1. ביום 28.4.02 נכרת חוזה קבלנות ושכירות בין עבד אל סלם אבו סבית לבין הנתבעת 1 (להלן: החוזה, עבד אל סלם והחברה בהתאמה) שלפיו התחייב עבד אל סלם לעקור פרדס שהיה נטוע על מקרקעין הידועים כחלקות 9, 10 ו-42 בגוש 10094 (להלן: החלקות) ולהכשיר את החלקות לגידולי שדה. החברה מצדה התחייבה להשכיר את החלקות לעבד אל סלם לתקופה בת שנתיים ואופציה בת חמש שנים נוספות להארכתה. עלי אבו סבית (להלן: עלי) התחייב כערב להבטחת חיוביו של עבד אל סלם.

2. בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 7.1.09 על ידי עלי אבו סבית ת"ז 040025165, נטען כי התובע התקשר בחוזה עם החברה באמצעות מנהלה, הנתבע 2, וכי לאחר שקיים את חלקו, עקר את הפרדס, הכשיר את החלקות לגידולי שדה וזרע בהן חיטה, הפרו החברה ומנהלה את החוזה עמו בכך שהתירו לנתבע 3 (להלן: הררי) להיכנס לחלקות, לרסס את גידולי החיטה ולזרוע גידולים אחרים.

3. במהלך ההליכים המקדמיים התברר לנתבעים או מי מהם כי מי ששמו מצוין כתובע (עלי אבו סבית) אינו בעל-החוזה עם החברה וכי לצד שמו צוינה תעודת זהותו של עבד אל סלם (שמספרה 040025165). במילים אחרות, לפי השם הנקוב עלי הוא התובע; לפי תעודת הזהות עבד אל סלם הוא התובע.

4. בישיבת קדם-משפט ראשונה, שבה עלה הנושא לדיון, הוחלט כי "בא כח התובע יבדוק מי בעל הדין הנכון, אם מי שצוין כתובע או מי שצוין כבעל החוזה. ככל שהדבר דרוש, יגיש בקשה לתיקון כתב התביעה...".

5. אין חולק כי תוך המועד הנקוב לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה או הודעה אחרת בנושא. לפיכך הררי הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר עילה, ולאחר הגשתה הגיש עלי בקשה לתיקון כתב התביעה.

6. חרף הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה באיחור אין מניעה לדון בה, שהרי המועד להגשתה נקבע על ידי בית-משפט, ומועד אשר נקבע על ידי בית-משפט ניתן להאריך ללא צורך בטעמים מיוחדים שיירשמו (ראה תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן: התקנות). אני מאריכה אפוא את המועד להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה עד למועד הגשתה בפועל.

7. בבקשה לתיקון מבוקש להותיר את שמו של עלי כתובע ולהוסיף את מספר תעודת זהותו במקום זה של עבד אל סלם. עוד מבוקש להוסיף סעיף 3(ב) וסעיף 16 (ב) ו-(ג) שזו לשונם:

סעיף 3(ב):

"ב. ההסכם נערך בשם בנו של התובע מר עבלאל סאלם אבו סביט ת.ז. 040025165 כאשר התובע ערב לו, כשבפועל התובע הוא זה ששכר את הקרקע והוא היה הרוח החיה מאחורי ההסכם והשוכר בפועל.

משיקולים אישיים של התובע ובין היתר קיום חוב כספי וסכסוך משפחתי שבטי העדיף הוא כי ההסכם יחתם בשם בנו אם כי בפועל, ושני הצדדים הסכימו לכך, השוכר היה התובע עצמו"

סעיף 16 (ב) ו-(ג):

"ב. בנוסף הנתבעות 1,2 החלו להערים קשיים על ביצוע ההסכם ולא דאגו למכסת המים המגיעה מהאגודה השיתופית להשקאות פרדס חנה בע"מ- הצד השלישי בתיק. צד שלישי באמצעות אדם בשם יורם, ומשיקולים זרים ולא ענייניים, הערימה קשיים על התובע בקבלת מכסת המים והחלה דורשת ערבויות בנקאיות מהתובע לצורך אספקת המים אף ודרישה כזו לא עוגנה בהסכם בין הצדדים וכל אשר נתבקש הוא ע"פ ההסכם היה מתן צ'ק ביטחון שיופקד בידי הנתבעת 1 לפקודת צד שלישי. התובע יטען כי כזו דרישה – של ערבות בנקאית- לא נדרשה משאר החקלאים הבאים במגע עם האגודה ושזו מספקת להם מים להשקיה.

ג. הנתבעים 1, 2 לא עמדו אם כך בהסכם ולא דאגו לכך כי התובע יקבל מכסת המים הדרושה לו ועל- כן הפרו הם את ההסכם וסכלו אפשרות קיומו לעתיד ולמשך מלוא תקופת השכירות המוסכמת. בהעדר מכסת מים לא יכול היה התובע לנצל את הקרקע לגידולים החקלאיים שביקש לגדל בחלקה ולא היה טעם ו/או ממש בקיום ההסכם".

