ע"י ב"כ עוה"ד רענן הר-זהב

א. מבוא וטענות הצדדים

• 1. התובעת הינה חברה לניהול ופיקוח ומתן שירותים הנדסיים לפרויקטים בענף הבנייה והתשתיות (להלן: "התובעת" ו/או "קריזלר"). הנתבעת הינה חברה מבצעת מטעמה של עיריית הרצליה, בבעלותה ובשליטתה של עיריית הרצליה (להלן: "הנתבעת" ו/או "החברה לפיתוח").
  2. התובעת הגישה תביעה זו בגין חוב כספי שנותר לטענתה, לאחר שהנתבעת הורתה לה לסיים את תפקידיה בכל הפרויקטים בהם היתה מעורבת. תביעה זו נסבה על חוב באשר לחמישה פרויקטים: "בית האזרח", ה"סינמטק", "מעונות הסטודנטים", "המוזיאון", "מתחם ההצלה".
  3. סכום התביעה לשיטת התובעת הינו 180,738 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, סכום החשבוניות מפורט בסעיף 41 לסיכומי ב"כ התובעת.
  4. לטענת הנתבעת, קיימת הודאה בחוב של 70,000 ₪ + מע"מ בגין שירותי התובעת, סכום זה יש לקזז מסכומים שחבה התובעת לנתבעת בגין נזקים שאירעו בסך של כ-240,255 ₪ עקב שירותים לא מקצועיים ורשלניים שסיפקה לנתבעת.
  5. לטענת הנתבעת, התובעת היתה "שומר החומות" של הפרויקטים, היא היתה אמורה לפקח ולנהל את כל המעורבים בפרויקטים, תפקידה בין היתר היה לעמוד על כשלים מבעוד מועד ולמנוע אותם. בדיעבד, התחוור לנתבעת לטענתה כי התובעת התרשלה במלאכתה לרבות אישורי חשבונות לקבלן המבצע בניגוד להסכמים.
  6. ב"כ הצדדים והצדדים עצמם התייחסו לכל פרויקט בנפרד לשם הנוחות הן בכתבי הטענות והן בתצהירי עדות ראשית, וכן גם בכתבי הסיכומים. לפיכך, אף פסה"ד ידון בכל פרויקט בנפרד בכל הקשור ליתרת החוב הנטענת ולבסוף בטענות הקיזוז הנטענות ע"י הנתבעת.

ב. פרויקט מעונות הסטודנטים:

1. פרויקט זה היה מיועד לעבודות שיפוץ והסבת מבנה קיים למעונות סטודנטים. עפ"י סעיף 8 לכתב התביעה, הנתבעת הוציאה לתובעת הזמנת עבודה בסיסית. התובעת הכינה את כל החומר והמסמכים למכרז והפרויקט הוקפא. לטענת התובעת, היא השלימה את כל שלב התכנון ורק לאחר מכן הפרויקט הוקפא.

2. התובעת הוציאה חשבון ביום 29.5.08 ע"ס 35,319 ₪ + מע"מ (ובסה"כ 40,794 ₪), חשבון זה הוא בנוסף לסך של 20,000 ₪ + מע"מ שקיבלה התובעת מהנתבעת ע"ח הפרויקט. בחשבון זה מיום 29.5.08, מופיעה הפחתה של 20,000 ₪. לגרסת התביעה, החשבון הראשון הוצא על פי אומדנא של הפרויקט בסך של כ- 5 מיליון ₪ ונערך עפ"י מחירון א.א.א.י., שזה מחירון הקובע את שכה"ט של מנהל הפרויקט המפקח בהתאם לגודל העבודה (להלן: "מחירון"), ראה עדותו של עד התביעה מר קרייזלר בעמ' 9 לפרו' מול שורות 4-6.

לאחר שהפרויקט הוקפא היה ידוע היקפו המדויק בסך של כ-9 מיליון ₪, ולפיכך החשבון המעודכן הינו 55,319 ₪, מסכום זה קוזז סכום קודם ששולם בסך 20,000 ₪.

3. לטענת הנתבעת, הצעת המחיר של התובעת בעבור שלב התכנון הסתכמה בסך של 20,000 ₪. הפרויקט הוקפא עוד בטרם הושלם שלב התכנון. עפ"י עדות עדת ההגנה הגב' נטע אברהם, החוברת שהכינה התובעת והמחזיקה סך של כ-1,000 עמודים לא נבדקה ולא הושלמה, (ראה עדותה בעמ' 48 לפרו' מול שורות 12-22). עפ"י עדותה, מדובר בחומר גלם בלבד שטרם עובד וטרם ניתנו לגביו הערות.

על פי עדותה של הגב' אברהם, היתה צפויה עבודה נוספת בשלב התכנון אלמלא היה הפרויקט מוקפא ע"י הנתבעת, וכך מעידה הגב' אברהם:

"אני לא אומרת שזו הבעיה שלו או לא, אני אומרת שהשלב לא הושלם. ואילו היינו משלימים אותו ומכינים חומר למכרז, עדיין היתה צפויה לו לא מעט עבודה בתיאום של כל ההתאמה הזאת, גם למסגרת התקציבית וגם לדרישות שלנו, וזה לא נעשה עדיין".

(עמ' 49 לפרו' שורות 7-10).

