מבוא

1. בפניי בקשה שנייה של חייב למתן הפטר. את בקשתו הראשונה למתן הפטר ביקש החייב למחוק משהוברר במהלך דיון שהתקיים בפני כב' השופטת טאובר ביום 10.10.2013 כי לחייב נכס מקרקעין בכפר מעיליא.

בד בבד עם מחיקת הבקשה בהחלטה מיום 10.10.2013 ציינה כב' השופטת טאובר כי אם יגיש החייב בקשה חדשה יהיה עליו לגלם במסגרתה ולו במעט את שווי זכויותיו במקרקעין ואת גובה תביעות החוב.

2. ביום 28.10.2013 הגיש החייב בקשה להפחתת התשלום החודשי שעליו לשלם לקופת הכינוס וזו נדחתה בהחלטה מיום 3.3.2014. אז הוסבה תשומת ליבו של החייב לעובדה כי אינו מקיים חובותיו בהליך.

3. ביום 31.3.2014 הגיש הנאמן, עו"ד אטלס הודעה לפיה שווי נכס המקרקעין של החייב בכפר מעיליא במצב ריק לפינוי במכירה חופשית הינו 1,400,000 ₪, במכירה כפויה 900,000 ₪ ובאם מדובר בנכס תפוס 300,000 ₪. כמו כן הוערך שווי דמי שכירות ראויים לנכס בסך של 2,000 ₪ לחודש.

4. ביום 11.8.2014 הגיש החייב בקשה נוספת למתן הפטר תוך שהוא מציין כי לפרודתו זכויות בנכס במקרקעין ובפועל הוא זכאי רק למחצית שווי הזכויות בנכס.

בבקשתו ציין החייב את גילו, מצב בריאותו, משך שהותו בהליך והעובדה כי שווי תביעות החוב לאחר בדיקתן עומד על סך של 96,774 ₪. עוד נטען כי בקופת הכינוס הצטבר עד כה סך של 21,819 ₪.

לצורך מתן הפטר הציע החייב לשלם לקופה סך נוסף של 15,000 ₪.

5. ביום 2.11.2014 הגיש הנאמן תגובתו לבקשת החייב וטען כי בהתחשב בעובדה שהצעת החייב מגלמת תשלום נוסף של 30 תשלומים עתידים יש מקום להעתר לבקשה. זאת בהתחשב גם בגיל החייב, מצב בריאותו ומשך שהותו בהליך.

הנאמן ציין את גיל החייב (70) והעובדה שעם הפקדת הכספים יקבלו הנושים דיבידנד בשיעור 27%.

6. ביום 20.11.2014 הוגשה התנגדות נושה בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ לבקשת החייב. בהתנגדות צוין שלחייב שני נכסי מקרקעין. צוין כי סכום חוב החייב לנושה המתנגד הינו 92% מסכום החובות שאושרו וכי מדובר בהצעה נמוכה מאוד בהתחשב בנכסי החייב.

7. ביום 10.12.2014 התקיים דיון במעמד הצדדים לדון בבקשת ההפטר אליו זומנו הנושים.

בדיון הוברר כי בנכס המקרקעין השייך לחייב שלוש דירות, באחת מתגורר החייב, בשנייה פרודתו וקיימת דירה נוספת אותה בנה בן החייב המתגורר בחו"ל.

בדיון חזר ב"כ הנושה – הבנק על התנגדותו למתן הפטר אם לא ישולם סך של 100% דיבידנד לנושים.

עוד הוברר בדיון כי אם ימומשו זכויות החייב בנכס הרי גם על פי שווי הזכויות בנכס המוסכם על ידי החייב יהיה די כספים לשלם 100% דיבידנד לנושים. עוד הוברר כי לחייב פיגורים בתשלומים לקופת הכינוס.

8. בסיום הדיון ביום 10.12.2014 ניתנה החלטה המורה על דחיית הדיון בבקשת ההפטר עד לאחר סילוק פיגוריו של החייב לקופת הכינוס וקבלת דיווח על פעולות שנעשו או יעשו למימוש זכויות החייב.

