פתח דבר

1. לפני בקשה לקביעת השתק פלוגתא שהוגשה מטעם הנתבע, (להלן : "המבקש" או "שלום").
2. התובעת הינה המשיבה, (להלן : "המשיבה" או "מירב").
3. הסכסוך בין הצדדים הינו עתיק ימים, הצדדים לא בחלו באמצעים וערכאות משפטיות על מנת לפרוש את היריעה וכעת מדובר בסבב נוסף מני רבים.
4. ההתנצחויות בין הצדדים אין להן קץ, שכן בטרם ניצבה פרשתם מעל דוכני, הוכרע סכסוך בין השניים בשני פסקי דין חלוטים כשבגין אחד מהם הוגש ערעור.

ההליך שלפניי

1. מירב הגישה כנגד המבקש ואחרים תביעה נזיקית כספית בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות התקשרותה עם שלום בהסכם לניהול חברת צל אלונים מסעדות בע"מ , (להלן : "צל אלונים").
2. שלום הינו בעל מניות בחברת "עתודות אורן" שהיא בעלת מניות בחברת עמק ניהול מסעדות בגליל בע"מ (להלן : "העמק").
3. בחודש 5/05 הפעילה העמק מסעדה בשם "צל אלונים", בהתאם להסכם עם קיבוץ אלונים מיום 26.04.05.
4. השטח שבו הופעלה המסעדה הושכר מקיבוץ אלונים מיום 01.05.05 ועד ליום 30.10.08.
5. בהתאם למוסכם בין העמק והקיבוץ, תקופת השכירות מוגבלת ולא ניתנת להארכה נוכח התקשרות הקיבוץ עם יזם נדל"ן לפיתוח המתחם שבו ממוקם המושכר.
6. ביום 3.10.06 ניתן צו מטעם בית המשפט המורה על הפסקת הפעילות במסעדה בתאריך 01.07.07.
7. לטענת מירב, שלום הפציר בנתבע 3 מארק פרץ, (להלן : "פרץ") , לנסות ולשדל את מירב שתיטול חלק בניהול המסעדה תמורת גיוס כ- 15,000 ₪, אשר ישולמו בחלקים שווים מפרץ ומירב. יצוין, כי פרץ שמש כשף המסעדה במועד הרלוונטי להצעה ואילו מירב הייתה עובדת במסעדה.
8. עוד נטען בכתב התביעה, כי שלום שקד על הכנת תכנית עסקית וחלוקת עבודה. בשלב טרומי זה, פרץ הודיע שהוא מתכוון לפרוש מאחר ובכוונתו להגר לקנדה. כך ניהול המסעדה נותר בידיה של מירב ובייעוץ עסקי שקיבלה משלום.
9. מוסיפה מירב וטוענת, שהיא לא ידעה אודות צו הסגירה שניתן כנגד המסעדה, שכן מידע זה לא הובא לידיעתה, מה גם לא הודע לה אודות ההגבלה הנקובה בחוזה השכירות בין העמק לקיבוץ אלונים. לטעמה, שלום הסתיר מידע זה ממנה במכוון.
10. השכירות במקום עברה למירב כאל שכירות משנה בתנאי שדמי השכירות ישולמו ישירות לקיבוץ.
11. מוסיפה מירב, מאז שצל אלונים נכנסה לשגרת העסקים נתקלה בקשיים שהערים שלום בהתנהלותו אשר לא הותירו בידי מירב כל סיכוי לניהול סביר של המסעדה. לטעמה, שלום עשה כן במתכוון ובזדון לפי תכנית טרומית שהוכנה מראש על ידו.
12. לטענתה, שלום נהג בכספי "צל אלונים" כבשלו. מהם גם, ההכנסות של "צל אלונים" הוזרמו לכיסוי חובותיה של חברת העמק כלפי צדדי ג'. כן נטען כי, הקשיים שהערים היו בדמות נטילת כספים לטובת חובות העמק ושימוש בפנקסי השיקים והחשבוניות של "צל אלונים" לשימוש פרטי והזדכות עבור הכנסותיהם. כתוצאה מכך, נחסמה הדרך בפני "צל אלונים" להזדכות על ההוצאות בניכויי המס שכן מי שהרוויח מהחזרי המס וההטבות הייתה חברת העמק.
13. משכך מירב תובעת את שלום ואשתו – נתבעת 2, פרץ וכן את נתבע 4 שהינו משרד רואי חשבון שטיפל בעניינה של צל אלונים, בגין הנזקים שנגרמו לה מההתקשרות עם שלום לניהול המסעדה.
14. ביסוד התביעה, עומדות טענות קשות כנגד שלום כגון, תרמית, וגניבה, ומירב מייחסת מעשים אלו גם לאשתו של שלום ולפרץ. מה עוד, לשיטתה, נתבע 4 אפשר לחברת העמק להסתיר ולהעלים הכנסות על חשבונה של "צל אלונים".
15. מכאן תביעתה של מירב, שכן לדידה התנהלותו של שלום גרמה לה להוציא כספים כדלקמן:

