לפני תביעה כספית בגין ליקויי בניה.

התובעים, בני זוג, בזמנים הרלבנטיים לתביעה היו הבעלים והמחזיקים של חלקת קרקע בשטח של כ- 2.5 דונם במצפה חרשים (להלן: "הבית"). הנתבע 1 הנו קבלן לביצוע עבודות טיח בעל מומחיות בתחום שימור מבנים. הנתבעת 2 חברה בע"מ (להלן: "הנתבעת 2" או "הנתבעת") העוסקת ביצור, אספקת והתקנת פחחות ומרזבים, התקנת גגות רעפים, גגות נחושת לרבות כיסוי ובידוד גגות נחושת, התקשרה עם התובעים לצורך אספקת וביצוע עבודות התקנת גג נחושת בבית התובעים. מבצע העבודה בשטח והאחראי מטעם הנתבעת 2 היה מר שי שחם.

במסגרת דיון מיום 16.1.14 שהתקיים בפני המותב הקודם שטיפל בתיק זה כב' השופט רטנר, ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין התובעים לבין הנתבע 1 ועל כן פסק דין זה מתייחס למערכת היחסים בין התובעים לבין הנתבעת 2 בלבד.

כאמור בכתב התביעה, במהלך שנת 2000 רכשו התובעים את החלקה במצפה חורשים במטרה לבנות בית מגורים ייחודי, עגול בצורתו בעל עקרונות אקולוגיים של ניצול אנרגיה טבעית, תנאי מזג האוויר, שימוש מקסימאלי בחומרים טבעיים, טיפול במים אפורים, איסוף מי גשם, מחזור פסולת, שימוש בחומרי בניה ירוקים וכו'. הבית תוכנן על יד הנתבעת 2 הנדסאית אדריכלות במקצועה אשר לה השכלה אף בתחומים שונים אחרים, זאת כנטען בכתב התביעה במטרה לשלב בין הידע האדריכלי והעיצובי עם הטבע, הסביבה צרכי נפש האדם ובריאותו ובמטרה כי הבית אף ישמש לה כדגם ייצוגי ללקוחות פוטנציאליים. התובעים טוענים כי בהתאם להמלצה שקיבלו, פנו לנתבעת 2 על מנת שזו תבצע את התקנת הגג. ביום 8.5.03 חתמו התובעים והנתבעת 2 על הסכם עבודה לביצוע עבודות הקונסטרוקציה (לוחות העץ), עבודות הפחחות והמרזבים של הגג מנחושת.

לטענת התובעים במהלך ביצוע העבודות התגלו ליקויים בעבודת הנתבעת. מגעים שקיימו הצדדים ועבודות נוספות שביצעה הנתבעת בבית התובעים במטרה להביא לתיקון הליקויים לא הועילו ולטענת התובעים אף החמירו את המצב .