כן נקבע מנגנון, בשל התחשבות בגיל החייב ומשך שהותו בהליך, לצורך סילוק חוב פיגוריו של החייב לקופת הכינוס.

9. ביום 31.12.2014 הגיש החייב הודעה לפיה הפקיד סך של 7,500 ₪ בקופת הכינוס לצורך סילוק פיגוריו ובה מציע לשלם סכום נוסף של 17,500 ₪. לטענת החייב פעולה זו תואמת הצעה שניתנה בדיון לא פורמלי שהתקיים בהסכמת הצדדים ביום 10.12.2014 ולפיה היה ויופקד בקופת הכינוס סך כולל של 50,000 ₪ תהיה נכונות לתת הפטר לחייב.

10. זה המקום לציין כי להצעת בית המשפט לא ניתנה הסכמת החייב וכן לא ניתנה הסכמת הנושה ולפיכך ניתנה ההחלטה ביום 10.12.2014. למרות זאת בהודעתו מיום 31.12.2014 ביקש החייב לשוב להצעה הלא פורמלית של בית המשפט שכאמור בתחילה נדחתה על ידו.

11. ביום 16.4.2015 הוגשה תגובת הנושה, בנק מרכנתיל בע"מ להצעתו של החייב. ב"כ הבנק סברה בתגובתה כי לפנים משורת הדין על סמך מצבו של החייב, גילו ומשך שהותו בהליך תהיה נכונה להסכים למתן הפטר לחייב מבלי שינקטו צעדים למימוש זכויות החייב בנכס באם ישולם לנושה – הבנק, דיבידנד סך של 60,000 ₪ נטו.

12. ביום 22.6.2015 הוגשה תגובת נושה נוסף, בנק הפועלים בע"מ המתנגד למתן הפטר. בהודעה נוספת מיום 23.6.2015 הותיר נושה זה העניין לשיקול דעת בית המשפט בהתחשב בעובדה כי לנושה זה תביעת חוב שהינה רק 6% מסכום תביעות החוב שאושרו.

13. ביום 2.7.2015 התקיים דיון במעמד הצדדים שעד אליו לא הוגשה תגובת ב"כ הכונ"ר.

בדיון ציין ב"כ הכונ"ר כי עדיין קיימים פיגורים בתשלומי החייב לקופת הכינוס. ב"כ הכונ"ר והנאמן סברו בדיון כי היה ויהיה מוכן החייב לשפר הצעתו באופן שיופקדו בקופת הכינוס סכומים המספיקים לתשלום דיבידנד נטו בשיעור 50,000 ₪ יופטר החייב מחובותיו.

ב"כ הבנק מרכנתיל דיסקונט שבה וחזרה על עמדתה לפיה על החייב להפקיד סך של 78,000 ₪ לקופת הכינוס כדי לאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 60,000 ₪ נטו לנושה בנק מרכנתיל דיסקונט.

14. בסיכום הדיון לאחר שנשמעו טענות כל הצדדים סברו בעלי התפקיד כי יהיה נכון להסכים למתן הפטר לחייב בהפקדת כספים בקופת הכינוס בסך של 50,000 ₪ בצירוף הוצאות ההליך.

בעלי התפקיד ציינו כי נכון היה מצד החייב להסכים להצעתם משום ששווי זכויות החייב בנכס המקרקעין עומד על סך של 1.4 מיליון ₪.

15. משלא הושגה הסכמה התבקש בית המשפט לתת החלטתו בבקשה למתן הפטר. יובהר כי משנדרש בית המשפט לתת החלטה, זו צריכה להנתן בהתאם לדין ובהתעלם מהצעות שניתנו בדיונים לא פורמליים להם לא ניתנה הסכמה, של החייב או מטעם הנושים.

דיון

16. ראוי לציין, כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר.

