נגד

צדדי ג' 1. המועצה האזורית באר טוביה

2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה באר טוביה

3. איגוד ערים אזור אשקלון

4. יניב כראדי

5. יוסף סויסה

6. רן אזולאי

7. לוגיסטיקום בע"מ

8. כלל חברה לביטוח בע"מ

9. ציון אבגי

10. ביטוח חקלאי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

1. כתב התביעה שבנידון הוגש בגין נזקים נטענים, בסך 12,000,000 ₪, שנגרמו לשני מחסנים במשק מס' 83 במושב גבעתי כתוצאה מאירוע שריפה נטען מיום 30.11.08.

בפני שלוש בקשות:

• 1. בקשת הנתבעת 2, (להלן: "חברת כלל"), למחיקת התביעה על הסף.
  2. בקשת חב' כלל לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של חברת כלל.
  3. בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה באופן בו יוספו שני תובעים לתביעה – כראדי נילי וכראדי אברהם.

1. העובדות הרלוונטיות לבקשות:
   1. על פי הנטען בכתב התביעה, שהוגש ב-12/08, התובעת היא הבעלים של שני המחסנים נשוא התביעה, הנתבעת 1 (להלן: "לוגיסטיקום") היא השוכרת ומחזיקה במחסנים מהם יצאה האש ביום 30.11.08.

כלל, ביטחה את לוגיסטיקום בשורת פוליסות ביטוח אשר מכסות את החבות והסיכונים, בקשר עם התביעה לרבות פוליסות ביטוח נזק אש ופוליסה לנזקי צד ג', אשר היו בתוקף במועדים הרלוונטיים לתביעה ומקימות יריבות ישירה לתובעת מול כלל אשר חבה בשיפוי התובעת בגין נזקיה, לאור הוראות הפוליסות. ביתר פירוט מציינת התובעת בתביעה כי לוגיסטיקום ערכה אצל חב' כלל, ביטוח תכולה למחסנים בסכום של 10,000,000 ₪ לתקופה מיום 13.4.08 ועד 30.10.08 המכסה גם נזקי אש. הפוליסה חודשה והיתה בתוקף במועד השריפה. כן ערכה לוגיסטיקום אצל חב' כלל ביטוח צד שלישי וחבויות.

• 1. בכתב ההגנה, שהוגש על ידי חב' כלל ב-2/09, הועלו מספר טענות מקדימות המצדיקות לטענתה לדחות/למחוק את התביעה על הסף וביניהן – העדר יריבות בין התובעת לכלל; העדר עילת תביעה שכן הפוליסות שצורפו לכתב התביעה פקעו לפני השריפה נשוא התביעה ולא חודשו; הפוליסות שממילא פקעו אינן מכסות את הנזקים הנטענים; העדר יריבות משום שהתובעת איננה הבעלים של המבנה נשוא התביעה (טענה אחרונה זו נטענה גם על ידי לוגיסטיקום).
  2. בחודש מרץ 2012 הגישה חב' כלל את הבקשות למחיקה על הסף ולהמצאת ערובה, ובחודש ינואר 2013 הגישה התובעת את הבקשה לתיקון כתב תביעה. על אף שהבקשות למחיקה על הסף ולהמצאת ערובה הוגשו במועד מוקדם יותר אדון תחילה בבקשה לתיקון כתב התביעה, ורק אח"כ בבקשות האחרות.