א. 15,000 ₪ שגייסה בתחילת הדרך למען ניהול המסעדה, מעבר לסכום זה הוסיפה כ- 240,000 ₪ .

ב. סך של 10,000 ₪ שנטלה מירב כהלוואה על מנת לשלם הפרשי שכר בגין הלנת שכר.

ג. 50,000 ₪, הפסדים עבור הבטלה בגין החודשים שבהם נוסדה והתהוותה המסעדה.

ד. סך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש שגרם שלום למירב בעקבות ההתקשרות.

בנוסף תובעת מירב נזקים ישירים שנגרמו לצל אלונים:

1. סך של 58,280 ₪ כספים שהועברו על ידי שלום לגורמים בלא שידעה עליהם מירב.
2. בני הזוג שלום עשו שימוש בשירות משרדי, טלפונים סלולאריים ורכבים על מנת לקדם עסקיהם, ראש נזק זה מוערך על ידי מירב בשווי של 20,000 ₪.
3. חיוב מירב במיסים בעקבות התנהלות וכן הפסדים מהעדר יכולת ההזדכות עבור החשבוניות , סך כולל של 100,000 ₪ .
4. חובות לספקים ולמוסדות בסך של 200,000 ₪.

אומדן כלל נזקיה של מירב מוערך בכ- 500,000 ₪.

הבקשה וטענות הצדדים במסגרתה

1. שלום הגיש בקשה לקביעת השתק פלוגתא, וטוען למעשה לארבעה השתקים. לטענתו חלק מההשתקים הנטענים הוכרעו ונקבעו בת"א (שלום – נצרת) 1707-09-08 ובת"א (שלום חיפה) 6294-04-09 . לימים, ניתן פסק דין בערכאת הערעור בגין התיק שהתנהל בבית משפט השלום בחיפה. לשיטתו של שלום, בית המשפט אמר את המילה הסופית בעניין. ואלו ההשתקים ששלום מבקש לאמץ:

א. במסגרת ההתקשרות התחייבה צל אלונים להשיב את מלוא ההשקעה שהשקיע שלום במסעדה וזאת עד לסכום של 500,000 ₪.

ב. נדחתה טענת צל אלונים לפיה היה שלום שותף בחברת צל אלונים ולא רק עובד שכיר.

ג. הצדדים שלום ומירב פעלו מתוך הנחה שניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את המסעדה במושכר כאשר סגירת המסעדה על ידי מירב נבעה משיקולים כלכליים וללא קשר לצו השיפוטי.

ד. ההודעה לצד ג' נגד מירב נדחתה ונקבע כי אין לחייבה באופן אישי מאחר וההתקשרות נעשתה רק עם חברת צל אלונים.