כמו-כן מבוקש להקטין את סכום התביעה נגד הררי ולהעמידו על סך של 26,780 ₪ (פחות משבעה אחוזים מסכום התביעה המקורי). מלבד סוגיית ההוצאות, בקשה זו אינה מעוררת בעייתיות מיוחדת, ובנוגע לה אין צורך להרחיב.

8. הנתבעים-המשיבים מתנגדים לתיקון המבוקש. לטענתם, התנהגות עלי נגועה בחוסר תום-לב שכן העלה בכתב-התביעה המקורי במתכוון עובדות שאינן נכונות, ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. נוסף על כך הבקשה לתיקון הוגשה בשיהוי ניכר, ואם יותר התיקון ייגרם להם נזק בלתי הפיך בשל אי-יכולתם להתגונן בטענת התיישנות. עוד הוסיפו, כי כתב התביעה המקורי אינו מגלה תשתית עובדתית שממנה ניתן להסיק כי לעלי זכות לתבוע פיצויים. עלי אינו צד לחוזה, ולכן הוספת פירוט עובדתי שלפיו הוא בעל-החוזה האמִתי כמוהו כהגשת תובענה חדשה בעילה חדשה, שהתיישנה. כך גם בנוגע להוספת עובדות שלפיהן החברה ומנהלה גרמו לסיכול החוזה. עובדות אלה הן בבחינת 'הרחבת חזית' ומקימות עילה חדשה שזכרה לא בא בתובענה המקורית, עילה אשר התיישנה אף היא.

9. בהתאם לתקנה 92 לתקנות, בקשה לתיקון כתבי-טענות ניתן להגיש "בכל עת", אף בשלב הערעור - "עבירת הזמן, כשהיא לעצמה, אין לה השפעה מכרעת, אם לא התחיל בינתיים הבירור, והמשפט התקדם" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, ש' לוין עורך, מהדורה שביעית [1995] בעמוד 353).

לכלל זה חריגים, שבעיקרם נעוצים בהתנהגות בעלי-הדין טרם הגשת הבקשה לתיקון, בשיהוי יתר בהגשתה ובנזק שעלול להיגרם לבעל הדין שכנגד – אם היענות לתיקון יגרום לבעל-הדין שכנגד נזק בלתי הפיך תידחה הבקשה. הדוגמה המובהקת לנזק מעין זה הוא תיקון אשר ימנע מנתבע להתגונן בטענת התיישנות.

10. במקרה דנן בקשת התיקון מורכבת. מצד אחד מבוקש שינוי מספר תעודת הזהות, כך שעלי יהיה התובע. מצד שני מבוקש להוסיף עובדות חדשות שזכרן לא בא בכתב התביעה המקורי.

11. זהות התובע – כאמור, כתב התביעה נוקב בשמו של עלי ולידו מספר תעודת הזהות של עבד אל סלם. לפי התיקון המבוקש יהיה עלי התובע תוך ציון מספר תעודת זהותו. לוּ הסתכמה הבקשה בתיקון זה היה מקום לקבל את הסברו של עלי, ולפיו עקב שגגה שיצא מתחת יד פרקליטו הועתק מכותרת החוזה מספר תעודת הזהות של עבד אל סלם, וזה נרשם לצד שמו (של עלי). כבר נפסק כי ניתן לתקן משגה בכתב טענות, אף אם נגרם כתוצאה מרשלנות (ראה זוסמן, שם, בעמוד 355).

12. ואולם, התיקון המבוקש אינו מסתכם בתיקון טעות סופר או שגגה מחמת חוסר תשומת לב מצדו של מי שהכין את כתב התביעה, אלא בשינוי מהותי ולפיו החוזה אינו משקף את המצב לאשורו ובניגוד לאמור בו, הצדדים לחוזה אינם עבד אל סלם והחברה, אלא עלי והחברה, וכל זאת בידיעת החברה ומנהלה ובהסכמתם.

אמנם נכון, בכתב התביעה נאמר כי החוזה נכרת בין עלי לבין החברה ברם טענה זו נסתרת מיניה וביה על ידי תוכן החוזה עצמו (אשר צורף כנספח לכתב התביעה המקורי) וממנו עולה כי בעל-החוזה הוא עבד אל סלם, ולא עלי.

על פניו אין מדובר אפוא בתיקון שגגה בהיסח הדעת, אלא בתיקון מהותי היוצר למעשה עילת תביעה חדשה ומשנה את מסכת העובדתית מן הקצה אל הקצה.

13. נוסף על התיקון האמור מבקש עלי להוסיף טענה ולפיה החברה ומנהלה גרמו לסיכול החוזה עמו. גם עובדות אלה לא נטענו בכתב התביעה המקורי, יש בהן כדי להרחיב את חזית המחלוקת בין בעלי הדין ומקימות עילת תביעה חדשה: סיכול החוזה בכך שהחברה ומנהלה הערימו קשיים אשר מנעו מאת עלי לקבל את מכסת המים הדרושה לקיום החוזה במשך כל תקופת השכירות המוסכמת.

14. אין חולק כי אם התיקון חיוני להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת, ניתן להתיר תיקון כתב-תביעה על ידי הוספת עילה חדשה (ראה ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט(5) 387,395 [1996]). ואולם לא זו בלבד שמבקש התיקון חייב להראות כי הוספת עילה חדשה חיונית אמנם להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת, אלא שעליו גם להראות כי אין המקרה מצוי בגדר אחד החריגים המצדיקים שלא להיענות לבקשה.

15. הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לתיקון כתב התביעה, על כל חלקיה, להידחות. כפועל יוצא, יש להורות על מחיקת התובענה מחמת היעדר עילה.

16. השינויים המהותיים המבוקשים (מעמדו של עלי וסיכול החוזה) חייבו הסבר מפורש מצדו של עלי הן בנוגע לנסיבות חתימתו ומדוע לא נחתם החוזה עמו והן בנוגע לסיבה לאי-העלאת עובדות אלה בכתב התביעה המקורי. לא זו בלבד שעלי הסתפק באמירה סתמית למדיי לביסוס עילות התביעה החדשות, אלא שאין בבקשתו הסבר, לא כל שכן הסבר מניח את הדעת, מדוע לא פורטו בכתב התביעה המקורי העובדות לאשורן.

17. בנסיבות אלה יש ממש בטענה ולפיה השינויים המבוקשים נולדו לאחר שעלי עיין בכתבי ההגנה וידע על טענות החברה ומנהלה (כי התובע נטש את החלקות ולא שילם דמי שכירות כפי שהתחייב).

18. טענת השיהוי – אמנם נכון, כתב התביעה הוגש בשיהוי ניכר, סמוך לפני תום תקופת ההתיישנות. עם זאת בקשת התיקון הוגשה בתחילת הדיון, ולכן לא הייתי דוחה אותה אך בשל נימוק זה.

19. הנימוק העיקרי שבגינו מן הראוי לדחות את הבקשה הוא כי התרת התיקון יגרום לנתבעים-המשיבים נזק בלתי הפיך - אם יותר התיקון לא יהיה בכוחם להתגונן בטענת התיישנות. החוזה נכרת בשנת 2002 והפרתו הנטענת אירעה בחודש ינואר 2003. הנה-כי-כן, במועד הגשת הבקשה לתיקון ( 27.10.2010) חלפו למעלה משבע שנים ממועד היווצרות העילה.

20. כידוע, רואים את תיקון כתב התביעה שנעשה כדין "כאילו היה בתביעה המקורית מלכתחילה" (ע"א 33/71 אדמסקי ואחרים נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואחרים, פ"ד כה (1) 819, 821 [1971]. לפיכך התרת התיקון לא תאפשר למשיבים-הנתבעים להתגונן בטענת התיישנות. בכך עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך (ע"א 203/63 עזבון בורנשטיין ואחרים נ' עורות בע"מ, פ"ד יח(1) 306, 311 [1964]).

כן ראה ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 [1992].

21. כאן המקום לציין כי ייתכנו מקרים שבהם חרף חלוף תקופת ההתיישנות יותר תיקון כתבי טענות. זאת, כאשר נשתמרו לאחר התיקון "... מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון..." (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160 בעמוד 166 [1989]. כן ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמוד 157).

22. ואולם במקרה דנן הוגשה התובענה על ידי מי שאינו צד לחוזה (מלבד היותו ערב לחיובי עבד אל סלם, ערבות אשר אינה מקנה לו זכות תביעה), ורק בחלוף תקופת ההתיישנות ראה עלי לבקש תיקון ולהוסיף עובדות שיש בהן כדי לבסס עילת תביעה משלו. בנוגע לזהות התובע חסרו בתובענה המקורית מרכיבי היסוד אשר ביססו עילת תביעה מצדו של עלי. בנוגע לסיכול החוזה, אין בכתב התביעה המקורי, ולו ברמז, אזכור של מרכיב עילה זו.

23. לנוכח מסקנתי דלעיל התייתר הצורך לדון בבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי העמדת סכום התביעה נגד הררי על סך של 26,780 ₪.

24. עקב תקלה, תיק זה "נפל בין הכסאות" ולכן העיכוב במתן ההחלטה. עם הצדדים ובאי כוחם הסליחה.

25. אני דוחה אפוא את הבקשה לתיקון כתב התביעה. כפועל יוצא, אני מורה על מחיקת התובענה מחמת חוסר עילה.

בשל אי-בהירות בנוגע לזהות התובע וכתוצאה, חוסר יכולת גבייה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ג, 19 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.