לטענת התובעים התקשרותם עם הנתבעת התבססה על התחייבות הנתבעת כי לה עובדים מיומנים ובעלי יכולת מקצועית מתאימה לביצוע העבודות. לטענתם הם הבהירו לנציגי הנתבעת 2 כי קיימת חשיבות רבה לקליטת כמות גדולה של מי גשמים בזמן קצר וביקשו להקפיד על ביצוע מזחלות אופקיות ומרזבים במידות מתאימות, על מנת למנוע מצב של גלישת יתר של מי גשמים. לטענתם, נציג הנתבעת הבהיר כי אופן ביצוע הגג יוצר שכבת הגנה אטומה באופן מוחלט מפני הגשמים והלחות. לטענת התובעים על סמך מצגים אלו הם הסכימו להתקשר עם הנתבעת 2 בהסכם עבודה במסגרתו התחייבה הנתבעת 2 לתכנן את כל הפרטים הטכניים הקשורים לביצוע גג הנחושת על כל מרכיביו כולל הרכבה של לוחות O.S.B של הגג בשיפוע הנכון, הרכבת החלונות, המזחלות והמרזבים, כיסוי הגג בפחי ומרזבי נחושת, הכול בהתאם לתוכנית שמסרו התובעים לנתבעת ובכפוף להצעת העבודה מיום 5.5.03. כן לטענתם, התחייבה הנתבעת לטיב העבודה ולאחריותה לתיקון ליקויים או פגמים שיתגלו בעבודה בהתאם לחוק המכר דירות. התובעים טוענים כי בהתאם להסכמת הצדדים, הקביעות המקצועיות לרבות זוויות הגג לצורך הרכבת לוחות הנחושת, שיטת הרכבת הגג והחלונות ושיטת חיבור החלונות החשמליים לגג, כמו גם שלבי ביצוע הגג כולם היו באחריותה הבלעדית של הנתבעת 2. התובעים טוענים כי הנתבעת 2 הציעה כי החלונות שהוזמנו על ידי התובעים יורכבו על ידה ויהיו תחת אחריותה ובשל כך דאגו הצדדים להכניס סעיף מיוחד בהסכם שקבע כי באחריות הנתבעת להיות בקשר ישיר עם ספקית החלונות ולפעול בהתאם להנחיותיה בכל הקשור להרכבת החלונות. לטענת התובעים במהלך הבניה ולאחריה התגלו ליקויי בנייה רבים כתוצאה מהעבודות ביצעה הנתבעת. לטענת התובעים הנתבעת 2 הודעתה בקיומם של הליקויים ובאחריותה לתקנם אלא שההצעות שסיפקה הנתבעת לתיקון הליקויים בגג היו לא מקצועיות. לטענתם, הנתבעת אמנם ביצעה תיקונים אלא שתיקונים אלו היו קוסמטיים בלבד ולא נתנו מענה של ממש. לטענתם של התובעים, על הנתבעת לפצותם בגין הליקויים והנזקים שנגרמו להם עקב הפגמים בגג בית התובעים. לטענתם, הנתבעת הפרה הפרה יסודית ובוטה את ההוראות ההסכם בינה לבין התובעים. עוד טוענים התובעים כי הנתבעת הפרה את חובתה לקיום ההסכם בדרך מקובלת ובתום לב. התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה והפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה. לטענתם, הנתבעת הציגה בפניהם מצג שווא לפיו עבודות הגג יבוצעו באופן מקצועי ומיומן וכי על סמך אותו מצג שווא נאלצו התובעים לשלם סכומים כפולים ומכופלים מהמקובל בשוק. לטענתם, הנתבעת התעשרה על חשבונם לא כדין. לטענתם חל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל הנתבעת 2 הנטל הוכיח כי לא התרשלה בביצוע העבודות. לטענתם, הנתבעת הפרה חובות חקוקות המוטלות לפתחה. הנתבעים עותרים לפיצוי בגין הנזקים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמם, עלות תיקונים שנגרמו לאחר קבלת חוות הדעת, שכ"ט טרחת המומחה מטעמם, עגמת הנפש ודיור חלוף בתקופת ביצוע התיקונים. התובעים צרפו חוות דעת מומחה מטעמם אינג' רונן שטרנברג אשר העריך את עלות התיקונים במידה ולא יהיה צורך בבניית גג הנחושת מחדש בסך של 130,000 ₪. מכאן תביעתם של התובעים אשר לפני.

הנתבעת מכחישה חבותה לנזקים הנטענים על ידי התובעים. לטענתה, התובעת היא זו שגרמה לעיכובים, תכנונים לקויים וחסרים וכשלים מסוימים שתובעים מבקשים לייחס לנתבעת במסגרת תביעתם. לטענתה אין כל קשר בין מזג האוויר הגשום במצפה חרשים לבין טיב עבודות הנתבעת והיה על התובעת לקחת בחשבון עניין זה, במסגרת תכנוניה. לטענת הנתבעת, תכנונה של התובעת לקה בחסרים, בכשלים ובאי התאמות כאשר תכנון לקוי זה הוא הסיבה לכשלים ולנזקים בבית התובעים. לטענת הנתבעת, התובעת זנחה בתכנוניה כללי אדריכלות בסיסיים שהיוו בפועל את התשתית לכשלים. לטענתה, היא חיוותה דעתה ביחס לתכנוני התובעת ואף העירה הערות מקצועיות בקשר לכך, אלא שהתובעת לא נענתה לחלק מההצעות ודרשה כי העבודה תבוצע בהתאם לתכנוניה. לטענתה, התובעים היו מעורבים במידה מכרעת בכל מהלך, שיקול והחלטה בקשר לעבודות. לטענתה היא הציעה לתובעים לשנות את תכנון הגג ולהרחיק את המזחלות והמרזבים מקירות הגג על מנת להימנע מהרטבתם וכן הציעה שיפורים לתוכניות הניקוז שתכננה התובעת ורק חלק מהצעותיה התקבלו. לטענת הנתבעת לא סוכם עמה או נערכה התייעצות עמה באשר לגודל חתך תעלת הניקוז ותכנונה של התובעת באשר למיקום התעלה בצמידות לקירות הבית היה בעייתי. לטענתה, בשלב החתימה על הסכם העבודה לא נמסרו לידיה כל התוכניות, באשר חלקן טרם הוכנו וחלקן היו בשלבי הכנה. לעניין החלונות טוענת הנתבעת כי אחריותה כמבצעת העבודה נשענה על התוכניות שהוגשו לה ועל המצב הפיזי של המבנה הקיים. עוד טוענת הנתבעת כי תכנון החלונות, שיפועם וסוגם סוכמו ישירות בין התובעת לבין נציג חברת ולוקס, ללא קשר לנתבעת. לטענתה לא רק שלא הייתה כל התחייבות מצידה לעניין קוטר התעלה, אלא שהנתבעת יעצה לתובעים לשנות את המפרט הטכני באופן כזה שבמקום שהתעלה תהיה פנימית ותגרום חדירת מים למבנה מן הראוי להוציאה מחוץ למבנה ולהפכה לתעלה חיצונית, כך שבמידה והתעלה תתמלא המים יגלשו מחוץ למבנה. לטענתה למרות שאינה חבה בכך לפי ההסכם, ואף שהכשלים נבעו ממחדליה של התובעת, גילתה הנתבעת מסירות ונאמנות באינספור הגעות לשטח וברצון כן ואמיתי לפתרון הבעיות. לטענתה לא הייתה חדירת מים מהגג למעט סביב החלונות והארובה כך שהגג היה ונותר אטום כנדרש. הנתבעת טוענת כי המזחלות כלל לא גרמו לחדירת מים למבנה. הנתבעת כופרת במסקנות חוות דעת המומחה מטעם התובעים. לטענתה אין מקום להחלת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" בנסיבות בהן התובעת הייתה המתכננת והאחראית למהלך הפיקוח היומיומי בשטח, וכל הנתונים היו בידיעתה ובשליטתה. לטענת הנתבעת, לא הופרו על ידה חובות חקוקות. לטענתה בחירת החומרים הייתה בהסכמתם ובאישורם של התובעים. לטענתה, לצורך ביצוע העבודה היא נאלצה לבצע השלמת עבודת קונסטרוקציה מעץ מה שלא היה באחריותה וגרם לה לאבדן ימי עבודה בגינם לא דרשה תמורה נוספת. לתמיכה בטענותיה צרפה הנתבעת חוות דעת מומחה מטעמה מר צבי איכבאום- מהנדס אשר העריך את עלות התיקונים בסך של 10,000 ₪.