ה. קיים השתק לגבי הסכומים שהעבירה צל אלונים לכיסוי חובות העמק וכן לגבי הסכומים שהשקיעה מירב בצל אלונים.

1. בין היתר טוען שלום, כי הטענה של מירב לביטול ההתקשרות בשל טעות הוכרעה ונדונה בת"א 6294-04-09, בתיק שנוהל בבית המשפט השלום בחיפה אמצה כב' השופטת ברק את קביעת בית המשפט השלום בנצרת מפי כב' השופטת הוד . כן נקבע, כי נדחתה טענת מירב לפיה יש לבטל את ההתקשרות בין הצדדים מחמת הטעיה ככל והדבר נוגע להסתרת מידע בנוגע למצב התכנוני או בעניין צו הסגירה. לדידו, חרף קביעה זו מירב ממשיכה להתנער מתחולת ממצאים אלו לגביה.
2. עוד נטען כי ההשתקים חלים על מירב באופן אישי.
3. שלום טוען ראשית: עסקינן בפלוגתאות זהות בהליך הנוכחי בהשוואה להליכים הקודמים, שנית : התקיימה התדיינות בין הצדדים, שלישית : ההתדיינות הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית וכן הכרעה שהייתה חיונית לצורך פסק הדין. לטעמו, כפועל יוצא, מירב מושתקת מלהעלות כל טיעון כנגד קביעות אלו שנקבעו בהליכים קודמים.
4. מאידך מירב כופרת בחלות ההשתקים לגביה שכן הקביעות הקודמות אינן רלוונטיות לתביעה ענייננו. בין היתר טוענת מירב, כי שגה בית המשפט בנצרת בעת שאימץ גרסה משלו בלא שדבק בגרסת הצדדים. כן טוענת מירב, שבית המשפט אימץ גרסה לפיה, צל אלונים התחייבה לשלם לחברת העמק חצי מיליון לאלתר וללא כל תנאי. היא מוסיפה, בית המשפט קבע בשגגה, כי ענייננו בעסקת רכישה בעוד שסוכם בין הצדדים שהמדובר בעסקת שכירות. לטעמה, טעות זו גרעה מזכותה לקבל את יומה בבית המשפט. משכך, אין מתקיימים תנאי ההשתק.
5. מוסיפה מירב, כי בשני ההליכים הקודמים לא נדון מערך היחסים שבין מירב ושלום. בתיק ענייננו, עסקינן במערך היחסים והיריבות שבין השניים. לדידה, בית המשפט נדרש לברר את אחריות שלום לקריסת צל אלונים ולהפסדים שנגרמו למירב, בעוד אפיק זה ביחסים לא נידון בעבר.
6. קביעת בית המשפט בנצרת לפיה המסעדה נסגרה בלא כל קשר לצו הסגירה מנוגדת לערכים הבסיסיים של בית המשפט. לפי מירב, שלום מסר בהזדמנויות שונות ובהליכים השונים שהתנהלו ביניהם גרסאות שונות לגבי הסתרת המידע אודות צו הסגירה. קביעת בית המשפט בנצרת לא התבססה על יסוד ההטעיה שנטען על ידי מירב כיום.
7. לאור האמור לעיל, מבקשת מירב כי תידחה הבקשה, לטעמה לא התקיימו תנאי ההשתק ואין חל בעניינה מעשה בית דין.

