1. במתחם תחנת הדלק "סונול" בכרמיאל התרחשה ביום 10.4.2008 תאונת דרכים, בה היו מעורבים רכב מסוג יונדאי אקסנט (להלן: היונדאי), בו נהגה סיגל לוצקי (להלן: סיגל), ורכב מסוג סובארו גרנד ליאונה אל. איקס. ג'י. (להלן: הסובארו), בו נהגה הנתבעת (להלן: יסמין). התובעת, אשר ביטחה את היונדאי, שילמה למוטב על פי הפוליסה 3,698 ₪, המהווים את דמי הנזק שנגרם ליונדאי בניכוי דמי השתתפות עצמית וכינון, ונשאה בתשלום 443 ₪ בגין שכר טרחת השמאי שהעריך את נזקי היונדאי. מכוח זכות התחלוף, ומאחר וסברה כי האחריות לתאונה רובצת על יסמין, הגישה התובעת תביעה נגד יסמין בגובה סכומים אלו. יסמין, מצידה, הגישה הודעת צד שלישי, והצד השלישי הגיש הודעת צד רביעי, אולם בשלב זה – ענייננו אך ורק במחלוקת בין התובעת לבין יסמין. לאחר שנשמעו ראיותיהן של התובעת ויסמין, ובטרם החלה שמיעת הראיות של הצדדים האחרים, הגיעו הנתבעת והצד השלישי להסכמה דיונית, לפיה תחילה יינתן פסק דין (חלקי) במחלוקת שבין התובעת ליסמין. לאור הסכמה דיונית זו, הוריתי לבאי כוח התובעת ויסמין להגיש סיכומים בכתב, וכך נעשה, תוך שהתובעת לא מימשה את זכותה להגשת סיכומי תשובה.

גרסת סיגל

2. סיגל העידה כי בעת שנהגה ביונדאי במתחם תחנת הדלק, בדרכה לפנצ'ריה, הנמצאת בקצה מורד כביש חד סיטרי שמאפשר יציאתם מהתחנה של כלי רכב שסיימו לתדלק, שמעה חריקה חזקה, בלמה את רכבה, וכשיצאה מהרכב התברר לה כי הוא נפגע בצידו הימני מהדלת הקדמית ועד לדלת האחורית. בחקירה הנגדית ציינה: "תוך כדי הנסיעה שלי, היא התנגשה וחרקה על הרכב שלי כשאני התקדמתי".

בהודעת סיגל לתובעת על התאונה (ת/7) היא ציינה:

"התחלתי לצאת מתחנת דלק סונול בכרמיאל. עמדתי לפנות ימינה לפנצ'ריה, ואז צד ג' הנ"ל שיצאה ממקום שבו ממלאים אוויר בגלגלים יצאה לכביש מבלי לתת לי זכות קדימה ופגעה ברכבי".

מתשובותיה של סיגל בחקירתה הנגדית עלה כי ליונדאי היו פגיעות בצידו הימני ("היו נזקים בצד של הנהג"), שלא קשורים לתאונה זו.

כאשר נתבקשה להסביר מדוע בדרכה ליציאה מתחנת הדלק, נסעה "במסלול השמאלי ביותר" (כאמור בתצהירה, ת/8), על אף שהתכוונה להגיע לפנצ'ריה הנמצאת מימין הכביש שמחוץ לתחנה, הבהירה כי עשתה כן משום שלא היה בכוונתה לתדלק, וכי במקום התאונה (ת/6) הכביש הינו חד מסלולי ובו יכול רק רכב אחד לנוע לרוחב הכביש. באשר לכוונתה להיכנס לפנצ'ריה אמרה תחילה: "אני התכוונתי לפנות ימינה. אני לא זוכרת אם אני אותתתי ימינה, מן הסתם כן " (עמ' 14לפרוטוקול), ובהמשך אמרה: "בזמן הפגיעה לא הייתי בנטיה ימינה" (עמ' 20).

