1. לפניי בקשה לפסילת חוות דעתו של מר אדי סולומון, מומחה בתחום המיקרוביולוגיה והביוטכנולוגיה (להלן: "המומחה"). המומחה מונה בתאריך 11.10.2010 על ידי כבוד השופט שטרנליכט כמומחה מטעם בית המשפט.

2. בקליפת האגוז, נדרש המומחה לחוות דעתו לגבי המחלוקת שבין הצדדים ובעיקר בעניין השימוש שנעשה במרגרינה כחומר גלם לצורך הכנת מוצרי מזון שונים אצל התובעת. בהקשר זה ייאמר שתמצית טענותיה של התובעת שהנתבעות או מי מהן סיפקו לה מרגרינה "מקולקלת" וכתוצאה מכך יוצרו מוצרי מזון פגומים, דבר שגרם לנזק משמעותי לתובעת.

3. המומחה הגיש את חוות דעתו בתאריך 6.7.2011. המומחה אף השיב לשאלות הבהרה אשר נשלחו עליו על ידי התובעת. בתאריך 12.12.2012 נקבעה ישיבת הוכחות לצורך חקירתו של המומחה. המומחה נחקר חקירה נגדית ארוכה וממצה. בסיומה של החקירה עתר ב"כ התובעת להגשת בקשה לפסילת חוות הדעת מהטעם שחוות דעתו של המומחה נעשתה בחוסר תום לב ותוך משוא פנים קיצוני.

4. בבקשה דנן שטחה התובעת את טענותיה כנגד מומחה בית המשפט. בין היתר טענה כי חוות דעתו רצופה באמירות שאין להם סימוכין, כי המומחה לא בדק איזה מרגרינה רכשה התובעת מהנתבעות. לטענת התובעת, המומחה הפגין גישה שלילית כנגדה.

5. הנתבעות התנגדו לבקשה. בתמצית, עמדתן היא שגם אם קיימת אי הסכמה מצד התובעת לקביעותיו של מומחה בית המשפט, המקום לכך הוא במסגרת הסיכומים בתיק העיקרי ולא כבקשת הביניים. לגופם של דברים, אין עילה לפסילת חוות הדעת וממילא אין ממש בטענה למשוא פנים.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

7. אני דוחה לגופה את טענת התובעת בדבר קיומו של משוא פנים כביכול מצד המומחה. מבלי לקבוע מסמרות לגופם של הממצאים בחוות דעתו של המומחה (שכן טרם נשמעו לפניי מלוא הראיות בתביעה דנן), לא התרשמתי כי המומחה נהג בחוסר יושרה כלפי התובעת. אף לא התרשמתי כי היה משוא פנים מצידו.

8. הצדדים העבירו את מלוא החומר העובדתי (כתבי טענות, חוות דעת ומסמכים), לידי המומחה. המומחה ערך מפגשים אליהם זומנו הצדדים. אם מי מהצדדים בחר שלא להתייצב לאותם מפגשים, אין לפרש זאת לחובת המומחה. בוודאי ובוודאי שאין להמתין עם טענות שכאלה עד לאחר תום חקירתו של המומחה, כאשר חלף פרק זמן ארוך ביותר ממועד הביקור הנטען.

9. התרשמתי שעיקרה של הבקשה מכוונת כנגד ממצאיו של מומחה בית המשפט. גם אם דעתה של התובעת אינה נוחה ממצאיו של מומחה בית המשפט, אין בכך עילה לפסילת חוותו דעתו. הדרך להתמודד עם ממצאים אלה היא במסגרת שלב הראיות במשפט ולאחר מכן במסגרת סיכום טענות הצדדים.

10. בכך שהמומחה העדיף בסופו של דבר גישה שונה מזו של מומחה התובע, אין כדי להקים עילה מוצדקת לפסילת חוות דעתו [ע"א 609/93 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה, פ"ד מח (5) 381, 391 (1994)].

11. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

12. סוף דבר - הבקשה נדחית.

אני מחייב את התובעת בשכר טרחת באי כוח הנתבעות בסך 3,000 ₪ לזכות כל אחת מהנתבעות.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ג, 28 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.