הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק לפי סעיף 4ג לחוק הפלת"ד וסיכמו בע"פ ובכתב בישיבת ביהמ"ש מיום 27.6.13.

התובעת ילידת 7.12.1971, נפגעה בתאונת דרכים ביום 6.12.06.

לאור ביצוע בדיקת פוליגרף מחייבת במכון דינור, שבמהלכה יצאה התובעת דוברת אמת, אין מחלוקת, כי המדובר באירוע תאונת דרכים שחל עליה חוק הפלת"ד.

בתיק זה מינה ביהמ"ש מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי, ד"ר קליגמן.

מינוי המומחה נעשה לאחר שהתובעת טענה, כי כתוצאה מאירוע התאונה נגרם לה שבר ללא תזוזה בעצם הפיקה משמאל.

יש לציין, כי התובעת על פי חוות הדעת והמסמכים הרפואיים, טופלה בגבס טוטור וכי לאחר כחודש וחצי הגבס הורד והחלה טיפול פיזיותרפי.

עוד נותרה לתובעת, על פי חוות הדעת, צלקת ניתוחית עדינה לאחר ארטוסקופיה.

ד"ר קליגמן לא קבע לתובעת אחוזי נכות כתוצאה מהפגיעה בברך ולאחר שקבע, כי מדובר בשבר בעצם הפיקה ללא תזוזה שהתאחה אנטומית.

הצדדים לא חלקו על חווה"ד ולא ביקשו לחקור את מומחה ביהמ"ש, אם כי הנתבעת 2 שלחה לתובע שאלות הבהרה לעניין הטענה בנוגע לאי הכושר בעבר, ואתייחס לכך בהמשך.

אשר על כן, נכותה של התובעת הינה בשיעור של 0% נכות.

משנקבע, כי נכותה היא בשיעור 0% נכות, אני קובע, כי מדובר בנכות לא תפקודית שאין לה שום השלכות לעתיד ולכן הדרישה לפיצוי המופיע בסיכומי התובעת בראש נזק "הפסדי השתכרות לעתיד" נדחית בזאת על ידי.

על מנת להשלים את התמונה אציין, כי על פי סיכומי התובעת היא עבדה בעבודות ניקיון ומיון תוצרת חקלאית.

לאחר עיון בתלושי השכר, אני קובע כי הפסד השתכרותה לעבר תהיה על בסיס של 3,500 ₪. זאת ועוד, לא מצאתי שום ממש בטענות כאילו אין לקבל את תלושי השכר אשר צורפו לי.

להלן ראשי הנזק לפיצוי:

כאב וסבל – מדובר בתובעת בת 35 ביום התאונה וכיום בת 41, אשר עברה שבר בפיקת ברך שמאל ונזקקה לגבס, אשר הורד לאחר חודש וחצי ובהמשך לטיפולים פיזיותרפיים.

על פי מסמכים רפואיים שצירפה, מדובר בכחודשיים וחצי אי כושר בגין הפגיעה הנטענת.

התובעת העריכה את הכאב וסבל בסכום של 20,252 ₪, כאשר יש לזכור את הריבית בגין התאונה, שהינה תאונה משנת 2006.

הנתבעת העריכה את הכאב וסבל בסכום של 8,000 ₪.

אני סבור שיש להתחשב בעובדה שמדובר בשבר ולכן אני מפצה את התובעת, לאחר שעיינתי בכל החומר הרפואי, בסכום של 16,000 ₪, הלוקח בחשבון גם את העובדה שמדובר בשבר בגופו של אדם וגם את חלוף הזמן מיום התאונה, דבר שמחייב תוספת ריבית.

הפסד השתכרות לעבר: בין הצדדים התגלעה בעניין זה מחלוקת. המחלוקת עניינה בעובדה שאין חולק, והדבר גם מופיע בחווה"ד של ד"ר קליגמן, כי התובעת נחבלה בתאריך 4.12.06 (התאונה נשוא התביעה היא מ- 6.12.06, דהיינו יומיים אחרי הפגיעה בבית) בביתה ונגרם לה שבר בעצם מסרק 4 בכף רגל שמאל.

