1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23/11/14 המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית.
2. לטענת התובע, הייצוג בתיק עבר למשרד עו"ד אבו ורדה. עם העברת הייצוג הוגשה הודעה בהתאם, וכן בקשה להארכת מועד להגשת התצהירים אך ההחלטה בבקשה לא התקבלה במשרד בא כוחו ככל הנראה מאחר והמזכירות לא עדכנה את פרטי הייצוג בתיק.
3. לטענת הנתבע 1, התביעה נמחקה לאחר שהתובע לא ציית להחלטת בית המשפט שניתנה עוד ביום 10/02/14 (מחדל דיוני שנמשך למעלה מ 9 חודשים), וחרף 8 אורכות שניתנו להגשת תחשיב נזק ותצהירי עדות ראשית. התובע לא הציג בבקשתו כל נימוק ענייני לביטול פסק הדין, לאחר שזנח את תביעתו ובמשך חודשים ארוכים התעלם מהחלטות בית המשפט. ייצוג התובע, ע"י בא כוחו הנוכחי החל ביום 17/09/14 ולא לאחרונה כפי שנטען והיה די והותר זמן ללימוד התיק. התובע לא צרף תצהיר לבקשה לאמת את טענותיו.

לגופו של התיק, סכום הנזק הנטען נבלע בתגמולי המל"ל. התיק תלוי ועומד במשך 6 שנים. עסקנן בפסק דין המוחק את התביעה, ולא סותם את הגולל על תביעת התובע.

1. גם לטענת הנתבעים 3-4 יש לדחות את הבקשה. התביעה הוגשה ביום 29/12/08 חודש לאחר הארוע הנטען ובטרם התגבש הנזק. חוות דעת המומחים שהוגשו בתיק (ובשכר טרחתם נשאו הנתבעים) דחו את טענות התובע.
   המומחה הנוירולוגי מטעם בית המשפט התרשם "באופן ברור ביותר מההגזמה הרבה בתלונות ומהניסיונות להפגין ממצאים ובעיות שכלל לא תואמים למציאות ולהגיון הרפואי בכלל והנוירולוגי בפרט".

לטענתם, התובע ובא כוחו מנהלים את ההליך תוך זלזול מופגן בנתבעים ובהחלטות בית המשפט. הנתבעים המתינו בהבלגה למרות 8 אורכות שניתנו בתיק להגשת תחשיב הנזק והתצהיר. טענת ב"כ התובע לקבלת אורכות לשם למידת התיק מקוממת. ייפוי הכוח ניתן עוד ביום 17/09/14 והיה לב"כ התובע 4 חודשים ללמוד את התיק. לא ברור מדוע בוחר התובע לנהל תיק שנבלע פעמיים בתביעה המל"ל. התביעה הוגשה כאמור ב 2008. שלוש ערכאות הוטרחו והשקיעו מזמנן לשם טיפול בה. אורך הרוח שגילה בית המשפט כלפי התובע היה לחינם.

