לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

בתיק 13401-02-09 הורשע הנאשם בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין-תשל"ז 1977. בכך שבתאריך ה-12.6.04 איים הנאשם על אשתו ועל בתו באומרו: "אני אחסל אתכם ואני אראה לכם".

בתיק 13412-02-09 הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו-382 (ב) (1) לחוק העונשין, בשתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 ו-382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

עובדות כתב האישום הן כי ביום 2.12.06 איים הנאשם על אשתו, שהיא המתלוננת, באומרו שיחסל אותה, יזרוק אותה לפח האשפה ומשם יאספו אותה. בהמשך הפיל הנאשם את המתלוננת לרצפה, אחז בשתי ידיה וגרר אותה.

בנוסף בתאריך 24.11.06 במהלך ארוחת ערב הנאשם קילל את המתלוננת ואיים עליה בפגיעה שלא כדין באומרו שיחסל אותה ובהמשך דחף אותה בכתפה.

ב"כ התביעה הדגישה כי מדובר בהליך שהתנהל לאחר זמן רב וזאת בשל הקושי באיתור הנאשם ואף בשל התליית ההליכים נגדו, ועל כן התביעה סבורה כי חלוף הזמן בשל עבירות אלו הן בשל התנהגותו של הנאשם בלבד ואין לייחס לכך משקל.

ב"כ התביעה ערה לכך כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, וכי מאז לא נפתחו תיקים נוספים נגדו, אך לטעמה מדובר באירועים המתארים מסכת מכוערת, משפילה ומבזה בין בני זוג. ואף המתלוננת העידה כי חיה בפחד עם הנאשם לאורך השנים.

התביעה הציגה את מתחם העונש ההולם אשר לטעמה נע בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

לדעת התביעה יש להשית בעבירות מסוג אלו ענישה מרתיעה כפי שקבעו בתי המשפט, וזאת מאחר שעבירות אלימות במשפחה הן עבירות חמורות אותן יש לעקור משורש.

לאור האמור לעיל עתרה התביעה להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

בעניינו של הנאשם העיד אריה נגר, שהוא גיסו של הנאשם כעד אופי להגנתו.

העד סיפר כי הנאשם ואשתו התגרשו לפני כשנה. הנאשם מתגורר אצלו בחצר ,ובעוד המתלוננת עברה להתגורר במקום אחר ועניינה הוסדר בפשרה כספית.

העד סיפר כי הוא דואג לנאשם כמו לילד מאחר שהוא אדם חולה, אשר עבר 5 מעקפים ואירוע מוחי ואינו מתפקד ועל כן מבקש שבית המשפט יתחשב בו.

ב"כ הנאשם סבורה כי מתחם הענישה אותו הציגה התביעה, אינו ראוי במקרה דנן ואינו משקף את נסיבות המקרה וזאת מאחר שמדובר בנאשם חולה אשר אינו חי חיים תקינים, בתוך מחסן, ללא שירותים, ואשר אין לו דרך לדאוג לעצמו והוא אינו בקשר עם אנשים ואינו מתפקד בקהילה.

ב"כ הנאשם הפנתה לכך שבתי המשפט נוטים לקראת נאשמים שלהם בעיות בריאותיות ונפשיות.

ב"כ הנאשם אינה מקלה ראש עם מעשיו של הנאשם אך לטעמה לא מדובר במעשים שהם ברף העליון של עבירות האלימות, וכי מדובר במעשים ישנים ובנאשם נעדר עבר פלילי.

על כן עתרה ב"כ הנאשם להסתפק בעונש מאסר מותנה.

עבירות האלימות במשפחה הן עבירות אותן אכן יש להוקיע מכל וכל ועל בתי המשפט לתרום תרומתם בענישה מתאימה וראויה כדי לעקרן משורש.

בענייננו אף מדובר בשני תיקים בהם הורשע הנאשם ובעבירות של איומים בשלוש הזדמנויות שונות כמו גם בהפעלת אלימות ממשית כלפי המתלוננת בשתי הזדמנויות שונות.

ברגיל אכן היה מקום להטיל על הנאשם למרות הזמן הרב שחלף עונש ממשי בדומה לעתירתה של התביעה.

אלא שעסקינן בנאשם בעל נסיבות מיוחדות.

מדובר בנאשם אשר לוקה בבריאותו הן מן הבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית ועל כן הוא נסמך על שולחנה של משפחתו אף ככל שהדברים אמורים בתפקוד היום יומי ובעניינים פשוטים ושגרתיים.

הנאשם מתגורר במחסן הסמוך לבני משפחתו ומנסה לתפקד באופן זה.

אכן חייה של המתלוננת עם הנאשם לא היו קלים כלל ועיקר כפי שנפרש במהלך ניהול ההליך, אך בני הזוג נפרדו והמתלוננת מתגוררת עתה במקום אחר, כך שהסיכון להישנות המקרים אינו קיים עוד.

כל אלה בעיקר, הביאוני להקלה משמעותית בעניינו של הנאשם ועוד התחשבתי בעברו הנקי ובכל זאת בזמן שחלף, על אף שהוא רובץ לפתחו של הנאשם.

אני גוזרת על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות או איומים.

לאור אורח חייו של הנאשם ומצבו הכלכלי לא מצאתי להוסיף רכיב כספי כלשהו לענישה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, במעמד הצדדים.