דיון:

אחריות:

נטל ההוכחה:

לטענת התובעים בנסיבות יש להחיל את ס' 41 לפקודת הנזיקין "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל כן על הנתבעת הנטל להוכיח כי לא התרשלה בעבודתה. תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים: (1) לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; (2) הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו; (3) נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבע מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידו. נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובעים, טועני הטענה, ועליהם להרימו עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות.

אשר לכלל הראשון, סבורני כי הוא מתמלא בענייננו. התובעים טענו כי נסיבות התרחשות הנזק הינן בידיעתה של הנתבעת שכן היא זו אשר הייתה אחראית על בניית הגג על כל המשתמע מכך ואין להם הידע המקצועי הנדרש על מנת לדעת נסיבותיו של היווצרות הנזק. התובעים היו עדים לליקויים בגג אולם לא היה ביכולתם לדעת כיצד ובאיזה אופן נוצרו הליקויים. הפסיקה קבעה כי רק באם נמשכת אי הידיעה בדבר נסיבות התרחשות מעשה הנזיקין ממועד קרותו ולאורך מהלך המשפט, רק אז יבקש התובע להסתייע בכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין (ע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539). במקרה אשר בפני מונה מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת הסיבה לליקויים ואף לאחר קבלת חוות הדעת נותרו הצדדים חלוקים באשר למסקנות חוות דעתו ולסיבות השונות לליקויים ועל כן תנאי זה מתקיים. אשר לכלל השני- ע"א 241/89 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ (המשיבה שכנגד) נ' הינדלי רחל (המערערות שכנגד), פ"ד מט(1), 45, נקבע, כי אין צורך בשליטה טכנית פורמאלית מלאה, רצופה ובלעדית על הנכס, אלא מדובר במבחן ענייני מעשי לפיו נבחנת הזיקה של המזיק לנכס והשאלה האם יש ביכולתו למנוע את התרחשות התאונה. אם על פי מאזן ההסתברויות התשובה על כך היא חיובית, הרי שיראו בנתבע כבעל השליטה על הנכס. לנתבעת בענייננו הייתה היכולת לבצע עבודתה כך שימנע הנזק הנטען ובנסיבות אלו, אני סבורה כי תנאי זה מתמלא בענייננו. אשר לכלל השלישי – תנאי זה נדרש לבחינה כללית סטטיסטית. הפסיקה קבעה כי ניתן להסתמך על ראיות כלליות או על הראיות הקונקרטיות שהביאו הצדדים. (ראה: ע"א 10566/05 דוד שלג נ' אמיר חברה להנדסה וסחר בע"מ, תק-על 2009(1), 2911 , וכן האמור בע"א 8151/98 ביאטריס שטרנברג נ. צ'ציק אשר אוזכר לעיל. במקרה שלפנינו מבחינת הראיות אשר בפני, ואתייחס לכך בהרחבה בהמשך, מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבעת מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידה. אשר על כן, בהתמלא מלוא התנאים עובר נטל ההוכחה על שכמה של הנתבעת.