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לבקשה ולאור התנהלות התובע לכל אורך ההליך אני מורה על דחיית הבקשה ולהלן אבאר ואנמק טעמי;
2. ראשית הבקשה לביטול פסק הדין אינה נתמכת בתצהיר על מנת לאמת את העובדות שביסוד הבקשה ורק בשל כך דין הבקשה להידחות.
3. שנית, מעיון בתיק עולה כי בניגוד לנטען בבקשה המזכירות כן עדכנה את עו"ד מטאנס ממשרד אבו ורדה כב"כ התובע ובהתאם לדוח ההמצאות שבנט המשפט ההחלטה בבקשה לפיה ניתנה לתובע ארכה להגשת תחשיב הנזק ותצהיר עדות ראשית עד ליום 19/10/14 נשלחה לעו"ד מטאנס במייל עוד ביום 18/09/14, וכך גם ההתראה מיום 30/10/14.
4. גם אם אקבל את טענת ב"כ התובע כי לא קיבל את ההחלטה היה עליו לפנות לבית המשפט ולהתעניין בגורל הבקשה שהגיש / להגיש בקשה נוספת ולא להמתין לפסק הדין המורה על מחיקת התביעה.
5. שלישית, נראה כי לכל אורך ההליך נאלץ בית להיות הגורם המניע את התיק, ויש בהתנהלות התובע כדי להצביע על זלזול בהליך ובבית המשפט וחוסר עניין בתביעה, ואפרט:
6. הטיפול בתיק החל אצל כב' השופטת לפין. ישיבת קדם משפט ראשונה התנהלה בפניה ביום 07/09/10 ומהפרוטוקול עולה כי התובע לא דאג להשלמת ההליכים המקדמיים, לא תמך את הבקשה למינוי מומחים מטעם בית המשפט בתצהיר או במסמכים רפואיים ואף נקבע כי הוצאות בגין הדיון המיותר ישקלו בתום ההליך לבקשת הנתבעים 3-4.
7. בהמשך נדחו לבקשת התובע דיוני 2 דיוני קדם משפט. כמו כן חל עיכוב מצד התובע בהעברת החומר הרפואי למומחה שמונה.
8. כשסוף סוף התנהלה ישיבת קדם משפט נוספת ביום - ב"כ התובע לא התייצב וראו החלטת כב' השופטת לפין מאותו יום "התנהלות ב"כ התובע איננה מובנת, וזאת בלשון המעטה. דחיתי את בקשת הדחייה מטעמי בריאות של ב"כ הנתבעים 3 ו- 4 כמפורט בהחלטתי מאתמול ואף על פי כן ב"כ התובע, אשר התנגד לבקשה, לא טרח להתייצב. השעה כבר 10:00 וצודק עו"ד שמעוני להשית הוצאות על ב"כ התובע. בטרם אחליט על כך ניתנת שהות של 5 ימים על ב"כ התובע להסביר את פשר אי הגעתו ואי העברת הצילומים לדר' אסלאן".
9. ביום 26/01/14 שוחרר בא כוחו הקודם של התובע, עו"ד חיר מייצוג בתיק.
10. ביום 10/02/14 התיק הועבר לטיפולי. לשם קידומו הורתי על הגשת תחשיבי נזק ותצהירי עדות ראשית. בהתאם להחלטה היה על התובע להגיש את התצהירים בצירוף תחשיב הנזק עד ליום 10/03/14. אין מחלוקת כי ההחלטה הומצאה לתובע.
11. ביום 17/03/14 משלא הוגשו התחשיב והתצהיר נשלחה לתובע התראת חוסר מעש וניתנה ארכה להגשתם עד ליום 27/03/14. ביום 25/03/14 הוגשה הודעה ובקשה מטעם התובע להארכת המועד, נעתרתי לבקשה והמועד הוארך עד ליום 10/4/14. ארכה נוספת ניתנה ביום 06/04/14 עד ליום 15/05/14 תוך שאני מבהירה כי עסקינן בתיק משנת 2008 ויש לפעול לקדמו בקצב מהיר ונמרץ יותר.
12. חרף ההחלטה לעיל, ביום 22/04/14 הוגשה שוב בקשה מטעם התובע לארכה נוספת להארכת המועד עד ליום 20/06/14 גם לבקשה זו נעתרתי תוך קביעה כי ככל שלא יוגשו התצהירים ותחשיב הנזק במועד תמחק התביעה מחוסר מעש ללא התראה נוספת.
13. ביום 05/06/11 הגיש התובע בעצמו, ללא בא כוחו, בקשה נוספת בה פרט את מצבו הבריאותי והכלכלי וביקש ארכה אחרונה לפעול בהתאם להחלטה מיום 10/02/14. שוב, נוכח הנסיבות בבקשה נעתרתי לבקשה לפנים משורת הדין וניתנה ארכה אחרונה וסופית עד ליום 01/09/14.
14. למרות זאת, ביום 29/08/14 הגיש התובע בקשה נוספת להארכת מועד בהחלטתי מאותו יום קיבלתי את הבקשה וקבעתי כי " עם כל ההבנה, אי אפשר להמשיך ולהחזיק תיק כשהתובע לא מקדם אותו בהתאם להוראות בית המשפט חרף ארכות שניתנות. (ומדובר בתיק ישן שהתובע הוא הגורם המעכב).כבר ניתנה ארכה אחרונה לפנים משורת הדין עד 1/9/14 ונאמר בה כי היא ארכה סופית. נראה כי הדחיות והארכות חסרות תוחלת. ככל שתצהיר ותחשיב נזק לא יונח בתיק בית המשפט עד 15/09/14 תמחק התביעה ללא התראה נוספת"
15. לאחר חלוף המועד, ביום 18/09/14 הגיש ב"כ התובע עו"ד מטאנס הודעה ובקשה לבית המשפט כאמור בסעיף לעיל, אך גם במועד זה לא עמד התובע ולאחר התראה נוספת מיום 30/10/14 נמחקה התביעה לבסוף ביום 23/11/14.
16. מהשתלשלות העניינים לעיל לא ניתן לחלוק על כך שחרף התחשבות במצב תובע ומתן אורכות רבות, התנהלות התובע הייתה רצופה במחדלים, וכי פסק הדין המורה על מחיקת התביעה ניתן כדין.
17. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פורקצ'יה ברע"א 3454/04 ורקר נגד הראל : "זכות הגישה של האזרח לערכאות הינה זכות חוקתית מוכרת; היא משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו מקרינה על דרך הפעלת סדרי הדין, ובתוך כך על ההתייחסות המתבקשת להליך ביטול פסק דין שניתן בהעדרו של בעל דין. יחד עם זאת, בצד זכות חוקתית זו השמורה לבעל דין, חלות עליו חובות כלפי בית המשפט וכלפי בעלי הדין האחרים שנועדו להבטיח הליך תקין לפרט ולציבור. זכות הגישה לערכאות מותנית איפוא, בקיום חובות בסיסיות של בעל הדין לקיים הליך שיפוטי תקין. בעל דין אינו רשאי, בשם זכות הגישה לערכאות, לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי תישמר זכותו לפנות לערכאות וינתן לו יומו בבית המשפט חרף זאת. בתוך כך, על מבקש ביטול פסק להצביע על קיום אינטרס לגיטימי בביטולו. עליו להראות לא רק סיכוי טוב לזכות בתביעה אלא גם כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא נהג בדרך העלולה לסכלו. כנגד הזכות החוקתית לפנות לערכאות, עומדת חובתו של בעל דין לקבל על עצמו את עוּלם של סדרי הדין ושל צווי בית המשפט כדי להבטיח את זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין, וכדי לאפשר את מהלכם התקין של הליכי בית המשפט להגנה על אינטרס הציבור כולו."
18. אין באי ביטול המחיקה כדי לחסום, לכאורה, הגשת התביעה מחדש בהתאם לתקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
19. לפיכך, הבקשה נדחית. כפי שקבעתי בפסק הדין מיום 23/11/14 התובע יישא בשכ"ט והוצאות הנתבעים בסך כולל של 7,000 ₪ שישולם ככל שתוגש תביעה חדשה וכתנאי להגשתה.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.