סקירת ההליכים הקודמים והקביעות שצריכות לעניין

ת"א (שלום נצרת) 1707-09-08

1. במסגרת התביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בנצרת, הגיש קיבוץ אלונים תביעה כספית כנגד מסעדת העמק, שלום וצל אלונים. מסעדת העמק ושלום שלחו הודעת צד ג' כנגד מירב וצל אלונים.
2. תביעת הקיבוץ סבה סביב דמי שכירות, במסגרתה נטען, כי לאורך תקופת השכירות (מאי 2005 עד ל- ינואר 2007) גדלו חובות העמק ואלה לא שולמו לקיבוץ. בתקופה הרלוונטית שלום חתם על ערבות אישית לחובותיה של העמק. בשלב שבו העמק נקלעה לקשיים כלכליים העביר שלום את החזקה לצל אלונים. היינו החל מינואר 2007 שכרה צל אלונים את המושכר, כן ראה הקיבוץ בצל אלונים כמי שקיבלה על עצמה את מלוא ההתחייבות ונשאה בחובות כלפיו.
3. להגנתם טענו שלום והעמק, כי דמי השכירות לא שולמו בהתאם להסכמות עם הקיבוץ. החריגה מדרך התשלום הינה פועל יוצא של הבעיות התכנוניות בהפעלת המושכר כמסעדה, דבר שהיה ידוע לצדדים. אולם, באותה נשימה נטען, כי ככל ויראה בית המשפט לנכון לחייב את שלום והעמק בתשלום דמי השכירות, יש להטיל את התשלום על צל אלונים כמוסכם בין הצדדים.
4. מאידך טענה צל אלונים, שהחוב שייך לשלום והעמק. יתרה מזו, העובדה שהיא העבירה חלק מדמי השכירות לקיבוץ אינה משליכה על היחסים בין השניים ועל זכותה להפסיק לעשות כן בכפוף ליחסיה עם השוכר הראשי. מה גם, אין בעובדה זו בכדי להקים כל יריבות בין מירב לקיבוץ.
5. במסגרת הודעת צד ג', נטען על ידי שלום והעמק כי, ככל וימצא בית המשפט שיש מקום לחיוב הנתבעים יש להטילו על מירב וצל אלונים. לשיטתם, ההחזקה והניהול הועברו לצל אלונים, לפי המוסכם צל אלונים תשא בכל ההוצאות והחיובים ככל והם כרוכים בניהול המסעדה במושכר. עוד נטען, לפי ההסכמה בין העמק וצל אלונים כי, החוב כלפי הקיבוץ לא ישולם בשלב זה עד לבירור העניין התכנוני וככל וזה יובהר לצדדים, אזי תשא צל אלונים בכל החובות.
6. מאידך טענה מירב, כי אילו הייתה צל אלונים מודעת לצו הסגירה היא לא הייתה מתקשרת עם העמק ושלום לניהול המסעדה. לגישתה, ההסכם מטעם הקיבוץ שבו צוינה עובדה זו הובא לידיעתה בשלב מתקדם לאחר ההתקשרות.
7. בסופו של יום כב' השופטת הוד קיבלה את תביעת הקיבוץ וחייבה את שלום והעמק בתשלום הסך של 120,545 ₪, כמו כן חייבה את מירב בתשלום סך של 22,853 ₪.
8. הודעת צד ג' כנגד אלונים גם היא התקבלה. נקבע, שצל אלונים תשפה את העמק ושלום בגין החיוב שנפסק במסגרת פסק הדין.
9. ההודעה כנגד מירב נדחתה בלא צו להוצאות.

