בפניי תביעת התובע כנגד הנתבעת לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש הנטענים על ידו, ושלטענתו נגרמו לו עקב רשלנות הנתבעת.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.10.12, הצדדים הסמיכוני לפסוק על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

התובע הינו הבעלים של בית מגורים הבנוי בתחום שיפוטה של הנתבעת.

לטענת התובע, הנתבעת ביצעה עבודות חפירה באמצעות ציוד עבודה כבד באזור הסמוך לביתו, דבר שגרם לזעזועים כבדים במבנה ביתו ולהופעת סדקים במבנה בעקבות כך.

מטעם בית המשפט מונה המהנדס ישראל קלר, אשר קבע בחוות דעתו כדלקמן: " קשה להעריך האם הסדקים שמאובחנים היום במבנה נוצרו עקב העבודות שבוצעו במגרש הסמוך, או שהיו במבנה עוד קודם לכן. שתי האפשרויות הן סבירות ויכולות להיות נכונות. ואולם, על פי ניסיוני, הפעלת מחפר עם פטיש במרחקים כאלו ממבנה קיים, בהחלט סביר שתגרום לתופעות סידוק, כפי שנוכחתי במקרים רבים אחרים, כולל מקרים בהם הבניה הייתה איכותית וטובה בהרבה מזאת שנדונה עתה".

במסגרת חוות דעתו המומחה קלר קבע, כי המבנה נשוא התביעה הוא מבנה שנבנה באיכות ירודה. האיכות הירודה של המבנה ברורה גם למתבונן מבחוץ, ובוודאי למי שמסייר בתוכו. עבודות החפירה שבוצעו עבור הנתבעת בוצעו בחלקן, תוך שימוש במחפר כבד. לפי עדויות מטעם התובע, הורגשו בבית זעזועים כבדים במהלך ביצוע העבודות, והסדקים הופיעו לאחר מכן. המומחה קלר ציין, כי אין עדויות על מצב המבנה והסידוק בבית לפני ביצוע עבודות החפירה/חציבה.

המומחה מטעם בית המשפט סקר בחוות דעתו את הפעולות שהיה על הנתבעת לנקוט בהן בטרם ביצוע עבודות החפירה. על פי חוות הדעת, הנתבעת הייתה אמורה לבחון את מצב המבנים הסמוכים בטרם ביצוע העבודות, להגביל את ההפעלה של ציוד שמעביר ויברציה לסביבה, בין השאר, תוך התחשבות במצב המבנים הסמוכים, וכן למדוד הוויברציה המועברת. בהקשר זה קיים תקן גרמני, DIN4150 חלק 3, המגדיר וויברציות סף עבור סוגי מבנים שונים. עבור מבנה כדוגמת הבית נשוא התביעה, הערך הוא 2.5 מ"מ/שניה, ומניסיונו של המומחה קלר, מחפר כבד בתנאי הקרקע/סלע נשוא דיוננו, מעביר ויברציות גבוהות יותר.

בסיכום חוות דעתו המומחה קלר קבע כדלקמן: אילו היו הפעולות המתוארות לעיל נעשות, היינו יכולים לדעת בוודאות האם יש קשר בין העבודות שבוצעו עבור עיריית טמרה, לבין תופעות הסידוק במבנה. אי ביצוע פעולות אלו הוא מחדל ומכאן, "אני חייב להסיק שמדובר בטענות אמיתיות של התובע, ואכן מקור הסדקים בעבודות שבוצעו, טענה הגיונית כשלעצמה, ואין אפשרות לסתור אותה".

הנתבעת כפרה בנזק הנטען ובאחריותה לסדקים הנטענים אם בכלל. לטענת הנתבעת, ביתו של התובע בנוי באיכות ירודה והסדקים נשוא התביעה היו קיימים במבנה מלפני ביצוע העבודות, ומכל מקום, אין כל קשר בין ביצוע העבודות לבין הסדקים במבנה.

הנתבעת טוענת עוד, כי עבודות החפירה בוצעו באמצעות השימוש בטרקטור מחפרון ולא ציוד כבד כנטען על ידי התובע. עבודות החפירה אף בוצעו בשטח המרוחק מבית התובע.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי עבודות החפירה בוצעו בהתבסס על חוות דעתו של המהנדס כאזם, צד ד'1, שהינו מומחה לביסוס קרקע. העבודות בוצעו בצורה מקצועית ובהתאם להנחיות צד ד'1.

הנתבעת עתרה לדחיית התביעה כנגדה. לחילופין, וככל שתתקבל התביעה במלואה ו/או בחלקה, הנתבעת ביקשה לחייב את צדדי ג' לשפותה בגין כל סכום שתחויב בו כלפי התובע, שכן לטענתה, בהתאם לחוזה ההתקשרות בינה לבין חברת א. ג'בארין, צד ג' 1, הקבלן הראשי שזכה במכרז לביצוע העבודות נשוא התביעה, אחראית זו האחרונה לנזקים נשוא התביעה ומכאן, שעליה לשפות את הנתבעת בגין כל סכום שתחויב בו כלפי התובע.

הנתבעת טענה עוד, כי צד ג' מס' 2 ביטחה הן את חבותה של צד ג' מס' 1 והן את חבותה של הנתבעת בעצמה, וזאת בהתאם לתוספת 02 לפוליסה לביטוח עבודות קבלניות מס' 4-07-986286-85-00.

צדדי ג' כפרו אף הן בנזקים הנטענים על ידי התובע, בקיומו של קשר סיבתי כלשהו בין הנזקים הנטענים והמוכחשים לבין עבודות החפירה שבוצעו.

צדד ג' שלחו הודעת צד ד' כנגד הקבלן המבצע, חברת אמיר קדימה (צד ד' 2) וכן כנגד המהנדס מחמד כאזם (צד ד' 1), שלטענת צדדי ג' העבודות בשטח בוצעו בהתאם להנחיותיו ובהתאם לחוות דעתו.

צד ד'1 דחה מכל וכל את טענות צדדי ג' כלפיו. צד ד' 1 טען, כי הוא נתבקש על ידי הנתבעת לבדוק את הנזקים הנטענים על ידי התובע, לאחר שזה האחרון הלין על הופעת סדקים בביתו בעקבות ביצוע עבודות החפירה.

צד ד' 2 לא התגונן מפני ההודעה שנשלחה כנגדו ולא התייצב לדיונים. המודיעות הגישו לתיק בית המשפט את דו"ח החקירה ותצהיר החוקר המפרט את הניסיונות שנעשו לצורך מסירת ההודעה כנגד צד ד' לצד ד' מס' 2, כאשר בסופו של יום הוצמדה המעטפה עם ההודעה לדלת משרדי החברה.

בנסיבות, המודיעות ביקשו פסק דין כנגד צד ד'2 בהעדר הגנה.

באשר לגובה הנזקים ועלויות התיקונים, מומחה בית המשפט העריך את עלויות התיקון בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ב"כ התובע טען ארוכות כנגד הערכתו של המומחה מטעם בית המשפט וביקש להעמיד את עלויות התיקון על סך של 22,000 ₪ בהתאם לקביעת המומחה מטעמו.

התובע ביקש פיצוי אף בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ושתיגרם לו בשלב תיקון הנזקים, בגין עלויות פינוי ביתו בזמן ביצוע התיקונים, ובגין הוצאותיו המרובות שנגרמו לו לצורך ניהול הליך זה.

הנתבעת וצדדי ג' ו- ד' ביקשו לדחות את התביעה משלא הוכח קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין העבודות שבוצעו לבין הסדקים שבביתו של התובע. הנתבעת וצדדי ג' ו- ד' טענו, כי קביעתו הסופית של מומחה בית המשפט הינה בבחינת קביעה משפטית ויש להתעלם ממנה. עוד הוסיפו הנתבעת וצדדי ג' ו- ד' וטענו, כי לנוכח קביעתו של המומחה קלר, שלפיה: " קשה להעריך האם הסדקים שמאובחנים היום במבנה נוצרו עקב העבודות שבוצעו במגרש הסמוך, או שהיו במבנה עוד קודם לכן. שתי האפשרויות הן סבירות ויכולות להיות נכונות", אין מנוס מדחיית התביעה.

לחילופין, ב"כ הנתבעת וצדדי ג' ו- ד' ביקשו להסתמך על קביעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, משלא הייתה כל הסתייגות מטעם התובע בשלב מינויו של המומחה מטעם בית המשפט בכך, שלא ביקש לשמור על חוות הדעת מטעמו, ומשוויתר על חקירתו של המומחה.

הנתבעות וצדדי ג' ו- ד' ביקשו לדחות את טענות התובע בכל הנוגע לזכאותו לקבלת פיצוי נוסף כלשהו מעבר לעלויות התיקון שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט, הכל מבלי לגרוע מכפירתן באחריותן לנזקים הנטענים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הן לעניין עצם החבות והן לעניין הנזק, ולאחר שעיינתי בכלל כתבי הטענות על נספחיהם, תצהירי הצדדים על נספחיהם, ובחוות דעתו של המומחה קלר שמונה מטעם בית המשפט, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,000 ₪ בצירוף סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 7,000 ₪ בגין חלק מהוצאות התובע עבור המומחים והאגרה.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ההודעה כנגד צדדי ג' מתקבלת, ואני מחייבת את צדדי ג', ביחד ולחוד, לשפות את הנתבעת בגין הסכומים הנ"ל.

התשלום לנתבעת יבוצע בתוך 30 יום מיום התשלום לתובע, אחרת הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד התשלום המלא בפועל.

ההודעה כנגד צד ד'1 נדחית.

המודיעות לצד ד'1 ישאו בהוצאותיו בסך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

ההודעה כנגד צד ד'2 מתקבלת, ועל כן, הנני מחייבת את צד ד'2 לשפות את המודיעות בגין הסכומים הנ"ל שחויבו בהם על פי פסק הדין.

התשלום לצדד ג' יבוצע בתוך 30 יום מיום התשלום לנתבעת, אחרת הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד התשלום המלא בפועל.

משהסתיים התיק על דרך הפשרה ולפני שמיעת ההוכחות, אני מורה על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בתביעה, בהודעה כנגד צדדי ג' ובהודעה כנגד צדדי ד'.

צד ששילם את המחצית השנייה של האגרה יהיה זכאי לקבלתה לידיו בחזרה, באמצעות בא כוחו.

חרף האמור לעיל, ולבקשת ב"כ הנתבעת, המחצית השנייה של האגרה ששולמה על ידי הנתבעת, תוחזר לנתבעת במישרין, ולא באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, ח' חשון תשע"ג, 24 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.