02 ינואר 2014

1. בפנינו תביעתו של מר קוצ'קין ולדימיר (להלן: "התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בפגיעה שארעה לתובע בגבו ביום 14.3.08 כ"תאונת עבודה"- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .

2. בהחלטה מיום 13.2.12, ניתן תוקף להסכמת הצדדים להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי מתחום האורטופדיה על מנת שייתן חוות דעת רפואית בשאלת הקשר הסיבתי רפואי, בין האירוע הנטען בעבודה ביום 14.3.08 לבין כאבי הגב התחתון מהם סובל התובע על בסיס עובדות מוסכמות.

3. א. ביום 14.2.12 מינה בית הדין את ד"ר אורי בלקשטיין, לשמש כמומחה

יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן-המומחה).

ב. ביום 23.3.12 התקבלה חוות דעתו של המומחה, אשר בה קבע, כי לאחר שעיין בחומר הרפואי שהיה בפניו הגיע למסקנה כי :

"התובע סבל מכאבי גב כרוניים טרם האירוע (14.03.2008 ) בהסתמך על תיקו הרפואי.

המחלה לא נגרמה, כתוצאה מאירוע בעבודה (14/3/2008) , כמתואר בסעיף 3. היא הייתה קיימת קודם לכן.

כבר ב- 28/10/2007 נרשם בתיקו האורטופדי ציטוט "סובל מספר שנים מכאבי גב תחתון".

- לדעתי ,אין קשר סיבתי כלשהוא בין האירוע בעבודת התובע להופעת המחלה (כאבי הגב התחתון) -היא הייתה קיימת ומתועדת לפני האירוע הנדון.

לאירוע בעבודה (14/3/2008) לא הייתה השפעה כלשהיא על הופעת המחלה.

- קיים עבר קודם של בעיות גב.

בצילומי הרנטגן שנעשו סמוך מאוד לאירוע- נמצאו שינויים ספונדילוטיים עם אוסטאו פיטים קדמיים וצדדיים + אוסטואופיט אחורי בלוחית תחתונה של 5L .

- ממצאים אלו מצביעים על בעיית גב ישנה קודמת טרם האירוע הנדון. ".

(כל ההדגשות במקור-נ.ח)

ג. בחוות דעתו המשלימה של המומחה אשר ניתנה במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה, ואשר ניתנה ביום 17.22013 קבע המומחה כי,

"כאבי הגב הכרוניים מהם סבל התובע עובר לאירוע הנדון- הם אותם כאבים בדיוק מהם סבל אחרי האירוע הנדון.

מדובר בכאבי גב תחתון כרוניים,על רקע של שינויים ספונדילוטיים ויצירת אוסטאופיטים קדמיים וצדדיים כפי שהודגמו בצילומי הרנטגן.

המחלה בה מדובר הינה כאבי גב כרוניים על רקע תהליך ניווני טבעי,הפוגע בדיסקוסים ובמפרקים הפאצטלים של עמוד השדרה.

העובדה המפורטת בסעיף 3ג להחלטת בית המשפט- מתארת מאמץ גופני ניכר שבעקבותיו הופיעו כאבי גב תחתון אשר גרמו לו להפסיק את עבודתו.

כאמור: בעיית הגב התחתון- לא נגרמה כתוצאה מהאירוע (14/3/2008).

כפי שנכתב בחוות דעתי (11/03/2012).

* אין מקום לשנות מסקנותיי בחוות דעתי (11/03/2012)."

תמצית טענות הצדדים:

4. לטענת התובע, המומחה יועץ רפואי ד"ר אורי בלנקשטיין שולל באופן עקרוני קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה למצב הרפואי שלאחר האירוע בעבודה, ותמיד מכריע את הכף מצבו הרפואי הקודם של המבוטח , אף כאן התעלם מהעובדות המוסכמות,לא טרח לציין באיזו חולית גב מדובר ולא ענה על כל השאלות שנשאל, לפיכך מבקש התובע שבית הדין יפסוק בניגוד למסקנות המומחה, ולחילופין ימנה יועץ רפואי נוסף.

5. מנגד טוען הנתבע, כי בקשת התובע למינוי מומחה נוסף דינה להידחות, שכן אין כל הצדקה עניינית לכך, מאחר וחוות דעתו של המומחה מנומקת וברורה תוך שהוא מפנה לצילומי רנטגן שנעשו לתובע בסמוך לאירוע , כאשר המומחה חזר על קביעותיו כי המדובר על תהליך ניווני טבעי אצל התובע, ולא תוצאה של פגיעה בעבודה, ולכן יש לאמץ את מסקנות חוות הדעת .

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם,בחוות הדעת ובחוות דעתו המשלימה,של המומחה ובשאר המסמכים בתיק החלטנו שאין להכיר בתובע, כמי שנפגע ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, לאור חוות דעתו המפורטת והמנומקת, של המומחה אשר קבע באופן חד משמעי כי: "לאירוע בעבודה (14/3/2008) לא הייתה השפעה כלשהיא על הופעת המחלה ".

המומחה קבע כי על פי נתוני התובע בהסתמך על העובדות המוסכמות והמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו, הפעיל את שיקול דעתו המקצועית והגיע למסקנה כי, המחלה ממנה סובל התובע בגב התחתון הינה כתוצאה מהתפתחות גורמים ניווניים טבעיים בעמוד השדרה, ולא הייתה השפעה כלשהיא של האירוע בעבודה ביום 14.3.08 על הופעת המחלה .

7. בענייננו, המומחה הסביר, תוך התייחסות לנתוניו האישיים של התובע, שלדעתו המחלה ממנה סובל התובע בגבו, לא נגרמה, כתוצאה מאירוע בעבודה מיום 14.3.08 , אלא היא הייתה קיימת אצל התובע עוד קודם לכן. התובע לאחר שעיין ברישום בתיקו הרפואי של התובע קבע כי : " כבר ב- 28/10/2007 נרשם בתיקו האורטופדי ציטוט "סובל מספר שנים מכאבי גב תחתון". לאחר שהמומחה עיין בצילומי הרנטגן שנעשו לתובע בסמוך לאירוע בעבודה, הגיע למסקנה כי קיימים "שינויים ספונדילוטיים עם אוסטאו פיטים קדמיים וצדדיים + אוסטואופיט אחורי בלוחית תחתונה של 5L " על פי דעתו המקצועית קבע כי "ממצאים אלו מצביעים על בעיית גב ישנה קודמת טרם האירוע הנדון".

8. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית - "המדיניות של בית^-דין זה היא להכריע בשאלות רפואיות על סמך חוות^-דעתם של מומחים^-יועצים שמתמנים על^-ידי בית^-הדין, שכן הם ניטרליים ואינם מקבלים את שכרם מאחד מבעלי^-הדין" (ראה: עב"ל 341/96 שמעון מליחי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.9.1999).

יש לציין כי גם בית המשפט העליון הביע דעתו באשר לחשיבות ולמשקל שיש לייחס לחוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת .אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן". (ראה: ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי ואח' (31.12.1988)

9. על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי הינה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. (דב"ע מז/ 98-0 מאיר אוחנה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 413). בכדי לסטות מחוות דעת המומחה ומסקנותיו, נדרשת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן. בנוסף לאמור, על התובע מוטל הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין הפגימה הנטענת. הלכה פסוקה היא כי קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה שהתמנה על ידי בית הדין על מנת לסייע לו בתחום הרפואי. (ראה: דב"ע לו/ 8-0 סמיון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז, 374, 383).

10. בענייננו - לא ניתן לומר שחוות הדעת אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

קביעות המומחה מוסברות היטב ומבוססות על העובדות והחומר הרפואי אשר עמד בפניו, והמומחה התייחס מפורשות לשאלות שנשאל. לפיכך, לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיקים הימנעות מאימוץ חוות הדעת, וגם לא צורך במינוי מומחה נוסף.

11. באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה:

"...חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין." (ראה: עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, ניתן ב- 15.5.07).

12. התביעה נדחית - ללא צו להוצאות.

13. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד .

ניתן היום, א' שבט תשע"ד, (02 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.