קביעת ממצאים רלוונטיים לעניינו במסגרת פסק הדין

1. דמי השכירות והחובות שהצטברו כלפי הקיבוץ בחודשים האחרונים הינם של צל אלונים. החובות החל משנת 2007 הינם של צל אלונים לגבי השוטף ולגבי העבר. ע' 15 פ' 63-64.
2. לא נכרת הסכם בין צל אלונים לקיבוץ, אולם צל אלונים מחויבת להסכם שנכרת בין העמק לקיבוץ. "...שהסכם זה מהווה אינדיקציה לגובה דמי השכירות אשר על צל אלונים לשלם לקיבוץ." ע' 15 ש' 25-26.
3. סגירת המסעדה על ידי מירב נבעה משיקולים כלכליים ולא תכנוניים. ע' 17 ש' 1-3.
4. הצדדים פעלו מתוך הנחה שניתן להמשיך ולהפעיל את המסעדה במושכר. ע' 19 ש' 8-10.
5. הצדדים הסכימו ביניהם כי תחילה ישולמו חובות לספקים שסיפקו לעמק ולאחר מכן יוסדר החוב לקיבוץ בעדיפות שנייה . ע' 19 פ' 82.
6. שלום עבד כשכיר בצל אלונים. ע' 22 ש' 16-17.
7. צל אלונים התחייבה להחזיר את אשר השקיע שלום במסעדה וכי הפעלת החברה תעבור לחברת צל אלונים. ע' 24 ש' 33-34.
8. שלום ומירב לא היו שותפים בעסק. (דבר שנקבע על ידי בית המשפט על דרך השלילה ע' 24 ש' 1-2 ; לאחר מכן נקבע מפורשות בע' 25 ש' 7-9).
9. סוכם בין הצדדים שמירב תחזיר לעמק את הכספים שהושקעו במסעדה בדמות תשלום החובות לספקים. ע' 25 ש' 4-6.
10. צל אלונים חייבת בחוב העמק כלפי הקיבוץ ולא רק כלפי יתר הספקים. פ' 102.
11. מירב אינה חייבת באופן אישי כלפי הקיבוץ לפירעון החובות, מאחר ולא הוכח כי היא התחייבה באופן אישי לשאת בהוצאות אלו. לכן ההודעה לצד ג' נגדה נדחתה מנימוק זה. פ' 104.
12. בית המשפט, בסופו של יום, חייב את שלום וחברת העמק בתשלום החוב כלפי הקיבוץ בעוד שצל אלונים חויבה לשפות את שלום והעמק בגין חיוב זה .

ת"א (שלום חיפה) 6294-04-09

1. בתיק זה נדונה תביעת שלום והעמק כנגד מירב וצל אלונים. הצדדים היו חלוקים בכל הנוגע לרכישת המסעדה, הבעלות בציוד, אופן ההתקשרות, תשלום דמי השימוש על ידי מירב ועוד.
2. כך נטען במסגרת כתב התביעה, כי מירב מכרה את הציוד שנותר במסעדה, בלא ששיתפה את שלום, כאשר הסכום שהתקבל בגין מכירתו הוא 40,000 ₪. הסכום שהתקבל הופקד בחשבון נאמנות בא כוחה. (ראו פסק הדין של כב' השופטת חן- ברק ע' 3 פ' 14ׂ).
3. נטען כי, הוסכם בין הצדדים על מתווה לפיו; צל אלונים תחזיר לידי שלום מדי חודש סך של 8,000 ₪ מתוך רווחי צל אלונים, כדמי שימוש עד לתקרה של 500,000 ₪ ;סכום ההשקעה שהשקיע שלום במסעדה. במשך 20 חודשים, התקופה שבה הופעלה צל אלונים, הצטבר חוב של 160,000 ₪ בגין דמי שימוש. צל אלונים שילמה כמחצית מהסכום והיתרה שנזקפה לחובתה: 80,000 ₪. (שם, פ' 16).
4. עוד עתר שלום למתן סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי בבעלותו : הציוד שנותר במסעדה עם סגירתה, שני רכבי ליסינג שהועמדו לשימוש צל אלונים. כנגזרת מהצהרה זו תחויב צל אלונים בתשלום סכום שוויים בהתאם. (שם, פ' 17).

