדר הגשת ראיות לסתור מצד נתבע 2, כי עלויות הביטוח שנשא בהם נתבע 2 בפועל תואמות את עלויות ביטוח של פוליסות ביטוח המכסות נהגים מעל 24 שנים, בעוד עילת תביעתו מבוססת על טענה לרכישת פוליסת ביטוח המכסה את השימוש ברכב של נהגים מתחת לגיל 24 שנים.
   5. שאלת הנזק: התובעת הגישה חוות דעת שמאית לפיה הנזק הישיר שנגרם לרכבה עקב התאונה לרבות ירידת ערך לאחר תיקונו מסתכם בסך 11,997 ₪. הנתבעים ו/או צדדי ג' לא הגישו חוות דעת נגדית. עיון בחשבוניות המס שהופקו לתובעת בגין תיקון הרנו מעלה כי הסכומים תואמים את המצוין בחוות הדעת השמאית מטעמה, ולפיכך אני מאשר לתובעת את מלוא הסכום הנ"ל. כן הנני מאשר לתובעת את שכר טרחת השמאי מטעמה בסך 900 ש"ח. יתר הנזקים הנטענים לא הוכחו כדבעי.
2. סיכום:

התביעה נגד הנתבעת מס' 1 נדחית. התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות בסך 1,000 ₪.

התביעה נגד הנתבע מס' 2 מתקבלת. אני מחייב את הנתבע מס' 2 לשלם לתובעת באמצעות ב"כ את הסך 12,897 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.08 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע מס' 2 לתובעת החזר אגרות משפט בצרוף הפרשים כחוק, וכן שכ"ט בשיעור 17.5% +מע"מ מסכום החיוב כשוויו להיום.

הודעת צד ג' נדחית נגד שני צדדי ג'. הנתבע מס' 2 ישלם לכל אחד מצדדי ג' הוצאות בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"ד, 21 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.