הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הנאשם קיבל את הדוח לידיו במעמד עריכתו, הדוח כולל הזמנה לדין לבית המשפט, כך שטענת הנאשם כי לא קיבל הזמנה אינה יכולה להתקבל.

יתרה מכך, בתיק אישור מסירה בדבר המצאת גזר הדין לנאשם כבר בשנת 2009, כך שהמועד להגשת בקשה חלף זה מכבר.

יוער כי הנאשם אינו חולק על המצאת גזה"ד לידיו ואף שילם את הקנס שלצידו !

מעבר לכל האמור לעיל, הנאשם אינו מגלה חשש ממשי לעיוות דין כתוצאה משפיטתו בהעדר התייצבות. טענה כי "יש לו טענות טובות" בוודאי אינה מקימה חשש לעיוות דין ומקל וחומר כאשר מדובר בעבירה מסוג זה. אם החזיק הנאשם ברשיון נהיגה תקף במועד הרלוונטי יציג אותו, ולא יסתפק באמירות מעורפלות. אולם מהאישור שהציג הנאשם עולה רשיונו חודש לאחר מועד האירוע דנן, כך שבמועד הרלוונטי לא החזיק ברשיון תקף.

באשר לחישוב הפסילה, הרי אף כאן לא אוכל להיעתר לבקשה.

פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הנאשם ועד היום לא הוגשה על ידו כל בקשה. לפיכך, לא ניתן לבצע חישוב פסילה רטרואקטיבי, ולכאורה יש לחשב את הפסילה מיום הגשת הבקשה וזאת בכפוף לסיום כל פסילה תקפה קודמת שטרם הסתיימה או חושבה. עם זאת, על פי החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל "הסמכות לחשב את מניין ימי פסילת רישיון נהיגה על-פי גזר דין מסורה לרשות הרישוי".

אשר על כן, על המבקש לפנות למשרד הרישוי לשם חישוב הפסילה וכל עוד לא חושבה והוא חידש את רשיונו אסורה עליו הנהיגה, והוא עשוי להיחשב כנוהג בזמן פסילה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ו, 30 מאי 2016.