קביעת ממצאים רלוונטיים לעניינו במסגרת פסק הדין

1. סכום ההשקעה במסעדה הוכרע מזה כבר, שכן סוכם בין הצדדים שהזכויות בהפעלת המסעדה יועברו לצל אלונים כנגד תשלום סך של- 500,000 ₪. המתווה הדואלי לפיו ישולם סכום זה: תחילה בדרך של העברת רווחי צל אלונים לנושי העמק בגין כיסוי החובות, לאחר מכן, יועברו הכספים ישירות לשלום. (ראו ע' 9 פ' 43).
2. הוכח כי, מירב שילמה לשלום סך של 273,000 ₪ מתוך ה- 500,000 ₪. (ראו ע' 9 פ' 47).
3. לפי חישובים שערכה כב' השופטת חן-ברק וההפחתות שביצעה מהסכום (2723,000 ₪), חויבה מירב בתשלום הסך של 800 ₪ בגין החוב שנותר בגין רכבי הליסינג. כמו כן קבעה כב' השופטת כי בבעלות שלום והעמק כ- 58% מהציוד שהיה במסעדה ערב סגירתה וכפועל יוצא הם זכאים ל- 58% מהתקבולים שהתקבלו בגין מכירתם.
4. אציין כי כב' השופטת ברק דנה בניכויים שהופחתו מהסכום ששולם לכיסוי חובות העמק, וקבעה כדלקמן :
5. שכר העבודה של שלום- הופחת הסך של 40,940 ₪ .
6. המלאי שהועמד לרשות מירב ערב קבלתה ניהול המסעדה, הוערך על דרך האומדנא: 10,000 ₪.
7. ההמחאות שחזרו : 6,070 ₪ , מירב חויבה בסכומים שהיא הודתה בהם.
8. תשלום עבור ביטוח המבנה : 2,300 ₪ .
9. תשלום לספק: 2,500 ₪ .
10. תשלום למוסך : לא חויבה מירב במאומה מאחר והונח בפני כב' השופטת ראיות לפיהן צל אלונים שילמה שני תשלומים עבור הרכבים.
11. תשלום בגין הפלאפונים, מירב לא חויבה בתשלום כלשהו מאחר ונקבע שלא הונחו ראיות בפני בית המשפט בעניין שיש בהן לסתור את העובדה שאכן הועברו תשלומים לכיסוי החוב.

חישוב פשוט מגלה כי, בהפחתת הסך הכולל של 61,810 ₪ חבה מירב לשלום הסך של 211,752 ₪.

מנתונים אלו וכנגזרת מרכישת מירב כ- 42% מהזכויות במסעדה בהתאם להחזר סכום ההשקעה של שלום, חלקו של שלום במסעדה הוא כ- 58%. יוצא אפוא, שחלקה בציוד שנותר עומד על 42% וחלקה של עמק הינו 58%. בהתאם לקביעה זו מתחלקת השליטה בציוד וזכויות כל צד בו.

1. נדחתה הטענה לפיה סוכם על תשלום דמי שימוש חודשיים על סך של 8,000 ₪. באשר לסיכום בין הצדדים נקבע :

"... ויש לקבוע כי הסיכום היה כדלקמן : צל אלונים תקבל לידה את הפעלת המסעדה (תגרוף את כל הרווחים), ותתחיל להחזיר לעמק, דרך תשלום חובות עמק לספקים ונושים, את מלוא ההשקעה שהקיע שלום במסעדה עד לסכום של 500,000 ₪ או כמה שניתן יהיה לשלם". (ראו ע' 15 פ' 57).

1. עוד חויבה מירב בתשלום 20% לחברת הליסינג .
2. באשר למכירת הציוד נקבע כי, יאה אם היה נמכר במשותף ולא על דעת מירב, אם כי נקבע שלא הוכח שנגרם נזק כלשהו במכירת הציוד על ידי מירב בלבד.
3. לאחר כל הניכויים, חויבה מירב בסופו של יום בתשלום סכום של 800 ₪ וכן בסכום שווה ל- 58% מהתקבולים שהתקבלו בגין מכירת הציוד.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. בעניינו אדרש לבחון אם הפלוגתאות שבהליך לפניי זהות לאלו שנידונו בהליכים שקדמו לתובענה ענייננו, שאם כן הצדדים מושתקים מלהתדיין לגבי הפלוגתאות שהוכרעו זה מכבר. השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעלי – דין המבקשים לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה זה מכבר בהתדיינות קודמת, אם מתקיימים ארבעת התנאים כדלקמן :
2. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות הינה פלוגתא זהה מבחינה עובדתית ומשפטית.
3. התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, כשלצד השני אשר נגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה היה לו את יומו בבית המשפט בכל הנוגע לאותה פלוגתא.
4. ההתדיינות הוכרעה בין הצדדים מפורשות או מכללא באותה פלוגתא, כשהממצאים שנקבעו הינם פוזיטיביים, להבדיל ממימצא הנובע מהעדר הוכחה.
5. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה.