1. הבקשה לתיקון כתב תביעה-
   1. הבקשה לתיקון כתב התביעה, שהוגשה על ידי התובעת, היא בקשה לאקונית ואינה נתמכת בתצהיר. על פי האמור בה כראדי נילי וכראדי אברהם הם הבעלים של המחסנים נשוא התביעה והם גם הבעלים של התובעת שהתקשרה בחוזה שכירות מיום 1.1.08 עם לוגיסטיקום. לנוכח טענות שהועלו על ידי בעלי הדין, סבורה התובעת כי ה"ה כראדי הם בעלי דין נחוצים.
   2. צדי ג' 5 ו-6 הודיעו כי הם מסכימים לבקשה. חב' כלל מתנגדת לבקשה כפי שיפורט להלן, נתבעים 5 ו-7 הודיעו כי הם מצטרפים לעמדתה של חב' כלל, שאר הצדדים לא הגיבו לבקשה.
   3. נימוקי ההתנגדות של חברת כלל:
      1. לא צורף תצהיר לבקשה, חשיבותו רבה במיוחד לנוכח הסתירה בין הנטען בכתב התביעה (שהתובעת הינה הבעלים של המחסנים) לבין הנטען בבקשה לתיקון.
      2. הבקשה לתיקון מוגשת בחלוף למעלה מ-4 שנים מיום הגשת התביעה ונועדה לחמוק מהבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה.
      3. תלויה ועומדת תביעה נוספת וסותרת שהגישו אברהם ונילי כראדי בבימ"ש השלום בהרצליה, בגין אותו נכס שם נטען כי הנכס נשוא התביעה בוטח באמצעות חב' הביטוח "הראל".
      4. ככל שמדובר בתביעה הביטוחית כנגד חב' כלל הרי שתקופת ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח מוגבלת, מכח סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981, ל-3 שנים אשר חלפו מזמן. לפיכך אין להתיר את תיקון התביעה בהוספת תובעים שתביעתם התיישנה זה מכבר.
   4. הכרעה –

דין הבקשה להידחות מכל אחד מנימוקי ההתנגדות שהועלו על ידי חב' כלל. האירוע נשוא התביעה התרחש ב-11/08. התביעה הוגשה ב-12/08 וכתב ההגנה מטעם חב' כלל, בו נטען כי התובעת איננה הבעלים של המחסן נשוא התביעה הוגש ב-2/09.

התובעת, שידעה כל העת כי התובעת איננה הבעלים של המחסן, לא ביקשה לתקן את כתב התביעה וגם כיום, היא אינה מבארת בבקשתה מדוע השתהתה ארבע שנים ומדוע הציגה מצג בלתי נכון בתביעתה.

בקשתה של התובעת אינה נתמכת בתצהיר ובנסיבות המפורטות אין עסקינן בעניין טכני בלבד שכן העתרות לבקשה יעניק לתובעת יתרון שלא היה בידה אילו הייתה מגישה כתב תביעה חדש בגין אותן עילות מטעם אברהם ונילי כראדי. תביעה כזו הייתה נדחית על הסף מחמת התיישנות.

ברע"א 1819/11 ע. חולון נ' אלינובק (ניתן ביום 11.5.11 פורסם בנבו) אמר ביהמ"ש:

"ואולם, לגישה הליברלית הנהוגה, בדרך כלל, בסוגיית תיקון כתב תביעה, קיימים חריגים. בין חריגים אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, השלב בו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש – דוגמת טענת התיישנות (ראו: ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד (4), 126; רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.7.2006)). כך גם לא יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצידו, כגון שהתיקון אינו מראה עילה (ראו: יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 338 (מהדורה שישית – 1991); חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' שזרח שירות לביטוח, טרוי ושטיינויג, שותפות רשומה, תל אביב, פ"ד ה(1) 1585)".

התובעת לא הגישה תשובה לתגובת חב' כלל, בהתאם לסמכות שהיתה לה על פי סעיף 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 וטענת כלל בדבר היתרון שיצמח לתובעת אם יותר תיקון התביעה לא נסתר.

בנסיבות אלה, אין להתיר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולהשיג על ידי כך יתרון שלא היה נצמח לה אילו היתה מוגשת התביעה על ידי כראדי נילי וכראדי אברהם כתביעה חדשה.

הבקשה לתיקון התביעה, נדחית.