רשלנות:

עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

חובת זהירות מושגית:

הכלל הוא שבמקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית (עא 243/83 - עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פד לט(1), 113(11/02/1985)

בענייננו חובה זו מתקיימת מכח ההתקשרות החוזית בין הצדדים והיותה של הנתבעת 2 הקבלן המבצע של עבודות גג הנחושת. לעניין זה יש לפנות להסכם בין הצדדים מיום 8.5.03. ".... לצורך ביצוע העבודה הנדונה בהסכם זה רואה את עצמו קבלן המשנה בלבד כ"מבצע הבניה" וכ"מנהל העבודה" ונטל על עצמו את כל החובות המוטלות על מבצע הבניה ומנהל העבודה לפי התקנות והפקודות הנ"ל". (ההדגשות אינן במקור- מ.ק.נ) לעניין האחריות באשר להתקנת החלונות שרכשו התובעים, יש לפנות להצעת המחיר מיום 5.3.03 ששלחה הנתבעת 2 לתובעים במסגרתה התחייבה בין היתר ל"אספקה והתקנת חלונות VLUKS תואמות גג נחושת .....".

בנסיבות אלו על הנתבעת, מעצם היותה מבצע הבניה ומנהל העבודה, מוטלת חובת זהירות כללית להבטיח את תקינות ושלמות העבודה היא מבצעת. על הנתבעת חובת זהירות כלפי מי שעלול להיפגע מאי קיום החובות המוטלות עליה בהתאם להסכם ולדינים הרלבנטיים. לפיכך, חובת הזהירות המושגית מתקיימת.

אף בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג 1973, חובת הזהירות מתקיימת בענייננו .

לעניין זה נקבע בהסכם בין הצדדים כי "קבלן המשנה אחראי לטיב העבודה במשך ועל פי חוק מכר דירות מיום מסירת הבניין. קבלן המשנה אחראי לתיקונים בתוך תקופה של עד שנה מיום מסירת הבניין, להוציא תיקונים דחופים שיתבצעו עוד קודם לכן; קבלן המשנה אחראי להתקדמות העבודה ולסיומה במועד שנקבע...;

ס. 4 לחוק המכר דירות, קובע כי המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים: "(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי התאמה בדירה; זולת אם הוכיח המוכר שאי ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של המוכר; (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי התאמה והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים."

בהתאמה למקרה אשר בפני , הרי שהנתבעת אחראית על טיב עבודתה ועל פגמים אשר נפלו בה.

חובת זהירות קונקרטית:

במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צמצום היקף האחריות הנזיקית (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113.

בענייננו תנאים אלה מתקיימים. הנתבעת שימשה כאמור כמבצעת הבניה ומנהלת העבודה בעבודות הגג. הנתבעת היא זו שהתקינה את הרכיבים בהם התגלו ליקויים כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. מנהל עבודה מטעמה, מר שי שחם, הוא זה שהיה אמור לפקח על תקינות העבודה. בנסיבות אלו היה על הנתבעת לצפות את גרימת הנזק ומשכך, ראוי להטיל עליה אחריות. עוד יש לתת משקל לכך שאמצעי הזהירות הדרושים למניעתו של הנזק הם פשוטים (לעניין זה ראה פס"ד וקנין לעיל). הנתבעת היא מונעת הנזק הטובה ביותר בנסיבות. ככל שהנתבעת הייתה פועלת לתיקון הליקויים באופן יסודי ומקצועי בסמוך להתגלותם, הרי שהנזק היה מתוקן בעלות נמוכה בהרבה. לעניין זה העיד המומחה מטעם בית המשפט: "ש: אתה מסכים איתי, אם היו מתקנים את הגג ב- 2008 העלויות היו יותר פחות מהיום? ת: אם הקבלן היה בא ומתקן את זה העלויות היו פחותות. ש: מה שקבעת בחוות דעתך מ- 2010, פחותות ממה שהיום? ת: היו יותר זולות, המחירים היום יותר גבוהים." (עמ' 69 שורות 4-7 לפרוטוקול).

בעניינו בין התובעים לנתבעת 2 נקשר כאמור קשר חוזי והתובעים סמכו על הנתבעת כי זו תבצע את העבודה לשביעות רצונם ובהתאם למוסכם. בנסיבות אלו, חבה הנתבעת אף בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעבודות ביצעה הנתבעת בבית התובעים.