(ראו ע"א 258/88 פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין , פ"ד מד (2) 576, בעמ' 579 מנויים רק שלושה תנאים, לארבעת התנאים ראו : ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1), 642, 650 (2000)).

1. בהתמלא ארבעת התנאים הנ"ל הצדדים מושתקים מהתדיינות נוספת לגבי אלו, שכן בית המשפט סיים את מלאכתו, מכאן : "קביעה שיפוטית שנעשתה לגבי אותה פלוגתא, אם התמלאו לגביה תנאיו של כלל ההשתק, מחייבת את בעלי הדין בכל התדיינות אחרת ביניהם, כל עוד לא שונה או בוטל פסק הדין שבמסגרתו ניתנה אותה קביעה... ואין בית המשפט שלפניו מושמעת טענת ההשתק בודק אם צדק השופט בפסק דינו או אם קביעה מסויימת יסודה בטעות". (ראו נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 138).
2. הכלל בדבר השתק הפלוגתא, מתייחס הן לפלוגתא עובדתית והון לפלוגתא משפטית. הכלל מוגבל לפלוגתא שנדונה והוכרעה בהתדיינות הקודמת, אין הוא מונע התדיינות בפלוגתא שלא נדונה כלל בהליך הקודם, או נדונה בו, אך לא הוכרעה במסגרת פסק הדין. (ראו רע"א 4528/06 ברנס נ' מרכוס, פורסם ביום 18.05.09). היינו : "פרי ההכרעה – הממצא שקבע בית המשפט הוא שמובא כראיה בהתדיינות השנייה על ידי אחד מבעלי הדין נגד יריבו, ומשהתמלאו תנאיו של כלל המניעות הנדון, נהפך הממצא לראיה חלוטה במשפט: לאמור, אין הוא ניתן עוד לסתירה או להכחשה על ידי בעל הדין שכנגד ואפילו הוא מבקש להציג ראיה או להשמיע טענה שלא הביאן במסגרת התדיינות הראשונה"(ראו זלצמן ע' 137-138).

מן הכלל אל הפרט

1. כבוד השופטת ברק - חן ציינה במסגרת פסק הדין :

"אין ספק כי ב"כ הצדדים מיצו הליך זה עד תום (ואף הרבה יותר מכך...) כפי שניתן לראות מכמות המסמכים בתיק, מאורכם המייגע של התצהירים שהוגשו (החורגים בהרבה מ- "תצהירים"), מהבקשות, התגובות, התשובות לתגובות הרבות והארוכות, והתגובות לתשובות וכו' – דבר שהקשה מאוד על הוצאת העיקר מהטפל, ובוודאי לא תרם במאום לאף אחד מהצדדים".