3. סיגל צילמה שש תמונות בהן נראים היונדאי והסובארו בעת הפגיעה (ת/1 – ת/6). מתמונות אלו ותמונות נוספות (נ/1 – נ/4) רואים כי היונדאי שרוטה מהדלת הקדמית הימנית ועד הכנף האחורית הימנית. בתמונות רואים כי נקודת המגע (בתום התאונה) בין שני כלי הרכב הינה בחלקו השמאלי הקדמי של הסובארו וחלקו האחורי הימני של היונדאי. מתמונה ת/4 ניכר כי מרחק שני כלי הרכב משפת המדרכה הינו שונה - בעוד שהיונדאי מרוחק משפת המדרכה (אף כי, כאמור, בכוונת סיגל היה להמשיך אל הפנצ'ריה אשר הכניסה אליה נמצאת בצד הימין בהמשך כביש היציאה מתחנת הדלק), הסובארו צמודה, שלא לומר דבוקה, לשפת המדרכה. סיגל ציינה כי בתמונה זו "הרכב של הנתבעת עומד עם שני גלגליו על המדרכה". חיזוק לטענה כי במקום התאונה אין מדובר בכביש דו-מסלולי וכי ברווח שבין צידו הימני של היונדאי לבין שפת המדרכה, במקום התאונה, לא היה מקום לנסיעה של רכב נוסף, מצוי בתמונה ת/10.

4. מדברי השמאי יצחק ומהתמונות שצורפו לחוות דעתו (ת/12 – ת/15) ניתן ללמוד כי הפגיעה ביונדאי, אותה הגדיר כ"מריחה", השתרעה מהכנף הקדמית הימנית, באזור החיבור עם הדלת הקדמית הימנית, דרך הדלת האחורית הימנית ועד לכנף האחורית והמגן האחורי, אשר נקרע.

גרסת יסמין

5. יסמין, אשר במועד התאונה נהגה בסובארו, העידה כי לאחר שמילאה אוויר בגלגלי הסובארו, החלה בנסיעתה מתוך תחנת הדלק, לאחר שהסתכלה במראות, כאשר לפתע, בחלוף מרחק קצר (של מטר וחצי), רכב יונדאי הופיע מאחור מצידו השמאלי של הסובארו, הביא לעצירת הסובארו, תלש את הפגוש הקדמי השמאלי שלו מהמקום והדף אותו ימינה לעבר המדרכה. במהלך עדותה היא רשמה שלושה שרטוטים (נ/6 – נ/8) המשקפים, לטענתה, את זירת התאונה בטרם התרחשות התאונה, במועד ההתרחשות ומיד לאחריה.

טיעוני הצדדים

6. בא כוח התובעת ביקש לקבוע כי סיגל הוכיחה את עדיפותה של גרסתה על פני זו של יסמין מהטעמים הבאים: על יסמין, שיצאה עם הסובארו לנתיב נסיעת היונדאי, היה ליתן זכות קדימה לכלי רכב אחרים, עת ביקשה להחל בנסיעתה; סיגל הבחינה ביונדאי רק במהלך נסיעתה; סיגל נמנעה מהעדת אחותה ואמה, שלפחות אחת מהן הייתה בתוך הסובארו בעת התרחשות התאונה, ומהצגת חוות דעת של שמאי מטעמה; סיגל לא תבעה את נזקיה; מאחר והסובארו הגיחה מאחורי היונדאי, אזי חל הכלל של "הדבר מדבר בעדו", ההופך את נטל הראייה ומטילו על יסמין; עדות יסמין לפיה היא החלה בנסיעה מבלי שהבחינה ביונדאי, וכי נהגת היונדאי אחראית לגרימת התאונה, מהווה "הודאה והדחה"; והתמונות שהוגשו כראיות תומכים בגרסת סיגל.

7. באת כוח יסמין ביקשה לקבוע כי התובעת לא הוכיחה את עדיפות גרסתה, מהטעמים הבאים: יסמין העידה כי החלה בנסיעתה במהירות נמוכה, לאחר שהביטה במראות בטרם יצאה לדרך; לאור מיקום הנזקים ביונדאי, אין מדובר בפגיעה מאחור על ידי הסובארו; מיקום התאונה, צמוד לימין הדרך, והסברי סיגל כי תחילת נסיעתה הייתה מהמסלול השמאלי של מתחם תחנת הדלק, מתוך מגמה להגיע לפנצ'ריה שבימין הדרך, תומכים בהנחה כי היונדאי היא זו ש"פלשה" לנתיב נסיעת הסובארו; לא מתקיימות במקרה הנוכחי הנסיבות המצדיקות היפוך נטל הראיה; והתמונות תומכות בגרסת יסמין.

דיון והכרעה

8. לאחר ששקלתי את כל הראיות שהובאו, לרבות העדויות, המוצגים השונים, תוך מתן משקל הולם לתמונות הרבות שתיעדו את זירת התאונה ואת כלי הרכב שהיו מעורבים בה, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את עדיפות גרסתה על פני זו של הנתבעת. מסקנה זו נובעת, בין השאר, מתיאור זירת התאונה ונסיבות התרחשותה על ידי סיגל ועל ידי יסמין, ממיקום הפגיעות ביונדאי ומהבנתי את התמונות הרבות שהוגשו כראיות.

