בעניין: בקשה לביטול פסק דין בהעדר

ביום 2.7.2012 ניתן על ידי פסק דין בתיק זה, לאחר שהנתבעת, המבקשת, לא הגישה סיכומים לתיק, למרות ארכות שניתנו לה.

פסק הדין ניתן לפי סעיף 79 א' לאור הסכמת הצדדים, אך הוא מנומק וניתן לאור החומר שהיה בפני בית המשפט, ולאחר שמיעת התובעת.

הנתבעת בבקשתהּ מגוללת מחדלים חמורים ועבירות על כללי האתיקה של ב"כ התובעת והטעיית בית המשפט, שהביאו לכך, כי הנתבעת לא הגישה את הסיכומים ו/או התצהירים.

התובעת לא העבירה את הסיכומים לנתבעת והעלימה עובדה זו מבית המשפט.

בנוסף, טוען ב"כ הנתבעת, כי היה מקום לדחות את התביעה, וכי הסכומים שנפסקו מוגזמים.

ב"כ התובעת מבקש לדחות את הבקשה.

ראשית, פסק הדין ניתן על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר שהצדדים הסמיכו את בית המשפט, ולגופו של עניין.

הדרך לתקוף את פסק הדין היא הגשת ערעור, ולא בקשה לביטול פסק דין.

ב"כ התובעת מונה את מחדלי הנתבעת, ולעניין הטענו כלפי התנהלותו טוען, כי שלח את הסיכומים בדואר רגיל ביום בו הגישם לבית המשפט.

בנוסף טען ב"כ התובעת, כי הצדדים, ובכלל זה ב"כ הנתבעת, קיבלו את החלטות בית המשפט המאריכות את המועד לאי-הגשת הסיכומים, ואם אכן ידעה על התראות בית המשפט, היה עליה גם לדעת בהיותהּ מחוברת ל"נט המשפט", כי הסיכומים הוגשו, ואין לטענתהּ זו, כי לא קיבלה סיכומים, כל יסוד ו/או הצדקה.

דיון והכרעה:

בית המשפט סיים את מלאכתו משנכתב פסק הדין. אם סבורה התובעת, כי נפלה בו טעות משפטית או עובדתית, הדרך לתקפו היא הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. אם סברה, שנפלה טעות סופר, הדרך היא על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

מחדלי הצד שכנגד אינם סיבה מן הדין לביטול פסק דין, אשר ניתן עלפי סעיף 79 א' לאחר שהצדדים הסמיכו את בית המשפט, ולגופו של עניין. אין מדובר בפסק הדין, שניתן במעמד צד אחד. מן הטעם הזה אין מקום להיעתר לבקשה.

ככל שיש טענות לב"כ הנתבעת במישור החברי והאתי כלפי חברו, המקום לבירור הוא לא בבית המשפט. מה עוד, שנכון לומר כאן "טול קורה... וגו'". פירוט התנהלות הנתבעת על ב"כ התובעת הוא מדויק.

הבקשה נדחית.

הנתבעת תשא בהוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 500 ₪.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.