פתח דבר

ביום 28.5.13 ניתן פסק דין בתיק זה. כעת מונחת בפני בקשה לתיקון טעות חישוב בפסק הדין. המבקשת טוענת, כי טעה בית המשפט, כאשר קיזז תקבולים, שהתקבלו אצל המבקשת, תוך שלסכום התשלומים צורף מע"מ, אל מול סכומים על פיהם חושב שכר הטרחה המגיע למבקשת, שאינם כוללים תוספת מע"מ.

טענות המבקשת

בפסק הדין נקבע, כי המבקשת היתה זכאית לקבל מהמשיבה סך של 391,764 ₪. זאת עפ"י דו"חות חודשיים, שערכה גב' קסל מטעם המשיבה (צורפו כנספח ד' לכתב התביעה). עוד נקבע בפסק הדין, שהמבקשת קיבלה מהמשיבה סך של 482,057 ₪. על יסוד דברים אלו קבע בית המשפט כי המבקשת קיבלה ביתר את ההפרש בין הסכומים ולפיכך עליה להשיב למשיבה סך של 90,293 ₪.

לטענת המבקשת, טעה בית המשפט הנכבד בחישובו, בעת שהפחית בין שני הסכומים, מפני שזכאות המבקשת עפ"י הדו"חות החודשיים, הינו סכום ללא תוספת מע"מ בעוד שהסכום שקיבלה המבקשת מהמשיבה הוא סכום שכולל תוספת מע"מ.

לפיכך, התבקש בית המשפט להפעיל את סמכותו לתיקון פסק הדין, הקבועה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק) ולתקן את החישוב באופן הבא: להוסיף מע"מ לסך זכאותה של המבקשת כלפי המשיבה, כך שסכום זה יעמוד ע"ס 462,281 ₪. אז להפחית סכום זה מסך התשלום ששולם ע"י המשיבה ולהעמיד את ההפרש ע"ס 19,776 ₪ בלבד.

טענות המשיבה

המשיבה טוענת, כי צדק בית המשפט בחישוב שערך בפסק הדין. המשיבה טוענת, כי שני הסכומים שהוצגו וחושבו הם סכומים שכוללים תוספת מע"מ.

המשיבה טוענת עוד, שבקשה זו איננה נכנסת בגדרו של סעיף 81 לחוק, שכן לא מדובר בטעות חישוב טכנית גרידא.

דיון והכרעה

בסעיף 81(א) לחוק נקבע:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

מלשון החוק עולה, כי בית המשפט מוסמך לתקן בפסק הדין רק טעות שהיא טעות טכנית דוגמת טעות לשון או טעות בחישוב אריתמטי פשוט. אין בית המשפט מוסמך לתקן טעות מהותית, שיורדת לשורש פסק דינו.

פרשנות דומה ניתנה ללשון החוק גם בפסיקת בית המשפט העליון. לעניין זה ראה ע"א 9085/00, שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נד(5) 462, 475:

"עיקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הניתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה.

...

עקרון 'גמר המלאכה' ‘Functus Officio’ נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה, בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער ...

על רקע מגמות אלה מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית שנסתיימה ומתן החלטה מאוחרת במסגרתה. ברי כי אין במסגרת זו כדי להסמיך את בית-המשפט להוסיף עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית, לגרוע עניינים כאלה או לתקנם לאחר סיומה ...

תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] או השלמת חסרים מהותיים בפסק-דין יכולים להיעשות על דרך הערעור".

כן ראה רע"א 9567/10, רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ'Schiff R.E. International Corp. (N.Y), טרם פורסם:

"כידוע, עקרון 'גמר המלאכה' מחייב את בית המשפט שלא לשוב ולדון במחלוקות בין הצדדים לאחר שקם מכיסאו, אלא במסגרת הצרה והדווקנית של תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט או במסגרת הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. סמכות תיקון הטעות מתייחסת לטעויות טכניות בלבד כגון טעות לשון, טעות בחישוב או הוספת דבר באקראי, ואינה מסמיכה את בית המשפט לעסוק בעניינים מהותיים, לגרוע אותם או לתקנם ..."

בעניינינו, קיימת מחלוקת עובדתית האם הדו"חות החודשיים, שנערכו ע"י גב' קסל מטעם המשיבה כללו תוספת מע"מ או שלא כללו תוספת כאמור. גם לאחר עיון נוסף בחומר הראיות נראה, כי התשובה לשאלה זו לא ברורה כלל, ולא בטוח שהטענה כי הדו"חות אינם כוללים תוספת מע"מ הוכחה ע"י המבקשת. ברור הוא שסוגיה זו, איננה נכנסת בגדר תיקון טעות טכנית, אלא מדובר בקביעה מהותית.

לפיכך, אין מנוס אלא לדחות את הבקשה שכן לא מדובר בתיקון טעות סופר.

בהקשר זה ראוי לציין את החלטת כב' הש' חבש שניתנה בת"א(מחוזי י-ם)1289/97, חב' אינספר בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם, שם תוקנה החלטת ביהמ"ש קמא בעניין תוספת מע"מ רק בסעיפים בהם ניתנה הסכמת הצדדים לכך (ראה סעיף 16 להחלטה).

עוד ראוי להזכיר את פסק הדין בע"א 159/90, סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, פ"ד מח(4) 17. שם נקבע:

" הטעות הראשונה, שעל תיקונה הורה השופט בהחלטתו, אכן הייתה טעות בחישוב. אופן התרחשותה של הטעות מסתבר מעיון בפסק הדין. משערך השופט חישוב של המגיע למשיבה, חישב תחילה את המגיע לה על-פי ההסכם הראשון ואחר כך את המיגע לה על-פי ההסכם השני. אך בגדר כל אחד משני החישובים הנפרדים זקף לחובת המשיבה את שוויו המשוערך של תשלום יחיד, ששולם לה על-ידי המערערת בדצמבר 1983. נקל להיווכח, שהשופט טעה בחישוב; שהלוא חזקה שנתכוון לזקוף לחובת המשיבה רק את הסכום אותו קיבלה, ולא כפל הסכום הזה. טעות כזאת ניתנת לתיקון לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]...

משהוסבה תשומת לבו של השופט לטעותו, היה רשאי (ולדידי, אף חייב) לתקנה.

עניינו של התיקון השני שהכניס השופט בפסק-דינו שונה לחלוטין. בפסק הדין חישב השופט את סכומי החיוב. כן חישב, ביחס לכל סכום וסכום, את הפרשי ההצמדה והריבית עד למועד מתן פסק הדין. תחת כל אלה אימץ, בהחלטתו, את טבלת החישוב שצורפה לבקשת המשיבה ותיקן את סכומי החיוב הכוללים על-פי נתוני הטבלה. רכיבי החישוב שעליהם נתבססה הטבלה שונים מאלה שעליהם ביסס השופט את חישובו שלו. בנסיבות אלו לא ניתן לומר, שהתיקון התייחס לנושא שבית המשפט היה ער לו בעת כתיבת פסק הדין ובהיסח הדעת שגה במתן ביטוי לכוונתו בפסק הדין. אכן, עיון בשני התיקונים ממחיש את היקפה של סמכות התיקון: תיקון הטעות הראשונה הביא לידי ביטוי נכון את כוונת בית המשפט, כפי שנתגבשה בעת מתן פסק הדין. לכן היה זה תיקון לגיטימי. לא כן התיקון השני. בתיקון זה שינה השופט את פסק-דינו המקורי ונתן תחתיו פסק-דין חדש. זאת לא היה רשאי לעשות".

בעניין זה נאמר ע"י המלומד א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית), 387:

"כאשר מדובר בשינוי אופי חישוב הפרשי ההצמדה והריבית ובשינוי רכיבי החישוב, יש בתיקון כדי שינוי פסק הדין המקורי ומתן פסק דין חדש תחתיו".

במקרה דנן, כאמור לעיל, יש צורך בהכרעה בשאלה עובדתית לצורך הכרעה בבקשה. ממילא אין מדובר בתיקון טעות סופר הנכנס בגדרו של סעיף 81 לחוק.

סיכום

הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, כל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ג, 25 יוני 2013, בהעדר הצדדים.