1. אינני יכולה לקבל את הטענות של הנתבעת כי שלב התכנון לא הסתיים. התובעת מסרה חומר גלם, הנתבעת בחרה שלא להמשיך בפרויקט ולא להעיר הערות לחומר הגלם, ייתכן אף שהתיקונים או ההערות היו מינוריות או ההיפך, ואולם התובעת ביצעה את חלקה בשלב התכנון.
2. יחד עם זאת, אינני יכולה לקבל את טענת מר קריזלר כי הצעת המחיר שהוגשה היתה "זמנית" והתבססה על אומדן כולל של כ- 5 מיליון ₪ לפרויקט. דבר זה לא נאמר בהצעת המחיר. הצעת המחיר (נ/1 לתצהיר העד נתנאל), היא מיום 23.7.06 הקובעת מפורשות בסעיף 2.1 שבה כי שכה"ט בגין תיאום ותכנון הינו 20,000 ₪. רק בגין הפיקוח דרשה התובעת שכ"ט הנגזר באחוזים (3%) מסך התמורה בפועל, אך לגבי התכנון לא ביקשה התובעת שכ"ט הנגזר באחוזים מסך התמורה, והחישוב שערך מר קריזלר בעדותו בעמ' 9 מול שורות 4-12 היתה מהרהורי לבו. לא ברור אם אכן הוסכם כי תינתן 30% הנחה וייגזר 20% מכך בשלב התכנון. כלל לא ברור אם חישוב זה נערך עפ"י המחירון המוסכם אם לאו. שכה"ט שנתבקש ב-נ/1 הינו שכ"ט קבוע במחיר. לא נאמר בהערה כלשהי כי המחיר ישתנה לאחר אומדן מעודכן של גודל הפרויקט. הנתבעת אכן שילמה סך של 16,000 ₪ מתוך הסכום הנדרש. ביום 27.5.08 כשנתיים לאחר שהוצאה הצעת המחיר, התובעת לא עדכנה את הסכום, אלא לאחר כיומיים ב- 29.5.08 דרשה סך של 55,319 ₪, מבלי להבהיר כי המחיר שונה בהתאם להסכמה.
3. מש-נ/1 איננו מבהיר בסעיף 2.1 כי מדובר באומדן של שכ"ט שישתנה ככל שאומדן הפרויקט ישתנה, אין לקבל את גרסת התביעה. נ/1 בסעיף 2.1 שבו, הינו ברור ולא מותיר מקום לספיקות. הצעת התובעת בגין שלב התכנון הינה 20,000 ₪ + מע"מ. בסעיף 3, מבקשת התובעת לאשר את שכה"ט "כמפורט לעיל", מבלי להזכיר כי תשלום זה עשוי להשתנות בהתאם לאומדן עלות הפרויקט. נ/1 הינה בבחינת הודאת בעל דין ואין לשנותה. אין להסתכל "מאחורי הפרגוד" של מחשבות ותכנוני מר קריזלר, כיצד הגיע לאותו סכום נדרש (על פי חישוביו סכום זה במדויק הינו 21,000 ₪ ולא 20,000 ₪). היה על מר קריזלר לציין זאת בהצעת המחיר כי מדובר על שכ"ט ע"ח האומדן הסופי שייערך בשלב סיום התכנון.
4. לעניין זה, ראה גם עדותו של עד ההגנה מר יהודה נתנאל בעמ' 37. עד זה הופנה לנספח י"ז לתצהיר התובעת מיום 27.5.08. בנספח זה, אישר העד שכ"ט של 20,000 ₪, וציין כי במידה והפרויקט יבוצע ייקבע שכ"ט בשיעור של 3% מהתמורה בפועל עבור פיקוח, ויוכן לכך חוזה בנפרד. בפועל, אין מחלוקת כי לא היה הליך ביצוע ולא פיקוח, ולפיכך שכ"ט עפ"י אחוז מסך התמורה איננו רלבנטי לענייננו.
5. בפרויקט זה הנתבעת חבה אם כן סכום נוסף של 4,000 ₪ + מע"מ בהתאם להצעת המחיר נ/1.

ג. פרויקט מתחם ההצלה:

1. עפ"י סעיף 10 לכתב התביעה, בפרויקט זה לא הוציאה הנתבעת הזמנת עבודה, אלא טיוטת הסכם בלבד שלא נחתמה. לטענת התובעת, בפרויקט זה הספיקה לבצע תיאום תכנון וגיבוש צוות יועצים. לאחר פיטוריה ביום 15.7.08, הוציאה התובעת חשבון על סך 31,000 ₪ + מע"מ (35,805 ₪) עבור חשבון שכ"ט 1- ביצוע ניהול פרויקט בשלב תכנון. החשבון הוצא לטענת התובעת על בסיס טיוטת ההסכם, הקובע כי ישולם 20% לשלב התכנון, ובנוסף 10,000 ₪ עבור שלב השלמת התב"ע.

2. לטענת הנתבעת, אכן הוסכם בטיוטת ההסכם שלא נחתם כי שכ"ט עם השלמת התב"ע יהא 10,000 ₪ (סעיף 10 א (1) להסכם), וכן 20% מהשכר הכולל (סעיף ג 1 להסכם) עבור שלב א' – שלב התכנון. השכר הכולל הינו 3% מעלות הפרויקט, שהוערכה בסך של 3.5 מיליון ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 21,000 ₪).

3. לטענת הנתבעת, התובעת לא השלימה את ניהול שלב הכנת התב"ע, וכל שעשתה זה בדיקות ראשוניות בלבד. לטענת הנתבעת, ניהול שלב התכנון של הפרויקט ע"י התובעת נמשך למעלה משנה וחצי ללא כל תוצאות וללא התקדמות. לגרסת הנתבעת, יש לשלם לתובעת סך של 50% לאור אי השלמת השלב. 50% עבור הכנת התב"ע, 5,000 ₪ + מע"מ ו-50% עבור שירותי התובעת בשלב התכנון, 10,500 ₪ + מע"מ, ולפיכך מודה הנתבעת בתשלום של 15,500 ₪ + מע"מ כפוף לטענות הקיזוז.

4. על פי תצהיר עדותה של הגב' נטע אברהם, פרויקט "מתחם הרצליה" נועד לבנות אתר שיכול וירכז את כוחות ההצלה של העיר הרצליה. לגרסת הנתבעת, שירותי התובעת הופסקו עוד בטרם השלימה את שלב התכנון של הפרויקט. שלב התכנון לשיטתה מורכב מחמישה תתי שלבים (סעיף 8 לתצהיר עדות ראשית), תכנון מוקדם, תכנון סופי, גמר תוכניות עבודה וקבלת היתר בנייה, גמר תוכניות פרטים אדריכלים, יציאה למכרז.

לגרסת ההגנה, הופסקה עבודת התובעת בגמר תת השלב השני, תכנון סופי. התובעת לא השלימה את השלב השלישי של הוצאת היתר הבנייה. על אף שהושלם לגרסת ההגנה פחות מ-50% משלב התכנון, נאותה הנתבעת לחשב את שכר התובעת לפי 50% מהעלות הכללית.

5. עיקר המחלוקת אם כן בין הצדדים אם הושלם שלב התכנון ע"י התובעת על כל תתי השלבים, ואם לא- האם יש מקום להוריד משכר טרחתה של התובעת, ואם כן- כמה. לגרסת העד קריזלר, בוצע טיפול בהכנת התב"ע, לאחר התייעצות סברו יועצי העירייה כי אין מקום להכין תב"ע, אך העבודה של תכנון ושרטוט כהכנה להגשה הושלמה ע"י התובעת. "ביצעתי את כל מה שביקש ממני המזמין" (עמ' 11 לפרו' שורה 10). עוד לטענת העד קריזלר, העובדה שלא היה צורך בהכנת תב"ע חסכה כסף וזמן למערכת, ובכך התייעלה עבודתו. העד לא נשאל ולא השיב האם נכון שעדיין לא יצאו למכרז, ועדיין לא הוגשו תוכניות פרטים אדריכליים.