4. הבקשה לסילוק על הסף -

4.1. לטענת חב' כלל, יש לסלק את התביעה על הסף מכמה טעמים:

4.1.1. התובעת אינה הבעלים של המבנה נשוא התובענה. התובעת לא הציגה כל ראיה

להוכחת בעלותה הנטענת וגם דרישה לגילוי מסמכים במסגרתה נדרשה התובעת להציג נספח טאבו או אסמכתא אחרת לבעלותה, נותרו ללא מענה.

4.1.2. לבית משפט השלום בהרצליה הוגש כתב תביעה ע"י אברהם ונילי כראדי

(באמצעות ב"כ התובעת בתיק דנא) כנגד חברת הביטוח הראל שעניינה נזקים למחסנים נשוא התביעה דנא וצורפו לה אותן חוות דעת כפי שצורפו לתביעה דנא. שם נטען כי נילי ואברהם כראדי הם בעלי המחסנים בעוד שבתביעה דנא נטען שהתובעת היא בעלת המחסנים.

4.1.3. המבנה נשוא התביעה הוא מבנה בלתי חוקי והוצאו לגביו צווי הריסה.

4.2. התובעת טוענת שיש לדחות את הבקשה בהיותה חסרת בסיס ואינה נתמכת בתצהיר להוכחת העובדות הכלולות בה. המקום להעלאת הטענות שנטענו בבקשה הוא בכתב ההגנה ובירורן צריך להיות במהלך המשפט.

סילוק תביעה על הסף מבלי לשמוע את הטענות לגופן הוא אמצעי שיש לנקוט בו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי לא יעלה בידי התובע לזכות בסעד המבוקש. כאשר קיימת אפשרות, ולו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש לא תסולק התביעה על הסף.

לגופן של הטענות טוענת התובעת:

4.2.1. הנכס הוא נכס משפחתי בבעלות אברהם כראדי ונוהל באמצעות התובעת שגם

היא בבעלות משפחת כראדי. התובעת היא זו שהפעילה את הנכס וחתמה על

החוזים להשכרתו. בנסיבות אלה אילולא התובעת הגישה את התביעה לא ניתן

היה להגישה.

4.2.2. הנכס נשוא התביעה הוא מבנה חוקי אשר נבנה על פי היתרים כדין.

4.2.3. בבית משפט השלום בהרצליה נתבעת חברת הביטוח הראל כמי שביטחה את

התובעים בפוליסה שבמסגרתה בוטח המבנה עד לסך של 350,000 ₪. אין כל קשר בין פוליסת הביטוח של חברת הראל לפוליסת הביטוח שהוציאה חב' כלל ופוליסת הביטוח של חב' הראל איננה מכסה את הנזקים נשוא התביעה.

4.2.4. פוליסות הביטוח שהוציאה חב' כלל ללוגיסטיקום מכסות את הנזקים נשוא התביעה. תביעתה של לוגיסטיקום בגין הפוליסות נשוא התביעה דנן מתבררת בבית המשפט המחוזי בת"א ולטענת לוגיסטיקום באותה תביעה חברת כלל ביטחה אותה במועד השריפה בביטוח המכסה את האירועים נשוא התביעה. לאור זאת טענת חב' כלל בדבר העדר יריבות עם התובעת אינה יכולה להתקבל ללא בירור עובדתי, ללא תצהיר התומך בבקשה ומבלי שנבחנו המסמכים הקיימים במלואם.

4.3. הכרעה –

4.3.1. סילוק התביעה על הסף מבלי שנתבררה לגופה הוא צעד דרסטי שיש לנקוט בו בזהירות רבה (ראו רע"א 4499/06 ים אילת בע"מ נ' פייס (ניתן ביום 11.12.06 פורסם בנבו) וכן הפסיקה אליה הפנתה חב' כלל).

4.3.2. טענותיה העובדתיות של חב' כלל לא נתמכו בתצהיר וכבר מטעם זה היה מקום לדחות את הבקשה.