הנתבעת 2 שלחה שאלות הבהרה בעניין זה לד"ר קליגמן, כאשר טענתה היא שלמעשה הפגיעה בבית, שקדמה לפגיעה נשוא תיק זה "בלעה" את תקופת אי הכושר הנטענת.

תשובתו של ד"ר קליגמן לשאלת הבהרה בהקשר זה היתה: "סביר להניח שכתוצאה מהשבר בעצם מסרק 4 בכף רגל שמאל מתאריך 4.12.06, התובעת היתה באי כושר מלא במשך כחודש ומקסימום חודש וחצי".

הייתי מצפה בנסיבות אלה, שהתובעת תשלח שאלת הבהרה מצידה לד"ר קליגמן על מנת שיוברר מהו אי הכושר שניתן לייחס לתובעת כתוצאה מהפגיעה נשוא תיק זה.

הדבר לא נעשה ולכן אני מפעיל את שיקול דעתי.

לטענת התובעת בסיכומיה יש לפסוק לה מלוא אי כושר למשך חודשיים וחצי, ואילו לטענת הנתבעת יש לפסוק לה שבועיים אי כושר.

אני מחליט בנסיבות העניין ולאחר שקבלתי חלקית את עמדת הנתבעת, לפסוק אי כושר כתוצאה מהתאונה למשך חודש וחצי במקום חודשיים וחצי ולייחס חודש אי כושר לאירוע הפגיעה בבית.

המשמעות היא שאני פוסק בגין הפסד השתכרות לעבר סך של 5,250 ₪.

לגבי ראשי נזק נוספים – התובעת צירפה שני תצהירים של בני משפחה לעניין הצורך בעזרת צד ג' של בני משפחתה והעריכה עזרת צד ג' לעבר בסכום של 8,000 ₪ (בגוף הסיכומים צויין 10,000 ₪), והוצאות נסיעה – 3,000 ₪.

לאור העובדה שהתובעת עברה שבר שהצריך גבס למשך חודש וחצי, על פי המסמכים הרפואיים ואח"כ פיזיותרפיה, מצאתי הצדקה לפצות אותה בגין עזרת צד ג' והוצאות של נסיעות גלובאלי, אך אני מעמיד את הסכום, בשים לב לאופייה של הפגיעה, בסכום של 3,000 ₪ בלבד.

הוצאות בגין חוות דעת - כמדיניות משפטית מיניתי את ד"ר קליגמן כמומחה מטעם ביהמ"ש בטרם נדונה שאלת החבות, כאשר הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה עקב העדר חבות. משלא נקבעה נכות, נערכה בדיקת פוליגרף מחייבת, שבמהלכה יצאה התובעת דוברת אמת.

מאחר והתובעת עברה שבר בברך, היתה הצדקה מלאה למינוי מומחה אורתופדי ולכן משנמצאה דוברת אמת מצאתי לנכון להחזיר לה את עלות מחצית חווה"ד ששילמה בסך של 2,500 ₪.

על כן, אני מוסיף סכום זה כחלק מהוצאות משפט.

סה"כ ראשי הנזק לפיצוי הם על כן, כדלקמן:

כאב וסבל – 16,000 ₪.

הפסד השתכרות לעבר – 5,250 ₪.

עזרת צד ג' לעבר ונסיעות – 3,000 ₪.

הוצאות בגין חלקה של התובעת בחוות דעת – 2,500 ₪.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעת: 26,750 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 11% + מע"מ וכן אגרת בימ"ש ששולמה ע"י התובעת.

סכומים אלה תשלם הנתבעת 2 לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור מיתרת האגרה לאור סיום התיק בדרך האמורה.

המזכירות תסרוק את סיכומי ב"כ התובע ותיק המוצגים שהגיש לי, לתיק ביהמ"ש.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים.