לפני בקשה לתיקון כתב הגנתו של הנתבע מס' 3.

הנתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע") נתבע בסדר דין מקוצר בתביעה כספית על ידי מוסד בנקאי בטענה כי ערב לחובות הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה") אשר הותירה חובות בחשבון הבנק שהתנהל אצל התובע.

הנתבע הגיש בקשת רשות להגן בה טען כי היה בעל מניות בחברה כאשר בשנת 1994 העביר את כל מניותיו לגיסתו תמאם שאהין וכי נאמר לו על ידי פקיד התובע כי בשל כך ערבותו מבוטלת. כבוד הרשם זייתוני בהחלטתו מיום 10.3.2010 נתן לנתבע רשות להגן בטענה זו בלבד ודחה טענות נוספות שהעלה הנתבע במסגרת הבקשה לרשות להגן ככאלה שאינן מקימות הגנה.

הנתבע טוען בבקשתו כי לאחר שקיים הליכי גילוי מסמכים למיניהם אל מול התובע הגיעו לידיו מסמכים אשר בעקבותיהם הוא חפץ להעלות טענות נוספות שהן כדלקמן:

אף אם במועד העברת המניות חשבון הבנק הראה יתרת חובה לא הייתה למעשה יתרת חובה מאחר והיו בידי התובע מספיק בטחונות לכיסוי אותו חוב.

התובע לא מסר לנתבע דוחות קבועים במועדים קבועים אודות מצב החשבון בהתאם לחובה המוטלת עליו על פי דין.

התובע הציג בפני הנתבע מצגי שווא לפיהם ערבותו בטלה וממועד העבר המניות לא הייתה כל אינטראקציה ביו צדדים אלו עד להגשת התביעה.

התובע התרשל בכך שהמשיך לתת אשראי לחברה ועל ידי כך להגדיל את יתרת החובה במקום לכסות את החוב.

המשיב נהג כלפי החברה בנדיבות והשתהה בנקיטת הליכים נגדו.

אציין עוד כי הבקשה הוגשה לאחר שהתובע הגיש כבר את תצהירי עדות הראשית מטעמו.

התובע מתנגד לבקשה וטענתו המרכזית כי במקרה בו מבוקש תיקון כתב הגנה בתביעה שנידונה כסדר דין מקוצר אין לאפשר תיקונים אלו כעניין שבשגרה בשים לב לאופי המיוחד של ההליך בו התצהיר המצורף לבקשת רשות להגן הופך לכתב הגנה כאשר במסגרת אותו תצהיר על המבקש לפרט את הגנתו.

באשר לאפשרות של תיקון כתב ההגנה בהליך של סדר דין מקוצר התייחס בית משפט העליון ברע"א 6760/12 אריה לייזרוביץ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ [טרם פורסם] שם נקבע:

"זאת ועוד: כאמור, המבקש קיבל רשות להתגונן על סמך הטענות שפורטו בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן. עובדה זו, כעקרון, מציבה קושי ממשי במתן רשות לתיקון כתב ההגנה. ראשית, הרשות להתגונן ניתנה למבקש בהסכמת הבנק אך ורק ביחס לטענות ההגנה שהועלו בבקשת הרשות להתגונן. יש להניח כי הבנק הסכים למתן הרשות להתגונן מתוך ציפייה שהדיון יתנהל סביב טענות ההגנה שפורטו בתצהיר המבקש, ולא סביב טענות נוספות אשר אותן מבקש המבקש בדיעבד להוסיף לכתב הגנתו. שנית, על-פי תקנה 211 לתקנות, משמש התצהיר המצורף לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה, וכתב הגנה נוסף אינו דרוש. בקשת המבקש לתיקון כתב ההגנה מהווה למעשה בקשה נוספת למתן רשות להתגונן, וזאת על סמך נימוקים חדשים. היענות לבקשת המבקש עשויה לסכל את מטרת בקשת הרשות להתגונן, אשר נועדה לתחוֹם את הדיון ולאפשר את הגנת הנתבע רק ביחס לטענות שעליהן ניתנה הרשות להתגונן. גם לא דומה מה שנטען בתצהיר שהפך לכתב הגנה, למה שנטען ב'סתם' כתב הגנה, ואין הצדקה לשמוט מן הבנק יתרון דיוני שזכה בו בדין."

בענייננו התביעה הוגשה ביום 11.1.2009. דיון בבקשה לרשות להגן התקיים ביום 10.3.2010. ביום 5.9.2011 התקיימה ישיבת קדם משפט בה לא נטען כלל כי בידי המבקש אין מסמכים ובית משפט הורה על הגש תצהירי עדות ראשית. הדרישה לעיין באותם מסמכים ספיציפיים נשלחה על ידי המבקש למשיב ביום 4.10.2011. תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב הוגשו בחודש אוקטובר 2012.

הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה ביום 21.12.2012..

לעניות דעתי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. אין כל הסבר בבקשה מדוע השתהה המבקש. אין כל הסבר מדוע השתהה ודרש את המסמכים מהמשיב בשלב כה מאוחר.

יתרה מכך, הבקשה הוגשה לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב והיעתרו תלתיקון עלול להקנות יתרון דיוני למבקש שכן בתצהיר המשיב אין התייחסות לטענות חדשות שמעלה המבקש.

בשים לב לכך אני מורה על דחיית הבקשה לתיקון כתב ההגנה.

המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד ליום 30.9.2013.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך של 1000 ₪.

ניתנה היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.