6. על פי עדותה של הגב' אברהם (עמ' 45-46 לפרו'), לא הושלמה התוכנית לתב"ע, התכנון האדריכלי לא הושלם לחלוטין, לא הושלם התכנון מול מכבי האש ולא הושלמו תוכניות הקונסטרוקציה. הגב' אברהם מעידה, כי הפרויקט עמד בשלב השני של הגשת "גרמושקה" ראשונה לצורך ההיתר ללא קשר למכרז (עמ' 46 לפרו' שורה 9-10).

• 1. לאחר ששמעתי את שני העדים, אני סבורה כי הנתבעת החליטה באופן שרירותי לאשר 50% מהחשבוניות על אף שלדבריה הפרויקט עמד בהכנת תוכניות להיתר, שזהו השלב השלישי ולא השני.

אף לא אחד מעדי ההגנה ידע לקבוע מה שווה האחוז של כל תת שלב, הגם שלשיטת הנתבעת הושלמו שני תתי שלבים, ייתכן וחלקם משמעותי יותר בכל שלב התכנון, שהרי ברור וידוע כי השלבים הראשונים מצריכים שעות עבודה רבות יותר בבחינת "יש מאין". יציאה למכרז לאחר גמר כל התוכניות הינה שלב שיכול ויצריך פחות שעות עבודה. אף לא אחד מהצדדים פרט כל שלב עפ"י שעות העבודה הנדרשות וחלוקה באחוזים מתוך כל שלב התכנון. לא תמיד שלב 2 או 3 מתוך 5 משמעו 50% מעלות העבודה.

• 1. אין מחלוקת, כי שלבים אחרונים כמו יציאה למכרז לא בוצעו, ואף אין מחלוקת כי הוצגו תוכניות עבודה גם לצורך קבלת ההיתר והכנת גרמושקה להכנת תב"ע.

אני קובעת אפוא, כי שכרה של התובעת בפרויקט זה יהא כדלקמן:

50% משלב הכנת התב"ע - 5,000 ₪ + מע"מ

80% משלב התכנון (21,000 ₪ X 80%) - 16,800 ₪ + מע"מ

ובסה"כ - 21,800 ₪ + מע"מ

ד. פרויקט הסינמטק:

1. על פי סעיף 7 לכתב התביעה, הנתבעת הזמינה עבודה מהתובעת לראשונה בחודש יוני 2006 עבור הפיכת בית הקולנוע ברח' סוקולוב לסינמטק. התובעת החלה בתיאום תכנון עם האדריכלית של הפרויקט והתחלת גיבוש צוות יועצים. עבור חלק זה הוצאה הזמנת עבודה על בסיס שעה לפי מחירון א.א.א.י. ביום 26.6.08 הוצא החשבון ע"י התובעת ע"ס 14,663 ₪ + מע"מ.

בהתאם לאמור בסעיף 21 לכתב התביעה, הזמנת עבודה ראשונה על בסיס שעתי (225 ₪ לשעה), הוצאה ע"י התובעת על סך 2,945 ₪. החלק השני של החשבון הוצא על בסיס אותו חישוב של 57.5 שעות, לגרסת התובעת סכום זה אושר ע"י הנתבעת בפגישה משותפת מיום 1.1.90.

1. בסעיף 37 לכתב ההגנה, מודה הנתבעת כי על בסיס חיוב לפי שעות מגיע לתובעת עד שלב הפסקת עבודתה סך של 14,663 ₪ + מע"מ בכפוף לטענות הקיזוז, וזאת לאחר שכבר שולם לה חשבון קודם בסך של 2,550 ₪ + מע"מ.

ה. פרויקט המוזיאון:

1. הנתבעת הזמינה עבודה מהתובעת לצורך הקמת בית קפה במוזיאון הרצליה. התובעת הוציאה חשבון ביום 27.5.08 על סך 1,500 ₪ + מע"מ.

1. הנתבעת מודה בסכום חוב זה בסך 1,500 ₪ + מע"מ (סעיף 39 לכתב ההגנה), אלא שטוענת כי פרויקט זה לא יצא לפועל עקב ניהול לקוי של שלב התכנון שהוביל לחריגה תקציבית בלתי סבירה. בעוד שאומדן הפרויקט היה בתחילתו בכחצי מיליון ₪, הציגה התובעת אומדן של 2.8 מליון ₪. חריגה זו הובילה לדחיית הפרויקט.

ו. פרויקט בית האזרח:

1. שירותיה של התובעת נשכרו ע"י הנתבעת לצורך ניהול פרויקט רחב היקף לשיפוץ מבנה קיים והסבתו למשכנו של תיאטרון עירוני- אנסמבל הרצליה. בין הצדדים נחתם הסכם ביום 9.5.06 אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם").

סעיף 10 א. להסכם קובע את שכה"ט כדלקמן:

"תמורת כל התחייבויות המהנדס המפקח, תשלם לו החברה שכר טרחה בשיעור של 2.5% מן הערך הסופי בפועל של העבודה ההנדסית"....

אומדן הבסיס של פרויקט זה נאמד בהסכם בסך של 4 מיליון ₪. בעת ביצוע העבודה הורחב הפרויקט והגיע לכמעט כפול לסך של 7.85 מליון ₪. שני הצדדים מסכימים, כי בשלב כלשהו עברו הצדדים מחישוב לפי כמויות למחיר פאושלי. עוד הוסכם, כי שכה"ט יופחת מנגזרת של 2.5% ל- 2.48%.

1. לטענת התובעת, מעבר לעבודה שנתחמה במחיר הפאושלי בוצעו עבודות נוספות שנדרשו ע"י הנתבעת, שיצאו במכרזים בודדים כמפורט בסעיף 6 לכתב התביעה. בפרויקט זה, הוצאו מספר חשבוניות ע"י התובעת אשר מוספרו כדלקמן:
   1. סך של 5,938 ₪ + מע"מ שהינו 2.48% מחשבון שאושר לקבלן עבור עבודות פיתוח בסך 276,530 ₪. החשבון הוצא ביום 15.7.08.

ב. שתי חשבוניות שהוצאו ביום 15.7.08 וביום 29.7.08 המבוססים על 2.48% מסך שאושר לשלושה מכרזים שונים ובודדים בגין מעליות, כסאות, ומתקני במה. סכום המצטבר של המכרזים שאושר הינו 560,860 ₪, ושכ"ט הוצא בחשבוניות על סך:

- 12,312 ₪ + מע"מ (14,221 ₪)

- 1,597 ₪ + מע"מ (1,844 ₪)

ג. סך של 7,650 ₪ + מע"מ עבור הכנת מכרז בית הקפה בתוך מבנה בית האזרח. חשבון זה תומחר עפ"י שעות עבודה עפ"י המחירון.

