עניין זה הובא בפני לאור הגשתה של בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות לדיון בהליך, אשר התקיים לפני כ- 10 שנים.

המבקש טוען בבקשה לביטול פסק דין, המכילה אף בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, כתנאי מוקדם, ראשוני ועיקרי, כי מעולם לא קיבל הזמנה לדין, כתב תביעה או פסק דין, בהליך שבנדון, ולמד עליו רק מהליכי הוצאה לפועל.

מעיון בתיק עולה כי ביום 12.2.2009 הגיש המבקש, כנתבע, כתב הגנה בהליך כאמור. משמע, האמירה כי מעולם לא קיבל כתב תביעה, אין בה אמת, שכן כיצד הוגש על ידו כתב הגנה (וייאמר, כתב ההגנה ערוך בכתב יד הנחזה להיות כתב ידו של המבקש, חתום בחתימה הנחזית להיות זהה לחתימתו על הבקשה לביטול פסק דין, וצורף מסמך של "סו-עד המרכז לדלתות פלדה ועץ")?

מעיון מעמיק בתיק עולה כי ההזמנה לדין המודיעה על מועד הדיון, נשלחה למבקש, והומצא על ידי רשות הדואר לתא דואר המופעל על שמו של המבקש (ת.ד. 3535 דלית אל כרמל), כך שגם האמירה כי לא קיבל הזמנה לדין, אין בה אמת.

אישור המסירה המצוי בנוגע לפסק הדין, מלמד כי גם את פסק הדין קיבל המבקש לתא דואר המופעל על שמו, ביום 28.7.2009, באמצעות רשות הדואר.

יוצא אם כן, כי כל הבסיס העובדתי הנמסר על ידי המבקש, רחוק מן האמת, כמרחק מזרח ממערב; אין מדובר בעניין הטעון בירור, אלא עובדות העולות מתיק בית המשפט, וסותרות לחלוטין את הנטען על ידי המבקש. עיון נוסף מלמד כי על הליכי הוצאה לפועל ידוע למערער (על פי נספחי בקשתו) משנת 2010, קרי, הבקשה מוגשת תשע שנים לאחר שננקטו הליכי ביצוע פסק דין, לגביו קיבל הזמנה לדין, הגיש כתב הגנה אולם לא התייצב לדיון.

הבקשה עד כדי כך דלה, שאין אף טעם בהעברת הבקשה לתגובה, באשר יסודותיה ובסיסה רעועים עד כדי שאינם קיימים לחלוטין, תוך שהבקשה נוקבת במידע כוזב.

הבקשה נדחית, אף ללא צורך בתשובה.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.