סיגל לא ידעה לתאר ממראה עיניה כיצד ארעה התאונה, מהטעם שלדבריה היא לא הבחינה בסובארו. מיקום הפגיעות ביונדאי ובסובארו מתיישב עם האפשרות כי במהלך פנייתו של היונדאי לצד הימני של הכביש לא הבחינה סיגל בסובארו, ו"גרדה" אותו בעת שהדלת הימנית של היונדאי "פגשה" את הפגוש הקדמי של הסובארו. במצב זה נשרט היונדאי לכל ארכו הימני, תוך העמקת השקע בכנף הימנית האחורית (כמופיע בתמונה נ/4) ותלישת הפגוש של הסובארו.

סיגל תיארה את אשר ארע כהפתעה גמורה. היא לא הבחינה בסובארו, שמעה חריקה ועצרה. בעוד שבשלב כלשהו של עדותה ציינה כי ככל הנראה אותתה לפנות ימינה אל הפנצ'ריה, הרי בשלב אחר של העדות טענה כי במועד התאונה טרם הגיעה אל מקום הפנייה ימינה אל עבר הפנצ'ריה. אף אם אין סתירה חזיתית בין שתי האמירות, אין ספק כי מצבה התודעתי של סיגל כוון לעבר רצון להגיע לצידו הימני של הכביש, ממנו תוכל לפנות בהמשך אל הפנצ'ריה.

מתמונה ת/10 קשה להלום תרחיש לפיו הסובארו "גרד" תחילה את כל צידו הימני של היונדאי. לו כך היה – הייתה התמונה אמורה לשקף רווח גדול שבין צידו הימני של היונדאי לבין שפת המדרכה, רווח אליו "השתחל" הסובארו. לו כך היה, והסובארו אמנם היה הרכב שפגע תחילה ביונדאי, ספק אם הפגוש של הסובארו הוא זה שהיה נתלש (כפי שאכן משתקף בתמונה נ/3). הפגוש הקדמי של היונדאי לא היה יכול להביא לתלישתו של פגוש הסובארו, שהרי לפי עדות השמאי, וכפי שעולה מהתמונות, הפגוש שלך היונדאי כלל לא ניזוק.

9. אל מול הנימוקים דלעיל, נשאלת השאלה האם בכוחו של מחדל הנתבעת, אשר בחרה שלא להעיד את אחותה, שהייתה עמה בתוך הסובארו בעת התאונה (עמ' 32 לפרוטוקול), או את אמה (שלדבריה, בעמ' 33, יתכן ואף היא הייתה ברכבה), כדי לשנות את מסקנתי בדבר תוצאת מאזן ההסתברויות שבין גרסאות הצדדים. באשר לאחותה, ציינה יסמין כי היא הייתה בת 16 - 17 במועד התאונה, ובאשר לאמה - היא לא זכרה אם אכן היא הייתה ברכבה, או שמא הגיעה למקום בתוך רכב אחר. על כל פנים, סבורני כי את מחדל הנתבעת יש להביא בחשבון במשקלו הראוי, תוך התחשבות בהסבריה של יסמין כאמור, להניחו על כפות המאזנים, ולבחון את התוצאה המתקבלת לאור מכלול העובדות, כפי שבאו לביטוי במגוון כל הראיות שהונחו בפני בית המשפט.

10. מסקנתי מניתוח הראיות כולן, לרבות אי זימון עדים נוספים, הינה כי התובעת לא הצביעה על עדיפות גרסת סיגל באשר לאחריות לגרימת התאונה על פני גרסתה של הנתבעת. כידוע, במשפט האזרחי מאזן ההסתברויות הוא הקובע, ובמאזן זה לא הוכיחה התובעת כי ידה על העליונה.

נסיבות המקרה אינן מביאות להיפוך נטל הראיה, להחלת הכלל של "הדבר מדבר בעדו" ואינן בגדר "הודאה והדחה".

11. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

א. תביעת התובעת נגד הנתבעת נדחית.

ב. ההודעה לצד השלישי וההודעה לצדדים הרביעיים נמחקות ללא צו להוצאות.

ג. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ₪.

ד. המזכירות תחזיר לשולחי ההודעות לצד השלישי ולצדדים הרביעיים את המחצית השניה של אגרת הודעות אלו, ככל ששולמו.

ה. לאחר מכן, המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ג, 03 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.