1. עסקינן בתביעה כספית על סך של 540,000 ₪ נכון ליום הגשתה בתאריך 16.2.09, הנובעת מליקויי בניה נטענים, הכל כפי שיפורט להלן.

2. התובעים 1-2, בני זוג (להלן: "מזרחי"), הם בעלי זכויות של בית בישוב מגל, והזמינו ביצוע עבודת בניה מהנתבעים (כפי שיפורט להלן), לשינויים פנימיים בביתם, לרבות הרחבת הבית כולל תוספת של קומה נוספת.

3. התובעים 3-4, בני זוג (להלן: "שוהם"), הם בעלי זכויות של בית בישוב מגל, והזמינו ביצוע עבודת בניה מהנתבעים (כפי שיפורט להלן), לשינויים פנימיים בביתם, לרבות הרחבת הבית כולל תוספת של קומה נוספת.

4. התובעים 5-6, בני זוג (להלן: "בן סירא"), הם בעלי זכויות של בית בקיבוץ עין החורש, והזמינו ביצוע עבודת בניה מהנתבעים (כפי שיפורט להלן), לשינויים פנימיים בביתם, לרבות הרחבת הבית כולל תוספת של קומה נוספת.

5. הנתבע 1 (להלן: "מובדלי"), נשכר ע"י התובעים לביצוע עבודות הבניה בבתיהם, כקבלן לביצוע עבודות בניה ושיפוצים.

6. הנתבעת 2, חברה בע"מ, עוסקת בניהול פרויקטים ובפיקוח על עבודות בניה (להלן: "החברה").

7. הנתבע 3 (להלן: "יוחאי"), הוא מנהלה של החברה, ועוסק במסגרת החברה בפיקוח על עבודות בניה.

טענות התובעים כמפורט בכתב התביעה

8. כאמור התובעים ביקשו לבצע עבודות בניה בביתם, שכללו שינויים פנימיים, הרחבת הבית כולל תוספת של קומה נוספת.

9. לשם כך פנו ליוחאי, שפעל במסגרת החברה, אם כי היה הרוח החיה, היחידה והדומיננטית הפועלת בה, שכן מדובר בחברה של איש אחד בפועל המספקת שרותי פיקוח על הבניה.

10. התובעים חתמו על הסכם עם החברה לביצוע עבודות פיקוח תיאום וניהול של עבודות הבניה, שהוצא מן הכח אל הפועל ע"י יוחאי (מזרחי ושוהם חתמו על הסכם בנדון עם החברה ביום 23.7.07; בן סירא חתמו על הסכם בנדון עם החברה ביום 31.1.07).

להסכם שנחתם בין התובעים לחברה, שנוסחו זהה, נקרא להלן: "הסכם הפיקוח".

11. כבר כעת יודגש כי התובעים טוענים שלמרות שהסכם הפיקוח וניהול עבודות הבניה נחתם עם החברה, הם ראו ביוחאי כמי שאחראי כלפיהם אישית, כפי שיפורטו טענותיהם בנדון להלן.

12. בעזרת יוחאי, שפעל במסגרת הסכם הפיקוח, התקשרו התובעים עם מובדלי בחוזה לביצוע עבודות הבניה (מזרחי חתמו על הסכם ביום 2.12.07, שוהם חתמו על הסכם ביום 19.11.07 ובן סירא חתמו על ההסכם ביום 11.11.07).

13. לתובעים טענות כנגד איכות וטיב הבניה של מובדלי, תוך שביצע את עבודות הבניה (עד שהופסקה עבודתו בתאריך 31.3.08 או בסמוך לכך) באופן לקוי, לא מקצועי, לא רציף תוך שימוש במוצרים פגומים או פסולים, ושלא עפ"י התקן הנדרש.

14. לתובעים גם טענות כנגד הפיקוח של יוחאי והחברה, שלא התבצע בהתאם להסכם הפיקוח, ובאופן שאיפשרו ביצוע עבודות הבניה ע"י מובדלי בצורה לקויה, לא מקצועית, לא תקנית, לא רציפה ובניגוד להוראות ההסכם שנחתם עם מובדלי.

15. לכשנוכחו התובעים לדעת כי תוצאות ביצוע עבודות הבניה ע"י מובדלי לקויה, הזמינו מומחה, המהנדס אברהם בן עזרא, על מנת לבדוק את הבתים שנבנו עד מועד הבדיקה, ששיקפה את מצב הבתים בעת הפסקת עבודתו של מובדלי. תוצאות בדיקת עבודות הבניה בבתי התובעים לימדה כי נפלו פגמים מהותיים בביצוע עבודות הבניה ע"י מובדלי, המצריכות הריסת חלקי בניין ובנייתם מחדש (אצל מזרחי גם הריסה ובניה מחדש של מדרגות פנימיות), בסכומים ניכרים.

טענות מזרחי

16. חוות דעתו של המומחה בן עזרא אודות ביתם של מזרחי קובעת כדלקמן:

א. עד מועד הפסקת עבודתו של מובדלי, החלק שבוצע בבניין הוא 46.35% מההיקף הכללי של השלד שערכו 90,000 ₪.

ב. על כן, זכאי מובדלי ל- 46.35% מתוך 90,000 ₪ שוהם 41,715 ₪, עד מועד הפסקת עבודתו.

ג. מהסכום דלעיל יש להפחית את התשלומים הבאים:

1. החזר של 90,000 ₪ ששולמו למובדלי ע"י מזרחי.

2. סך של 99,907 ₪ תיקוני ליקויים בבניה, לרבות תיקוני יציקות, הריסת מדרגות ובניה מחדש, הריסת קירות שנבנו בניגוד לתקן ובנייתם מחדש, פירוק וביצוע מחדש של חלקי גג רעפים ועבודות איטום.

3. תשלומים שהתובעים שילמו לשם תיקונים:

עבור שינויים - 6,600 ₪.

עבור תיקון פיצוץ מים שגרם מובדלי - 854 ₪.

עבור תיקון קורת ברזל - 1650 ₪.

ד. על כן, טוענים מזרחי, בהסתמך על חוות דעתו של המהנדס בן עזרא, כי נזקיהם במישרין מהעבודה הלקויה של מובדלי, היא בסכום של 157,296 ₪.

17. בנוסף טוענים מזרחי כי הם זכאים לקבל מיוחאי ומהחברה את התשלומים ששילמו בעבור פיקוח בשיעור כולל של 20,990 ₪, לאור הכשל המוחלט בפיקוח על עבודות הבניה.

18. כן טוענים מזרחי כי הם זכאים לקבל החזר שכר טרחתו של בן עזרא בגין חוות דעתו בשיעור של 2,888 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש בשיעור של 30,000 ₪.

19. על אף האמור לעיל מעמידים מזרחי את סכום תביעתם הנדון לצורכי אגרה על סך של 160,000 ₪ נכון ליום הגשת התובענה.

טענות שוהם

20. חוות דעתו של המומחה בן עזרא אודות ביתם של שוהם קובעת כדלקמן:

א. עד מועד הפסקת עבודתו של מובדלי, החלק שבוצע בבניין הוא 53.57% מערכו הכללי של השלד שהוא 90,000 ₪.

ב. על כן, זכאי מובדלי ל- 53.57% מתוך 90,000 ₪ שוהם 48,213 ₪, עד מועד הפסקת עבודתו.

ג. מהסכום דלעיל יש להפחית את התשלומים הבאים:

1. החזר של 90,000 ₪ ששולמו למובדלי ע"י שוהם.

2. סך של 100,484 ₪ תיקוני ליקויים בבניה שבוצעה.

ד. על כן, טוענים שוהם, בהסתמך על חוות דעתו של המהנדס בן עזרא, כי נזקיהם במישרין מהעבודה הלקויה של מובדלי, היא בסכום של 142,272 ₪.

21. בנוסף טוענים שוהם, כי הם זכאים לקבל מיוחאי ומהחברה את התשלומים ששילמו בעבור פיקוח בשיעור כולל של 21,933 ₪, לאור הכשל המוחלט בפיקוח על עבודות הבניה.

22. כן טוענים שוהם כי הם זכאים לקבל החזר שכר טרחתו של בן עזרא בגין חוות דעתו בשיעור של 2,888 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש בשיעור של 30,000 ₪.

23. על אף האמור לעיל מעמידים שוהם את סכום תביעתם הנדון לצורכי אגרה על סך של 150,000 ₪ נכון ליום הגשת התובענה.

טענות בן סירא

24. חוות דעתו של המומחה בן עזרא אודות ביתם של בן סירא קובעת כדלקמן:

א. עד מועד הפסקת עבודתו של מובדלי, החלק שבוצע בבניין הוא 42.01% מערכו הכללי של השלד שהוא 125,000 ₪.

ב. על כן, זכאי מובדלי ל- 42.01% מתוך 125,000 ₪ שוהם 52,512 ₪, עד מועד הפסקת עבודתו.

ג. מהסכום דלעיל יש להפחית את התשלומים הבאים:

1. החזר של 70,000 ₪ ששולמו למובדלי ע"י בן סירא.

2. סך של 81,427 ₪ תיקוני ליקויים בבניה שבוצעה, ובכלל זה תיקוני יציקות, הסרת קירות שנבנו בניגוד לתקן ובנייתם מחדש, תיקונים בגג הרעפים ובעבודות איטום.

3. עבודות שביצעו בעצמם ועל חשבונם, כדלקמן:

החלפת דלת ממ"ד לאור אי התאמת מפלס הרצפה - 2,000 ₪.

תוספת מאריכים לפרטי אינסטלציה, שהצורך בהם מתעורר לאור קירות עקומים שנבנו בבניין - 1,000 ₪.

ד. על כן, טוענים בן סירא, בהסתמך על חוות דעתו של המהנדס בן עזרא, כי נזקיהם במישרין מהעבודה הלקויה של מובדלי, היא בסכום של 156,915 ₪.

25. בנוסף טוענים שוהם כי הם זכאים לקבל מיוחאי ומהחברה את התשלומים ששילמו בעבור פיקוח בשיעור כולל של 29,100 ₪, לאור הכשל המוחלט בפיקוח על עבודות הבניה.

26. כן טוענים בן סירא כי הם זכאים לקבל החזר שכר טרחתו של בן עזרא בגין חוות דעתו בשיעור של 2,888 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש בשיעור של 30,000 ₪.

27. עוד טוענים בן סירא כי על אף שהם גרים בקיבוץ ואינם משלמים שכ"ד, בנם אשר היה צריך לקבל חדר נפרד לו היה ביתם מוכן במועד, נאלץ לשכור חדר בשכירות חודשית בסכום כולל של 12,600 ₪. הם זכאים לטענתם לקבל סכום זה מהנתבעים.

28. על אף האמור לעיל מעמידים בן סירא את סכום תביעתם הנדון לצורכי אגרה על סך של 170,000 ₪ נכון ליום הגשת התובענה.

טענות התובעים בכתב התביעה כנגד הנתבעים

29. טוענים התובעים כי הנתבעים הפרו עמם את החוזים שנחתמו ולכן חייבים לפצותם על נזקיהם, כמפורט לעיל, מכח ההפרה הנטענת בדיני החוזים.

30. עוד טוענים התובעים כי מובדלי התרשל בבניית הבית, ויוחאי והחברה התרשלו בפיקוח על הבניה, ולכן הם חייבים לפצותם מכח עוולת הרשלנות ודיני הנזיקין.

31. בנוסף טוענים התובעים כי במעשיהם הפרו הנתבעים שורה של חובות חקוקות, ולכן ביצעו כלפיהם את עוולת הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין.

32. מכח כל אלה מבקשים התובעים לחייב הנתבעים יחד ולחוד בנזקיהם.

טענות ההגנה של מובדלי כמפורט בכתב הגנתו

33. כל העבודות שביצע בביתם של התובעים, היו בהתאם לתוכניות, אישור קונסטרוקטור ובפיקוח מלא של יוחאי.

34. הוא מכחיש את האמור בחווה"ד של בן עזרא, וטוען כי אין מדובר בליקויים אלא בעבודות שלא הושלמו, שכן עבודתו הופסקה באמצע, ביוזמתם של התובעים, בתאריך 31.3.08.

לגבי טענות מזרחי:

35. המדרגות הפנימיות בביתם של מזרחי נהרסו עפ"י בקשתם עקב טעות שהתגלתה בתכנון המדרגות, לאחר שמזרחי "נזכרו" שהם חפצים לנצל את השטח הנמצא מתחת לגרם המדרגות לבניית שרותי אורחים. עקב כך ובאישור המפקח (יוחאי) נדרש מובדלי להרוס את המדרגות ולבנות עפ"י תכנון חדש שיאפשר בניית חדר שרותים מתחת לגרם המדרגות. כל זאת בנוסף לאמור בהסכם, מבלי שקיבל תמורה בגין העבודה הנוספת.

36. הוא ביצע את שלבי בניה 1-3, עפ"י ההסכם שנחתם עם התובעים, אשר הם גמר הריסה, גמר שלד, הכנה לגג רעפים וגמר רעפים, למעט מספר השלמות, עפ"י אישורו של יוחאי.

37. בחודש פברואר 2008 קיבל ממזרחי שיק על סך 90,000 ₪ שמועד פרעונו היה בתאריך 31.3.08, וזאת עבור ביצוע שלבים 2 ו- 3 עפ"י ההסכם.

על אף שסיים לבצע שלבים אלה הוא הסכים לקבל שיק דחוי ממזרחי על סך 90,000 ₪, והמשיך בביצוע תיקונים בהתאם להוראותיו של יוחאי.

להפתעתו, באמצע חודש מרץ 2008, ימים ספורים לפני מועד פרעון השיק, הוא קיבל הודעה מטעם מזרחי כי הם מבטלים את השיק. עקב כך הוא עצר את העבודות בביתם על מנת למזער נזקים נוספים שייגרמו לו.

לטענתו של מובדלי, ביטול השיק ע"י מזרחי היווה הפרת ההסכם ביניהם, והוא אף שלח אליהם מכתב בנדון ע"י בא כוחו.

מציין מובדלי כי השיק שנמסר לידיו ע"י מזרחי בסכום של 90,000 ₪, נמסר על ידו לבנק לצורך נכיון. לאחר שהשיק בוטל, הבנק דרש את תמורתו ממזרחי והם הגיעו להסכם עם הבנק לתשלום של 60,000 ₪ תמורתו.

38. עוד מציין מובדלי כי נדרש ע"י מזרחי לבצע עבודות נוספות במהלך שלבים 2 ו- 3 של הבניה, שלא עפ"י ההסכם, תוספות שהיו צריכות להיות משולמות לו ע"י מזרחי (הקמת פרגולה בשטח של כ- 30 מ"ר ושינוי קירות לצורך חלוקה פנימית בקומה עליונה, שבוצעה מספר פעמים).

לגבי טענות שוהם:

39. הוא ביצע עבודות נוספות ושינויים בהתאם להוראות שוהם, שטרם שולמו לו עד היום (שינוי פני החזית בכניסה לבית, שינוי פתחי חלונות 3 פעמים לאחר שטופסנו ויוצקו בקומת מגורים עליונה ופירוק קירות חלוקת פנים לאחר ביצוע תוכנית מקורית).

40. העבודות בביתם של שוהם בוצעו עפ"י תוכניות ובהתאם להוראות המפקח והקונסטרוקטור.

41. לאחר ביצוע שלבי בניה 1-3, היינו גמר הריסה, גמר שלד, הכנה לגג רעפים וגמר רעפים, למעט השלמות שנדרשו ע"י המפקח יוחאי.

הוא קיבל משוהם בחודש פברואר 2008 שיק על סך 90,000 ₪ שמועד פרעונו ל- 31.3.08. מובדלי הסכים לקבל שיק דחוי משוהם על סך 90,000 ₪, והמשיך בביצוע תיקונים בהתאם להוראותיו של יוחאי.

להפתעתו, באמצע חודש מרץ 2008, ימים ספורים לפני מועד פרעון השיק, הוא קיבל הודעה מטעם שוהם כי הם מבטלים את השיק. עקב כך הוא עצר את העבודות בביתם על מנת למזער נזקים נוספים שייגרמו לו.

לטענתו של מובדלי, ביטול השיק ע"י שוהם היווה הפרת ההסכם ביניהם, והוא אף שלח אליהם מכתב בנדון ע"י בא כוחו.

מציין מובדלי כי השיק שנמסר לידיו ע"י שוהם בסכום של 90,000 ₪, נמסר על ידו לבנק לצורך נכיון. לאחר שהשיק בוטל, הבנק דרש את תמורתו משוהם והם הגיעו להסכם עם הבנק לתשלום של 55,000 ₪ תמורתו.

לגבי טענות בן סירא:

42. כל העבודות בביתם של בן סירא, עד למועד הפסקת עבודתו, היו בהתאם להוראות הקונסטרוקטור ויוחאי.

43. הוא ביצע שינויים בביתם של בן סירא, שעד היום לא שולמו לו.

44. הוא ביצע בביתם של בן סירא את שלבי הבניה 1-3, קרי גמר הריסה, גמר שלד, הכנה לגג רעפים וגמר רעפים, למעט השלמות עפ"י אישורו של יוחאי.

45. הוא קיבל מבן סירא בחודש פברואר 2008 שיק על סך 70,000 ₪ שמועד פרעונו ל- 31.3.08, והמשיך בביצוע תיקונים בהתאם להוראותיו של יוחאי.

להפתעתו, באמצע חודש מרץ 2008, ימים ספורים לפני מועד פרעון השיק, הוא קיבל הודעה מטעם בן סירא כי הם מבטלים את השיק. עקב כך הוא עצר את העבודות בביתם על מנת למזער נזקים נוספים שייגרמו לו.

לטענתו של מובדלי, ביטול השיק ע"י בן סירא היווה הפרת ההסכם ביניהם, והוא אף שלח אליהם מכתב בנדון ע"י בא כוחו.

