ביום 4/5/15 הציע בית המשפט לצדדים כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות וללא הנמקה.

הצעה זו ניתנה לאחר שבית המשפט קרא את סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי התשובה, שב ובחן הראיות והמוצגים וכן התרשם מעדויות המצהירים- מר אכרם בשיר, הבעלים והמנהל של התובעת, מר ניזאר סעיד עותמאן, מי שעבד אצל התובעת וטיפל בפרויקט המכרז, מר מוסטפא שלש, נציג קבלן המשנה אשר ביצע את העבודות בשם החברה הזוכה, מר שוקרי אבו ראמי- הבעלים והמנהל של החברה הזוכה, גזבר העירייה ומהנדס העירייה.

ההצעה נשענה על הוראות סעיף 3 לתנאי החוזה לביצוע מבנה על ידי קבלן מיום 14/5/09 (מ/1) – שעל פיו נדרשת הסכמה מוקדמת של העיריה למסירת ביצוע העבודה כולה או מקצתה לקבלן אחר, וכן על יסוד העובדה כי התובעת, נכון למועד המכרז והחוזה, לא הייתה יכולה לעמוד בתנאי הסף של המכרז- סעיף 4 לחוזה הביצוע- היינו, התובעת לא החזיקה בתעודת קבלן רשום.

על פי גרסת התובעת היה סיכום מוקדם בין התובעת לבין חברת 'גינון הצפון 2001 בע"מ' (להלן: "החברה הזוכה") ובהמשך קיבל את ביטויו בכתב בהסכם מיום 1/8/2008 לפיו החברה הזוכה מוסרת לתובעת את העבודות נשוא המכרז תמורת רווח קבלני של 10%.

מערכת יחסים לפיה החברה הזוכה תפקדה כ-'צינור' בלבד להעברת התמורה מהמזמין (בענייננו העיריה) לתובעת, אשר על פי הסיכום בין השתיים - מי שיבצע את כל העבודה היא לא החברה שזכתה במכרז אלא התובעת, זו שלא עמדה בתנאי הסף להשתתף במכרז ואף לזכות בו, נבחנה בבית המשפט העליון במקרה דומה, אליו הפנה ב"כ הנתבעים. על פי ההלכה המשפטית המחייבת (ע"א 4522/07 מיכה וורצלמן נ' ארז בי-עזר כונס נכסים לחב' רמגיל (23/8/2012) וכל האסמכתאות המוזכרות שם), הסדר שכזה כונה על ידי בית המשפט העליון 'נשף מסכות' אשר מרוקן את דיני המכרזים מתוכנם ומכוחם ועל פי אותו הגיון ועל בסיס אותה תפיסה חל גם בהקשרים חוץ מכרזיים, כאשר חברה אחת מגישה את ההצעה לביצוע הפרויקט, בעוד שביצוע העבודות בפועל ומילוי ההתחייבויות מכוח המכרז הועבר לחברה אחרת, בלתי כשירה למשימה והכל תמורת עמלה. הכלל הוא כי במקרים שכאלה ייטה בית המשפט שלא ליתן סעד לתובעת, המנסה להיבנות ממעשיה בהליך משפטי. נטייתו של בית המשפט לסייע בידי צד שאינו תם לב ופעל בניגוד לאינטרס הציבורי, תפחת באופן משמעותי בסיטואציה שכזאת, גם אם יש קשיים בהתנהלות מזמין העבודה (העיריה).

מטעם עיקרי זה הצעתי לצדדים לדחות התביעה כנגד נתבעת מס' 1.

באשר לתביעה כנגד נתבעים 2-4 הצעתי לצדדים לדחות אף כנגדם את התביעה, בשל היעדר עילה.

הצדדים נתבקשו למסור עמדתם להצעה זו עד ליום 10/5/15.

התובעת הגישה ביום 11/5/15 עמדתה כי לאחר ששקלה את הצעת בית המשפט היא מקבלת את הצעת בית המשפט. הנתבעים לא מסרו עמדתם עד למועד פסק הדין. עמדת המוצא היא כי אף הנתבעים מסכימים להצעה, אשר קיבלה למעשה את גרסתם.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים.

באשר לשאלת ההוצאות בגין ההליך המתנהל משנת 2009- בהצעתי מיום 4/5/15 הבהרתי לצדדים כי לעמדתי אין לפסוק הוצאות וזאת על שום מה?

"העירייה ידע שהוא יבצע את העבודה, בהתחלה ידעו שמי שהולך לבצע את העבודה אפטר ייזום, אחרי זה לא יודע איזה סכסוך יש ביניהם והוציאו אותו. יש משהו בין העירייה לבין אפטר ייזום בגלל זה דחו אותו..." (ראו העדות בפרוטוקול)

בהתאם לשיקול דעתי, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ככל שהופקד פיקדון- הוא יוחזר לידי ב"כ המפקיד.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.