1. עניינם של הצדדים נידון במסגרת 6 תביעות ושתיים נוספות אשר נדחו בהסכמה באופן הדדי (ראו פסק דין כב' השופטת חן – ברק , ע' 3-4 פ' 19). מעל המדוכה ניצב התיק עניינו להכרעה. בית משפט נדרש ליחסים הישירים בין מירב לשלום בתביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בנצרת ובחיפה. לכאורה, בית המשפט בסיבובים קודמים לא נדרש לבחון את מערך היחסים במשקפי מרמה כפי שהיום מונח לפתחו. מה עוד, התווספו למשוואה שחקנים חדשים, כמו פרץ, סימה אשתו של שלום ומשרד רואי החשבון שייעץ וניהל את חשבונות צל אלונים.
2. לטעמי וכפי שניווכח בהמשך, אין בשינוי עילת התביעה – היינו – כנטען על ידי מירב כיום טענת המרמה - בכדי לכרסם בקביעות וההשתקים שנקבעו בהליכים קודמים, לחלק מהפלוגתאות. פסקי הדין מונעים ממירב לשוב ולהעלות בהתדיינות שלישית פלוגתאות שכבר הוכרעו!! טענות החותרות תחת הלגיטימיות של ההכרעות שבפלוגתאות. (ראו רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין, ניתן ביום 08.03.09). לא זו אף זו, אין לאפשר למירב להעלות טיעונים העומדים בסתירה לממצאים שנקבעו נגדה. (ראו נ' זלצמן, ע' 142). בהקשר זה אין רלוונטיות אם אותן קביעות שנקבעו והפכו להיות חלוטות היו מוטעות או נכונות.
3. יצוין, כי הגעתי למסקנה זו בהתבסס על שתי דוקטרינות; האחת : מעשה בית דין - השתק פלוגתא, השנייה : דוקטרינת ההימנעות . לגבי הדוקטרינה השניה התייחס השופט א' מצא ב-ע"א 102/88 אבוניל נ' אבוניל, פ"ד מו(1) 741 (1992):

"למערער הייתה שעת כושר להשמיע את טענתו ולהביא ראיות להוכחתה. משנסתיימו ההליכים בלא שעשה כן, הריהו מנוע מלפתוח בהתדיינות חדשה, שמטרתה לעורר מחלוקת בפלוגתאות שכבר יש לגביהן הכרעה שיפוטית. מטרתו המעשית של השתק פלוגתא היא למנוע מבעל דין, שהיה לו 'יומו בבית המשפט', להטריד את בעל דינו בהתדיינות חוזרת באותו עניין שכבר הוכרע ביניהם במשפט הראשון".

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי יש בבקשה ממש ויש לקבלה ולקבוע כי בפלוגתאות השונות קיים השתק פלוגתה ומירב אינה יכולה לעוררן מחדש, להעלות טענות בניגוד להן ולתקוף אותן בסבב נוסף של התדיינות.
2. כפי שהראנו לעיל בפסיקות השונות בית משפט השלום בנצרת ובחיפה התייחס להסכמות שהיו בין הצדדים, למעמד הצדדים בכל הקשור להתקשרויות וכן למערכת ההתחשבנות והכספים שכל אחד השקיע.
3. נקבע כי שלום יקבל את מלוא השקעתו בחזרה עד לסך של 500,000 ₪ כאשר תחילה ההחזר יהיה על ידי פרעון חובות העמק לספקים. נקבע עוד כי, סגירת המסעדה היה בשל שיקולים כלכליים וללא קשר לשיקולים תכנוניים. עוד נקבע כי דחיית ההודעה כנגד מירב מאחר ולא הוכח כי התחייבה באופן אישי ליטול על עצמה את התחייבויות צל אלונים. בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה מתקיים השתק באשר לסכומים שהושקעו על ידי מירב, פרעון החובות לספקים וההתחשבנות בין הצדדים. כך גם, בית משפט השלום בנצרת לא קיבל את טענת מירב לפיה שלום הינו שותפה כאשר הוא הביעה פליאה ותמיהה כיצד הדבר מתיישב עם טענתה כי סוכם שהוא יצטרף כשותף בשלב מאוחר יותר.
4. בשים לב לכל האמור לעיל אני מקבל את הבקשה במלואה וקובע כי מתקיימים השתקי פלוגתה בין הצדדים כמפורט בסעיף 20 לעיל.

סוף דבר

1. אני מקבל את הבקשה במלואה.
2. מזמן את הצדדים לישיבת הוכחות ליום 19.3.2014 בשעה 10:30.
3. מירב תישא בהוצאות שלום בסך של 5000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.