מציין מובדלי כי השיק שנמסר לידיו ע"י בן סירא בסכום של 70,000 ₪, נמסר על ידו לבנק לצורך נכיון. לאחר שהשיק בוטל, הבנק דרש את תמורתו משוהם והם הגיעו להסכם עם הבנק לתשלום של 45,000 ₪ תמורתו.

46. לאור כל זאת מבקש מובדלי לדחות התביעה נגדו.

טענות ההגנה של יוחאי והחברה, כמפורט בכתב ההגנה מטעמם

47. כטענה מקדמית טוען יוחאי שהסכם הפיקוח נחתם בין התובעים לחברה (הנתבעת 2), כאשר הוא בנדון שימש כמנהלה של החברה, וכל פעולותיו נעשו במסגרת זו ולא באופן אישי.

על כן, טוען יוחאי כי דין התביעה כנגדו באופן אישי להידחות, בהעדר יריבות.

48. טוען יוחאי כי פעולות הפיקוח בנדון, שהוא ביצע במסגרת החברה, נעשו בנאמנות ובמקצועיות רבה, תוך שהוא מקדם את עניינם של התובעים.

49. עבודות הבניה בביתם של התובעים התבצעו ללא פגמים מהותיים, והליקויים עליהם התריע במהלך העבודות, נמנע תיקונם עקב הפסקת עבודתו של מובדלי באתרי הבניה.

לו היתה עבודתו של מובדלי נמשכת ללא הפסקה, הוא היה עומד על דרישתו כי יתקן ליקויים עליהם התריע, ככל שקיימים.

50. חוות דעתו של בן עזרא מוכחשת בזאת, מהטעם שהיא לא מבוססת, מופרזת ו/או מוגזמת.

51. באשר לטענת הליקוי במדרגות בביתם של מזרחי - מדובר בטעות תכנונית ואין לעניין זה כל אחריות למפקח. המפקח אינו אחראי לתכנון לקוי ו/או לאישור שניתן ע"י הקונסטרוקטור במסגרת פיקוח עליון.

52. חלק מהליקויים נובעים משינויים שבוצעו שלא בהתאם להנחיות המפקח ואף בניגוד אליהן, ולכן אין למפקח כל אחריות לגביהן.

53. יוחאי אף דאג לעריכת חוזה התקשרות בין התובעים לקבלן, לעבודה באיכות חומרים מעולים. דא עקא, שבחלק מעבודות הבניה התובעים לא שעו להוראותיו של יוחאי, פעלו על דעת עצמם ובניגוד להוראותיו, ולכן אין להם להלין אלא על עצמם.

54. יוחאי פיקח על הפעילויות השונות בביצוע העבודה, הכין לוח זמנים, מעקב ודיווח תקופתית לתובעים על התקדמות העבודות. היא אף ערך בדיקה מדוקדקת לפני אישור החשבונות לתשלום וניתנו הנחיות ברורות לעניין.

55. באשר לשיקים המעותדים שנתנו התובעים למובדלי - בנדון התובעים התעלמו מהוראותיו הברורות של יוחאי ואף בחרו להעביר שיקים סחירים לפקודת מובדלי.

56. תשלומים למובדלי אושרו רק לאחר ביצוע עבודת פיקוח והוצאת דוחות מתאימים ומכתבי התראה למובדלי. סכומים שאושרו היו אך ורק לאחר קבלת אישורים של הפיקוח העליון כי בוצעו העבודות.

57. הליקויים שנטענו ע"י התובעים ניתנים לתיקון, וכל טענותיהם של התובעים בנדון מופרזות ומוגזמות.

58. לסיכום, טוענים יוחאי והחברה בכתב הגנתם כי הפיקוח שניתן בעבודות הבניה בביתם של התובעים, היה מקצועי, אחראי וזהיר, ולכן דין התביעה כנגדם להידחות.

הודעה לצד שלישי

59. הנתבעים 2 ו- 3 הגישו הודעת צד שלישי נגד מובדלי, בטענה כי אם התביעה כנגדם תתקבל במלואה או בחלקה, כי אז הם יהיו זכאים לשיפוי או להשתתפות מצד שלישי, בין אם מכח אחריותו החוזית ובין אם מכח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין, בכל הקשור לאי ביצוע עבודותיו בצורה מקצועית ובחומרים טובים ותקניים, כפי שהתחייב בהסכם שחתם עם התובעים.

הנתבעים 2 ו- 3 הגבילו את סכום ההודעה לצד שלישי לסך של 150,000 ₪.

60. הצד השלישי, מובדלי, הגיש כתב הגנה בהודעה לצד שלישי, בו הכחיש את ההודעה כנגד.

חוו"ד מומחי הצדדים

61. כאמור, כל אחד מהתובעים הגיש חוו"ד מומחה, של המהנדס מר בן עזרא, אודות הליקויים בביתם.

בביתם של מזרחי ושוהם ביקר המהנדס בן עזרא ביום 4.6.08 (כפי שרשום בחוות דעתו), ובביתם של בן סירא ביקר בן עזרא ביום 12.5.08.

לכאורה המהנדס בן עזרא ביקר בביתם של התובעים לאחר שמובדלי הפסיק עבודתו, וטרם כניסת קבלן חדש לאתרי הבניה.

בחוות דעתו אודות כל אחד מבתי התובעים פירט המהנדס בן עזרא את הליקויים ואת הדרוש תיקון בהתאם להסכם, ובהתאם למחירון "חשב".

את המפורט בחווה"ד של המומחה בן עזרא ציינו לגבי כל אחד מהתובעים בנפרד בסעיפים 16, 20 ו- 24 לעיל.

המומחה בן עזרא גם תיעד את מצב הבניינים במועד בדיקתו באמצעות תמונות.

62. חווה"ד מטעם הנתבעים הוגשו, כפי שאפרט להלן, אך בדיקת הבתים ע"י המומחים מטעם הנתבעים (למעט בדיקת ביתם של בן סירא ע"י מומחה מטעם מובדלי, כמפורט בסעיף 85(ד) להלן) בוצעה לאחר השלמת הבניה ע"י התובעים באמצעות קבלנים אחרים.

על כן, המומחים מטעם הנתבעים הסתמכו בעיקר על תוכניות ותמונות שבוצעו סמוך לאחר עזיבתו של מובדלי את אתרי הבניה, ששיקפו לכאורה את מצב הבניה בעת הפסקת העבודה.

63. מובדלי הגיש חוו"ד מטעמו כדלקמן:

א. אודות ביתם של מזרחי ושוהם הוגשה חוות דעתו של מר יורם ג'יבלי הנדסאי בניין, שבדק את הבתים בתאריכים כדלקמן:

בית שוהם - בתאריך 29.5.09.

בית מזרחי - בחודש יוני 2010 (לא צוין תאריך הבדיקה אלא רק תאריך חווה"ד בחודש יוני 2010, ולכן אני מסיק זאת).

בחווה"ד מטעמו מציין המומחה ג'יבלי אודות הבתים של שוהם ומזרחי כדלקמן:

1. הוא בדק את הבניה מול תוכניות האדריכלות והקונסטרוקציה, לרבות החוזה והמפרטים שנחתמו עם הבעלים של הדירות, וצו התחלת העבודה של המפקח.

2. הוא לא ראה ליקויי בניה כלל באזורים שבוצעו ע"י מובדלי.

3. הבניה נראית לו באיכות טובה ועפ"י תוכניות העבודה.

4. עפ"י דו"ח המפקח הוא לא ראה תיקונים מיוחדים שנדרשו

5. יש לקחת בחשבון שהעבודה הופסקה באמצע.

6. ערך העבודה שבוצעה ע"י מובדלי עד למועד הפסקת עבודתו, כשהעבודה כוללת: עבודות יסוד, שלד בניין, הריסות פנימיות ובניה פנימית, שלד קונסטרוקציה גג הרעפים (חלקי), הוא כדלקמן:

בית מזרחי - 95,000 ₪ בצירוף מע"מ.

בית שוהם - 110,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ב. אודות ביתם של בן סירא הגיש מובדלי את חוות דעתו של המהנדס והשמאי מר גיא דוניו, שביקר באתר הבניה ביום 29.5.08, שציין כדלקמן:

1. בזמן הביקור היו ברשותו תוכניות המבנה, הן האדריכליות והן ההנדסה, וכן החוזה והמפרטים שנחתמו עם בעלי הדירה וצו התחלת עבודה.

2. מצב המבנה ליום הביקור הוא כדלקמן:

שלד בניין קומת קרקע גמור.

בוצעו הריסות ובניות בתוך המבנה הקיים לפי תוכניות עבודה.

קונסטרוקציית הגג בקומה א' (שלד) נמצא בשלבי בניה אך כמעט גמור, ללא רעפים.

נבנה ממ"ד עפ"י תוכניות.

גג בטון עפ"י התכנון.

3. הוא בדק את טענות ליקויי הבניה, ולא ראה ליקויי בניה כלל לא בהרחבה שבוצעה ולא בשיפוץ שבתוך המבנה. הוא לא ראה קירות עקומים כלל והבניה נראית בהתאם לתקנים ולתוכניות העבודה.

4. עפ"י דו"ח המפקח הוא לא ראה תיקונים מיוחדים שנדרשו, והכל ביחס לעבודה שהופסקה באמצע.

5. שווי העבודה שבוצעה - 110,000 ₪ בצירוף מע"מ.

64. הנתבעים 2 ו- 3 (יוחאי והחברה) הגישו חוו"ד מטעמם, של המהנדס מר רמי חזז, אודות כל אחד מהבתים של התובעים.

ניתן לסכם את חווה"ד מטעם חזז, שבדק את הבתים לאחר השלמתם ע"י קבלנים אחרים, אך תוך היעזרות בתמונות בתקופת עזיבתו של מובדלי את אתרי הבניה, כדלקמן:

א. חלק מהליקויים שנמצאו ע"י בן עזרא, אינם בגדר ליקויים שכן ניתנים לתיקון בשלבים מאוחרים של הבניה, דוגמת שלב ההכנה לטיח, או עם השלמת הגג.

ב. חלק מהליקויים שטען להם המומחה בן עזרא לא נמצאו על ידו, דוגמת הטענה כי בוצעו קורות מתחת לתקרת גבס, ואילו בביקור הוא מצא שהקורות תקינות.

ג. חלק מהליקויים נובעים מכך שהעבודה לא הושלמה והופסקה באמצע, והיו יכולים להיות מתוקנים עם המשך הבניה, לדוגמא, הטענות לגבי פגמים וקונסטרוקציית העץ שבגג.

ד. חלק מהליקויים הנטענים קשורים בבניה שאושרה ע"י הקונסטרוקטור ולכן אין בטענה זו משום ליקוי.

ה. לסיכום חוות דעתו מציין המומחה חזז כי לא נצפו ליקויים חריגים בבניית הבתים, ועיקר הטענות נובעות מכך שהעבודות לא הסתיימו ע"י הקבלן והופסקו באמצע.

ו. עוד טוען המומחה חזז כי הערכת עלויות תיקוני הליקויים הכלולים בחוות דעתו של בן עזרא אינם כוללים פרטים דוגמת כמויות ומחירי יחידה, הדרושים להבנת אופן ביצוע התחשיב.

ז. לטעמו, חברת הפיקוח לא התרשלה בעבודות הפיקוח.

65. למעשה חוות הדעת מטעם מובדלי ומטעם נתבעים 2-3, קובעים למעשה את אותן קביעות בדבר העדר ליקויים של ממש - כמפורט בהרחבה לעיל.

מומחה ביהמ"ש מר יוסי לזר

66. לאור המחלוקות שבין מומחי הצדדים החלטתי למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, שיחווה דעתו במחלוקות כפי שבאו לידי ביטוי בחוו"ד הצדדים.

בהחלטתי מיום 10.10.10 מיניתי את המהנדס מר יוסי לזר כמומחה מטעם ביהמ"ש, תוך שציינתי בהחלטתי כדלקמן:

"היות והבניינים כבר הושלמו ינסה המומחה לשחזר את המצב נשוא המחלוקת באמצעות תמונות, תחקורי הצדדים וביקור במקום".

67. הקושי בפניו נמצא המומחה לזר הוא כדלקמן:

א. נסיון לשחזר את מצב הבניה של הבתים במועד עזיבת מובדלי את אתרי הבניה בסוף חודש מרץ 2008.

זאת יוכל לעשות באמצעות תמונות שימציאו לו הצדדים (דוגמת התמונות שצילם המומחה בן עזרא, ותמונות שצילם יוחאי לאחר עזיבת מובדלי את השטח אך טרם כניסת קבלן אחר לאתרי הבניה), תוך השוואתם לתוכניות הבניה שיומצאו לו.

ב. נסיון להבין ולחוות דעתו האם ליקוי נטען הוא אכן בגדר ליקוי שהיה נשאר ככזה עם תום עבודתו של מובדלי (בהנחה שהיה מסיים את העבודה), או שמא דבר שניתן לתיקון או שהיה מתוקן במהלך המשך העבודות (בין אם ביוזמת מובדלי עצמו ובין אם לאור הערות המפקח יוחאי).

68. ביום 20.6.11 הומצאה לתיק ביהמ"ש חוות דעתו של המומחה לזר אודות שלושת הבתים (נושאת תאריך 7.6.11).

חווה"ד הוגשה וסומנה במ/1.

69. בעמוד 4 לחוות דעתו סקר המומחה את הרקע העובדתי כפי שפרסו הצדדים בפניו, תוך שהוא מציין נתונים על בסיס ההסכם שבין כל אחד מהתובעים לביצוע עם מובדלי לביצוע העבודות בביתם, כדלקמן:

שם המזמין הסכום המוסכם כולל מע"מ סכום התביעה להשלמות ותיקון

ליקויים

מזרחי 160,800 ₪ 157,296 ₪

שוהם 160,140 ₪ 142,272 ₪

בן סירא 199,175 ₪ 156,915 ₪

עוד ציין המומחה בעמ' 4 לחוות דעתו כי במועד הפסקת עבודתו של מובדלי, היו פעולות שונות של עבודה בתהליך בניה, כמו תבניות שהוכנו ליציקת עמודים ולא נוצקו, קירות שלא הושלמה בנייתם, גג רעפים שבחלק מהבתים היה בשלב מתקדם ובחלק רק במחציתו.

מצב התקדמות העבודה בשטח היתה בשלבים שונים של בניה ובעיקרה שלב מתקדם בבניית שלד הבתים.

באף אחד מהבתים לא החלו עבודות איטום וטיח.

70. בעמוד 5 לחוות דעתו הסביר המומחה לזר את הליך בניית חווה"ד בנדון כדלקמן:

א. הוא ביקר בכל אחד ואחד מהבתים ותישאל את התובעים והנתבעים אודות ביצוע כל פרק ופרק משלבי העבודה השונים.

ב. הוא עיין בתוכניות של הבתים וערך השוואה בין המצוי בתמונות שנמסרו לו, המציגות את שלב העבודה בה הופסקה העבודה, ובין הנדרש עפ"י התוכניות ומפרטי העבודה שבהסכם שנחתם בין כל אחד מהתובעים למובדלי.

ג. הוא צילם את מצב הבית כפי שהוא במצבו הסופי (בעת הבדיקה).

ד. הוא ערך השוואה בין המופיע בתוכניות, בתמונות הקודמות שנמסרו לו ובתמונות שהוא צילם בכדי לראות את השינויים שנעשו בין עבודתו של מובדלי ובין עבודתם של הקבלנים האחרים.

ה. את קביעת ערכה הכספי של העבודה שבוצעה ע"י מובדלי, הוא ביצע באמצעות התוכניות שנמסרו לו ונתונים כדלקמן:

1. הערכה כמותית לנושאים המרכזיים של העבודה שבוצעה, המוגדרת בחוזים שבין התובעים למובדלי.

2. קביעת מחירים משוערים, שלהערכתו תואמים את סוגי העבודה השונים המצטברים לסכום המוסכם עפ"י החוזה.

ו. הוא בחן את הליקויים שהועלו ע"י התובעים, שהוצגו לכאורה בתמונות ותוארו בחוות דעתו של המומחה מטעמם (המומחה בן עזרא).

ז. בחוות דעתו הוא לא בחן ולא נתן הערכה לעלות השלמת העבודה מהמצב בו נעצרה, לאחר הפסקת עבודתו של מובדלי.

ח. לאור כל האמור לעיל הוא בחן בחווה"ד את הנושאים הבאים:

1. ערכה הכספי של העבודה בנקודת הזמן בה הופסקה.

2. הליקויים הנראים (אם קיימים) ועלות תיקונם.

3. התייחסות להוצאות התובעים.

4. התייחסות למשך זמן העבודה.

71. התייחסות המומחה לזר לשווי העבודה שבוצעה, במועד בו הופסקה:

א. מציין המומחה לזר כי המומחה מטעם התובעים (בן עזרא) ומטעם המפקח (חזז) התבססו בהערכת מחיר העבודה שבוצעה על שני מרכיבים:

מרכיב ראשון:

אחוז העבודה המבוצעת על בסיס טבלה של "חשב" לדירת מגורים. טבלת אחוזים זו מתייחסת לבית שבו קיימים כל מרכיבי העבודה לבניית דירת מגורים.

מתוך הטבלה נלקח האחוז היחסי של העבודות אותן ביצע הקבלן מובדלי כפי שהוא מצוין בטבלה, גזרו וקבעו את האחוז המבוצע מתוכו.

מרכיב שני:

הפחתה מהעלות להשלמת העבודות, למצב בו העבודה תהיה מושלמת בשלב גמר השלד.

ב. באשר למרכיב הראשון - סבור המומחה לזר כי האחוזים שנקבעו בטבלת "חשב", יכולים להתאים רק כאשר מבוצעת עבודה הכוללת את כל מרכיבי העבודה כמתואר בטבלה לבניית דירת מגורים וחלוקת האחוזים בה.