התרשלות וקשר סיבתי

בעילת רשלנות יש להוכיח בין השאר את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק לנזק. יש להוכיח שההתרשלות היא זו אשר גרמה לנזק, כלומר שלו היתה נמנעת ההתרשלות, היה נמנע גם הנזק (ראה בע"א 278/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל פ"ד נג(4) 526). את הקשר הסיבתי העובדתי יש לבחון עפ"י מבחן הצפיות, כלומר אשמו של המזיק הינו גורם מכריע לנזקיו של הניזוק, אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק. קשר סיבתי משפטי לעומת זאת, ניתן לעגן בלשון החוק הרלבנטי עצמו, וההכרעה הינה על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר. אם בהשתלשלות העניינים התערב גורם זר (הניזוק או אחר)- אזי יש בכך כדי להפסיק את הקשר הסיבתי המשפטי, ככל שהתערבותו של אותו גורם זר אינה בגדר הצפיות הסבירה (ראה בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(2) 844)

במקרה דנן, היה על הנתבעת בעלת מומחיות בתחומה, לצפות את התרחשות הנזק. היה על הנתבעת לצפות כי בניה רשלנית תביא לליקויים ומכאן לנזק. במחדליה של הנתבעת היא יצרה סיכון בלתי סביר שכן אלמלא התרשלות הנתבעת סביר להניח כי הנזק שנגרם לתובעים היה נמנע. משכך, הוכח אף הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לנזק אשר נגרם לתובעים. אף העובדה כי הנתבעת ניסתה לתקן את הליקויים יותר מפעם אחת מצביעה על כך שהגורם העיקרי והמכריע לליקויים בדירת התובעים, הינו אופן ביצוע הבניה ע"י הנתבעת.

האם תכנון התובעת הוא הגורם הזר המתערב המפסיק את הקשר הסיבתי או שמא יש ליחס לתובעת אשם תורם בהיותה המתכננת של הגג?

לטענת הנתבעת, תכנונה של התובעת לקה בחסרים, בכשלים, אי התאמות, כאשר תכנון לקוי זה הוא הסיבה לכשלים ולנזקים בבית התובעים. לטענתה היא חיוותה דעתה ביחס לתכנוני התובעת ואף העירה הערות מקצועיות בקשר לכך, אלא שהתובעת לא נענתה לחלק מההצעות ודרשה כי העבודה תבוצע בהתאם לתכנוניה. לטענתה, התובעים היו מעורבים במידה מכרעת בכל מהלך, שיקול והחלטה בקשר לעבודות ומשכך יש ליחס להם אשם תורם מכריע בגרימת הנזק לגג.

אין בידי לקבל טענות אלו של הנתבעת. לעניין זה השיב המומחה מסגרת שאלות ההבהרה שנשלחו אליו מטעם הנתבעת 2, כלהלן:"... תכנון הקונסטרוקציה נעשה לא על ידי האחים שחם אך הביצוע שלהם לקוי.... (תשובה 1). ו"ברחל ביתך הקטנה" קבע המומחה כי "...הליקויים שקיימים במבנה בטיח, מרזבים ובגג אינם נובעים מחוסר תכנון אלא מביצוע לקוי." (תשובה 8). "...אינני חושב שהגג וכיסוי שלו ניזוק בגלל אי לקיחת מקדמים כלשהם על יד המתכנן" (תשובה 9/ה). "לא נמצאו פרטי ביצוע לגגות מאחר והקבלן היה אמור לבצע את העבודה על פי נסיונו וידע הרב שלו, ולכן הוא נשכר לביצוע העבודה" (תשובה 11/א). "הוראות תקן ישראלי 1556 בנושא מרחקים בין הגשמות, היה אמור להיות מיושם וידוע לקבלן הגגות. בתכניות הגג מיקום הגשמות אינו סופי ונקבע במהלך העבודה על ידי הקבלן. אף אם נצא מתוך ההנחה שהמתכנן טעה במיקום הגשמות, על הקבלן שהוא מומחה לדבר הייתה החובה להפנות את תשומת לב של המתכנן לכך, דבר שלא נעשה מאחר והקבלן עצמו תכנן את מיקום הגשמות." (תשובה 12/ג) "... הליקויים שנמצאו בגג הם תולדה של ביצוע כושל על ידי קבלן הגגות (שחם). האחריות על ביצוע מוטלת על קבלן הגגות. פיקוח עליון של המתכננת אינו תחליף לביצוע כושל." (תשובה 12/ו). "מצב הביצוע בו נכחתי בביקורי בדירת התובע- של גג, תעלות, מרזבים וטיח החוץ, היה במצב כה גרוע כך שאין מדובר בתכנון לקוי." (תשובה 16).

בעדותו לפני בית המשפט, חזר המומחה על מסקנות אלו ביתר שאת במסגרת חקירתו הנגדית. "ש: ... אתה לא בדקת אם חושבו עומסים בגג כי לא קיבלת נתונים על עומסים בגג או במצחיות? ת: מי שהיה צריך לתכנן את זה, זה הקבלן שתכנן את הגג ולי לא היה צורך בזה. הבעיה הייתה שיפוע של המרזבים." (עמ' 71 שורות 6-9 לפרוטוקול).

הנה כי כן, מתשובות המומחה ומעדותו אשר לא נסתרו אף בחקירתם של הצדדים, עולה בבירור כי האחריות המלאה לליקויים בגג חלה על הנתבעת 2 ובנסיבות אין להטיל כל אשם תורם על התובעת. מכאן ניתן ללמוד כי אף אין לקבל את הטענה לפיה היה תכנונה של התובעת בגדר גורם זר מתערב המנתק את הקשר הסיבתי שכן המומחה קובע מפורשות כי התכנון, גם אם היה לקוי לא היה אמור לגרום לכשלים אשר נפלו בעבודת הנתבעת בהתקנת הגג. קבלן הגגות אמור היה לפעול בהתאם לניסיון ולידע הצבור אשר ברשותו. משלא עשתה כן הנתבעת הרי שיש קשר סיבתי שלא ניתק בידי תכנונה של התובעת, בין עבודתה לנזק אשר נגרם.

הנזק:

מטעם בית המשפט מונה מר אריה דבורצקי – מהנדס אזרחי. בחוות דעתו מיום 15.3.11 קבע המומחה, ביחס לעבודות הגג שבוצעו על יד הנתבעת 2, כלהלן:

כיסוי גג הנחושת אינו פגום ואין מקום להחליפו בחדש; במקלחת קומה ב', החלון בגג מופעל חשמלית אולם אינו ניתן כלל לפתיחה עקב קיבוע ועטיפת החלון בפחי נחושת וסיליקון. המומחה קבע כי יש לפרק את הפחים המכסים את החלון, לפרק את החלון לשימוש חוזר (פעולה זו צריכה להיעשות על ידי מומחה לדבר), לאחר הוספת אלמנטי האיטום, יש להחזיר את החלון למקומו, לאטום בעזרת סיליקון או כל חומר אחר סביב לחלון, להמטיר מים לבדיקת אטימותו של החלון; המומחה קבע כי עלות פעולה זו היא 1500 ₪. בפינת אוכל, שני החלונות בגג המופעלים חשמלית אינם ניתנים לפתיחה עקב עטיפת החלונות בפחי נחושת וסיליקון. המומחה קבע כי נדרש לפרק את הפחים המכסים את החלונות, לפרק את החלונות לשימוש חוזר (פעולה זו צריכה להיעשות על יד מומחה לדבר). לאחר הוספת אלמנטי האיטום, יש להחזיר את החלונות למקומותיהם, לאטום בעזרת סיליקון או כל חומר אחר סביב לחלון ולהמטיר מים לבדיקת אטימות החלונות. המומחה קבע כי עלות פעולה זו היא 2,500 ₪. חלון האור והאויר מעל המבואה לבית אינו מתפקד עקב כך שמים חדרו לדירה, לטענת התובעים. כתוצאה מכך הנתבעת סגרה את החלון הרמטית, עם פחי נחושת למניעת חדירת מי גשם לתוך הדירה. המומחה קבע כי נדרש לפרק את הפחים, לפרק את החלון להחליף את חלקי האיטום בחדשים, להרכיב חזרה את החלון תוך ביצוע איטום מלא לכל צידי החלון. בגמר העבודה יש להתיז מים על החלון מכל צדדיו לבדיקת אטימותו. המומחה קבע כי עלות פעולה זו היא 1,500 ₪. אשר למרזבים קבע המומחה כי המרזבים האופקיים לא חוברו לגג המשופע באופן מלא ולכן מים גלשו והרטיבו את הטיח של המעטפת ובהמשך פגעו בקונסטרוקציית העץ של הקירות והתקרות הבולטות. סביב לקצה הגג בצדדים צפון ומזרח בוצעו תעלות פח ללא שיפועים מתאימים ואף בוצעו בשיפוע הפוך. כתוצאה מכך מים עומדים בתעלות הפח ואינם מתנקזים לעבר המרזבים האנכיים. המומחה קבע כי נדרש לפרק את כל תעלת הפח, לתכנן מחדש את מהלך תעלות הפח ולספק חתך תעלה רחב יותר וגבוה יותר ועם שיפוע תואם.

עלות פעולה זו היא 18,400 ₪ בהתאם לקביעת המומחה. הנתבעת ביצעה מעקף בין שתי תעלות פח לקיצור זרימת המים בהם. אך המעקף לא הועיל וזאת מחוסר בשיפועים מתאימים לתעלות הפח ומי גשם עומדים בתעלות. נדרש לפרק את כל תעלת הפח, לתכנון מחדש את מהלך תעלות הפח ולספק חתך תעלה רחב יותר וגבוה יותר עם שיפוע תואם. עלות הביצוע נכללה בשומת המומחה בסעיף 2.1. עוד קבע המומחה כי בצד צפון בוצעה הגבהת פח מקומית בגובה כ- 10 ס"מ ובאורך כ- 40 ס"מ למניעת דליפת מים מתעלת הפח לאדמה. ליקוי זה נגרם כתוצאה מביצוע לקוי של תעלת הפח. המומחה קבע כי נדרש לפרק את המרזב בצד הצפוני ולספק מרזב רחב וחתך אחיד לכל אורך הצד. עלות פעולה זו כלולה בס' 2.1 ובנוסף קיימת עלות נוספת בת 1,500 ₪.

המומחה קבע כי מעל הכניסה לבית, בוצעו 2 מרזבים. מרזב אחד בקצה הגג בוצע בשיפוע הפוך ומים עומדים בתעלה ואינם מתנקזים, אלא גולשים ונשפכים מהתעלה. כתוצאה מכך הוסיפה הנתבעת 2 תעלת פח נוספת והתעלה מהווה מפגע אסטטי וביצוע לקוי (המקום נמצא מעל הכניסה לבית). לדברי התובעים למרות שיש שתי תעלות, מים עדיין מטפטפים. המומחה קבע כי נדרש לפרק את שתי תעלות הפח, לספק תעלת פח אחת עם שיפועים נכונים ובגודל שיכול להכיל את כל המים המתנקזים על הגג. בנוסף יש לפעול שתעלת הפח תהיה מתחת וצמודה לגג הנחושת ולוודא שהצד החיצוני יהיה מספיק גבוה. עלות פעולה זו כלולה בס' 2.1. ובנוסף קיימת עלות נוספת של 2,200 ₪.

אשר לברגים,קבע המומחה כי קיימים ברגים חלודים, שחדירתם לגג מהווה מקור לחדירת מי גשם לתוך המבנה. הברגים לאחר חדירתם לתוך הפח היו אמורים להיות מוגנים על ידי הוספת ריתוך או כל אמצעי אחר לסגירת הרווח הקיים סביב הבורג. המומחה קבע כי נדרש להחליף את כל הברגים החלודים, להכניס סיליקון לחור הנפתח, להצמיד לראש הבורג יריעת איטום ולהבריג את הבורג לעץ. בנוסף, לאחר ביצוע ההחלפה, יש להתיז מים לבדיקת האיטום. המומחה קבע כי עלות פעולה זו היא 1,600 ₪. עוד קבע המומחה כי במרכז הגג, מסביב לכיפה, כל הריתוכים מתרוממים וקיימים ברגים חלודים. נדרש להלחים את פח הנחושת בצורה מקצועית וחלקה וכן להחליף את הברגים החלודים בחדשים; קיימים במספר מקומות נזילות מים מתעלות הפח על טיח החוץ. ליקוי הנגרם כתוצאה מביצוע תעלות בשיפוע כלי המבנה והימצאות חורים בתעלות המרזבים. נדרש לאטום את כל החורים הקיימים ולבצע תעלות פח בהתקנה בשיפוע לעבר חוץ המבנה או לבצע חורים לגלישת מים בשעה שהתעלה מתמלאת במים. המומחה קבע כי עלות פעולה זו היא: 1,200 ₪.

ביום 31.7.13 הגיש המומחה מטעם בית המשפט חוות דעת נוספת אליה צורף כתב כמויות לתיקון הנזקים הקיימים בדירת התובעים (נספח א' לחוות הדעת). במסגרת חוות דעת זו חזר המומחה על הדברים האמורים בחוות דעתו המקורית.

אל המומחה נשלחו שאלות הבהרה מטעם הצדדים ותשובותיו נותרו זהות למסקנותיו בחוות הדעת.

המומחה נחקר באריכות על חוות דעתו ומסקנותיו לעניין נזקי התובעים נותרו זהות וביתר שאת לאחר חקירתו.

מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, הוא מוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים, וחזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי.

בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673;

בר"ע (חיפה) 776/06 דורון רז עו"ד נ' אילן פרוינד, תק- מח 2006(4), 5378;

ת.א. (מחוזי- ים) 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4) 3579.

בענייננו חוות דעת המומחה היו מפורטות ומנומקות. המומחה נתן מענה ברור ומשכנע לשאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו מטעמם של הצדדים ולשאלות שהוצגו בפניו במסגרת חקירתו בפני, תוך בחינת מלוא הנתונים אשר לפניו במומחיות ומקצועיות. לפיכך מצאתי לנכון לאמץ את מסקנות המומחה כאמור בחוות הדעת במלואן.

אני דוחה את טענות התובעים באשר לחששם כי החלונות בגג הבית נפגעו ללא תקנה ויש להחליפם בחדשים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמם. יודגש, מומחה בית המשפט אשר לו המומחיות הנדרשת בחן היטב את כל הפגמים, בהתחשב בטענות הצדדים וכן בהתחשב בכתבי טענותיהם וחוות דעת המומחים מטעמם. המומחה נשאל על העבודה הנדרשת סביב לחלונות באריכות רבה ושב והסביר כיצד יש לבצע את העבודה וכי נדרשת עבודת איש מקצוע אותה תמחר בהתאם בחוות דעתו. לא מצאתי כל עילה לסטות מממצאי חוות דעתו אך בשל חשש ערטילאי של התובעים לעניין הפגיעה בחלונות, חשש אשר מומחה בית המשפט הפיג על נקלה. כך אף באשר להחלפת הברגים בגג הבית ובאשר לבניית התעלות והמרזבים. המומחה קבע פתרונות סבירים והגיוניים לתיקון הפגמים, ואף נימק היטב את קביעת המחירים הנקובים בחוות דעתו.

לאור מסקנות המומחה מטעם בית המשפט אשר פורטו בהרחבה לעיל ולא נסתרו ובהתאם להערכת המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו מיום 15.3.11, הנזק בגין הליקויים בגג עומד על סך של 30,800 ₪ לא כולל מע"מ. לא מצאתי לנכון לסטות ממסקנות אלו ואני מאמצת אותן כמפורט לעיל.

פינוי הדירה לצורך ביצוע התיקונים

בהתאם לחוות דעת המומחה לצורך ביצוע העבודות יש צורך בפינוי הדיירים למשך שבועיים. אלא שבעניין זה עלה בבירור בחקירת התובעים כי הם מתגוררים בכפר סבא דרך קבע ונמצאים בבית במצפה חרשים כארבע פעמים בשבוע (ראה עמ' 45 שורות 1-12 לפרוטוקול), עוד עלה כי מקום עבודת התובע הוא באזור תל אביב וכי הדירה בכפר סבא מאובזרת למגוריהם של התובעים. מכאן עולה כי כלל אין צורך בפינוי של התובעים לצורך תיקונים שכן ביכולתם להתגורר במקום מגוריהם הקבוע בכפר סבא באותה העת ויתרה מזו, יש לקחת בחשבון כי פרק הזמן אשר העריך המומחה כדרוש לתיקונים, כולל גם תיקוני טיח אשר הוסדרו כבר במסגרת פסק הדין אשר ניתן כנגד הנתבע 1. נוכח האמור יש להעריך את אובדן האפשרות של התובעים לעשות שימוש בבית במצפה חרשים לצורך ביצוע התיקונים ואני מעריכה עלות פרק זמן זה , על דרך האומדנא בסך של 2000 ₪.

נזק לא ממוני - עגמת נפש

"דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי משפחתו, וזהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינם לכן משמעותיים מאוד."

תא (חיפה) 629/93 ברזילי מנשה ואביגיל נ' שיכון ופיתוח (29/10/2000) "חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת ואי תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש." עא 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס, פד מו(2), 60. מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס שבו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' תק-על 2005(1)). ככלל קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין (ע"א 7298/00 הסט דוד סמואל נ' חממי עזרא (4.9.07)).

אשר להתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, טוענת הנתבעת כי התובעים לא פנו אליה כלל במהלך השנים 2005 עד 2008 והזנחה זו של הגג מצידם של התובעים, היא אשר הובילה למצבו. עוד טוענת הנתבעת כי כבר בסמוך למתן חוות דעת מומחה בית המשפט, פנתה אל התובעים וביקשה לשלם את נזקיהם בהתאם לחוות דעת המומחה, אך התובעים סירבו. לטענתה, ככל שהתובעים היו מאפשרים לה לבצע את התיקון בעצמה, היה סכום הפיצוי בהכרח נמוך יותר.

בשקלול כל הטענות האמורות ובנסיבות בהן ימנע מהתובעים להנות מביתם במשך תקופת ביצוע התיקונים לגג, בהתחשב באי הנוחות שנגרמה לתובעים ובהתחשב בכך שהעבודות בבית התובעים החלו בשנת 2003 ולמעשה הליקויים לא תוקנו, הם קיימים עד היום והסבו נזק לתובעים, מצאתי לנכון לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בסך 5,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, יש לפסוק לתובעים פיצוי ברכיבים הבאים:

1. תיקונים בגג בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט: 30,800 ₪ (לא כולל מע"מ), בצירוף מע"מ (16% נכון למועד הגשת חוות הדעת ביום 15.3.11), סך של 35,730 ₪, סכום זה כשהוא משוערך ממועד הגשת חוות הדעת (15.3.11) עומד על סך של 39,300 ובמעוגל סך של 40,000 ₪.

2. פינוי התובעים מהדירה לצורך ביצוע התיקונים סך של 2000 ₪.

3. עגמת נפש סך של 5,000 ₪.

סה"כ: 47,000 ₪.

סוף דבר,

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 47,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 6000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.