4.3.3. בבקשה נטענו שלל עובדות הטעונות הוכחה, וחלקן מוכחשות ע"י התובעת ולפיכך, לאור מידת הזהירות הנדרשת, אין מקום לדחות את העתירה על הסף מבלי לאפשר הוכחת העובדות הנטענות.

4.3.4. על אף החלטתי שלא להתיר את תיקון כתב התביעה אין מקום לדחות את התביעה על הסף בטרם תתברר השאלה אם בנסיבות שפורטו בסעיף 17 לתגובה (בהנחה שהן יוכחו) קמה לתובעת זכות כלשהי לשיפוי.

4.4. לאור האמור אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

5. הבקשה להפקדת ערובה -

5.1. נימוקי הבקשה:

5.1.1. התובעת איננה בעלת המבנה נשוא התביעה, אין בבעלותה נכסים והיא אינה בעלת כל פעילות כלכלית. התביעה הוגשה בשמה של התובעת כדי לחמוק מחיוב בהוצאות ולפיכך יש לחייבה בהפקדת ערובה על פי סעיף 353 א לחוק החברות תשנ"ט -1999. בימה"ש העליון הדגיש כי הכלל הוא הפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע ומתן פטור ייעשה במקרים חריגים בלבד.

5.1.2. מדובר בתביעה שסיכוייה קלושים, הוגשה על ידי חברת קש בחוסר תום לב ובנסיון לנצל את מסך ההתאגדות ולהוציא מחב' כלל כספים שלא כדין. מדובר בענייננו בתביעה על סך 12,000,000 ₪ שהוגשה על ידי חברה פרטית שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת.

5.1.3. על פי דוח רשם החברות, התובעת נעדרת נכסים מוחשיים שעשויים לשמש בטוחה לתשלום הוצאות.

5.1.4. התביעה נעדרת עילת תביעה מחמת העדר כיסוי ביטוחי למבנה נשוא התובענה שלא בוטח מעולם באמצעות חברת כלל, מה גם שמדובר בפוליסות שפקעו עובר לשריפה.

5.1.5. המבנה נשוא התביעה הוא מבנה בלתי חוקי, והוגשו תביעות סותרות לבתי משפט שונים.

5.2. בפתח תגובתה לבקשה להפקדת ערובה הבהירה התובעת כי הגישה בקשה לתיקון כתב האישום (בקשה זו נדחתה על ידי בפתח ההחלטה).

לגופה של הבקשה השיבה התובעת:

5.2.1. אין חשש שהתובעת לא תוכל לעמוד בהוצאות התביעה, אם זו תדחה, והיא תעמוד בתשלום כשם שעמדה בתשלום האגרה.

5.2.2. סיכויי התביעה אינם קלושים ואפילו מצוינים.

5.2.3. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

5.3. הכרעה –

בענייננו ברי כבר עתה כי סיכויי התביעה, בנסיבות שנוצרו, קלושים.

התובעת, בניגוד לאמור בכתב התביעה, מודה כיום כי היא אינה בעלת הנכס. בקשתה לתיקון כתב התביעה נדחתה כאמור לעיל והתביעה היא ע"ס 12,000,000 ₪. בתגובתה, לא הוכיחה התובעת (אלא טענה בעלמא) כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעים אם יזכו בדין.

בנסיבות אלה לאור האמור בסעיף 353 א לחוק החברות מוצדק לחייב את התובעת להפקיד ערובה.

סוף דבר אני מחייבת את התובעת להפקיד ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים לצרכן על סך 20,000 ₪ וערבות אישית של כראדי נילי וכארדי אריה על סך 75,000 ₪ כל אחת. הערבות תינתן להבטחת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד שיפסקו כנגד התובעת, אם תידחה התביעה והיא תעמוד בתוקפה עד למתן פס"ד בתיק זה.

לא תופקדנה הערבויות תוך 30 יום מהיום, תימחק התביעה.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.