ד. ד.1- חשבון מיום 29.5.08 – על סך 4,924 ₪ + מע"מ

חשבון מספר 24 לקבלן המבצע

ד.2- חשבון מיום 30.6.08 – על סך 7,034 ₪ + מע"מ

חשבון מספר 25 לקבלן המבצע

ד.3– חשבון מיום 29.7.08 על סך 24,071 ₪ + מע"מ

חשבון מספר 26 לקבלן המבצע

1. חשבונות א',ב',ג', אושרו ע"י הנתבעת, ראה לעניין זה אישור הנתבעת בכתב ידה בנספח ו' לתצהיר התובעת, מסמך מיום 1.9.08. החשבוניות שאושרו הינן נגזרות של 2.48% מסכום שאושר לקבלני משנה. סכומים אלה מצטברים לסך של 27,497 ₪ + מע"מ, ותשלומם הותנה ע"י הנתבעת בכפוף לטענות הקיזוז.
2. המחלוקת אם כן הינה באשר לתשלומי חשבוניות ד' 1- ד' 3, שהינן נגזרות של 2.48% משכרו של הקבלן המבצע בילאק. חשבונות אלה לא אושרו לקבלן המבצע, ובגין מחלוקת זו מתקיים הליך בתיק ת.א. 11797-12-08. כמפורט בסעיף 20 לסיכומי ב"כ הנתבעת, טוענת הנתבעת כי סכום זה השנוי במחלוקת בסך 28,686 ₪ + מע"מ ישולם ככל שתחויב הנתבעת בתביעת הקבלן לשלם לו את החשבונות שלא אושרו.
3. במסגרת הליך זה, לא ניתן לקבוע אם צודק הקבלן בילאק בתביעתו אם לאו, האם החשבונות אושרו כדין או ביתר. לא רק שהנתבעת לא סיפקה די נתונים לעריכת חישובים אלה, אלא אף הצד הקרוב למחלוקת זו קבלן הביצוע איננו בעל דין כאן. לעומת זאת, המציאה התובעת חשבונות (נספחים י"ב-י"ג-י"ד) מפורטים הכוללים אבני דרך, אחוזים, תמחור עבודות שונות, פירוט העבודות הנוספות וכד'. לא ניתן לקבוע במסגרת סכסוך זה אם מדובר בעבודות נוספות או במסגרת העבודות הפאושליות מבלי להיכנס לעובי הסכסוך שבין הנתבעת לקבלן הביצוע.
4. סבורני, שלפי שעה יש לאשר את שלושת החשבונות שבמחלוקת כפי שהן. התובעת בענייננו, הינה צד ג' בתביעת הקבלן. ככל שביהמ"ש יקבע כי מגיע לקבלן סכום נמוך יותר, ממילא יתקזז שכרה של התובעת בהתאם.

סכום זה של שלושת החשבונות 24, 25, ו-26 הינו בסך 36,029 ₪ + מע"מ, ישולם ע"י הנתבעת ויופקד בנאמנות אצל ב"כ התובעת עד לסיום ההליך המתנהל בין הקבלן בילאק לבין הנתבעת.

ז. טענות הקיזוז בגין רשלנות התובעת באישור חשבונות:

1. אין מחלוקת, כי הפסקת התקשרותה של התובעת היתה בחטף מכל הפרויקטים, וזאת לאחר שיחסי הצדדים נפרשו על פני תקופה של מספר שנים. לטענת הנתבעת, באמצעות עד ההגנה מר נתנאל, הפסקת הקשר אירעה בעקבות עזיבת מר קריזלר את פרויקט בית האזרח, בעיצומם של הכנות לקבלת טופס 4, מה שחייב הבאת מנהל חלופי באופן מיידי.

1. מר נתנאל הודה, כי לא התריע בפני מר קריזלר כי עזיבתו תפורש כפירוק הקשר העסקי בין הצדדים. ראה עדותו של מר נתנאל בעמ' 34 לפרו', ולשאלת בימ"ש מול שורה 29 ואילך. כמו כן, הודעת העזיבה למר קריזלר היתה ביום 13.7.08, פרויקט בית האזרח היה לקראת סיומו ואחרי כשבועיים היה גמור, ראה עדות נתנאל בעמ' 40 לפרו' מול שורה 24 כדלקמן:

"ש. אני מפנה אותך ל-נ/7 תאשר לי שב-15/7 הכל היה כבר גמור אחרי 13 יום?

ת. כן, אני מאשר לך".

זה גם המקום להזכיר, כי הנתבעת מעולם לא שלחה הודעת קיזוז מפורטת בזמן אמת, היינו טענות הקיזוז הופיעו בכתב ההגנה ובתצהירי העדויות, בזמן ניתוק היחסים ובסמוך לכך לא נשלחה הודעת קיזוז מפורטת. לטענת הנתבעת, חלק מהנזקים כמו ליקויים וחשבונות "מנופחים" שאושרו, התגלו לאחר מכן.

1. אחת מטענות הקיזוז של הנתבעת מופיעה בסעיף 48 ו-51 לתצהיר עדת ההגנה הגב' נטע אברהם. טוענת העדה, כי התובעת התרשלה במלאכתה בשעה שאישרה לקבלן המבצע סכומים החורגים ב- 90,000 ₪ + מע"מ מההסכם. לשיטתה, התובעת לא זכאית לנגזרת עמלתה בסך 2.48% מסכום זה (כ-2,200 ₪), ובסעיף 51 טוענת לחיוב מופרז בסך 23,721 ₪ בגין עבודות גלוי אש במתחם הבמה ועבודות ספרינקלרים בגלריה. גם לעניין זה, יש להוריד נגזרת של 2.48% מעמלת התובעת (כ-588 ₪).

הגם שסכומים אלה בטלים בשישים מסך התביעה, אני סבורה כי הצדק עם התובעת. ראשית, יש להתעמת מול הקבלן בילאק לגבי הסכומים ביתר, ורק אם יקבע ביהמ"ש בהליך המתנהל ביניהם כי מדובר בחיובי יתר, או אז ורק אז תוכל הנתבעת להפחית סכומים אלה משכ"ט התובעת. סכומים אלה שייכים לחשבוניות בית האזרח וכאמור בסעיף ו' 6 לפסה"ד. סכום זה יופקד בנאמנות עד סיום ההליך בין בילאק לנתבעת.