במקרה הנדון עבודת הקבלן היתה שונה וכללה רק עבודות הריסה, פירוק ועבודות בתוך בית קיים שיש בו רצפה ותקרה, ולא כל מרכיבי הבניה של דירת מגורים.

לכן לטעמו שיטת החישוב של "חשב" אינה מתאימה למקרה הנדון.

ג. מסכום מחיר העבודה שבוצעה נותרה יתרה כספית כאחוז המשלים למאה אחוז של העבודה. סכום כסף זה הנותר ליתרת הביצוע עפ"י סכום החוזה, היה משולם למובדלי אם היה משלים את העבודה.

מאחר ואין ספק שהמחיר אותו ישלמו התובעים לקבלן אחר שייכנס בנעלי מובדלי יהיה גבוה יותר, אין הצדקה לקחת את מחיר ההשלמה ע"י קבלן אחר ולהפחית ממנו את שווי העבודה שבוצעה עפ"י מחירי ההסכם שנחתם בין התובעים למובדלי. לכן את שווי העבודה שנותרה עפ"י ההסכם, יש להעריך עפ"י מחירי ההסכם, ולא עפ"י מחירי קבלן אחר.

ד. ניתן לסכם את דעתו של המומחה לזר בכך שאת אחוז העבודה שבוצעה, אין לבצע עפ"י טבלת "חשב" (שמתייחס יותר לבניית דירת מגורים חדשה מא'-ת'), אלא עפ"י שיקול דעתו בהתאם למצב בשטח, כפי שהוכח לו תוך השוואה לתוכניות בניה ותמונות במועד הפסקת עבודתו של מובדלי.

בכל הקשור לעלויות השלמת הבניה אלה צריכים להיות בהתאם לקנה המידה שנקבע בהסכם שבין התובעים למובדלי, ולא על בסיס של קבלנים אחרים שיכולים ויהיו יקרים יותר.

72. ביתם של מזרחי (התובעים 1-2) - קביעות המומחה לזר

א. עפ"י חוזה העבודה שנחתם עם מובדלי ביום 2.12.07, העבודות כללו עבודות הריסה ובניה, עבודות טיח ועבודות בגג הרעפים (ההסכם צורף כנספח 3 לבמ/1).

המחיר הפאושלי היה 160,800 ₪ כולל מע"מ, כאשר מועדי התשלום נקבעו בנספח ד' לחוזה העבודה.

צו התחלת עבודה ניתן ע"י יוחאי ביום 15.12.07.

ב. בתאריך 17.11.10 הוא ביקר בביתם של מזרחי לצורך הכנת חוות דעתו.

ג. עלות העבודה המבוצעת ע"י מובדלי עד להפסקת עבודתו:

המומחה לזר מפרט בחוות דעתו את גרסת התובעים מול גרסת הנתבעים לעניין ערכה הכספי של עבודתו של מובדלי עד למועד הפסקת עבודתו.

לאחר שהמומחה לזר בוחן את גרסאות הצדדים בנדון (גרסת התובעים - 46.35% מתוך עבודות שלד שעלותו 90,000 ₪, ובסה"כ סך של 41,715 ₪ כולל מע"מ.

גרסת מובדלי - 116,195 ₪. גרסת נתבעים 2-3 - 57,005 ₪ כולל מע"מ), הוא חיווה דעתו בנושא הערך הכספי של העבודה שבוצעה ע"י מובדלי כדלקמן:

1. מרכיבי העבודה השונים, בהתאם לחוזה, בוצעו בחלקם באופן מלא, בחלקם באופן חלקי ובחלקם לא בוצעו כלל. השקלול של כל המרכיבים מהווים את ערכה הכספי של העבודה שבוצעה.

2. המרכיב הראשון של העבודה הוא: עבודות הריסה ופירוק.

מרכיב זה חולק ע"י המומחה לזר לתתי חלקים בהתאם לטבלה הבאה:

מהות העבודה ערך העבודה מהעלות אחוז ביצוע שקלול

מוערך העבודה

פתיחת פתחים 7% 75% 5%

הריסת קירות 20% 90% 18%

ומחיצות

פירוק תקרת 8% 100% 8%

בטון למדרגות

פירוק משקופים, 4% 100% 4%

חלונות וארונות

פירוק גג: 40% 100% 40%

קונסטרוקציה

ורעפים

פירוק ריצוף 21% 100% 21%

וקרמיקה בבית

הישן

ערך באחוזים של עבודות ההריסה שביצע מובדלי - 96%.

3. המרכיב השני של העבודה הוא מרכיב של עבודת בניית השלד.

מרכיב זה חולק ע"י המומחה לזר לתתי חלקים בהתאם לטבלה הבאה:

מהות העבודה ערך העבודה מהעלות אחוז ביצוע שקלול

מוערך העבודה

חפירה ליסודות 3% 100% 3%

בניית קירות חוץ 28% 50% 14%

לרבות חגורות

בניית מחיצות פנים 27% 70% 19%

לרבות חגורות

יציקת יסודות ורצפה 9% 100% 9%

יציקת עמודי קורות 10% 70% 7%

חיזוק תקרה באמצעות 4% 0% 0%

קורת פלדה

בניית מהלכי מדרגות 6% 100% 6%

מק"ק לק"א

יציקת רצפה בפיתוח 11% 0% 0%

איטום מסדים 2% 0% 0%

ערך באחוזים של עבודות בניית השלד שביצע מובדלי - 58%.

4. המרכיב השלישי של העבודה הוא מרכיב של בניית גג הרעפים.

מרכיב זה חולק ע"י המומחה לזר לתתי חלקים בהתאם לטבלה הבאה:

מהות העבודה ערך העבודה מהעלות אחוז ביצוע שקלול

מוערך העבודה

בניית קונסטר' 60% 65% 39%

מעץ (כולל ארגזי

רוח)

חיפוי רעפים בגג 15% 65% 10%

ציפוי לוחות גבס 24% 80% 20%

בידוד טרמי מתחת

לרעפים

ערך באחוזים של עבודות בניית גג הרעפים שביצע מובדלי - 69%.

5. המרכיב הרביעי של העבודה הוא מרכיב של עבודות טיח.

מרכיב זה חולק ע"י המומחה לזר לתתי חלקים בהתאם לטבלה הבאה:

מהות העבודה ערך העבודה מהעלות אחוז ביצוע שקלול

מוערך העבודה

הכנה לעבודות 9% 0% 0%

טיח

טיח פנים 45% 0% 0%

טיח חוץ 53% 0% 0%

טיח הרבצה 3% 0% 0%

(באזור חדרי

מקלחת)

ערך באחוזים של עבודות הטיח שביצע מובדלי - 0%.

6. סיכום כל הפרקים כאחוזים, בהתאם לנספח 5 לחווה"ד, מלמד כי בוצעו 56.22% מהעבודות עפ"י החוזה לפי פירוט כדלקמן:

עבודות הריסה ופירוק - 11.7%.

עבודות עפר ובניה - 19.07%.

עבודות בניית גג הרעפים - 25.45%.

עבודות טיח - 0%.

7. היות והמחיר החוזי של מזרחי הוא 160,800 ₪, הערך הכספי של עבודות מובדלי, עפ"י החוזה, עד למועד הפסקת עבודתו באתר הבניה של משפחת מזרחי, הינו שווה ערך ל- 90,403 ₪.

מציין המומחה לזר כי לקבלן אושרו ע"י המפקח עבודות נוספות (כמפורט בנספח 6 לחוות דעתו), בסכום (כולל מע"מ) של 6,969 ₪.

על כן, הערך הכספי של עבודת מובדלי עד להפסקת עבודתו בבית מזרחי הינו 97,372 ₪.

ד. ליקויי עבודה בעבודת מובדלי שנראו בתמונות וערכם הכספי המוערך, כמפורט בחוות דעתו של לזר:

1. מציין המומחה לזר כי מזרחי טוענים לליקויי בניה של 50,000 ₪ (הריסת

מדרגות פנימיות, הסרת שברי בלוקים ובלוקים במקום בטון, הסרת קירות שנבנו בבניה לא חוקית ופירוק גג הרעפים לביצוע מחדש), לעומת גרסת הנתבעים 2-3 לעלות תיקון ליקויים בשיעור של 1,300 ₪ בלבד (הסרת שברי בלוקים והסרת קירות שנבנו בבניה לא תקנית).

2. המומחה לזר בחוות דעתו מצא ליקויים כדלקמן בבית מזרחי:

בחדר המדרגות - העבודה בחדר המדרגות היתה שגויה מתחילתה ועד סופה. תחילתה בתכנון לקוי וסופה בהצעת המפקח ע"י שינוי התוכנית, באופן שבסופו של דבר היה צורך לפרק גם את אשר בוצע גם בפעם השניה.

הצורך לפרק את מהלך המדרגות הוא מהמדרגה השביעית ועד סוף המדרגות בעלות כדלקמן:

עלות הריסה - 1,500 ₪.

יציקת מהלך המדרגות מחדש כולל שכר עבודה וחומרים - 2,500 ₪.

סה"כ 4,000 ₪.

סבור המומחה לזר כי בסכום ליקויים זה אין לחייב את מובדלי אלא את הנתבעים 2 ו- 3, שלקחו על עצמם את השינוי התכנוני תוך מתן הנחיית ביצוע שגויה (כבר כעת נעיר כי בנקודה זו לא קיבלנו את קביעותיו של המומחה לזר ואת האחריות לליקוי במדרגות הטלנו על המפקח ומובדלי יחד ולחוד, כפי שנראה וננמק להלן).

גג הרעפים - בבירור עם התובעים נאמר כי לא פורק הגג שבוצע ע"י מובדלי אלא העבודה הושלמה ע"י קבלן אחר.

סבור המומחה כי עבודת הגג עדיין לא הושלמה ולעיגונה היה צורך לצקת בין קורות העץ. אולם, חלק זה של העבודה טרם הושלם כיוון שעבודתו של הקבלן הופסקה. לכן גם הופחת שכרו באופן יחסי בעבודות השלד. על כן, אין מדובר בליקוי אלא על שלב עבודה שטרם הגיעה לשלב ביצוע, ועלות הביצוע נלקחה בחשבון תוך הפחתת שכרו של מובדלי בהתאם.

עבודות בניה - מתוך התמונות ניתן לראות כי לא הושלמה בנייתם של חלק מהמחיצות/הקירות שנבנו.

כן ניתן לראות כי חלק מהקירות נבנו ללא טיט מלא בין בלוקים ובחלקם נראים רפויים.

כמו כן, נראה שהיה צורך בסיתות קטעי טיח ישנים בין קו התקרה ובין הקירות הישנים וחיבור עם הקירות החדשים.

לשם כך מעריך המומחה לזר כי יש צורך בפירוק ובניה מחדש של כ- 10 מ"ר של קירות בעלות כדלקמן:

עלות הריסה ופינוי - 1,000 ₪.

בניה מחדש כולל חגורות בטון - 2,500 ₪.

סה"כ - 3,500 ₪ אותם יש לחייב לדעתו את מובדלי.

ה. תשלומים שונים שבוצעו ע"י מזרחי (כמפורט בנספח 11 לחווה"ד)

מציין המומחה לזר תשלומים שונים שצוינו ע"י מזרחי כי שולמו על ידם, ולטעמם יש לחייב את מובדלי:

פיצוץ צנרת - במהלך ביצוע העבודות ע"י מובדלי נגרמה פגיעה בצנרת מים של קיבוץ מגל, באופן שהיה צורך בתיקון בסכום של 854 ₪.

המומחה מציין כי בדק זאת עם מובדלי ומציין כי כך היה, ולטעמו יש לחייב את מובדלי בנדון.

תיקון מדרכה - לטענת מזרחי, מובדלי גרם נזק למדרכה והם חויבו בעלות של 1,400 ₪ נכון ליום 18.8.09.

המומחה לא מאשר תיקון זה שכן לא היו תמונות המעידות על נזק ודרישת החיוב יצאה כשנה וחצי לאחר שמובדלי סיים את עבודתו.

תשלום עבור קורת ברזל - לטענת מזרחי היה צורך לבצע חיזוק לפי התכנון אך מובדלי לא ביצע זאת ולכן היה צורך לשלם לקבלן אחר לבצע זאת, וזאת בסכום של 1,650 ₪.

המומחה לזר מציין כי סכום זה כבר הופחת מחשבונו של מובדלי במסגרת הערכת החלק היחסי של העבודה שביצע, ואין הצדקה לנכות זאת שוב.

73. סיכום חווה"ד בעניינה של משפחת מזרחי

בסיכום חוות דעתו אודות ביתה של משפחת מזרחי מציין המומחה לזר כדלקמן:

א. לא נמסר לו כל תיעוד (דוגמת תמונות או בכל דרך אחרת), המראה כי העבודה שבוצעה ע"י מובדלי פורקה, והכל הוחל מבראשית.

ב. הפסקת עבודתו של מובדלי והכנסתם של קבלנים אחרים להמשך ביצוע עבודות הבניה ייקר את מחיר הבניה, בעיקר לנוכח העובדה כי המחיר החוזי שנחתם בין מובדלי למזרחי היה נמוך בכ- 20% לפחות ממחיר השוק לביצוע עבודת הבניה האמורה.

לכן השאלה האם יש לחייב את מובדלי ו/או את המפקח בעלויות השלמת העבודות במחיר של קבלן אחר, שברור שעלותו תהיה יקרה יותר, היא שאלה משפטית שהוא לא נכנס אליה, אלא משאיר אותה לביהמ"ש.

ג. מובדלי פיגר בלוח הזמנים הנקוב בהסכם.

עפ"י ההסכם הוא היה צריך לבצע את כל עבודות החוזה במשך 4 חודשים, קרי מ- 15.12.07 (מתן צו התחלת עבודה) ועד ליום 15.4.08.

השינויים שנדרשו ממובדלי במהלך העבודה היו יכולים לעכב אותו עד ליום 30.4.08. ההערכה היא שאילו היה עובד בקצב הנדרש לביצוע היה יכול לסיים את העבודה מהמועד בו הופסקה במשך חודש וחצי, קרי עד ליום 15.5.08 (העבודה הופסקה ביום 31.3.08).

ד. מובדלי ביצע עבודה שערכה הכספי (כולל מע"מ) הינו 97,372 ₪.

ה. הליקויים - בסכום של 7,500 ₪.

ו. תיקון צנרת - 854 ₪.

74. ביתם של שוהם (התובעים 3-4) - קביעות המומחה לזר

א. עפ"י חוזה העבודה שנחתם עם מובדלי ביום 19.11.07, העבודות כללו עבודות הריסה ובניה, עבודות טיח ועבודות בגג הרעפים (ההסכם צורף כנספח 12 לבמ/1).

המחיר הפאושלי היה 160,140 ₪ כולל מע"מ, כאשר מועדי התשלום נקבעו בנספח ד' לחוזה העבודה.

צו התחלת עבודה ניתן ע"י יוחאי ביום 11.12.07.

ב. בתאריך 17.11.10 הוא ביקר בביתם של שוהם לצורך הכנת חוות דעתו.

ג. עלות העבודה המבוצעת ע"י מובדלי עד להפסקת עבודתו

המומחה לזר מפרט בחוות דעתו את גרסת התובעים מול גרסת שוהם לעניין ערכה הכספי של עבודתו של מובדלי עד למועד הפסקת עבודתו.

לאחר שהמומחה לזר בוחן את גרסאות הצדדים בנדון (גרסת התובעים - 53.57% מתוך עבודות שלד שעלותו 90,000 ₪, ובסה"כ סך של 48,213 ₪ כולל מע"מ.

גרסת מובדלי - 121,185 ₪ בצירוף עבודות נוספות שאושרו לו ע"י הפיקוח בשיעור של 2,430 ₪. גרסת נתבעים 2-3 - 62,210 ₪ כולל מע"מ), הוא חיווה דעתו בנושא הערך הכספי של העבודה שבוצעה ע"י מובדלי כדלקמן:

לשם הקיצור לא נחזור על כל הטבלאות כפי שעשינו אודות ביתם של משפחת מזרחי, שכן הדבר חוזר על עצמו ורק נרשום זאת בקיצור:

1. המרכיב הראשון של העבודה - עבודות הריסה ופירוק - 95% בשקלול העבודה.

2. המרכיב השני של העבודה - עבודות בניית השלד - 76% בשקלול העבודה.

3. המרכיב השלישי של העבודה הוא מרכיב של בניית גג רעפים - 79% בשקלול העבודה.

4. המרכיב הרביעי של העבודה הוא מרכיב של עבודות טיח - 0% בשקלול העבודה.

5. סיכום כל הפרקים כאחוזים, בהתאם לנספח 15 לחווה"ד, מלמד כי בוצעו 62.1% מהעבודות עפ"י החוזה לפי פירוט כדלקמן:

עבודות הריסה ופירוק - 10.9%.

עבודות עפר ובניה - 31%.

עבודות בניית גג הרעפים - 20.2%.

עבודות טיח - 0%.

6. היות והמחיר החוזי של שוהם הוא 160,140 ₪, הערך הכספי של עבודות מובדלי, עפ"י החוזה, עד למועד הפסקת עבודתו באתר הבניה של משפחת שוהם, הינו שווה ערך ל- 99,463 ₪.

מציין המומחה לזר כי לקבלן אושרו ע"י המפקח עבודות נוספות (כמפורט בנספח 14 לחוות דעתו), בסכום (כולל מע"מ) של 2,807 ₪.

על כן, הערך הכספי של עבודת מובדלי עד להפסקת עבודתו בבית שוהם הינו 102,270 ₪.

7. בחוות דעתו גם התייחס המומחה לעבודות שבוצעו ולעבודות שלא בוצעו, תוך התייחסות להערות התובעים והמומחה מטעמם בעניין העבודה והשלמת העבודה, לרבות בגג הרעפים.

8. עוד מעריך המומחה לזר כי ככל שמובדלי היה ממשיך את העבודות באופן רציף וללא עיכובים, היה יכול לבצע את תקרת העבודה עפ"י החוזה בתוך כחודש וחצי.

9. כן מציין המומחה כי העבודה במהלך הביצוע השתנתה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתוכניות שהוצגו לו.

ד. ליקויי עבודה בעבודתו של מובדלי, שנראו בתמונות וערכם הכספי המוערך, כמפורט בחוות דעתו של לזר:

1. מציין המומחה לזר כי שוהם טוענים לליקויי בניה של 45,500 ₪ (תוספת עבור אי דיוקים, הסרת שברי בלוקים בחלונות, הסרת קירות שנבנו בבניה לא חוקית, תיקוני מסגרות קונסטרוקטיביים ופירוק גג הרעפים לביצוע מחדש), לעומת גרסת הנתבעים 2 ו- 3 לעלות תיקונים בשיעור של 4,050 ₪ בלבד (הסרת שברי בלוקים, הסרת קירות שנבנו בבניה לא תקנית וסידור מחדש של רוכבים).

2. המומחה לזר בחוות דעתו מצא ליקויים כדלקמן בבית שוהם:

עבודות בטון ובניה - עמודים שנוצקו על תחתית תקרה שמטויחת בוצע באופן שאינו נכון ולא עד הסוף ודרוש לתקן.

קיימים מעט מאד מקומות בהם יש צורך בפירוק בניה שלא נבנתה כראוי ויש צורך לתקן.

חלק מהליקויים הנטענים ע"י התובעים אינם בגדר ליקויים אלא בגדר עבודה שלא הושלמה, לרבות כחלק מעבודת ההכנה לטיח.

הליקויים הדורשים תיקון כמפורט לעיל מוערכים (שכר עבודה+חומרים) בסך של 2,500 ₪.

קורת ברזל - יש צורך בחיזוק קונסטרוקציה שלא חוזקה כראוי - עלות 500 ₪.

ה. תשלומים שונים שבוצעו ע"י שוהם (כמפורט בנספח 11 לבמ/1)

במהלך ביצוע עבודות מובדלי נגרמה פגיעה בצנרת מים. שוהם ביצעו את התיקון וצירפו חשבונית (נספח 18 לבמ/1), ומובדלי מאשר זאת - סכום של 790 ₪, אותו יש להטיל על מובדלי.

75. סיכום חווה"ד בעניינה של משפחת שוהם:

בסיכום חוות דעתו אודות ביתה של משפחת שוהם מציין המומחה לזר כדלקמן:

א. לא נמסר לו כל תיעוד (דוגמת תמונות או בכל דרך אחרת), המראה כי העבודה שבוצעה ע"י מובדלי פורקה, והכל הוחל מבראשית.

ב. הפסקת עבודתו של מובדלי והכנסתם של קבלנים אחרים להמשך ביצוע עבודות הבניה ייקר את מחיר הבניה, בעיקר לנוכח העובדה כי המחיר החוזי שנחתם בין מובדלי לשוהם היה נמוך בכ- 20% לפחות ממחיר השוק לביצוע עבודת הבניה האמורה.

לכן השאלה האם יש לחייב את מובדלי ו/או את המפקח בעלויות השלמת העבודות במחיר של קבלן אחר, שברור שעלותו תהיה יקרה יותר, היא שאלה משפטית שהוא לא נכנס אליה, אלא משאיר אותה לביהמ"ש.

ג. מובדלי פיגר בלוח הזמנים הנקוב בהסכם.

עפ"י ההסכם הוא היה צריך לבצע את כל עבודות החוזה במשך 4 חודשים. היות והעבודה התחילה בפועל ביום 1.1.08 גמר הביצוע המתוכנן היה צריך להיות ביום 5.5.08. אם ניקח בחשבון שינויים שהתבצעו במהלך העבודה כי אז העבודה היתה צריכה להסתיים ביום 15.5.08.

עבודתו של מובדלי הופסקה בפועל ביום 31.3.08 ואם היה ממשיך לעבוד היה יכול לסיים בתוך כחודש וחצי ועד ליום 15.5.08. היינו - אם עבודתו של מובדלי לא היתה מופסקת היה מסיים את בניית ביתם של שוהם בזמן.

ד. מובדלי ביצע עבודה שערכה הכספי (כולל מע"מ) הינו 102,270 ₪.

ה. הליקויים - בסכום של 3,000 ₪.

ו. תיקון צנרת - 790 ₪.

76. ביתם של משפחת בן סירא (התובעים 4-5) - קביעות המומחה לזר

א. עפ"י חוזה העבודה שנחתם עם מובדלי ביום 11.11.07, העבודות כללו עבודות הריסה ובניה, עבודות טיח, עבודות בגג הרעפים, ריצוף וצבע (ההסכם צורף כנספח 19 לבמ/1).

המחיר הפאושלי היה 199,175 ₪ כולל מע"מ, כאשר מועדי התשלום נקבעו בנספח ד' לחוזה העבודה.

ב. בתאריך 24.11.10 הוא ביקר בביתם של בן סירא לצורך הכנת חוות דעתו.

ג. עלות העבודה המבוצעת ע"י מובדלי עד להפסקת עבודתו

המומחה לזר מפרט בחוות דעתו את גרסת התובעים מול גרסת בן סירא לעניין ערכה הכספי של עבודתו של מובדלי עד למועד הפסקת עבודתו.

לאחר שהמומחה לזר בוחן את גרסאות הצדדים בנדון (גרסת התובעים - 42.01% מתוך עבודות שלד שעלותו 125,000 ₪, ובסה"כ סך של 52,512 ₪ כולל מע"מ.

גרסת מובדלי - 190,450 ₪. גרסת נתבעים 2-3 - 73,910 ₪ כולל מע"מ), הוא חיווה דעתו בנושא הערך הכספי של העבודה שבוצעה ע"י מובדלי כדלקמן:

לשם הקיצור לא נחזור על כל הטבלאות כפי שעשינו אודות ביתם של משפחת בן סירא, שכן הדבר חוזר על עצמו ורק נרשום זאת בקיצור:

1. המרכיב הראשון של העבודה - עבודות הריסה ופירוק - 90% בשקלול העבודה.

2. המרכיב השני של העבודה - עבודות בניית השלד - 87.5% בשקלול העבודה.

3. המרכיב השלישי של העבודה הוא מרכיב של בניית גג רעפים - 45% בשקלול העבודה.

4. המרכיב הרביעי של העבודה הוא מרכיב של עבודות גמר במבנה - 0% בשקלול העבודה.

5. סיכום כל הפרקים כאחוזים, בהתאם לנספח 23 לחווה"ד, מלמד כי בוצעו 39.6% מהעבודות עפ"י החוזה לפי פירוט כדלקמן:

עבודות הריסה ופירוק - 4.52%.

עבודות עפר ובניה - 25.99%.

עבודות בניית גג הרעפים - 9.04%.

עבודות טיח - 0%.

6. היות והמחיר החוזי של בן סירא הוא 199,175 ₪, הערך הכספי של עבודות מובדלי, עפ"י החוזה, עד למועד הפסקת עבודתו באתר הבניה של משפחת בן סירא, הינו שווה ערך ל- 78,775 ₪.

7. עוד מעריך המומחה כי ככל שמובדלי היה ממשיך את העבודות באופן רציף ללא עיכובים, היה יכול לבצע את יתרת העבודה עפ"י החוזה בתוך כחודשיים וחצי.

היות וגמר העבודה עפ"י החוזה הוא 15.5.08, ועבודתו של הקבלן הופסקה בתאריך 31.3.08, כי אז יש לומר שהיה מסיים את העבודות בתאריך 15.6.08 באיחור של כחודש.

ד. ליקויי עבודה בעבודתו של מובדלי, שנראו בתמונות וערכם הכספי המוערך, כמפורט בחוות דעתו של לזר:

1. מציין המומחה לזר כי בן סירא טוענים לליקויי בניה של 40,000 ₪ (פירוק קירות פנים וחוץ לשם ביטול הליקויים בבניה, פירוק גג רעפים לשם ביצועו מחדש עפ"י תוכנית), בעוד שהנתבעים 2-3 גורסים לליקויי בניה בשיעור של 3,160 ₪ בלבד (פירוק קירות פנים וחוץ, תיקונים וקונסטרוקציה ואטימת צינור אוורור בממ"ד).

2. המומחה לזר בחוות דעתו מצא ליקויים כדלקמן בבית בן סירא:

עבודות בניה - מעיון בתמונות ניתן לראות כי העבודה בוצעה ברמה סבירה. חלק מהליקויים הנטענים אינם כאלו אלא השלמות בניה שהיו מבוצעות במסגרת ההכנה לטיח.

יחד עם זאת, הקיר המפריד בין השכנים נבנה באופן לא תקין ויש צורך בבנייתו מחדש בעלות של 2,500 ₪.

גג רעפים - בנדון מציין המומחה לזר כי בסיור שהתקיים בביתם של משפחת בן סירא לא נמסר לו על ידם כי עבודות הגג שבוצעו ע"י מובדלי פורקו ונבנו מחדש.

כמו כן, כמות עץ הנטענת כפגומה אינה ידועה.

יחד עם זאת, יש לבצע תוספת אלכסונים בכדי לחזק את ספסלי הגג בעלות של 1,200 ₪.

סה"כ עלות ליקויים בעבודתו של מובדלי - 3,700 ₪.

77. סיכום חווה"ד בעניינה של משפחת בן סירא

בסיכום חוות דעתו אודות ביתה של משפחת בן סירא מציין המומחה לזר כדלקמן:

א. לא נמסר לו כל תיעוד (דוגמת תמונות או בכל דרך אחרת), המראה כי העבודה שבוצעה ע"י מובדלי פורקה, והכל הוחל מבראשית.

ב. הפסקת עבודתו של מובדלי והכנסתם של קבלנים אחרים להמשך ביצוע עבודות הבניה ייקר את מחיר הבניה, בעיקר לנוכח העובדה כי המחיר החוזי שנחתם בין מובדלי לבן סירא היה נמוך בכ- 20% לפחות ממחיר השוק לביצוע עבודת הבניה האמורה.

לכן השאלה האם יש לחייב את מובדלי ו/או את המפקח בעלויות השלמת העבודות במחיר של קבלן אחר, שברור שעלותו תהיה יקרה יותר, היא שאלה משפטית שהוא לא נכנס אליה, אלא משאיר אותה לביהמ"ש.

ג. מובדלי פיגר בלוח הזמנים הנקוב בהסכם.

עפ"י ההסכם הוא היה צריך לבצע את כל עבודות החוזה במשך 6 חודשים. היות והעבודה התחילה בפועל ביום 15.12.07 כי אז גמר הביצוע המתוכנן היה צריך להיות ביום 15.5.08.

עבודתו של מובדלי הופסקה בפועל ביום 31.3.08 ואם היה ממשיך לעבוד היה יכול לסיים את העבודות עפ"י החוזה בתוך כחודשיים וחצי, היינו עד ליום 15.6.08, תוך איחור של חודש ממועד החוזה.

ד. מובדלי ביצע עבודה שערכה הכספי (כולל מע"מ) הינו 78,775 ₪.

ה. ליקויים - בסכום של 3,700 ₪.

דיון והכרעה

78. אלה השאלות הדורשות הכרעה בתובענה זו:

א. ליקויי הבניה הנטענים ע"י התובעים ועלות תיקונם.

ב. אחריותם של הנתבעים, או שמא רק אחריותם של מי מהם לליקויים הנטענים.

שאלה א' - ליקויי הבניה הנטענים ע"י התובעים ועלות תיקונם

79. כאמור, בשאלת ליקויי הבניה, מהותם ועלות תיקונם נחלקו מומחי הצדדים כמפורט בהרחבה לעיל.

לנוכח מחלוקת זו מיניתי מומחה מטעמי, את המהנדס מר יוסי לזר, כמפורט בסעיף 66 לעיל.

80. בסעיפים 66-67 לעיל הבהרתי גם את הקשיים שעמדו בפני המומחה לזר, לנוכח השלמת בניית הבתים נשוא הבדיקה, והסתמכות בעיקר על תמונות, תוך השוואתן לתוכניות שיומצאו לו. יחד עם זאת, בחוות דעתו המפורטת, כפי שצוינה לעיל, נראה כי המומחה לזר התמודד היטב עם הקשיים האמורים (ולכך נתייחס בהרחבה גם להלן).

81. מחוות דעתו של המומחה לזר, אליה התייחסתי לעיל, עולה לכאורה כי אחוז ביצוע העבודה ע"י מובדלי בבתיהם של מזרחי ושוהם גבוה מזה שקבע מומחה התובעים מר בן עזרא, וליקויי הבניה שמצא בבתים שנבנו, קטנים לעין שיעור מאלה שנטענו ע"י מומחה התובעים בן עזרא.

82. יצוין כי המומחה לזר נחקר ארוכות (כשתי ישיבות ביהמ"ש, ובמשך שעות רבות), ואנוכי התרשמתי במהלך החקירות, הן ממקצועיותו והן מכנותו.

מקום שהיה לו ספק, או במקום שסבר, לנוכח עיון בתמונות נוספות, כי יש במקום ליקוי נוסף שלא שם לב אליו, הוא אישר אותו במהלך חקירתו הנגדית. יצוין כי הליקויים הנוספים ושיעורם, כפי שבאו לידי ביטוי בחקירתו הנגדית, לא היו בסכומים מאד גדולים או משמעותיים, ולא שינו את חוות דעתו בצורה משמעותית.

83. נאמר לא אחת בפסיקה אודות עד מומחה מטעם ביהמ"ש, כדלקמן:

א.         מומחה מטעם ביהמ"ש כמוהו ככל עד, ולביהמ"ש מסור שיקול הדעת האם להסתמך על חוות דעתו, או לדחותה, כולה או חלקה.

ב.         ההכרעה הסופית בכל המחלוקות הקיימות בין הצדדים, לרבות במחלוקות הרפואיות, מסורה לידי ביהמ"ש, גם כאשר משמעות הדבר סטיה ממסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש.

ג.          יחד עם זאת, ככלל ובהעדר טעות בולטת בחוו"ד המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, ובהעדר נימוקים כבדי משקל, הנטיה היא שלא לסטות מחוות דעתו של המומחה האמור.

ראה לעניין זה: 

ע"א 7617/07, יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגר נבו).

ע"א 2160/90, רז נ' לאף, פד"י מז(5), 170.

ע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, פד"י נו(ד), 936, 949.

84. במקרה הנדון סבורה ב"כ התובעים כי יש מקום לסטות מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, ולהעניק יתרון לחוות דעתו של המהנדס בן עזרא מטעם התובעים, שבדק את הבתים הלא גמורים בזמן אמת, היינו סמוך לאחר הפסקת עבודתו של מובדלי בסוף חודש 03/08 וטרם כניסת קבלן חדש לביצוע עבודות השלמת הבניה ותיקוני הליקויים.

טוענים התובעים כי אין דומה בדיקתם של הבתים בזמן אמת לבדיקתם ע"י מומחה ביהמ"ש או מומחי הצדדים לאחר השלמת הבתים ותיקון הליקויים.

85. לאחר שבחנתי טענה זו של ב"כ התובעים לא שוכנעתי לקבלה מהטעמים הבאים:

א. לזר נשאל בחקירתו הנגדית שאלה זו, והשיב בשלילה מהטעם כי הכין את חוות דעתו תוך הסתמכות על תמונות שצולמו בזמן אמת, לאחר עזיבת מובדלי את אתרי הבניה וטרם כניסת הקבלן החדש אליהם, תוך השוואתם לתוכניות.

בלשונו: "מתוך התמונות שאני ראיתי מתוך התוכניות אני לא רואה יתרון יחסי. אולי ישנם דברים שלא היו בצילומים ולא ראיתי במפורש. כמו לדוגמא צילומים שראיתי בקומה השניה שהיו... בחזית מסוימת. כלומר, במבט מסוים. ויכול להיות שבפנים לא היו את כל הפרטים שלא ראיתי אותם. אבל ההגיון שלי אומר שאם ראיתי את הקירות אז מן הסתם שהיה צריך לבנות אותם. יתרה מזאת, בביקור הראשון שלי באתי עם רשימה מפורטת של כל הסעיפים, כל החלוקות ביניים, והיה נוכח בן עזרא (מומחה התובעים - ח.ש.) וגם התובעים, וכל הצדדים, ושאלתי אותם וקיבלתי אימות לדברים האלה. שלחתי להם את סיכום הפגישה והתוצאה של סיכום הפגישה היתה סוג של ביקורת על דרך הרישום ולא לגופו של עניין. ראיתי שמעתי ורשמתי את כל הדברים כפי שהיו במפגש. כשמנתחים מצב מסוים של העבודה צריך להתייחס גם למה שנעשה בעבר ולא למה שייעשה בעתיד, וזו היתה הגישה שלי מבחינת הקונספט של בניית חווה"ד..." (עמ' 15 לפרו' ש' 26-32; עמ' 16 לפרו' ש' 1-3).

המומחה לזר חזר על אותה תשובה גם כשנשאל על נקודה זו פעם נוספת, תוך שהוא מסביר כיצד בנה את חוות דעתו (עמ' 33 לפרו' ש' 30-32; עמ' 34 לפרו' ש' 1-2). שוכנעתי מהסברו זה של המומחה לזר, כפי שהדבר אף השתקף בחוות דעתו המפורטת ובחקירתו הנגדית הארוכה שלימדה כי הבין את שנדרש ממנו, וביצע אותו בצורה מיטבית. כשהיה צורך להוסיף ליקויים, וגם זאת לא בשיעור ניכר במסגרת חקירתו הנגדית, לא היסס לעשות זאת.