ראה:

ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי");

ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45;

א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.

הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

17. בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

ראה:

פסק דין בנבנישתי הנ"ל.

ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון").

הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע.

18. נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. לעיתים שיקול זה גובר על טענת הנושים בכל הנוגע לדיבידנד נמוך מדי שישולם לאחר מתן ההפטר.

ראה:

ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 05/11/08:

"דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב".

19. במקרה דנן מדובר בחייב אשר אכן מצוי זמן רב בהליך ואולם בחינת התנהלות החייב בהליך מלמדת כי זה לא מילא אחר התחייבותיו בהליך, נמנע מלשלם במועד חובותיו לקופת הכינוס וגם במועד הדיון בעניינו נותרו לו חובות לקופת הכינוס.

20. זאת ועוד אין מחלוקת כי לחייב זכויות בנכס מקרקעין אשר שוויון (גם בהערכה המינימלית של ב"כ החייב) מספיק לתשלום 100% דיבידנד לנושים בתיק זה.

21. מנגד אין להתעלם מגילו של החייב וממצבו הרפואי ומן העובדה כי דרישה מן החייב לשלם (בתשלומים חודשיים) סכום שיספיק לתשלום 100% דיבידנד תחייב הותרת החייב בהליך זמן ממושך.

כמו כן נקיטת אמצעים למימוש זכויות החייב בנכס תפגע קשה בבריאותו ובשלוות נפשו של אדם שאינו צעיר ויש להתחשב גם בכך.

עוד עליי להתחשב בעובדה כי עד כה לא ננקטו הליכי מימוש זכויות החייב בנכס מקרקעין וגם למרות החלטתי מיום 10.12.2014 לא הוגש דוח בעניין. עוד יש לזכור כי באם סוף סוף יחליטו כל בעלי התפקיד לנקוט בהליך מימוש מדובר בהליך ארוך הכרוך בלא מעט הוצאות.

22. על רקע כל האמור לעיל אחר ששקלתי טיעוני כל הצדדים ולמרות הבנתי את עמדת הנושה אני סבורה כי בנסיבות העניין יש להתחשב בעמדת בעלי התפקיד ובהמלצתם ואין בפניי התיק הנכון לדחות המלצה זו של האנשים שהינם ידו הארוכה של בית המשפט ולהעדיף על פניה עמדת ב"כ הנושה.

אני סבורה כי ניתן לעמעם במקצת נזקיו של הנושה באם תקוצר התקופה בה ידרש החייב להפקיד הכספים הנדרשים לצורך מתן הפטר וזו תועמד על 12 חודשים.

23. ראוי בהקשר זה להזכיר כי מדובר בחייב שאינו צעיר, פוטנציאל השתכרותו אינו גבוה ובצד זכויותיו בנכס יש לזכור כי קיימת חובה לדאוג גם למגוריו באופן ראוי.

24. לאור כל זאת אני סבורה כי היה ויפקיד החייב בתוך 12 חודשים ממועד החלטה זו סך נוסף בקופה שיביא את הסכום המופקד בקופה לסך של 55,000 ₪ בצירוף הוצאות יופטר החייב מחובותיו.

יובהר כי על עוד החייב יפקיד סך חודשי שלא יפחת מסך של 1,200 ₪ על חשבון הצורך במילוי התנאי למתן הפטר הוא יהיה פטור מהגשת דוחות ולא ינקטו צעדים למימוש זכויות החייב בנכס.

היה ויפגר ביותר משני תשלומים תבוטל החלטתי זו ועל בעלי התפקיד לנקוט בהליכי מימוש זכות החייב בנכס, פרסום, התמחרות וכיוצא באלה ללא צורך בקבלת החלטות נוספת.

בעלי התפקיד יגישו כל הודעה נדרשת באשר להתנהלות החייב ולאופן המשך ניהול ההליך עד יום 30.10.2015.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ה, 21 יולי 2015, בהעדר הצדדים.