1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984. הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן בין סכום רצפה של 1,200 ₪ לסכום תקרה של 15,000 ₪ כולל שכר טרחה והוצאות משפט. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13.4.05 פגע רכב בו נהגה הנתבעת מס' 1 בעסק השייך לתובע והמשמש כנגרייה וגרם לנזקים למבנה על פי חוות דעת שצורפה לכתב התביעה. התביעה הוגשה בגין נזקים אלה לרבות ירידת ערך למבנה.
3. הנתבעת מס' 1, אינה מכחישה, כי פגעה בגדר מעץ בסמוך לכניסה לנגרייה של התובע וכתוצאה מכך נהדפו עצים לדלת הנגרייה ונגרם לדלת נזק, אולם לטענתה מדובר בפגיעה קלה בלבד שלא גרמה לכל נזק למבנה עצמו. לביסוס טענה זו, טוענת הנתבעת מס' 1, כי לרכבה נגרם נזק קל ביותר שלא עולה על כ- 300 ₪. בנוסף, אין זה סביר לאור הנזק הקל שנגרם למכונית שבית התובע נפגע במספר מוקדים כנטען. הנתבעות צירפו חוות דעת נגדיות מטעמן הן של שמאי והן של מהנדס בניין. לטענת הנתבעות, התביעה הוגשה בשיהוי רב, בנוסף טוענות, כי למרות הזמן הרב שחלף מאז אירוע התאונה, התובע לא הציג ולו קבלה אחת על תיקון הנזקים הנטענים.
4. לאחר שקילה ובחינה של כל טענות הצדדים ועיון במסמכים שצורפו לרבות חוות הדעת אני קובעת כדלקמן:
5. לפיצוי התובע בגין נזקיו נשוא האירוע הנטען בכתב התביעה, ישלמו הנתבעות סכום כולל של 8,500 ₪.
6. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
7. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מהמחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.