ב. המומחה לזר לא רק שלא ראה יתרון של המהנדס בן עזרא עליו, במסגרת הבדיקות נשוא חווה"ד, אלא אף פירט את הנקודות בהן חולק על המומחה בן עזרא מטעם התובעים, כדלקמן:

1. אין מקום במקרה דנן להיעזר במחירון "חשב" כמו שעשה המומחה בן עזרא, שכן סוג העבודה הוא שונה לחלוטין.

במחירון של "חשב" אין התייחסות לעבודות הריסה, דבר שהיה קיים בתוך העבודה.

במחירון של "חשב" מדובר בבניה חדשה ואילו במקרה דנן חלק מהמבנה כבר היה קיים.

2. היה נכון יותר לעשות כפי שהוא עשה בחווה"ד, לקחת את התוכניות ולעשות תחשיב לכמויות תוך שיבוצם בסעיפי העבודה השונים עפ"י ההסכם, שהוא הבסיס.

כך לא עשה בן עזרא, וכך הוא עשה.

ראה לעניין זה:

עמ' 33 לפרו' ש' 13-29.

ג. חוות דעתו של לזר נתמכת בתמונות רבות שצולמו הן ע"י התובעים והן ע"י יוחאי, לאחר הפסקת עבודתו של מובדלי וטרם כניסת קבלן חדש לבניין.

ד. אכן המומחה לזר וגם מומחה הנתבעים 2 ו- 3 מר חזז בדקו את הבתים לאחר גמר הבניה ע"י קבלן אחר (ושניהם הגיעו למסקנות דומות בדבר ליקויים פחותים, ויותר אי השלמות עבודה עקב הפסקת עבודתו של מובדלי). אולם, לפחות בית אחד נבדק ע"י מומחה מטעם מובדלי, המהנדס והשמאי מר גיא דוניו, שביקר בביתם של בן סירא ביום 29.5.08 (כחודשיים לאחר סיום העבודה של מובדלי וטרם השלמת הבניה ע"י קבלן אחר), וממצאיו תואמים את ממצאי בדיקתו של המומחה לזר אודות בן סירא. היינו - בעוד שבביתם של בן סירא מצא המומחה לזר ליקויים בסכום של 3,700 ₪ בלבד (ראה סעיף 77 לעיל), המומחה דוניו לא ראה ליקויי בניה כלל אלא ההיפך - בניה בהתאם לתוכניות ובצורה תקינה.

לפחות לגבי בן סירא למומחה בן עזרא לא היה לכאורה יתרון נטען, ואף על פי כן המומחה דוניו חולק על ממצאיו בצורה משמעותית.

86. בסיכומי הנתבעים 2 ו- 3 הועלו דווקא טענות כנגד מומחה התובעים בן עזרא, וזאת בכדי לחזק את חוות דעתו של המומחה לזר, כדלקמן:

א. המומחה בן עזרא לא עשה הפרדה או אבחנה בין ליקויים ממש לבין מצב בו הופסקה עבודתו של מובדלי באמצע, שאם לא היתה מופסקת, ה"ליקויים" שנמצאו היו מתוקנים בין אם במסגרת עבודת הטיח ובין אם במסגרת גמר העבודה.

מדגישים הנתבעים 2 ו- 3 בסיכומיהם כי הן המומחה לזר והן המומחה חזז מטעמם ציינו כי חלק מהליקויים שנטענו ע"י התובעים אינם בגדר ליקויים, שכן אם מובדלי היה ממשיך את העבודה הם היו מושלמים במסגרת העבודות.

ב. המומחה בן עזרא לא פירט בחוות דעתו כיצד חישב את עלויות התיקונים (כמויות, מחירי יחידה ועוד), כך שלא ניתן לבחון קביעותיו אלה.

בנדון מפנה ב"כ הנתבעים 2 ו- 3 למסקנותיו של המומחה חזז מטעמם (חוות דעתו עמ' 12 ס"ק (ג)).

ג. אופן חישוב אחוזי הבניה שבוצע ע"י מובדלי עד מועד הפסקת עבודתו, צודק יותר בדרך שנעשתה ע"י לזר, ולא באופן שבוצע ע"י המומחה בן עזרא על בסיס טבלה של "חשב", כפי שאף ציין המומחה לזר בחוות דעתו בעמ' 5 וכפי שאף צוין בסעיפים 70-71 לעיל.

87. שוכנעתי מטיעוני הנתבעים 2 ו- 3 לעיל אודות חוות דעתו של מר בן עזרא, באופן שניתן לומר שאין לה יתרון על פני חוות דעתו של המומחה לזר.

בסעיף 67 לעיל ציינתי את הקשיים בפניהם ניצב המומחה לזר בהכנת חוות דעתו, וסבורני כי בחוות דעתו, בדרך בה בנה אותה והפירוט שלה, כמפורט בסעיפים 70-71, התגבר המומחה לזר בצורה נאותה על הקשיים דלעיל, והציג חוו"ד משכנעת (בכפוף לתיקונים בחקירה נגדית עליהם נעמוד להלן).

שוכנעתי מקביעתו של המומחה לזר כי נעזר בתמונות ובתוכניות על מנת לשחזר את מצב הבניה בעת הפסקת עבודתו של מובדלי, בין אם לצורך קביעת אחוז העבודה שביצע עפ"י ההסכם, ובין אם לצורך קביעת הליקויים.

שוכנעתי מקביעתו של המומחה לזר (כמו גם של המומחה חזז מטעם הנתבעים 2-3), כי חלק מהליקויים הנטענים היו מתוקנים לו מובדלי היה מסיים את העבודה, בין אם במסגרת עבודת טיח ובין אם במסגרת גמר עבודה (לאחר הערות מפקח).

אין זו חוכמה להפסיק עבודה באמצע, לטעון לליקויים שבעצם אינם כאלה, אלא היו יכולים להיות מתוקנים או מושלמים בהמשך העבודה.

ברגיל ליקויים נקבעים בתום העבודה ולא תוך כדי עבודה, שאז עוד ניתן לתקנם או להשלימם.

88. טענתם של התובעים כי הבניה של מובדלי היתה כה גרועה עד כי נאלצו להפסיק את עבודתו ולהשלימה באמצעות קבלן אחר (וזאת מעבר לטענה כי איחר בביצוע העבודה עפ"י ההסכם), לא הוכחה לי מהטעמים הבאים:

א. חוות דעתם של המומחים לזר וחזז שיכנעו אותי יותר מחוות דעתו של המומחה בן עזרא, כי המצב במציאות לא היה כך (חיזוק לכך גם מצאתי בנימוק המופיע בס"ק (ב) להלן).

ההיפך - עבודתו של מובדלי היתה סבירה ובמועד הפסקתה הוא ביצע חלק משמעותי מהעבודה (ראה ההתייחסות לעיל לכל אחד מבתי התובעים בראש הפרק "מומחה ביהמ"ש מר יוסי לזר").

ב. לו רצו התובעים להוכיח לי כי אכן עבודתו של מובדלי היתה כה גרועה, באופן שנאלצו להרוס חלק מעבודתו ולבנותה מחדש, היו צריכים להעיד לפחות את העדים הבאים:

1. את הקבלן או הקבלנים החדשים שביצעו את הבתים, על מנת שיעידו איזה חלק מעבודתו של מובדלי הרסו, איזה חלק תיקנו ואיזה חלק השלימו. למרבה ההפתעה, התובעים, על אף שהגישו תצהירים ארוכים ובהם כניסה לפרטי פרטים של ליקויים נטענים, לא טרחו להעיד את הקבלנים מטעמם על האמור.

יצוין כי לתצהירה של מזרחי (ת/4) צורף הסכם שעשתה עם קבלן בשם יוסי שמואלי (נספח י"א), אודות השלמת העבודה. בהסכם זה לא ראיתי הוראות אודות הריסת חלק מהמבנה שבנה מובדלי. ההיפך - מצאתי בסעיף 12 לאותו הסכם כי "הקבלן מתחייב לתעד ולתאר את מצב המבנה לפני תחילת העבודה, וזאת הוא יעשה בתיאום עם המזמין וכן יחתום על תצהיר ככל שיידרש ע"י המזמין אשר יכלול את התיעוד הנ"ל".

אם כן - היכן התיעוד והיכן התצהיר של הקבלן?!

בן סירא ציינו בתצהיריהם (ת/1 סעיף 13), כי הם שכרו לשם המשך העבודה את המפקח שלמה דרעי שליווה את הבניין, ולפני תחילת העבודה הוא עבר עם המהנדס בן עזרא והחליט ביחד איתו על קירות שלמים שצריך להרוס בגלל שלא היו מעוגנים אל הבניין.

תמוה בעיניי מדוע לא הביאו לעדות את המפקח דרעי שיעיד על כך.

2. להזמין את הקונסטרוקטור המהנדס מר פטחוב, שתיכנן את הבתים של מזרחי ושוהם ואת הקונסטרוקטור של הבית של בן סירא (מר ג'ורג' לנדסמן), על מנת שיעידו על טיב העבודה, איכותה ו/או ליקויים שהיו קיימים בה עד מועד הפסקת העבודה.

אולם גם את זאת הם לא עשו.

בנדון יש להפעיל את הכלל שבפסיקה הקובע לאמור כי צד שנמנע מלהביא עד רלבנטי בהעדר הסבר אמין וסביר, מעורר מדרך הטבע את החשד שיש דברים בגו וכי נמנע מהבאתו לעדות כי הוא חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. לשון אחרת, מחדל זה פועל לחובתו, ויש בו בכדי לתמוך בגירסת הצד היריב. על כן, ביהמ"ש רשאי להסיק מאי הזמנת עד רלבנטי כאמור, מסקנות מחמירות וקיצוניות נגד מי שנמנע מהבאת העד.

לעניין זה ראה: יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1649.

העובדה כי עדים אלו לא הובאו לעדות לכאורה תומכת בטענת הנתבעים כי טענותיהם של התובעים בדבר ליקויים משמעותיים ומהותיים בעבודתו של מובדלי עד הפסקתה, אינה כצעקתם, אלא מדובר בליקויים פחותים בהרבה כפי שמשתקפים בחווה"ד של המומחים לזר וחזז.

89. זאת ועוד - אחת השאלות שהתעוררו, גם ע"י המומחה לזר, האם את מחירי השלמת הבניה יש לבצע עפ"י מחירי מובדלי הקבועים בהסכמים שנערכו עמו (שאין מחלוקת כי הם נמוכים ממחירי השוק), או שמא עפ"י מחירים אחרים דוגמת קבלן אחר שייאלץ לבצע את עבודות השלמת הבניה בבתיהם של התובעים, שיהיו יקרים יותר (ראה סעיף 67(ג) לעיל). המומחה לזר בחוות דעתו ציין כי לטעמו את מחירי השלמת העבודות יש לקבוע עפ"י מחירי ההסכם עם מובדלי (ראה סעיף 71(ג) לעיל; עמ' 17 לפרו' ש' 13-15).

כנגד קביעה זו ציינה ב"כ התובעים בסיכומיה כי מחירי המומחה לזר לא יהיו תואמים לעולם למצב בשטח שכן הוא מושפע מהמחיר הנמוך יחסי של ההסכמים עם מובדלי. לכן לטעמה אין לראות בחוות דעתו בסיס להתחשבנות בין הצדדים (סעיפים 73-74 לסיכומיה).

מן העבר השני - ב"כ הנתבעים 2 ו- 3 בסיכומיה מציינת שטענה זו של התובעים מופרכת שכן גם הם עצמם טוענים שיש לבחון את התביעה בהתאם להסכמים שנערו בין הצדדים. המחיר שהוסכם בין הצדדים הוא המחיר הקובע. אם לא תאמר כן, מובדלי עלול להיפגע פעמיים. מחד - ייחשבו את שכרו בהתאם להסכם. מאידך - בכל הקשור לביצוע עבודות אחרות שנטען שיש לבצע (דוגמת השלמת הבניה) יתמחרו ע"י מחיר אחר. מדגישה ב"כ הנתבעים 2-3 כי קביעה כזו אין לקבלה והיא נוגדת את כללי הצדק ומהווה חוסר תום לב וחוסר הגינות. לכן לטעמה את התימחור יש לקבוע בהתאם למוסכם בלבד כפי שסבר לזר, ולא על סמך מחירים ערטילאיים שאין להם קשר להסכמות בין הצדדים.

90. במחלוקת זו שבין הצדדים דעתי נוטה לדעתם של המומחה לזר וב"כ הנתבעים 2-3.

כשבוחנים את עלות העבודה שיש עוד לבצע בהתאם להסכם, לטעמי פשיטא שצריך ללכת עפ"י מחירי ההסכם ולא עפ"י מחירים אחרים.

ההסכם קובע לטוב ולרע, ובוודאי בכל הקשור לעלות השלמת העבודות שטרם הושלמו ע"י מובדלי, כפי שבא לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה לזר, וכפי שפורט לעיל.

בכל אופן, בחווה"ד של המומחה לזר לא נקבע שאת עלות תיקוני הליקויים, להבדיל מהשלמת העבודות, הוא העריך עפ"י מחירי ההסכם עם מובדלי, אלא הוא קבע זאת עפ"י שיקול דעתו ועפ"י מחירי השוק, כפי שהעריך אותם.

זאת ועוד - בחוות דעתו לא נכנס כלל המומחה לזר לשאלת עלות השלמת עבודות הבניה לאחר הפסקתן ע"י מובדלי (ראה סעיף 70(ז) לעיל), ולטעמי בצדק (ראה דבריי גם בסעיף 150 להלן).

91. בנסיבות אלה העדפתי לקבל את ממצאי המומחה לזר, מומחה ביהמ"ש, שכן לא מצאתי בחוות דעתו טעות בולטת. יחד עם זאת, את התוספות שהוסיף בחקירתו הנגדית, אוסיף לקביעותיו בחווה"ד, כפי שאתייחס לכך להלן.

ממצאי המומחה לזר בבית מזרחי

92. כאמור, ממצאי המומחה לזר בבית משפחת מזרחי, סוכמו בסעיף 72 לעיל. תמציתם כדלקמן:

א. בוצעו 56.22% מהעבודות עפ"י החוזה.

ב. היות והמחיר החוזי של מזרחי הוא 160,800 ₪, הערך הכספי של עבודות מובדלי עפ"י החוזה הינו שווה ערך ל- 90,403 ₪.

למובדלי מגיע גם עבודות נוספות בסכום של 6,969 ₪.

על כן, הערך הכספי של עבודת מובדלי עד להפסקת עבודתו בבית מזרחי הינו 97,372 ₪.

ג. הליקויים שנמצאו ועלות תיקונם הם כדלקמן:

תיקון מדרגות - 4,000 ₪, שיש מקום לחייב את הנתבעים 2-3 שלקחו על עצמם את השינוי התכנוני תוך מתן הנחיית ביצוע שגויה למובדלי (ולטעמי יש לחייב את הנתבעים יחד ולחוד אודות ליקוי זה, כפי שאפרט להלן).

תיקוני עבודות בניה שבוצעו תוך ליקוי בשיעור של 3,500 ₪.

ד. עוד יש לחייב את מובדלי בעלות תיקון פגיעה בצנרת מים של קיבוץ מגל בסכום של 854 ₪.

ה. אין מקום לחייב את הנתבעים עבור קורת ברזל בשיעור של 1,650 ₪, שכן סכום זה הופחת מחשבונו של מובדלי במסגרת הערכת החלק היחסי של העבודה שביצע, ואין הצדקה לנכות זאת שוב.

93. בחקירתו הנגדית אודות בית מזרחי ציין המומחה לזר כדלקמן:

א. כשהופנה לתמונה בעמ' 9 לתצהירה של מזרחי (בלוקים על פתח הריסה במקום חגורה), השיב כי מדובר בעבודה שטרם הושלמה אך לא בגדר ליקוי (עמ' 17 לפרו' ש' 16-21).

בכל מקרה הוא לא ראה במקום סדיקה (עמ' 17 לפרו' ש' 28-31).

ב. כשהופנה לתמונה 10 לתצהירה של מזרחי אודות עמוד בטון מזוין שנועד להריסה ולא נהרס, השיב המומחה לזר כי בתוכנית ההריסה שעמדה בפניו העמוד לא היה מיועד להריסה (עמ' 18 לפרו' ש' 4-6).

גם אם עמוד זה היה מיועד להריסה כי אז העלות היא בין 500-1,000 ₪ (עמ' 19 לפרו' ש' 21-22).

ג. כשהופנה לעמ' 11 לתצהירה של מזרחי אודות קורת בטון שלא נוסרה, השיב שהתמונה המלמדת על כך היא מתאריך 17.3.08, בעוד שמובדלי הפסיק עבודתו ב- 31.3.08, באופן שלא ניתן לדעת בוודאות האם עד סוף חודש מרץ 2008 מובדלי לא הספיק להרוס אותו. בכל מקרה, עלות ניסור קורה כזו נע בין 500-1,000 ₪ (עמ' 19 לפרו' ש' 5-14).

ד. היה קטע של חלון שנשאר עוד לבצע שכן החלון נפתח במקום אחר (עמ' 12 לתצהירה של מזרחי). לכן צריך לסגור את הפתח ולפתוח במקום נכון. הוא לא לקח את זה בחשבון והעלות היא כ- 600 ₪ (עמ' 19 לפרו' ש' 23-31; עמ' 20 לפרו' ש' 1-2).

ה. באשר למפורט בעמ' 13 לתצהירה של מזרחי אודות חלקי בניה שלא הוסרו והכוונה לשאריות של בלוקים שצריך להרוס עם פטיש. הוא מעריך שזה הושאר לסוף העבודה או לסגירה עם גבס או חומר אחר. בכל מקרה, מדובר בעבודה קטנה מאד והעלות היא שולית (עמ' 20 לפרו' ש' 3-6).