1. גם יתר טענות הקיזוז כמפורט בסעיף 24 לתצהיר הגב' אברהם, דינם להתברר תחילה בין הקבלן לבית הנתבעת. טוענת הנתבעת, כי התובעת אישרה לקבלן ביצוע עבודות פיתוח כחלק מהמסגרת הפאושלית מבלי שהקבלן הגיש הצעת מחיר לעבודות אלו ומבלי לבדוק שהמחיר תואם להסכם. סכום זה מופיע בחשבון מס' 26 שלא אושר, וקיימת התדיינות בין הקבלן לנתבעת. כך אף באשר לעבודות טיח חוץ (סעיף 30-31 לתצהיר), תוספת מתזים, ביצוע תשתית בזק, וכד'.

הגם שמדובר בטענות קיזוז מינוריות יחסית לסכום התביעה, אינני סבורה שהראיות שהובאו בפניי, ובייחוד העדר הראיות מצד הקבלן המבצע, מאפשרות הכרעה במחלוקת שבין הקבלן לבין הנתבעת במסגרת תביעתה של התובעת. התובעת צריכה להסתמך על חשבונות שאושרו ותו לא.

1. כל התנהלות הנתבעת באשר לאשור החשבוניות הינה תמורה. הנתבעת אישרה 23 חשבונות מתוך 26, ואולם מתברר מעדות הגב' אברהם כי אישור זה איננו סופי אלא מותנה בבדיקה בדיעבד לקראת סוף הפרויקט. עד חשבון מספר 18 עבדו הצדדים לפי כתב כמויות, מה שהצריך מדידה מדויקת הן של התובעת והן של הנתבעת כמאושרת סופית. רק מחשבון 18 ואילך, הוסכם על תשלום פאושלי ואישור תשלום לפי התקדמות קצב העבודה. במקום מדידה היה מקום להגיע לשטח ולבדוק ביצוע.
2. ההתנהלות הינה תמוהה בייחוד באישור העבודות הנוספות. משיוצאת הזמנה נוספת של הקבלן, לא ניתן לאשר לו חשבון "על תנאי". הקבלן מתחיל עבודתו בהסתמך על אותו חשבון שאושר. אם מדובר בעבודה חורגת או במסגרת ההסכם הפאושלי, היה על הנתבעת לבדוק באופן מיידי לפני אישורה. עפ"י עדות הגב' אברהם, על הקבלן המבצע לבצע את העבודה ולא להפסיקה, והתשלום בסופו של יום מתבצע לפי הוראות החוזה, גם אם אושר ביתר תוך כדי העבודה (ראה עדותה בעמ' 56). דרך התנהלות זו בעייתית באישור עבודות נוספות שלא תמיד ניתן לחשב אותם עפ"י ההסכם, אלא שהן חורגות מההסכם. לא תמיד מדובר בהיקף עבודות נרחב יותר, שאז אפשר לתמחר עפ"י ההסכם, ואין מחלוקת כיצד יש לחשב את העבודות. לעיתים, כמו בענייננו, מדובר בעבודה נוספת שלא הוסכם על פרמטרים לתמחורה. במקרה זה, על אף שמצוי מחירון והנחה ידועים, יש לאשר את החשבון באופן סופי ולא "על תנאי".
3. בהחלט צודק ב"כ התובעת בטענתו, כי דרך התנהלות זו של אישור "על תנאי" יוצרת אי וודאות חוזית וחוסר אפשרות להסתמך על אישור עלויות ביחס להזמנת העבודה מקבלני משנה אחרים. בייחוד עובדה זו מקבלת משנה תוקף באישור המנכ"ל שרגא אלקלעי לאישור קו ספרינקלרים בעלות של 15,000 ₪ (נ/21). אישור זה ניתן עקב לחץ זמנים שהיתה נתונה בו הנתבעת, ולאחר "חלוף זעם" ומשנתאפשר לבדוק את הדברים חזרה בה הנתבעת מאישור זה. זוהי אכן התנהלות לא רצויה ומקשה על עבודות קבלניות. הקבלן נתון לחסדי הנתבעת עד לרגע הסיום האחרון, מבלי היכולת להסתמך על אישור כזה או אחר, אף לא על אישור מנכ"ל שניתן בזמן אמת.
4. לא מצאתי מקום להורות על קיזוז עתה מראש, תשלומים שנובעים מחיובי יתר או מחיובים שגויים לגבי עבודות נוספות. כאמור, נושא זה יש לברר בהליך שבין הקבלן לנתבעת. טענה זו משליכה כאמור על חשבונות ד' 1- 3, לגביהם הוריתי להפקיד את שכה"ט הנובע מסכומים אלה, וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים עם הקבלן.

ח. טענות קיזוז בגין ליקויים בפרויקט הנובעים מרשלנות התובעת:

1. לצורך טענה זו על הנתבעת להוכיח שניים, האחד- את הליקוי עצמו ועלות תיקונו בפועל, השני- הקשר הסיבתי בין הליקוי לבין רשלנות התובעת. החלק השני הוא המהותי, שכן ברגיל יש להניח כי ליקוי ביצוע נובע מחמת עבודה לקויה של הקבלן המבצע ולא של מנהל הפרויקט, אלא שהנתבעת טוענת כי הליקויים נובעים מחמת רשלנות התובעת.

1. לטענת הנתבעת, התובעת נשכרה לצורך ניהול הפרויקט משלב המכרז ועד השלמתו, התפקיד כולל בין היתר השגחה יום יומית על ביצוע העבודות הקבלניות ועל טיב העבודה.
2. הנתבעת שכרה את שירותי המהנדס מריו גולדשטיין להחליף את שירותי התובעת בפרויקט בית האזרח. מר גולדשטיין הגיש תצהיר עדות ראשית ואף נחקר על תצהירו. לגרסת הנתבעת, הליקויים שנובעים מרשלנות התובעת מסתמכים בסך של 259,323 ₪, הנובעים הן מסך של 140,823 ₪ + מע"מ, שהם תשלומים ששולמו לקבלנים בפועל עבור תיקון הליקויים, וכן סך של 118,500 ₪ + מע"מ עבור הזמנות עבודה שטרם שולמו.
3. לטענת הנתבעת, הליקויים אותם יש לייחס למפקח הם הליקויים שהיה ניתן למנוע לו היה עושה המפקח עבודתו נאמנה. לטענת הנתבעת, הוכח ע"י עדותו של מר גולדשטיין כי התובעת התרשלה וחרגה מסטנדרט התנהגות הסביר והנדרש מאיש מקצוע. ראשית ייאמר, כי על מנת להוכיח סטנדרט התנהגות סבירה על פי אמות מידה של מפקח סביר, היה מקום להמציא חוות דעת מקצועית שתקבע מהו הסטנדרט הנכון שממנו חרגה התובעת. במקום חוות דעת מקצועית, הסתפקה הנתבעת בעד מטעמה שהינו אינג' מריו גולדשטיין, שכאמור החליף את התובעת בתפקידה. עד זה איננו עד מומחה, אלא עדותו מוטית מתוקף היותו עד תביעה שעבד בשכר עבור הנתבעת והחליף את התובעת בתפקידה. מדוע שביהמ"ש יקבל דעתו של עד זה ולא עדותו של עד התביעה, שניהם בבחינת בעלי דין. אין מדובר בעד ניטראלי ובלתי תלוי, אלא בעדות ששוות ערך לעדות מנהל התובעת אשר יש לו כמנהל התובעת אינטרס בתוצאות ההליך. לטעמי, היה מקום לתמוך את טענת הקיזוז בחוו"ד מקצועית ניטראלית שתקבע את הסטנדרט הנדרש ואת הסטייה ממנו. על אף האמור לעיל, בחרתי לבדוק כל סעיף ליקוי בנפרד על פי תצהירו ועדותו של העד גולדשטיין.
4. אי התקנת ריכוזי הדלקות לכניסת האולם ומעמד סאונד – (סעיף 01.1.40)-

לטענת הנתבעת, הקבלן התקין שתי יחידות של מפסקים בודדים במקום לספק מרכזיות בהתאם להסכם. תיקון החלפת המפסקים עלה לנתבעת סך של 4,500 ₪ + מע"מ.

לטענת התובעת, סעיף זה הדלקות וסאונד איננו באחריות התובעת. הנתבעת שכרה באורח ישיר את שירותיו של קבלן סאונד שזה תחום מומחיותו הייחודי. עבודה זו הינה מחוץ להסכם הפאושלי ולא מתבצעת תחת פיקוח התובעת אלא תחת פיקוח אנשי מקצוע של האנסמבל לרבות האדריכל המתכנן. לעד גולדשטיין לא היה כל מענה לטענה זו של מר קריזלר כי הסאונד והתאורה לא היו באחריותו (עמ' 12 לפרו' שורה 8), למעט המענה הכללי כי כל הפרויקט כמקשה אחת היה באחריותו. יש להבדיל בין אחריות מפקח לעניין תיאום בין כל הקבלנים, גם אלה שמחוץ להסכם הפאושלי, לבין בדיקת טיב עבודה, טיב עבודה מקצועית וייחודית רק טבעי שתיבדק ע"י אנשי מקצוע מתחום זה ששוכרת המזמינה או מחזיקת הנכס. וכך העיד מר קריזלר בעדותו בעמ' 12 מול שורה 23 ואילך:

"ת. הפרויקט הוא מאוד מורכב, וכפי שציינתי בדברים שהיו להם התמחויות והתמקצעויות, הם לקחו מפקחים נפרדים. על מה אני צריך לדווח? שהמפקח השני על התאורה אני לא מפקח עליו?

היה יותר ממנהל אחד בפרויקט הזה?

ת. הסברתי, שבנושאים מסוימים לקחו אנשי מקצוע מומחים שיעשו את ניהול העבודה והפיקוח על העבודה הספציפית שבה הם מתמחים.

ש. מי אלה?

ת. את שמם אני לא זוכר, אלה אנשים מומחים לתאורה, המזמין הביא אותם".

לא מצאתי כל מקום לחייב את התובעת בקיזוז סכום הנדרש להתקנת מעמד סאונד, וזאת לאחר שהסברה של התובעת הניח את דעתי כי בנושא סאונד ותאורה, בוצעו העבודות ע"י פיקוח של אנשי מקצוע חיצוניים.

1. אי התקנת תיבות אקרמן (סעיף 01.1.80), התקנת גופי תאורה שונים מהקבוע בהסכם (סעיף 01.1.90)-

לטענת מר גולדשטיין, התובעת ויתרה לקבלן על התקנת תיבות אקרמן ללא רשות המזמין, וכן לא הבחינה כי הקבלן התקין גופי תאורה שונים ממה שנקבע בהסכם. החלפת גופי התאורה עלו 7,200 ₪. לטענת התובעת, קופסאות אקרמן ברצפת האולם לא בוצעו עפ"י הנחיות מתכנן החשמל, ולא כתוצאה מויתור התובעת. באשר לבחירת גופי תאורה, טוענת התובעת כי הביצוע בוצע ואושר ע"י האדריכלית ומתכנן החשמל, ואין כאן כל רשלנות. אין בידי די ראיות בנושא זה על מנת לקבוע כי מדובר במעשה רשלני של התובעת. יש להניח כי אלה יובאו בהליך המתנהל בין הקבלן לנתבעת. האדריכלית ו/או מתכנן החשמל לא הובאו לעדות, ועדותו של מר קריזלר לא נסתרה.

1. תא שאיבת ביוב (סעיף 01.1.230) –

לגרסת הנתבעת, בהסכם המקורי התחייב הקבלן להתקין שתי משאבות ביוב בנפח של 3 צול עם בריכה בתמחור של 30,800 ₪. בפועל הותקנה משאבה אחת בעלות של 6,000 ₪. כתוצאה מכך, אין משאבת גיבוי, יש הצעת מחיר לתיקון הנדרש בעלות של 29,000 ₪. בנוסף, הותקנו שיפועים הפוכים בקו הביוב, עובדה שגורמת לסתימות חוזרות ונשנות. ליקוי זה נובע לטענת הנתבעת מפיקוח לקוי. קבלן חלופי תיקן ליקוי זה באופן חלקי בעלות של 16,800 ₪.

לגרסת התובעת, הביצוע שונה ממה שתוכנן, וזאת לאחר שתנאי השטח הכתיבו שינוי הכרחי זה. עד התביעה מר קריזלר הסביר בעדותו בעמ' 14-15 לפרו', כי תנאי השטח של האתר חייבו ביצוע בור עמוק מהמתוכנן, 6 מטר עומק במקום 2-3 מטר. עקב עומק הבור נדרש להחליף את המשאבות לכאלה שיוכלו לתפקד בגובה של 6 מטר. הצעת המחיר ההתחלתית היתה כ-100,000 ₪, וקריזלר במו"מ הוריד זאת ל-60,000 ₪. זאת ועוד, טוען קריזלר כי התוכנית אושרה ע"י המהנדסת אברהם בעלות של 60,000 ₪, וכן אושרה ע"י יועץ האינסטלציה מר טיקטין.

מר קריזלר נחקר על כך והפנה לנספח כ"א לתצהירו, נספח בו הוא מיידע את הגב' אברהם בצורך לשינוי גודל המשאבות. אמנם הגב' אברהם לא השיבה במייל חוזר, אך לטענת מר קריזלר עצם הוצאת כתב כמויות בו מופיע הסך של 60,000 ₪, יש בו הסכמה לשינוי, וכך מעיד מר קריזלר בעמ' 15 לפרו' מול שורה 25 ואילך:

"ש. האם קיבלת אישור בכתב מהגב' נטע אברהם לתכתובת הזאת לנספח כ"א לתצהירך?

ת. האישור שלי זה אותו דף שהצגת. אני מסביר איך זה התנהל הנושא הזה, אני במחשב שלי הייתי מכין את כתבי הכמויות ומעביר אותם לנטע מהנדסת החברה לפיתוח, והיא במחשב שלה היתה מפיקה את הניירת עם הכותרת של שחר מערכות מילניום בע"מ ועל זה היינו מחתימים את הקבלן. ברגע שנטע הוציאה מסמך עם כתב כמויות שמופיע עם 60,000 ₪, מבחינתי זה היה אישור שהיא קיבלה את מה שכתבתי. זה אישור שנטע הוציאה ולא אני. אם אני הייתי מוציא, היה כתוב הלוגו שלי עם השם שלי".

גם בנושא זה, אינני סבורה כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי התובעת התרשלה. מדובר בשינוי מתוכנית מקורית בעקבות המצב בשטח, שינוי שבזמן אמת אישר יועץ האינסטלציה.

8. הזזת שקע תלת פאזי שלא לפי התוכנית – נטען ע"י התובעת כי השינוי נעשה עפ"י דרישת מתכנן החשמל. לגרסת מר גולדשטיין, שינוי כזה מצריך אישור של המזמין ותפקידו של המפקח להתריע על שינוי זה. לא מצאתי כל אסמכתא כי מדובר בליקוי. שינוי המקום הינו בעלות של 1,800 ₪, ואולם לא הובאה בפניי כל חוות דעת של מהנדס חשמל להוכיח כי מדובר בליקוי הדורש תיקון.

9. אספקה והתקנת אביזרים בשירותי גברים באיכות ירודה – לטענת התובעת, הנתבעת היתה מודעת כי מסופק מוצר חלופי שווה ערך, באישור יועץ האינסטלציה. הדבר הובא לידיעתה ואושר ע"י האדריכלית מטעמה. וכך מעיד עד התביעה מר קריזלר:

"ש. האם קיבלת אישור של החברה לפיתוח לגבי התקנת מוצר שונה ממה שנקבע בכתב הכמויות?

ת. התשובה, שהחברה לפיתוח בסעיף הספציפי הזה היא לא הוציאה אישור, וגם במקרים אחרים היא היתה חלק מהתנהלות הפרויקט לאשר תגמירים. ברגע שהאדריכלית שמה וי על המוצר כולם אמרו תודה רבה ואמן".

(עמ' 17 לפרו' שורות 22-26)

גרסה זו היתה ידועה עוד בתצהיר מנהל התובעת. האדריכלית ו/או יועץ האינסטלציה לא הובאו להפרכת גרסת ההגנה, והרי נספח ל"ז לתצהיר התובעת מלמד כי נושא זה צויין בריש גלי במסמך היועץ. זאת ועוד, לא הובאה כל ראיה להניח דעתי כי מדובר בליקוי הדורש תיקון, ליקוי הנובע מרשלנות או מוצר השווה בערכו הרבה פחות.

10. מדרגות אולם עקומות- לטענת הנתבעת, התובעת התרשלה בפיקוח יציקת מדרגות האולם, והן נבנו בצורה לא איכותית ולא ישרה. מפלס מדרגה לא ישר, וגובה המדרגה אינו זהה. תיקון ליקוי אסתטי זה כרוך בהוצאה גבוהה. התובעת מכחישה סעיף זה, לטענתה המדרגות נבנו בצורה תקינה, קיבלו את אישור האדריכלית ויצרן הכיסאות. ספי המדרגות העשויים אלומיניום נפגעו כתוצאה מפעילות של אנשי הסאונד, וכך מעיד מר קריזלר בחקירה נגדית בעמ' 18 לפרו' מול שורה 6-12 ואילך:

"אני עומד מאחורי מה שכתבתי, שהמדרגות בוצעו בגדלים ובמפלסים המדויקים לפי תוכניות האדריכלית. על זה פיקחתי, ואת זה גם האדריכלית אישרה, ויתרה מזאת אישר את זה יצרן הכיסאות שהיה אמור לבוא ולהרכיב כיסאות שהמדויקות מדויקות לפי התוכנית שנתנו לו לבצע. היה סיפור, אנחנו רצינו להקדים את הזמנת הכיסאות, ויצרן הכיסאות דרש מאיתנו התחייבות למידות של המדרגות כדי שיוכל להזמין, כי לפעמים קורה שהמדרגה קצרה בס"מ ואז לא נכנס סיגמנט של כיסא, ועל מנת שלא יהיו פספוסים הוא דרש מאיתנו התחייבות שנדאג לגודל מדויק. וכשהוא בא ועשה את הבדיקה, הוא הוריד את הכובע ואמר זה על המילימטר".

כאמור, מחלוקת זו עובדתית ובהעדר חוו"ד מקצועית אינני יכולה להכריע בשאלה אם המדרגות עקומות אם לאו. יתרה מכך, לא ברור לי מדוע טרוניה זו אם נכונה היא, לא באה בפני הקבלן שאחראי על טיב היציקה.

11. התקנת קופסאות במה באיכות ירודה - נטען כי הקופסאות במה שהותקנו הינם באיכות ירודה ובניגוד למה שהוסכם בהסכם. טוענת התובעת, כי קופסאות אלה אושרו ע"י מתכנן החשמל, ולפיכך פטור המפקח מטעם התובעת להתערב בהחלטות המתכנן. מעבר לטענת ההגנה שלא נסתרה, לא הובאה בפניי ראיה מספקת כי אכן הפרט שסופק איננו תואם את ההסכם ושהינו מאיכות ירודה.

12. חיפוי עץ לדלתות האולם בטיב ירוד- לטענת הנתבעת, הדלתות עם ציפוי העץ באיכות ירודה ובתוך חודשים ספורים הם התנפחו והתקלפו. אינני סבורה כי די בעדות זו להוכיח רשלנות התובעת. השאלה האם בזמן אמת, זמן התקנת הדלתות יכלה התובעת המפקחת לצפות תוצאה זו? אם התשובה על כך שלילית, הרי על הנתבעת לפנות ליצרן הדלתות בתביעה ולא אל התובעת. לא הוכח לי כי בזמן אמת יכלה היתה התובעת לעמוד על טיב ואיכות הדלתות.

13. שירותי נכים- נטען כי הורכבו כלים סניטריים באיכות ירודה ושלא עפ"י התוכנית המקורית. לטענת התובעת, מדובר בחריג לתוכנית. חריג זה בוצע ע"י יועץ נגישות חיצוני, ומי שפיקח על נושא זה אישית היתה האדריכלית (ראה עדותו של מר קריזלר בעמ' 16 לפרו' מול שורה 2 ואילך). עדותו זו לא נסתרה ולא הובאה כל ראיה כי יועץ הנגישות לא היה אחראי לשירותי הנכים.

14. בעיות איטום – לטענת הנתבעת, האיטום באזור רחבת כיבוי אש בוצע בצורה רשלנית, וכן נתגלו נזילות ובעיות איטום בקומת המרתף ובגג המבנה. לטענת הנתבעת, לו היתה התובעת מבצעת כנדרש את עבודת הפיקוח ומקפידה כי עבודות האיטום ייעשו בדיוק כנדרש עפ"י התוכנית היה נמנע ליקוי זה. גם בנושא מקצועי זה נעדרה חוו"ד מקצועית, לא ברור אם הליקוי נובע מביצוע עבודה לקויה, טיב חומרים לקוי או העדר איטום בכלל בניגוד לכתוב בהסכם. סבורני, כי רק במקרה האחרון ניתן לדבר על רשלנות התובעת. המבנה עבר שני חורפים ללא נזילות, והשאלה האם בזמן הכנת האיטום שנעשתה ללא ליקוי של מהנדס איטום, ניתן היה לצפות את שאירע. לא שוכנעתי כי בעיית האיטום בשלושת המוקדים נובעת רק מהעדר איטום כלל. בעניין זה, פתוחה הדרך לנתבעת לתבוע את הקבלן על נזקי האיטום במסגרת ההליך המשפטי המתנהל ביניהם. לא שוכנעתי מהראיות כי יש להטיל סעיף ליקוי זה לפתחה של התובעת דווקא כמפקחת ולא כמבצעת.

15. סדק במדרגות שחקנים- לטענת הנתבעת, נוצר סדק "ניתוק" של מהלך המדרגות עקב חפירת קו הביוב וזאת עקב אי ייצוב והידוק הקרקע. עד התביעה, הבהיר כי סדק זה נוצר כתוצאה מזעזועים קשים ושינויים רבים שנעשו במבנה הקודם, זהו חלק אינטגראלי מהעבודה ולא ביצוע רשלני, והחובה על הקבלן לתקן ליקוי זה.

וכך מעיד מר קריזלר בעניין הסדק:

"ש. אני מפנה אותך לנספח מ/17 לתצהיר גולדשטין שמראה את הסדק המדובר.

ת. אני אסביר, הבניין הזה ואיך שהוא נבנה. במהלך השיפוץ היתה עבודה מאוד מאוד מורכבת, עבדנו שם עם קונגו פטישים בלי הפסקה ופגענו בשלד המקורי של הבניין, "פגענו בו באלימות" שזעזענו אותו והדבר יש לו תגובות שרשרת מאוחרות יותר כמו בכל בניין שיש שנת בדק נוצרים בבניין שבונים אותו 100 אחוז חדש יש גם סדקים ולפעמים גם סדקים חמורים, הלכת כמה וכמה בבניין שעובר שיפוץ ייתכנו בעיות וסדיקה חמורה כדוגמת מהסוג הזה, בהחלט ייתכן".

(עמ' 16 לפרו' שורות 17-24).

אני מקבלת את עדותו של מנהל התובעת כי מדובר בחלק מסיכוני העבודה. לא הובאו די ראיות להצביע על רשלנות התובעת.

16. מערכת מיזוג אוויר (סעיפים 72-83 לתצהיר העד גולדשטיין)-

לטענת הנתבעת, קיימים ליקויים רבים במערכת מיזוג האוויר, התעלות לא הורכבו עפ"י תוכנית וגורמות לבעיה אקוסטית, המעברים של התעלות בוצעו שלא עפ"י התוכניות וגרמו לבעיות רטיבות. ביצוע משתיק יחידת הבמה לא הותקן כראוי. רשת האוויר הצח באיכות ירודה, ניקוז יחידת המיזוג בוצע באופן לקוי ויש להחליף לצינור קשיח. תריס אויר חוזר במה הותקן גם הוא באופן לקוי. מקריאת טענות אלה של העד גולדשטיין, כלל לא ברור מה היה נדרש בתוכנית, מה הותקן בפועל, והיכן בדיוק נגרמה רשלנות התובעת. מר גולדשטיין מתייחס לכל ליקוי, אף ליקויים מסוג זה המתגלים, מטבע הדברים תוך כדי שימוש בלבד. לטעמי, ליקויים אלה תואמים יותר לרשלנות ביצוע ולא פיקוח. צודק ב"כ התובעת בטענתו, כי העבודות שבוצעו עפ"י תוכניות של מתכנן וקונסטרוקטור, הינן עבודות שליקויין תלוי בביצוע ולא בפיקוח ויש להטיל על הקבלן המבצע את מלאכת התיקון הנובעת מאופן העבודה והתפעול השוטף של המערכת, ולאו דווקא של הפיקוח.

ס ו ף ד ב ר:

לא מצאתי מקום לקבל את טענת הקיזוז, לא לעניין החשבונות המופרזים שלא הוכחו בהליך זה, ולא לעניין הליקויים שרובם ככולם מתייחסים לליקוי ביצוע דווקא ולא פיקוח.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. פרויקט מעונות הסטודנטים - 4,000 ₪ + מע"מ

ב. פרויקט מתחם ההצלה - 21,800 ₪ + מע"מ

ג. פרויקט הסינמטק - 14,663 ₪ + מע"מ

ד. פרויקט המוזיאון - 1,500 ₪ + מע"מ

ה. פרויקט בית האזרח - 27,497 ₪ + מע"מ

ו. פרויקט בית האזרח - 36,029 ₪ + מע"מ

בפיקדון נאמנות (חשבון 26-25,24)

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 69,460 ₪ + מע"מ, ותפקיד בחשבון נאמנות סך נוסף של 36,029 ₪ + מע"מ. חשבון הנאמנות ייפתח ע"י ב"כ התובעת עד לסיום ההליך המתנהל בין הקבלן לבין הנתבעת.

כל הסכומים יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 1.8.08 ועד התשלום בפועל. הפקדה בחשבון הנאמנות שבידי ב"כ התובעת ייחשב כתשלום בפועל.

כמו כן, תישא הנתבעת בהחזר הוצאות האגרה הראשונה והשנייה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.