ו. באשר למפורט בעמ' 14 לתצהירה של מזרחי אודות קורת בטון עליונה בין סלון למרפסת שבולטת מעל לרצפה, השיב המומחה לזר כי הוא אינו יודע אם היה צריך להרוס את זה, שכן מדובר בגובה של 5-7 ס"מ שזה גובה הריצוף שהיו עושים ואז לא היה צריך להרוס את זה. המטרה היא למנוע כניסת מים מהמרפסת.

בכל מקרה אם יש צורך לתקן את זה, העלות היא כ- 100 ₪ (עמ' 20 לפרו' ש' 13-15).

ז. טענות נוספות אודות הריסת קיר שהיה צריך להרוס (עמ' 16 לתצהירה של מזרחי), הוא לקח זאת בחישוב בעריכת העבודה שיש לבצע במסגרת חוות דעתו (עמ' 20 לפרו' ש' 16-19).

ח. עמ' 19 לתצהירה של מזרחי, תמונה בה רואים קיר בצורת משולש שנהרס ע"י הקבלן החדש (כך לטענת מזרחי). על כך השיב המומחה לזר שאת התמונה הזו מיום 26.1.08 (כחודשיים טרם הפסקת עבודתו של מובדלי) הוא רואה לראשונה. בתמונות מהפסקת העבודות ע"י מובדלי הגג היה מכוסה ואילו כאן הגג לא מכוסה. בכל מקרה, עלות ההריסה היא כ- 600 ₪ (עמ' 22 לפרו' ש' 1-3).

ט. עמ' 22 לתצהירה של מזרחי, רואים משולש קטן בתמונה העליונה, ואם יש צורך להרוס אותו כי אז העלות היא כ- 300 ₪ (עמ' 22 לפרו' ש' 4).

י. עמ' 26 לתצהירה של מזרחי, רואים תמונה שבה רואים חוטי מיזוג אוויר שלא פורקו ע"י הקבלן בכל שטח הבניה, אך עלות הפירוק היא שולית (המומחה הגדיר זאת כ- 10 ₪) - עמ' 23 לפרו' ש' 10-13).

יא. כאשר הופנה לפסולת באתר (עמ' 28 לתצהירה של מזרחי), ציין כי מדובר בפסולת עפר שאולי גם היה צריך להיות ממולא מסביב לאתר במקום מסוים (עמ' 23 לפרו' ש' 24-25).

יב. כשנשאל אודות עבודות הקונסטרוקטור ציין כי הפנה בנדון שאלות לקונסטרוקטור, וזה אישר לו כי הוא בדק את הזיון באתר ואת כל עבודות היציקות הוא אישר בעצמו. לכן אין מקום לטענות של מזרחי בעמ' 32 לתצהירה על יציקת יסודות במקומות לא נכונים (עמ' 24 לפרו' ש' 23-31; עמ' 25 לפרו' ש' 1-2).

יג. באשר לשטחי גגות הרעפים כמפורט בסעיף 35 לתצהירה של מזרחי, פירט המומחה כיצד ערך את תחשיביו לעניין הגג (עמ' 25 לפרו' ש' 1-14).

יד. באשר לברזלים חשופים ומדרגה עליונה כפי שרואים בתמונה בעמ' 39 לתצהירה של מזרחי, השיב המומחה כי מדובר בגילוי של ברזל שבא לידי ביטוי בתמונה מיום 17.3.08, כשבועיים טרם עזיבת מובדלי את אתר הבניה.

בכל מקרה, יש אפשרות להשלים זאת במסגרת עבודות הטיח, ככל שטרם סגר זאת מובדלי עד מועד הפסקת עבודתו.

בכל אופן, עלות העבודה היא כ- 150 ₪ (עמ' 25 לפרו' ש' 17-26).

טו. כשהראתה לו ב"כ התובעים תמונות מ- 1.2.08 ומ- 30.1.08 של קירות שלכאורה נהרסו ונבנו מחדש ע"י הקבלן החדש, השיב המומחה כי התמונות הן קודמות להפסקת עבודתו של הקבלן, ואין שום ודאות שמובדלי בעצמו לא הרס ובנה מחדש את הקירות האמורות. יתרה מזאת, לא הראו לו איזה קירות פורקו, לא נאמר לו בנדון דבר וגם לא צולם ולא תועד דבר (עמ' 25 לפרו' ש' 27-31; עמ' 26 לפרו' ש' 1-2).

טז. כאשר הופנה לעמ' 41 לתצהירה של מזרחי שם רואים שברי בלוקים ופסולת באתר, השיב שיכול להיות שזה בלוקים לא שלמים, שהיה צורך לשבור אותם כדי לסגור את הקיר בצורה מדודה. היציקה באה על הבטון ולמעשה יוצרת הידוק. בכל אופן מבחינתו, אין בעיה עם בלוקים שבורים לעשות את ההשלמות, השאלה היא רק מה מידת השבירה. מדובר בבלוק איטונג שהוא לא בלוק עם חורים בפנים (עמ' 26 לפרו' ש' 3-12).

הוא גם לא מאשר את שאלת ב"כ התובעים כי הבלוקים מונחים בניגוד לכללי הבניה (עמ' 26 לפרו' ש' 3-14).

יחד עם זאת, כשנשאל אודות עלות סילוק הבלוקים הללו לביצוע יציקת בטון תחתיהם, השיב שמדובר בסכום של כ- 250 ₪ (עמ' 26 לפרו' ש' 15-17).

יז. כשהופנה לעמ' 43 לתצהירה של מזרחי, שם רואים לכאורה עמודים שנוצקו ע"י הקבלן מבלי שהוסר הטיח המחבר שבין שני העמודים לתקרה, הסביר כי לקח זאת בחשבון בעבודת הליקויים שפירט בחוות דעתו (עמ' 26 לפרו' ש' 30-31; עמ' 27 לפרו' ש' 9-13).

יח. כשהופנה לסעיף 45 לתצהירה של מזרחי שם יש תמונה שמלמדת על שרות בלוקים שמונחת הפוך, השיב שהוא לא מאמין שמדובר בבלוקים הפוכים אלא היתה תקרה קיימת ובנו מעליה בלוקי איטונג. כשניסרו את התקרה הקיימת נראה כאילו מדובר בשורת בלוקים שמונחת הפוך (עמ' 27 לפרו' ש' 14-17).

יט. כשהופנה לעמ' 47 לתצהירה של מזרחי, שם רואים בתמונה חיבור קיר אל חיבור ניצב עם שימוש בשברי בלוקים, השיב שההנחה שלא שלא השתמשו בשברי בלוקים, אלא היתה בניה. פתחו פה פתח ושברו את החלק הזה. זה היה שלב העבודה שבו היא הופסקה והיה צורך להשלים את זה במהלך העבודות (עמ' 27 לפרו' ש' 18-20).

כ. כשהופנה לעמ' 47-50 לתצהירה של מזרחי, שם רואים 10 תמונות עם סגרגציות, השיב המומחה לזר כי אלו דברים קטנים שקורים בזמן שיוצקים, ובזמן ההכנה לטיח סותמים את זה, אבל זה שלב שעוד לא הגיע (עמ' 27 לפרו' ש' 21-22).

בכל אופן, כל העלויות דלעיל, לרבות חלקי עץ צבועים שנותרו בתוך הבטון, נלקחו בחשבון בעלות תיקוני עבודות הבניה שקבע אודות בית משפחת מזרחי.

עוד הוסיף המומחה לזר שכל נושא הכנת הטיח מובדלי לא עשה ולכן הוא גם לא קיבל על זה כל תשלום (עמ' 27 לפרו' ש' 25-32).

כא. כשנשאל אודות בניה משולבת, חלק בבלוקים שחורים וחלק בבלוקי איטונג, השיב שהדבר לגיטימי לחלוטין. הוסיף וציין המומחה לזר כי יכול להיות שילוב של בלוקים איטונג עם בלוקים רגילים מבחינת נושא של התאמת המידות. גם אם הקבלן טעה והשתמש בבלוק רגיל במקום איטונג יש לחייב אותו רק בהפרש המחירים שבין שני סוגי הבלוקים (עמ' 28 לפרו' ש' 13-31).

מדגיש המומחה לזר כי אין בתקן הישראלי שום הוראה האוסרת לערבב בין שני סוגי בלוקים באותו קיר (עמ' 36 לפרו' ש' 30-31).

כב. באשר לטענה כי יש לבצע חגורה אנכית לחיבור בין קירות ישנים עם חדשים השיב המומחה לזר כי אין חובה לעשות יציקה כזו, בפרט כשמדובר ברצפת בטון וגג בטון. מה שצריך לעשות זה לסתת בקיר הקיים, להוריד את הטיח, לעשות רשת בין הבלוק הישן לחדש, ואז לבטן. זה נעשה בשלב ההכנות לטיח. הוא לא יודע אם במקרה דנן זה נעשה. בכל מקרה מדובר ביום יומיים עבודה עם חומר ועלות עבודה, כשפועל מקבל 50-60 ₪ לשעת עבודה (עמ' 29 לפרו' ש' 2-17).

כג. הוא לא מתרשם כי היו כמויות מאסיביות של הריסה ובניה מחדש של קירות. תמונות שהוצגו לו לא מלמדות מה לא בסדר בקירות שנבנו. כשהוא ביקר במקום הוא שאל האם בניה נהרסה ונאמר לו שלא (עמ' 29 לפרו' ש' 15-31).

כד. כשהוא בדק את גג הרעפים הוא עלה על הגג (עמ' 30 לפרו' ש' 18).

בכל אופן, בבית מזרחי לא היתה תוכנית קונסטרוקציה לגג ומובדלי לקח על עצמו את האחריות התכנונית לגג. בנקודת הזמן שהוא בא לבדוק את העבודה הוא ראה תמונות שמלמדות שבוצעו עבודות בגג. לכן את מה שקבע בכל הקשור לאחוזי הביצוע של הגג, הוא עשה עפ"י הערכה שלו (עמ' 30 לפרו' ש' 19-27).

כה. כשהופנה לתמונה בעמ' 21 לתצהירה של מזרחי, הוא נשאל לגבי פסולת הבניין והשיב שאי אפשר לדעת אם זו פסולת בניין (עמ' 35 לפרו' ש' 25-26).

כשהופנה לעמ' 25 לתצהירה של מזרחי, תמונה תחתונה הוא אכן ראה שמדובר בפסולת בניין, אך ציין כי מדובר במהלך העבודה, כשהעבודה בשיאה, יש פה תפסנות שטרם הושלמה, יש בלוקים שנשברים תוך כדי העבודה. לכן הוא גם רואה בתוך הערימה בלוקים שלמים, היינו זה לא חומר של הריסה אלא של עבודה. במילים אחרות, מדובר בשלב של מהלך העבודה (עמ' 35 לפרו' ש' 27-29).

כשהופנה לנספח י"א לתצהירה של מזרחי, שם יש חשבונית על סך 1,155 ₪ בעבור שתי מכולות לפינוי פסולת, השיב שהקבלה היא מ- 20.6.07, בעוד שהחוזה שבין מזרחי למובדלי נחתם ביום 15.12.07. בכל אופן, כל קבלה שהתקבלה הוא התייחס לגופם של דברים (עמ' 40 לפרו' ש' 21-25).

כו. כאשר הופנה לתצהירה של מזרחי עמ' 47, שם יש שתי תמונות של קירות מבנים שנהרסו ונבנו מחדש בגלל חיבור לא נכון בין חדש לקיים, השיב שבנושא המחיצות הוא נתן הערכה של כ- 10 מ"ר של בניית קירות מחדש, וזאת מתוך מכלול התמונות שהוא ראה, אך לא מעבר לכך (עמ' 38 לפרו' ש' 3-7).

כז. כשנשאל אודות עמ' 12-13 בתצהירה של מזרחי, השיב כי מדובר בעבודה בתהליך, ולכן חלק מדברים שאולי נראים לא מושלמים היו יכולים להיות מושלמים בעתיד. בכל אופן, הוא ניסה להתייחס בחוות דעתו בצורה גלובלית הן לעניין הליקויים והן לעניין עבודות ההשלמה, ולא ברזולוציה של פרטים קטנים (עמ' 38 לפרו' ש' 20-25).

כח. כאשר נשאל אודות המדרגות בבית של מזרחי שאת תיקונם העריך ב- 4,000 ₪, לעומת יוחאי שהעריך זאת ב- 6,000 ₪, ציין שיוחאי העריך זאת עפ"י תפיסת העיניים שלו בעוד שהוא מעריך זאת אחרת, שכן לא היה צריך להרוס את כל מהלך המדרגות מתחילתו ועד סופו אלא רק ממדרגה 7 ואילך (עמ' 41 לפרו' ש' 7-14).

94. יצוין כי חקירתו של המומחה לזר אודות בית מזרחי היתה ארוכה מאד ואולי ארוכה מדי. ב"כ התובעים נכנסה לפרטים קטנים מאד של ליקויים נטענים, והמומחה לזר ענה בנחת ובאורח רוח.

95. גם אם נבחן את התוספות הכספיות האפשריות שהוסיף המומחה לזר בחקירתו הנגדית אודות ליקויים כאלה ואחרים מעבר למצוין בחוות דעתו, נמצא כי לכל היותר מדובר בסכום של 4,000 ₪, כמפורט בסעיף 93 ס"ק (ב-ד, ו, ח-ט, יד, טז).

96. למען הסר ספק החלטתי להוסיף ליקויים אלה לליקויים המצויינים בחוות דעתו של המומחה לזר, שהיו על סכום כולל של 7,500 ₪ + 854 ₪ בגין פיצוץ צינור, ובסה"כ סך של 8,354 ₪.

אם נוסיף כעת את הסכום של 4,000 ₪ כעולה מחקירתו הנגדית נמצא כי סכום הליקויים עומדים על סכום של 12,354 ₪.

97. כאמור, הערך הכספי של עבודתו של מובדלי עד להפסקת עבודתו, הינו סכום של 97,372 ₪ (ראה דברינו לעיל), ותמצותם בסעיף 92(ב) לעיל.

מזרחי שילמו למובדלי על חשבון העבודה סכומים כדלקמן:

א. 15,000 ₪ (ראה סעיף 30 לנ/2; סעיף 26 לת/4).

ב. סכום של 60,000 ₪ (אותם שילמו לבנק בגין שיק שנמסר על ידם למובדלי ושבוטל על ידם, בסכום של 90,000 ₪. עפ"י הסכם עם הבנק שצורף כנספח ח' לת/4, השיק נמסר להם ע"י הבנק תמורת תשלום סכום של 60,000 ₪ - ראה גם סעיף 26 לת/4).

98. בנקודה זו ראוי לציין כי מזרחי סבורים שיש לייחס להם תשלום של 90,000 ₪ למובדלי כסכום השיק שנמסר לו, אולם דעתי לא כדעתם.

השיק כאמור בוטל, ותמורתו ששולמה בפועל, ואותה בלבד יש לייחס למובדלי, הינה סכום של 60,000 ₪ בלבד, ששולמו לבנק, וסביר להניח כי יוחסו לחובותיו של מובדלי לבנק.

זה הסכום ששולם בפועל ע"י מזרחי תמורת השיק, ואין הצדקה לייחס מעבר לסכום הזה כתשלום למובדלי.

99. עוד ראוי לציין בנקודה זו כי סכום העבודות הנוספות שאושרו למובדלי, לא שולמו לו בפועל ע"י מזרחי, כפי שציינו יוחאי ומובדלי בתצהיריהם (נ/2 סעיף 51; נ/1 סעיפים 13-14), ונתתי אמון בגרסתם, שכן לא הוכחה כל קבלת תשלום בנדון ע"י מזרחי, שתסתור טענה זו.

100. חישוב אריתמטי פשוט מלמד כי בעוד שמובדלי, עפ"י הערכת המומחה לזר המקובלת עלי, זכאי היה לקבל בעבור עבודתו עד הפסקתה, סכום של 97,372 ₪.

בפועל הוא קיבל סכום של 75,000 ₪ (15,000+60,000).

היתרה לה לכאורה הוא זכאי היא 22,372 ₪.

101. על כן, לכאורה, סכום הליקויים האפשריים על סך של 12,354 ₪ (סעיף 96 לעיל), בביתם של מזרחי, צריך להיות מופחת מהיתרה לה לכאורה זכאי מובדלי לקבל ממזרחי.

102. אמנם מובדלי בכתב הגנתו לא טען טענת קיזוז, יחד עם זאת התובעים הם אלה שבחרו בדרך זו לילך, כמפורט בסעיף 16 לעיל.

בכתב תביעתם טענו מזרחי לסכום נזקים בניכוי הסכום לו זכאי מובדלי עפ"י חישוביהם עד מועד הפסקת העבודה. אם זו הדרך בה בחרו לילך, אין מניעה שאנו נלך בה בפס"ד זה. היינו - ניכוי סכום הפיצוי לזכות מזרחי מיתרת הסכום לו זכאי מובדלי ממזרחי עד מועד הפסקת הבניה.

103. משיתרת הזכות לטובת מובדלי עולה על עלות תיקון הליקויים, ואף מעבר לכך, יש לומר כי יש להפחית זה מזה ולא לפסוק בפועל לתובעים במסגרת פס"ד זה את עלות תיקון הליקויים כקביעת המומחה לזר.

104. בכל מקרה, את יתרת הסכום הלכאורי שמגיע למובדלי ממזרחי, איני פוסק לו במסגרת פס"ד זה בעיקר מהטעם שלא עומדת בפניי תביעה שכנגד מצד מובדלי כלפי מזרחי.

ממצאי המומחה לזר בבית שוהם

105. כאמור, ממצאי המומחה לזר בבית משפחת שוהם שפורטו וסוכמו בסעיפים 74-75 לעיל. תמציתם כדלקמן:

א. בוצעו 62.1% מהעבודות עפ"י החוזה.

ב. היות והמחיר החוזי של שוהם הוא 160,140 ₪, הערך הכספי של עבודות מובדלי עפ"י החוזה, עד למועד הפסקת עבודתו באתר הבניה של משפחת שוהם הינו שווה ערך ל- 99,463 ₪.

למובדלי גם אושרו עבודות נוספות בסכום של 2,807 ₪.

על כן, הערך הכספי של עבודת מובדלי עד להפסקת עבודתו בבית שוהם הינו 102,270 ₪.

ג. הליקויים שנמצאו ועלות תיקונם הם כדלקמן:

ליקויי בניה - 2,500 ₪.

קורת ברזל - 500 ₪.

ד. צנרת מים - 790 ₪.

106. בחקירתו הנגדית לא נשאל המומחה לזר באופן פרטני אודות בית שוהם, אבל ניתן להסיק מאופן תשובותיו אודות בית מזרחי אודות ליקויים נטענים בבית שוהם, כי אין מדובר בליקויים אלא בעבודות שצריך להשלים אותן.

ובכל מקרה גם עלות ביצוע התיקונים, אודות ליקויים נטענים, כמפורט בנספח ג2 לסיכומי התובעים, לא צריכה לעלות על סכום נוסף של 4,000 ₪ לכל היותר, דוגמת בית מזרחי (וגם זאת כהערכה שהיא בגדר "אומדנא דדיינא" של מותב זה).

107. על כן, לכאורה, סכום הליקויים האפשריים המוערכים בבית שוהם הינם סך של 3,000 ₪ בצירוף תיקון צנרת בשיעור של 790 ₪, ובתוספת סכום הליקויים הנוסף בשיעור של 4,000 ₪, ובסה"כ סך של 7,790 ₪.

108. כאמור, הערך הכספי של עבודתו של מובדלי עד להפסקת עבודתו, הינו סכום של 102,270 ₪ (ראה דברינו לעיל), ותמצותם בסעיף 75(ד) לעיל.

שוהם שילמו למובדלי על חשבון העבודה סכומים כדלקמן:

א. 15,000 ₪ (ראה סעיף 30 לנ/3; סעיף 13 לנ/1).

ב. סכום של 55,000 ₪ (אותם שילמו לבנק בגין שיק שנמסר על ידם למובדלי ושבוטל על ידם, בסכום של 90,000 ₪. עפ"י הסכם עם הבנק שצורף כנספח ט' לת/3, השיק נמסר להם ע"י הבנק תמורת תשלום סכום של 55,000 ₪ - ראה גם סעיף 17 לת/3 נספח ט').

109. ודוק - יש לייחס על חשבון העבודה של מובדלי רק את הסכום של 55,000 ₪ ולא את מלוא סכום השיק בשיעור של 90,000 ₪ (כטענת שוהם), בהתאם להסבר שניתן בסעיף 98 לעיל.

110. עוד יצוין כי לא הוכח שסכום העבודות הנוספות שאושרו למובדלי אכן שולמו לו, כפי שציין מובדלי בתצהירו, עובדה שלא נסתרה.

111. חישוב אריתמטי מלמד כי בעוד שמובדלי, עפ"י הערכת המומחה לזר המקובלת עלי, זכאי היה לקבל בעבור עבודתו עד הפסקתה סכום של 102,270 ₪, קיבל בפועל סכום של 70,000 ₪ (55,000 ₪ ועוד 15,000 ₪).

היתרה לה זכאי לכאורה היא 32,270 ₪.

112. על כן, לכאורה, סכום הליקויים האפשריים בסכום של 7,790 ₪ (סעיף 107 לעיל) בביתם של שוהם, צריך להיות מופחת מהיתרה לה זכאי לכאורה לקבל מובדלי משוהם.

113. האמור בסעיפים 102-104 לעיל אודות מזרחי, רלבנטי גם אודות שוהם. לכן בפועל הפיצוי לשוהם בגין הליקויים ותיקון הצנרת מופחת או מנוכה מיתרת הזכות של מובדלי כלפי שוהם, אך מאידך איני פוסק את סכום היתרה למובדלי במסגרת תובענה זו.

ממצאי המומחה לזר בבית בן סירא

114. כאמור, ממצאי המומחה לזר אודות בית משפחת בן סירא פורטו בסעיפים 76-77 לעיל, כדלקמן:

א. בוצעו 39.6% מהעבודות עפ"י החוזה.

ב. היות והמחיר החוזי של בן סירא הוא 199,175 ₪, הערך הכספי של עבודות מובדלי, עפ"י החוזה, עד למועד הפסקת עבודתו באתר הבניה של משפחת בן סירא, שווה ערך ל- 78,775 ₪.

ג. הליקויים בעבודתו של מובדלי ועלות תיקונם הם כדלקמן:

עבודות בניה - 2,500 ₪.

גג רעפים - 1,200 ₪.

סה"כ עלות ליקויים: 3,700 ₪.

115. בחקירתו הנגדית נשאל המומחה אודות בית בן סירא, וציין כי ליקויים שהיו קיימים הוא ציין בחוות דעתו (עמ' 43 לפרו' ש' 25-28).

אודות דלת ממ"ד שלא בוצעה ולא סופקה, הוא ביקש ממשפחת בן סירא חשבוניות והם לא מסרו לו (עמ' 45 לפרו' ש' 30-31).

לשאלה כמה עולה לספק דלת ממ"ד השיב שזה כ- 2,500 ₪ (עמ' 44 לפרו' ש' 1-2).

כשהופנה לתמונה עליונה בעמ' 3 לתצהירו של אלי בן סירא (ת/1) שם רואים צילום של חלון כאשר בצד הפתח השמאלי יש שורת בלוקים זו על גבי זו ונטען כי זה בניגוד לכללי המקצוע, השיב המומחה שאין לקבוע שזה בניגוד לכללי המקצוע שכן אם מדובר בבלוקים חלולים אפשר לצקת בתוכם בטון ולעגן זאת (עמ' 44 לפרו' ש' 3-6). בכל אופן, אם רוצים לסלק זאת ולצקת בטון במקום, העלות היא כ- 180 ₪ (עמ' 44 לפרו' ש' 7-8).

כשהופנה לעמ' 4 לת/1 תמונה עליונה, ציין שהוא לא רואה כל ליקוי קונסטרוקטיבי (עמ' 44 לפרו' ש' 10).

יחד עם זאת, אם רוצים לסלק את אותו קיר ולבנות מחדש, העלות היא כ- 700 ₪.

עוד הופנה המומחה במהלך חקירתו לליקויים נטענים בעבודות בבית בן סירא, שם ציין כי לא רואה ליקויים אלא עבודות השלמה. יחד עם זאת, כששאלו אותו על עלות תיקון הוא העריך זאת בכ- 700 ₪ (עמ' 44 לפרו' ש' 16-25).

כשהופנה לעמ' 9 לת/1 3 תמונות המתארות קורות עץ פגומות שהוחלפו בגג רעפים, ציין כי קבע עלות תיקון בחוות דעתו בנדון (עמ' 44 לפרו' ש' 26-30).

כשהופנה לעמ' 4 לחוות דעתו של המומחה בן עזרא סעיף 23, אודות פתח צינון ואוורור בממ"ד, הסביר מדוע לא ראה בכך ליקוי. יחד עם זאת, אם רוצים לתקן זאת העלות היא כ- 1,200 ₪ (עמ' 44 לפרו' ש' 31-32; עמ' 45 לפרו' ש' 1-6).

116. על אף שיש מחלוקת לעניין דלת הממ"ד (הנתבע טוען כי הוא סיפק את דלת הממ"ד, עמ' 91 לפרו' ש' 5-8, וצירף לתצהירו חשבונית של מפעלי שביט), ראיתי לנכון לייחס את כל התוספות האפשריות לליקויים המפורטים בחוות דעתו של המומחה לזר, בסכום כולל של 5,280 ₪ (ראה סעיף 115 לעיל), וזאת למען הסר ספק.

במצב זה סה"כ הליקויים הנטענים בבית משפחת בן סירא, הינם בסכום של 3,700 ₪ (כקבוע בחוות דעתו של המומחה לזר), ועוד תוספת של 5,280 ₪, ובסה"כ סך של 8,980 ₪.

117. כאמור, הערך הכספי של עבודת מובדלי עד להפסקת עבודתו בבית בן סירא, הינו סכום של 78,775 ₪.

בן סירא שילמו למובדלי על חשבון עבודתו סכומים כדלקמן:

א. 15,000 ₪ (סעיף 10 לת/2; סעיף 35 לנ/4).

ב. סכום של 45,000 ₪ (אותם שילמו לבנק בגין שיק שנמסר על ידם למובדלי ושבוטל על ידם בסכום של 70,000 ₪ עפ"י הסכם עם הבנק שצורף כנספח ח' לת/2. השיק נמסר להם ע"י הבנק תמורת סכום של 45,000 ₪ - ראה סעיף 18 לת/2).

118. ודוק - יש לייחס על חשבון העבודה של מובדלי רק את הסכום של 45,000 ₪ ולא את מלוא סכום השיק בשיעור של 70,000 ₪ (כטענת בן סירא), בהתאם להסבר שניתן בסעיף 98 לעיל.

119. חישוב אריתמטי מלמד כי בעוד שמובדלי, עפ"י הערכת המומחה לזר המקובלת עלי, זכאי היה לקבל בעבור עבודתו בבית בן סירא עד הפסקתה סכום של 78,775 ₪, קיבל בפועל סכום של 60,000 ₪ (15,000+45,000), באופן שהיתרה לזכותו היא לכאורה בשיעור של 18,775 ₪.

120. על כן, לכאורה, סכום תיקון הליקויים האפשריים בסכום של 8,980 ₪ (ראה סעיף 116 לעיל), צריך להיות מופחת מהיתרה לה זכאי לכאורה מובדלי מבן סירא.

121. האמור בסעיפים 102-104 לעיל אודות מזרחי, רלבנטי גם אודות בן סירא, ולכן בפועל עלות תיקוני הליקויים מופחתת או מנוכה מיתרת הזכות של מובדלי כלפי בן סירא, אך מאידך איני פוסק את סכום היתרה למובדלי במסגרת תובענה זו.

סוף דבר אודות שאלה א' כהגדרתה בסעיף 78(א) לעיל

122. ליקויי הבניה הנטענים ע"י התובעים בסכומים גבוהים מאד, לא הוכחו לי. הוכחו לי ליקויים בסכומים הרבה הרבה פחותים, כמפורט בהרחבה לעיל, שבכל מקרה אמורים להיות מופחתים, ואף הופחתו בפועל, מיתרות זכות שעומדים למובדלי ביחסיו עם התובעים.

123. התוצאה הסופית מבירור שאלה א' היא כי על אף קיומם של ליקויים מסוימים, אינני פוסק סכום כלשהו במסגרת תובענה זו, והכל כמפורט בהרחבה לעיל.

שאלה ב' - אחריותם של הנתבעים (או מי מהם) לליקויים הנטענים

אחריותו האישית של יוחאי (הנתבע 3)

124. שאלה ראשונה בה נעסוק היא אחריותו האישית של הנתבע 3, ככל שיוכחו מחדלים בפיקוח, וזאת לנוכח טענותיו המפורטות בכתב הגנתו ובתצהיריו, וכמפורט בסעיף 47 לעיל.

125. כנגד טענתו זו של יוחאי ציינו התובעים בתצהיריהם כי יוחאי ביצע את כל עבודות הפיקוח באופן אישי, ובשום שלב לא הועלה נושא החברה שבבעלותו. לכולם היה ברור כי עבודת הפיקוח אמורה להיעשות ע"י יוחאי באופן אישי. רק בעת חתימת ההסכם מול הנתבעת 2, ציין באוזניהם יוחאי כי מדובר בעניין פורמאלי ולצורכי מיסוי בלבד, בעוד שהוא עצמו אחראי אישית לעבודת הפיקוח (ראה סעיף 4 לת/4; סעיף 5 לת/3; סעיף 5 לת/2).

126. כשבוחנים את הסכם הפיקוח שבין יוחאי לבין כל אחד מהתובעים, דוגמת ההסכם שנחתם בין יוחאי לשוהם ביום 23.7.07 (נספח א' לת/3), וזהו נוסח ההסכם עם יתר התובעים שצורף לתצהיריהם, רואים אכן כי ההסכם הוא בין כל אחד מהתובעים לבין החברה (הנתבעת 2). יחד עם זאת, כל פעולות הפיקוח בפועל בוצעו רק ע"י יוחאי, שאף את כל התכתובת בינו ובין התובעים ו/או מובדלי, כפי שצורפה לתצהיריו, שלח יוחאי באופן אישי תוך הדגשת שמו כחותם, מבלי ששם החברה יופיע גם כן במקום המיועד לחתימה.

מכאן עולה לכאורה שאפילו יוחאי ראה את עצמו כמפקח באופן אישי, וזאת מעבר לתפקידו בחברה.

השווה לעניין זה:

ע"א (ת"א) 234/96 חברת חי ארד בע"מ נ' גבאי (פורסם במאגר נבו, סעיף 6 לפסק הדין).

127. בכל אופן, ההלכה הפסוקה הבחינה בין אחריות עקיפה מכח הרמת מסך לבין אחריות אישית המוטלת על אורגן בחברה באמצעות "תורת האורגנים".

המבחן להטלת אחריות אישית על אורגן של חברה, לרבות נושא משרה בה, הוא אותו מבחן רגיל הקיים בדיני הנזיקין, קרי: קיום יסודות העוולה.

על המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, ישנה חובה להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה, ולהניח תשתית ראייתית אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה.

במילים אחרות - היותו של אדם אורגן בתאגיד אינה נותנת לו חסיונות מפני תביעה אישית אם התרשל באופן מילוי תפקידו וגרם נזק לצד שלישי.

לעניין זה ראה:

ע"א 725/78, בריטיש קנדינאן בילדרס בע"מ נ' אורן (פד"י לה (4), 253).

ע"א 407/89, צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ (פד"י מח (5), 661).

ע"א 2273/02, חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית והכללית בארץ ישראל בע"מ (פד"י נח (2), 36).

ע"א 8910/05, א.אגמון בע"מ נ' ויינבלט (פורסם במאגר נבו).

ע"א 313/08, שיבי נ' רינראוי (פורסם במאגר נבו).

128. במקרה דנן מדובר בחברה בע"מ (הנתבעת 2), בה יוחאי הוא בעל מניות יחיד, מנהלה היחידה והרוח החיה בה. הוא אורגן של החברה. הוא המוציא והמביא בשם החברה. הוא זה שבמקרה דנן ערך את הסכמי הפיקוח ואף את ההסכמים מול מובדלי, ניסח אותם ופעל על פיהם על מנת להוציאם מן הכח אל הפועל.

יותר מזה - את תפקיד הפיקוח בפועל מילא יוחאי בעצמו ולבד (עמ' 96 לפרו' ש' 30).

על כן יש לומר שהגם שיוחאי פעל בשם החברה בנדון, אין הדבר שולל את אחריותו האישית הנזיקית, ככל שיוכחו יסודות העוולה כלפי התנהגותו במקרה הנדון, בהתאם לפסיקה דלעיל. לשון אחרת - ככל שנגיע למסקנה שהליקויים בבניית ביתם של התובעים נובעים גם עקב רשלנות בפיקוח, כי אז לא רק שנטיל אחריות נזיקית על החברה, אלא גם על יוחאי באופן אישי, כמי שמילא את תפקיד המפקח בפועל, וכמפורט בפסיקה שהוזכרה בסעיף 127 לעיל. על כן, טענת יוחאי בדבר סילוק התביעה נגדו על הסף בהעדר אחריות אישית, דינה להידחות.

אחריות יחד ולחוד של הנתבעים על הליקויים

אחריותו של מובדלי

129. פשיטא בעיניי כי אודות הליקויים והנזקים לצנרת כפי שפורטו בחוות דעתו של לזר (לרבות הליקויים הנוספים אליהם התייחס לזר בחקירתו הנגדית ושאת עלות תיקונים צירפנו לסכום הכולל של הליקויים), יש להטיל אחריות בנזיקין ו/או חבות חוזית על מובדלי כקבלן מבצע.

130. אחריות זו לטיב העבודה ואיכותה נובעת מהחוזה עליו חתם מובדלי עם כל אחד מהתובעים, וגם מכח אחריותו הנזיקית (עוולת הרשלנות), באי ביצוע עבודת בניה תקינה.

131. יחד עם זאת, יש להתייחס ביתר פירוט לאחריותו של מובדלי בכל הקשור לליקוי במדרגות הפנימיות בביתם של מזרחי.

כאמור, לזר קבע בחוות דעתו כי את הליקוי במדרגות הפנימיות של מזרחי, הוא מייחס לנתבעים 2-3 בלבד ולא למובדלי, שלגרסתו פעל עפ"י תוכנית שהציג לו יוחאי, תוך מתן הנחיית ביצוע שגויה (ראה סעיף 72(ד)(2) לעיל).

132. יוחאי בתצהיר עדותו הראשית נ/2 ציין לעניין המדרגות כדלקמן:

א. כבר בעת קבלת התוכניות ובטרם בניית המדרגות, הוא הסב תשומת לבה של התובעת 1, הגב' מזרחי רימונה, שלא יהיה גובה ראש מתחת לחלל המדרגות.

ב. התקיימה פגישה יחד עם התובעת 1 והקונסטרוקטור מטעמה מר פטחוב במשרדו.

ג. התובעת 1 החליטה כי המדרגות ייבנו כמתוכנן ו"יהיה בסדר".

ד. לאחר בניית המדרגות התחרטה התובעת 1 ואמרה ליוחאי "תראה זה נמוך מדי... מה נעשה...".

ה. יוחאי ביקש מהמהנדס פטחוב תוכנית לפירוק ושינוי מהלך המדרגות, והמהנדס פטחוב שלח לו תוכנית תיקון, ובשיחה עמו ביקש כי כדי להוזיל עלויות יש לפרק את החלק העליון של המדרגות ולייצר מדרגה גבוהה.

ו. כמפקח בניה יוחאי סבר כי על המפקח לפקח על הבניה בהתאם לתוכנית של בעלי המקצוע ובכפוף לאישור המהנדס והקונסטרוקטור האחראי, וכך עשה במקרה זה.

ז. לתצהירו גם צירף את תוכנית המדרגות המקורית, תוכנית פירוק המדרגות וההסבר להנחיות שהוא נתן בהתאם להנחיות הטלפוניות של פטחוב (סומנו ו'-ח').

133. מן העבר השני - התובעת 1 (הגב' מזרחי) בתצהירה ת/4 ציינה כי רק לאחר שהסתיימה בנייתן של המדרגות הפנימיות, הסתבר שמובדלי ויוחאי התקינו את חלל חדר השרותים לגובה של כ- 1.70 מ"ר. הטעות התגלתה רק לאחר הבניה. כאשר מזרחי פנו בעניין למובדלי וליוחאי הם התחמקו מאחריות.

לטענת מזרחי בתצהירה, יוחאי לא היה נוכח בזמן ביצוע המדרגות, לא שם לב לעניין ורק בדיעבד הבחין שאין גובה מספיק למדרגות והאשים את פטחוב.

לאור זאת הוחלט על הריסת המדרגות ובנייתן מחדש, כאשר את המדרגות החדשות ביצע מובדלי, שלטעמה גם לא היו תקניות.

134. כשנשאל מובדלי אודות המדרגות בחקירתו הנגדית, ציין כי מדובר בטעות תכנונית (עמ' 89 לפרו' ש' 28-29).

135. התובעת 1 לעומת זאת העידה כי פטחוב הגיע למבנה מספר פעמים, ועל המדרגות הוא ציין שזה לא כמו שהוא רצה (עמ' 79 לפרו' ש' 15-17).

ואכן לאחר מכן פטחוב נפגש עם יוחאי בכל הקשור לתיקון הליקוי במדרגות (עמ' 79 לפרו' ש' 22-23).

136. המומחה לזר נחקר גם בנקודה זו וציין שלא זכור לו שיוחאי אמר לו שאת הוראת הביצוע לתיקון המדרגות הוא קיבל מפטחוב (עמ' 46 לפרו' ש' 24).

137. לטעמי גם מובדלי וגם יוחאי, שטוענים לטעות תכנונית של המהנדס פטחוב מטעם מזרחי, לא הביאו את פטחוב לעדות, ומחדל זה יש לפרש לחובתם מכח הכלל שבפסיקה שהוזכר בסעיף 88 (ב) לעיל.

בנסיבות אלה, ניתן להסיק ולקבוע כדלקמן:

א. לא הוכח כי המדרגות נבנו תוך טעות תכנונית.

ב. ממילא ניתן להסיק בסבירות ראויה כי המדרגות נבנו תוך טעות בביצוע.

ג. המדרגות שנבנו בפעם השניה, בין אם ע"י תכנון והוראת ביצוע של יוחאי (שבוודאי התרשל בנדון אם לקח על עצמו תכנון המדרגות כפי שאף ציין המומחה לזר בחוות דעתו) ובין אם ללא הוראה כזו, נבנו בצורה לקויה, שבוודאי את האחריות לכך, יש להטיל גם על מובדלי (מעבר לאחריותם של נתבעים 2-3 כ"כמפקח"), בין אם מכח חבותו החוזית לבניה תקינה ועפ"י התוכניות, ובין אם מכח אחריותו הנזיקית בעוולת רשלנות.

אחריותו של יוחאי

138. הרבה דיו נשפך מצד התובעים ומצד יוחאי, הן בתצהיריהם והן בהדפסת פרוטוקולי חקירותיהם הנגדיות, על מנת להטיל מחד את האחריות גם על יוחאי כמפקח (מצד התובעים), ועל מנת לסלק את האחריות מיוחאי ומהנתבעת 2 (מצד הנתבעים 2-3).

139. לתובעים טענות למכביר אודות מקצועיותו של יוחאי ו/או אי מילוי חובותיו עפ"י הסכמי הפיקוח, תוך הדגשה כי יוחאי לא ביקר הרבה באתרי העבודה, ובנקודות זמן קריטיות (דוגמת יציקה ו/או כשטרקטור שעבד מטעם מובדלי פגע בצינורות של קיבוץ מגל), וכל זה הוביל לקיומם של ליקויי הבניה הנטענים על ידם (ראה תצהיריהם וחקירותיהם הנגדיות).

מן העבר השני - יוחאי בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית ציין את כל פעולותיו החל ממועד חתימת ההסכמים עם התובעים, עבור דרך בחירת מובדלי כקבלן מבצע, מכתבים אודות ליקויים שהוציא למובדלי ו/או בגין איחור בביצוע, כמפורט וכמצורף לתצהיריו.

140. כשלעצמי אינני חושב, ולא התרשמתי, כי יוחאי מילא באופן גרוע את תפקידו כמפקח. הרושם שלי הוא הפוך כי יוחאי פעל כמפקח מתחילת הדרך ועד להפסקת עבודתו של מובדלי, בצורה סבירה, והראיה - הוכח כי בניית בתיהם של התובעים התבצעה ע"י מובדלי בצורה סבירה, עם ליקויים שאינם רבים, כמפורט בהרחבה בחוות דעתו של המהנדס לזר.

141. יחד עם זאת, סבורני כי תשומת לב רבה יותר מצידו של יוחאי לביצוע עבודתו של מובדלי היתה יכולה למנוע את הליקויים (המעטים) שנמצאו בעבודתו, באופן שיש לומר כי קיימת אחריות מצד הנתבעים 2 ו- 3 בגין עבודת פיקוח שאיננה מושלמת.

אחריות זו היא מכח חבות חוזית בהתאם להסכם שנחתם בין התובעים לנתבעת 2 בפיקוחו של יוחאי, וגם אחריות בנזיקית מכח עוולת הרשלנות.

142. לא בכדי ציינתי שיוחאי היה יכול לבצע תפקידו בתשומת לב רבה יותר, בכל הקשור לבחירת מובדלי כקבלן מבצע ו/או בפיקוח על עבודתו.

לדוגמא, על אף שבהסכם שנחתם בין התובעים לבין מובדלי (סעיף 12), מובדלי הצהיר כי הוא קבלן רשום, הסתבר בדיעבד כי אינו כזה (עמ' 88 לפרו' ש' 10-12).

יוחאי נשאל על כך וציין כי הסתמך על הצהרתו של מובדלי, ולא ראה זאת כחובתו לבדוק זאת (עמ' 63 לפרו' ש' 4-5).

דעתי אינה כדעתו של יוחאי ולטעמי היה צריך לבדוק זאת, עובר לחתימתו של יוחאי על ההסכם.

זאת ועוד - מובדלי התחייב בהסכמים שחתם עם התובעים לבטח את עבודתו באתרי העבודה, מבחינת נזקים אפשריים (סעיף 35 להסכמים), אולם יוחאי לא בדק ולא וידא כי למובדלי אכן היה קיים ביטוח כזה (עמ' 96 לפרו' ש' 29).

143. על כן, כאמור, אני קובע כי אחריותם של מובדלי והנתבעים 2 ו- 3 לפיצוי התובעים בגין הליקויים שנמצאו, שפורטו בהרחבה לעיל בפס"ד זה, הם יחד ולחוד.

ההודעה לצד ג'

144. כאמור, הנתבעים 2 ו- 3 הגישו הודעת צד שלישי נגד מובדלי כמפורט בסעיף 59 לעיל.

145. סבורני כי דין ההוכחה לצד שלישי להידחות מהטעם שאפרט להלן:

א. מובדלי ציין בתצהירי עדותו הראשי נ/1 כי פעל בהתאם להוראותיו של יוחאי.

כך אמר גם בחקירתו הנגדית (עמ' 88 לפרו' ש' 20-22).

ב. משכך, כל ליקוי בניה בגינו חויב במסגרת תביעה זו, נגרם גם עקב רשלנות של הפיקוח, כפי שהבהרנו לעיל, היינו של נתבעים 2 ו- 3.

ג. בנסיבות אלה יש לומר כי אלמלא התרשלו הנתבעים 2-3 בפיקוח, לא היו נגרמים הליקויים.

ד. משכך, דין ההודעה לצד שלישי להידחות מכח חובת הקטנת הנזק הקבועה בסעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

סעיף 14(א) לחוק האומר קובע לאמור:

"אין המפר חייב בפיצויים... בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע (ההדגשה שלי - ח.ש.) או להקטין".

ה. משכך, אם הנתבעים 2-3 היו ממלאים את תפקיד הפיקוח ללא כל רשלנות, הליקויים היו נמנעים ונזקם היה נמנע.

ו. משלא מנעו את הנזק, הפרו את חובת הקטנת הנזק, וממילא מובדלי אינו חייב לפצותם בנזק זה מכח סעיף 14(א) לחוק החוזים תרופות.

ז. התוצאה היא שדין ההודעה לצד שלישי להידחות, וכך אני מורה.

ח. היות ומסקנתנו היתה כי האחריות לליקויים היא יחד ולחוד של מובדלי והנתבעים 2-3, אני דוחה ההודעה לצד שלישי ללא צו להוצאות.

מספר נקודות לסיום

146. על אף שקבעתי גם את אחריותם של הנתבעים 2 ו- 3 לקיומם של הליקויים, אינני סבור כאמור כי עבודתו של יוחאי כמפקח היתה כה גרועה אלא ההיפך, כמפורט בסעיף 140 לעיל. על כן, לטעמי, טענת התובעים בכתב תביעתם (ראה סעיפים 17, 21, 25 לעיל), לזכאותם להחזר השכר ששילמו לנתבעים 2-3 בהתאם להסכמי הפיקוח, אין לה בסיס ודינה להידחות.

147. לנוכח העובדה כי אין מדובר בליקויים רבים בעבודתם של הנתבעים, אלא ההיפך - גם לא ראיתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש.

148. בן סירא תבעו בשם בנם סכום בגין שכ"ד כמפורט בסעיף 27 לעיל.

מעבר לעובדה שלטעמי בן סירא אינם זכאים לתבוע סכום זה בשם בנם, אלא היה עליהם לצרף את בנם כתובע נוסף על מנת לתבוע סכום זה, סבורני כי רכיב תביעה זה לא הוכח, נטען בסתמיות ודינו להידחות.

149. הרחיבו הצדדים בשאלת מתן השיקים העתידיים ע"י התובעים לידי מובדלי, כפי שהתייחסתי לכך לעיל, שבסופו של דבר בוטלו על ידם ונפדו על ידם בסכומים שונים מהבנק. לא ראיתי לנכון להרחיב בנדון שכן עפ"י חוות דעתו של לזר בסופו של דבר סכומי פדיון השיקים ששולמו ע"י התובעים לבנק, היו פחות משווי עבודתו של מובדלי עד למועד הפסקתו כמפורט בהרחבה לעיל. היינו - בסופו של דבר לא נגרם לתובעים כל נזק בגין התשלום ששילמו בעבור השיקים לבנק.

מעבר לכך, סבורני כי גם אם יוחאי אמר לתובעים ליתן את השיקים האמורים כשיקים מעותדים (ויש מחלוקת בנקודה זו, שכן יוחאי טוען שהרעיון הוא של מר בן סירא, הנתבע 6 -ראה לדוגמא סעיף 49(ב) לנ/2), הרי ודאי שלא אמר להם ליתן שיקים סחירים, ומן הראוי היה כי יתנו שיקים שאינם סחירים למובדלי, כפי שהודתה בכך הגב' בן סירא (הנתבעת 5 בחקירתה הנגדית - עמ' 55 לפרו' ש' 14-25).

אם היו התובעים נותנים למובדלי שיקים שאינם סחירים, היו יכולים לבטלם ללא כל נזק - אם היתה הצדקה מכוח הדין לבטלם.

150. על השאלה האם צריך לקחת בחשבון את העובדה כי השלמת הבניה ע"י קבלנים אחרים עלתה לתובעים יותר כסף ממה שהיו אמורים לשלם למובדלי, יש להשיב בשלילה בעיקר מהטעמים הבאים:

א. בסופו של דבר ובדיעבד, לנוכח חוות דעתו של לזר, נראה כי תמונת עבודתו של מובדלי לא היתה כה גרועה כפי שהציגו התובעים. גם מבחינת האיחור בביצוע עבודות, התמונה לא היתה כה גרועה, כפי שציין המומחה לזר בחוות דעתו (ראה סעיפים 73(ג), 75(ג) ו- 77(ג).

בצדק ציין מובדלי בתצהיר עדותו הראשית, כי אם לא היו מבטלים התובעים את השיקים, היה יכול להמשיך בביצוע עבודתו עפ"י ההסכם (ראה סעיף 9 לנ/1).

ב. אם מלכתחילה לקח מובדלי פחות ממחיר השוק (כפי שציין יוחאי בתצהירי עדותו והמומחה לזר בחוות דעתו, כמפורט בהרחבה לעיל), אין זה צודק לקחת בחשבון מחיר יקר יותר ששילמו התובעים לקבלנים החדשים, כשלא הוכח לי על ידם שהמחיר ששילמו הוא מעבר למחיר השוק?!

במילים אחרות - התובעים לא הוכיחו לי כי שילמו לקבלנים האחרים מעבר למחיר השוק.

ג. איזו הצדקה יש להעריך את שווי עבודתו של מובדלי עפ"י החוזה, אך לגבי עבודה עתידית להעריך זאת עפ"י מחיר אחר יקר יותר?!

אין זה צודק לנקוט בדרך זו, כפי שסברו בצדק גם המומחה לזר וב"כ הנתבעים 2 ו- 3 (בסיכומיה), וכמפורט בסעיף 89 לעיל.

סוף דבר

151. דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן (נזכיר כי סכום התביעה היה סך של 540,000 ₪), בגין ליקויים שהוכחו (לרבות נזקי צנרת), בסכומים פחותים מאד מסכום התביעה.

152. את סכום הפיצויים שזכאי לקבל כל אחד מהתובעים מהנתבעים (שחבותם היא יחד ולחוד) הפחתתי מהסכום שמובדלי זכאי לו מכל אחד מהם, בהתאם לקביעותיו של המומחה לזר אודות שווי עבודתו של מובדלי בבניית ביתו של כל אחד מהתובעים, עד למועד הפסקת עבודתו.

נזכיר שוב, את שציינו בהרחבה לעיל, כי קביעותיו של המומחה לזר בחוות דעתו ודרך חישוביו בנדון, מקובלים עלי.

המשמעות האופרטיבית היא - שהתובעים לא יקבלו במסגרת פס"ד זה סכום לתשלום בפועל מהנתבעים, שכן הפיצויים שנפסקו להם כאמור ישולמו על דרך ההפחתה או הניכוי מחובם למובדלי בגין עבודות הבניה שביצע עבורם עד למועד הפסקת עבודתו.

153. כפי שציינתי לעיל, על אף שמובדלי לא טען טענת קיזוז, הרי דרך הפחתה זו ננקטה ע"י התובעים בכתב התביעה, ואין סיבה שלא אלך בדרך שהם הלכו בה (ראה דבריי בסעיפים 102-104 לעיל).

במיוחד נכון וצודק לנהוג בדרך זו כשצפויים לתובעים קשיי גביה ממובדלי, שלדבריו מתכוון להיכנס להליכי פש"ר (ראה חקירתו הנגדית - עמ' 89 לפרו' ש' 14-15).

154. כאמור, קבעתי את חבותם של מובדלי ונתבעים 2-3 כחבות יחד ולחוד, אך ניכיתי את סכום הפיצוי בנדון מיתרת הזכות של מובדלי בלבד.

התוצאה היא כי כלפי התובעים סכום הפיצוי בגין הליקויים ונזקי הצנרת בנדון אויין ע"י ההפחתה או הניכוי האמורים. יחד עם זאת, בכל הקשור למערכת היחסים שבין מובדלי לנתבעים 2 ו- 3, האחרונים צריכים לשפות את מובדלי או להשתתף עמו ב- 50% מסכום הפיצוי האמור (שנפסק לתובעים במסגרת פס"ד זה).

לשם הפשטות יש לומר כי ההפחתה נעשתה לפי ערכי תאריך חוות דעתו של המומחה לזר מיום 7.6.11 (במ/1). על כן, השיפוי או ההשתתפות של הנתבעים 2-3 עם התובע צריכים להיות בסכומי הפיצוי, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום 7.6.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ככל שהנתבעים 2-3 לא יעשו כן, פתוחה בידי מובדלי הזכות לתבוע מנתבעים אלה את חלקם בפיצוי התובעים שהופחת כאמור מחלקו.

155. בנסיבות דנן גם לא ראיתי לנכון ליתן צו להוצאות בתובענה זו.

נזכיר כי תביעת התובעים התקבלה רק בחלקה הקטן, ולכן אין מקום לפסוק לזכותם הוצאות בתובענה זו.

הנתבעים אמנם ביקשו ממני לפסוק לזכותם הוצאות לנוכח העובדה כי התביעה התקבלה בחלקה הקטן, אך לא ראיתי לנכון לעשות כן משתי סיבות עיקריות:

א. בסופו של יום נמצאו ליקויים בעבודת הנתבעים, אם כי פחותים מאלה שנתבעו.

ב. מעבר לליקויים בעבודת הנתבעים, הוכח לי (כפי שאף ציין המומחה לזר בחוות דעתו, כמפורט בהרחבה לעיל) שמובדלי איחר בביצוע העבודה, ומחדל איחור זה יש לייחס גם לנתבעים 2 ו- 3.

אמנם התובעים לא תבעו פיצוי בגין האיחור, אך כעולה מתצהיריהם ומחקירותיהם הנגדיות, איחור זה גם שימש שיקול בהחלטתם להפסיק עבודתם של מובדלי ויוחאי.

156. המזכירות תעביר פס"ד זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים.