לפני תובענה כספית לתשלום יתרתה של תמורת עבודה שביצעה התובעת עבור הנתבעת, וכן תובענה שכנגד בגין חיובים עודפים שנגרמו לנתבעת ע"י התובעת ופיצוי מוסכם בגין איחור במסירת העבודה.

1. התובעת היא חברה העוסקת בעבודות עפר ופיתוח, וזכתה במכרז שפרסמה הנתבעת לבניית תשתית להקמת גדר אלקטרונית סביב מחנה צה"ל, המהווה מרכז אחסון תחמושת אזורי (מרת"ח) בנחל שורק.

2. בהתאם לתנאי המכרז המקורי, אשר פורסם בשנת 2004, התחייבה התובעת לבצע עבודות תשתית להקמת גדר אלקטרונית באורך של 11,565 מ' תמורת הסך של 7,125,992 ש"ח כולל מע"מ (נספח ד' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, להלן – "תצהיר התובעת").

ביום 20.4.05, בהסכמת הצדדים, הופחתו העבודות לכדי כמחצית: התובעת נדרשה לבצע תשתיות ב-6,000 מטר אורך (מ"א), תמורת הסך של 3,562,996 ש"ח (נספח ב' לתצהיר התובעת, נספח ד' לתצהיר הנתבעת; להלן – "העבודה המופחתת").

3. אין מחלוקת בין הצדדים, כי גם את העבודה המופחתת לא ביצעה התובעת בשלמות, והנתבעת פנתה לקבלנים נוספים, אשר ישלימו את שלא בוצע ע"י התובעת.

לטענת התובעת, גורם בלתי מקצועי בנתבעת הפריע לעבודות ומנע ממנה מלבצען במועד ובאופן ראוי.

לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בקצב הנדרש לביצוע העבודות, אף העבודות שביצעה נעשו בצורה לקויה, באופן שחייב תיקונן ע"י התובעת עצמה, דבר שגרם לעיכוב בקצב התקדמות העבודה.

4. הנתבעת ערכה חשבון סופי (נספח ד' לתצהיר התובעת), עליו הגיבה התובעת במכתבה מיום 24.1.08 (נספח ה' לתצהיר התובעת).

בעקבות מכתב זה, התקיימה ביום 17.6.08 ישיבה בין הצדדים, במסגרתה הוסכם, כי התובעת ביצעה 3,500 מ"א מתוך 6,000 מ"א של העבודה המופחתת, והקבלן הנוסף, אליו פנתה הנתבעת, ביצע את יתרת 2,500 מ"א (נספח ו' לתצהיר התובעת).

5. לטענת התובעת (סע' 11 לכתב התביעה) שולם לה בפועל סך של 2,130,271 ש"ח בתוספת מע"מ, אך נותרה יתרת חוב בסך של 2,742,819 ש"ח בתוספת מע"מ; לצרכי אגרה העמידה התובעת תביעתה על הסך של 1,000,000 ש"ח בלבד.

6. לטענת הנתבעת בתביעה שכנגד, יש לחייב את התובעת להשיב סך של 761,300 ש"ח בגין עלויות קבלנים אחרים אליהם פנתה הנתבעת לביצוע עבודות שלא בוצעו ע"י התובעת בהתאם לתנאי המכרז המקורי, וכן לחיוב התובעת בסך של 648,000 ש"ח פיצוי מוסכם בגין איחור של 270 ימים במסירת העבודות (בעלות של 2,400 ש"ח ליום). סך הכל, דורשת הנתבעת חיוב התובעת בסך של 1,409,300 ש"ח.

7. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר צביקה יצחק וכן הוגשה חוות דעת מקצועית של אינג' רונן שטרנברג. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר ריצ'ארד קלרמן.

8. ישיבת יום 11.11.12 נפתחה בדיון לא פורמאלי ארוך, במסגרתו ניסיתי להביא את הצדדים לכדי הסכמה, אשר עיקרה חזרתה של התובעת מתביעתה, נוכח הנתונים שהובאו על ידי שני הצדדים, ואשר אינם יכולים להיות עוד במחלוקת.

כעולה מפרוטוקול הדיון, התובעת עמדה על שמיעת התיק, ולפיכך נחקרו לפניי עדי הצדדים.

בסיום הדיון ניתנה החלטה על הגשת סיכומים. סיכומי התובעת הוגשו (לאחר אורכות רבות שהתבקשו על ידה) ביום 10.11.13 וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 2.2.14. לבקשת התובעת, ומאחר והיא גם נתבעת שכנגד, התרתי הגשת סיכומי תשובה מטעמה, ואלה הוגשו ביום 6.2.14.

9. אומר כבר בראשית הדברים, כי חקירות עדי הצדדים לא שינתה מהמסמכים הכתובים שהובאו על ידם, אף לא היה בחקירות כדי להוסיף על האמור במסמכים.

שני הצדדים הציגו מסמכים בהם הסכמות עובדתיות מספריות, המהוות לטעמי הודאות בעל דין הדדיות, ולא ניתן במסגרתם של כתבי טענות, תצהירים או חקירות נגדיות לחזור מהודאות אלה, אף לא לחזור מהסכמות קודמות.

יש לזכור כי העבודות הסתיימו באוקטובר 2005 (וראו: מכתב סילוק יד מיום 6.10.05, נספח ז' לתצהיר הנתבעת), כאשר ההתחשבנות בין הצדדים נמשכה עד שלהי 2008.

עובדות עליהן הוסכם יותר משנה עובר להגשת התביעה, הן בבחינת דבר מוגמר, שאין מקום עוד להרהר אחריו, כפי שניסו שני הצדדים לעשות.

10. התביעה שכנגד – פיצוי בגין איחור במסירת העבודה

10.1 טוענת הנתבעת שיש לחייב את התובעת בתשלום פיצוי בגין איחור במסירת העבודות (סע' 27-29 לכתב התביעה שכנגד); לטענה זו לא נמצא זכר בשום מסמך שנערך עובר להגשת התביעה (ושהוגש כחלק מראיותיה של הנתבעת), ומקורה אך ורק בהגשת התביעה העיקרית ע"י התובעת, ומשום כך דינה דחייה.

10.2 עובר להגשת התביעה העיקרית, הנתבעת מעולם לא פנתה אל התובעת בדרישה כספית כאמור, ועל כל פנים – לא הוצגה כל פנייה כזו ע"י הנתבעת.

10.3 יתרה על כן, בפועל שילמה הנתבעת לתובעת כספים בסכומים בלתי מבוטלים לאחר שכבר הופסקו העבודות כאמור, ולאחר שהאיחור במסירה היה ידוע, ועשתה כן בלא שביקשה לבצע כל קיזוז בטענה האמורה, ובלא שבוצע בפועל כל קיזוז כאמור. יש לראות בהתנהגותה של הנתבעת משנת 2005 ועד 2009 משום ויתור על רכיב פיצוי זה.

משבאתי למסקנה זו, אינני מוצאת מקום לדון בטענות הנתבעת בדבר סכום הפיצוי היומי הנטען (2,400 ש"ח), השונה מהסכום הנקוב בהסכם שנחתם בין הצדדים בסע' 8 להצעת הקבלן (שהינה חלק מנספח א' לתצהיר התובעת) בסך של 2,000 ש"ח בלבד.

11. התביעה שכנגד – חיוב עבור עבודות שבוצעו ע"י קבלן אחר

11.1 בסע' 26 לכתב התביעה שכנגד טוענת הנתבעת שיש לחייב את התובעת בתשלום עבור עבודות שבוצעו ע"י קבלן אחר מעבר לעבודה המופחתת.

טענה זו מהווה למעשה חזרה של הנתבעת מהמוסכם בנספח ב' לתצהיר התובעת, שהינו מסמך שנערך ע"י הנתבעת ביום 20.4.05, ובמיוחד מהווה הטענה חזרה מהתחשיב שנערך ע"י הנתבעת בנספח ד' לתצהיר התובעת, מסמך שנערך עובר לחודש ינואר 2008, תחשיב אשר היווה בסיס לתשלום לתובעת, תחשיב עליו הגיבה התובעת במכתבה נספח ה' ואשר עליו דנו הצדדים בישיבה המשותפת שהתקיימה ביום 19.6.08 (נספח ו' לתצהיר התובעת).

11.2 בעניין זה גם העיד נציג הנתבעת, כי הוחלט שלא לדרוש מהתובעת הפרשי מחיר בגין המכרז המקורי (עמ' 17 ש' 24-27).

12. התוצאה של כל המפורט לעיל היא כי דין התביעה שכנגד להידחות, וכך אני מורה.

13. התובעת טענה, כי הנתבעת לא אפשרה לה לבצע את העבודות במלואן, וכי העבודות שבוצעו על ידה נעשו באופן ראוי. כן טענה התובעת כי יש לחשב את יתרת הסכומים המגיעים לה בהתאם למחירון 'דקל'.

אדון בטענות אלה אחת לאחת.

14. התנכלות מר אדרי לתובעת

14.1 לטענת התובעת, כי מר אדרי מטעמה של הנתבעת, שהינו גורם שאינו מקצועי, הפריע להתקדמות העבודות, לא נמצא כל תימוכין בחומר הראיות שהובא ע"י מי מהצדדים.

14.2 אינני מקבלת טענת התובעת בסיכומיה, כי היה על הנתבעת להביא את מר אדרי למתן עדות; התובעת היא שטוענת כי מר אדרי התנכל לה, ואם עד זה אינו בשליטתה יכולה הייתה לבקש לזמנו למתן עדות ללא הגשת תצהיר מטעמו.

הנטל להוכיח טענת ההתנכלות, כמסכלת ביצוע ההסכם, מוטל על הטוען אותה, קרי: על התובעת. על הנתבעת אין כל חובה או נטל להוכיח כי "לא הייתה התנכלות".

14.3 טענת ההתנכלות מצידה של התובעת באה לראשונה במכתבה מיום 24.1.08 (נספח ה' לתצהיר התובעת), כשלוש שנים לאחר שידה סולקה מהשטח. כשנשאל על כך מר יצחק בחקירתו לפניי השיב -

"תחקרי את העדים שלך הם יודעים, אפילו ראש המחוז טען שאדרי הוא נציג הבסיס ומותר לו להתערב"

(עמ' 10 ש' 6-7).

14.4 כשנשאל, האם יש בידיו מכתב להציג ששלח אודות ההתנכלות הנטענת השיב מר יצחק -

"יש לי הרבה מכתבים על התנכלות של אדרי"

(עמ' 10 ש' 23).

אולם, וכפי שצוין לעיל, למעט המכתב מיום 24.1.08, לא צירפה התובעת ולו מכתב אחד כאמור, בפרט לא צירפה כל מכתב תוך מהלכן של העבודות, למרות שלטענת העד מטעמה יש מכתבים רבים כאלה (וראו: עמ' 13 ש' 18-20).

מכאן, שטענת התובעת, כי בגלל התנכלות של מר אדרי מטעם הנתבעת, סולקה ידה מהשטח, נותרה טענה שלא הובאה לה כל ראיה תומכת.

יתרה על כן, הימנעותה של התובעת מלזמן את מר אדרי לחקירה ומלצרף את אותם 'מכתבים רבים' מהתקופה שעובר לסילוק ידה מהשטח מהוות חיזוק למסקנה, כי הטענות האמורות באו לעולם לאחר שקיבלה התובעת את החשבון הסופי (בראשית שנת 2008, שלוש שנים לאחר סיום העבודה), והסכום שנקבע בו ככל הנראה לא נשא חן בעיניה.

15. ביצוע העבודות ע"י התובעת

15.1 לתמיכה בטענתה, כי העבודות בוצעו על ידה כראוי, צירפה התובעת חוות דעת; המומחה מטעם התובעת לא נחקר, הואיל וזימונו לא התבקש ע"י הנתבעת (וראו החלטה שניתנה בעניין זה בעמ' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.12).

15.2 יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחוות הדעת, לא מצאתי כי היא יכולה לתמוך בטענות התובעת, כי בזמן אמת לא היו פגימות בעבודתה באופן שעיכב את ביצועה בצורה משמעותית, כפי שטוענת הנתבעת, ואבהיר טעמיי;

ראשית, הבדיקה בוצעה ביום 11.9.11, שנים רבות לאחר שהגדר הושלמה כליל. לא ניתן לראות מה'מוצר המוגמר' כיצד נראו הדברים תוך כדי הקמתו, בפרט כאשר אותו 'מוצר מוגמר' כולל רכיבים אשר כוסו ע"י רכיבים אחרים או ע"י אדמה.

שנית, המומחה מציין כי הוא רואה שהגדר בנויה כראוי; אין בכך כדי לשלול את טענת הנתבעת (המגובה במסמכים כפי שיפורט להלן), כי כדי להגיע לתוצאה אותה ראה המומחה נדרשה התובעת לבצע מספר רב של תיקונים, שעיכבו את התקדמות העבודה.

שלישית, לא ברור מי צילם את התמונות משנת 2005 שצורפו לחוות הדעת, אף לא ברור לאיזה חלק של הגדר הן מתייחסות; בתצהיר התובעת אין כל התייחסות לדבר, וברור כי לא המומחה צילם את התמונות בזמן אמת.

רביעית, המומחה מתייחס ליומני עבודה, אך יומני העבודה עצמם לא צורפו ע"י התובעת; חסרונה של ראיה זו מטעמה של התובעת מורגש במיוחד, נוכח טענתו של נציג התובעת בעדותו, כי בהתאם ליומנים, העובדה בוצעה כראוי (עמ' 13 ש' 23).

15.3 מנגד, הנתבעת צירפה מספר מכתבים שיצאו תוך מהלך ביצוע העבודות בשטח ע"י התובעת, ואשר התייחסו לקצב העבודה של התובעת במקום (נספח ב' לתצהיר הנתבעת מיום 1.2.05, נספח ג' לתצהיר הנתבעת מיום 20.2.05, נספח ד' לתצהיר הנתבעת מיום 20.4.05 הוא נספח ב' לתצהיר התובעת, נספח ה' לתצהיר הנתבעת מיום 31.5.05 – התראה לפני סילוק יד, נספח ו' לתצהיר הנתבעת ונספח ז' לתצהיר הנתבעת מיום 6.10.05 – סילוק יד).

15.4 מר יצחק מטעמה של התובעת נחקר על עניין זה -

"ש. יש לך איזה מכתב שאומר שאתה בצעת את התיקונים למרות שלא היית צריך לבצע

ת. הייתה מערכת יחסי עבודה וניסיון לשמור על זה. הכל היה בדיבורים בע"פ"

(עמ' 10 ש' 24-25).

כעולה מהמסמכים שצורפו ע"י הנתבעת, דבריו אלה אינם מדויקים, באשר נערך תיעוד בכתב, ע"י הנתבעת, בזמן אמת.

בהמשך הודה מר יצחק -

"כן. היו עמודים לא בגובה אחיד, זה עניין של ס"מ, אדם חסר מקצועיות ביקש להוריד אותם, ואף אחד לא התערב..."

(עמ' 12 ש' 10).

15.5 טענתה של התובעת, כי נציג הנתבעת סיכל עבודתה, כבר נדחתה על ידי לעיל בהעדר כל ראיה לדבר.

אל מול טענות התובעת, כי העבודות בוצעו כראוי ובקצב משביע רצון, הובאו ראיות חד משמעיות בכתב ע"י הנתבעת, שלא כך היו הדברים בפועל.

15.6 המסקנה המתבקשת היא כי התובעת לא הוכיחה טענתה בדבר הפרעה לעבודתה, ואני אף קובעת, כי הוכח שקצב העבודה של התובעת לא היה בהתאם לתנאי המכרז, ושסילוק ידה של התובעת, אשר בא לאחר פניות מרובות אליה בכתובים, נעשה כדין ע"י הנתבעת.

16. תחשיב התובעת

16.1 כפי שצוין לעיל, שני הצדדים ניסו לחזור בהם מהודאות והסכמות; כשם שהדבר לא היה מקובל עליי בנוגע להתנהלות הנתבעת, באופן שהביא לדחיית התביעה שכנגד מסיבה זו, כך אין הדברים מקובלים עליי ככל שהדברים נוגעים להתנהלות התובעת.

16.2 אין מחלוקת בין הצדדים, כי בהתאם לתנאי המכרז המקורי היה על התובעת לבצע 11,565 מ"א תשתית לגדר תמורת הסך של 7,125,992 ש"ח כולל מע"מ.

המשמעות המתמטית של הדברים היא כי עלות מ"א אחד הייתה 616.17 ש"ח כולל מע"מ (שהם 7,125,992 ש"ח חלקי 11,565 מ"א), כפי שנרשם בתחשיב הנתבעת, נספח ד' לתצהיר התובעת.

16.3 לטענת הנתבעת בנספח ד' הנ"ל, עלות מ"א אחד לקבלן אשר החליף את התובעת בעבודה המופחתת עמדה על 762.33 ש"ח. עלות זו התקבלה ע"י התובעת בתחשיב הנגדי שערכה ואשר צורף כנספח ה' לתצהיר עדותה.

16.4 אך לא אוכל לקבל את מלוא התחשיב שהוכן ע"י התובעת, נספח ה' הנ"ל, באשר נפלה בו טעות; התובעת חישבה עלות מ"א של עבודותיה שלה והגיעה למסקנה כי עלות מ"א הינה הסך של 858.64 ש"ח, וזאת עפ"י התחשיב השגוי הבא: התובעת חילקה את סכום החשבון הסופי המסוכם, (2,225,598 ש"ח) באורך ביצוע הגדר על ידה בפועל (2,592 מ"א).

ואולם תחשיב זה הינו כאמור מוטעה, שכן היה על התובעת לחשב את העלות למ"א לפי תנאי המכרז המקורי, כפי שבוצע לעיל (7,125,992 ש"ח חלקי 11,565 מ"א = 616 ש"ח למ"א), או לפי תנאי הביצוע המופחת (3,562,996 ש"ח חלקי 6,000 מ"א = 594 ש"ח למ"א).

התובעת נדרשה לבצע עבודה בהיקף מסוים תמורת סכום שהוצע על ידה; התובעת לא עשתה כן, היקף העבודה צומצם – תחילה בהסכמה (נספח ב' לתצהיר התובעת), ובהמשך תוך סילוק ידה מהשטח (נספח ז' לתצהיר הנתבעת).

למרות שהתובעת סולקה ע"י הנתבעת ועבודתה הופסקה, לאחר הפרות של התובעת את ההסכם שנחתם בין הצדדים מבקשת התובעת לחשב את המגיע לה עפ"י ההיקף המופחת של העבודות שביצעה; בכך מנסה התובעת לטעון, כי הסכום ששולם לה בפועל נמוך מהסכום שהיה על הנתבעת לשלם לה, ותובעת את ה"יתרה".

בתחשיבה נספח ה', ניסתה התובעת, למעשה, ליהנות מתוצאות התנהלותה הבלתי תקינה; התובעת גם הפרה את ההסכם ובתחשיב שערכה ניסתה להתעשר ע"ח הנתבעת תוך שהיא מסתמכת על הפרה זו מצידה.

בהתאמה, חישוב ההפרש למ"א שביצעה התובעת בנספח ה', בין המגיע לה לבין מה ששולם לקבלן שביצע את העבודה במקומה (96.31 ש"ח) אינו נכון (762.33 ש"ח פחות 858.64 ש"ח), כאשר התובעת למעשה טוענת, בעקיפין, כי הנתבעת הרוויחה מהפסקת העבודה ע"י התובעת, באשר הקבלן החלופי קיבל מחיר נמוך יותר, ועל כן על הנתבעת לזכות את התובעת בגין רווח זה.

הנתבעת לא קיבלה את התחשיב שבוצע ע"י התובעת, ועל כן לא תוכל התובעת לראות בנספח ה' כתחשיב מוסכם, וזאת לעניין "השורה התחתונה" שבו.

16.5 על כן, כל שבדעתי ליטול מתוך נספח ה' לתצהיר התובעת הוא הודאתה של התובעת בעלות עבודתו של הקבלן הנוסף, אשר ביצע 2,500 מ"א במקומה של התובעת בעבודה המופחתת.

16.6 עלות מ"א עבודת התובעת הינה, כמחושב לעיל, 616.17 ש"ח (לכל היותר); עלות מ"א עבודת הקבלן הנוסף, כהודאת התובעת לעיל, 762.33 ש"ח. ההפרש לחובת התובעת הוא 146 ש"ח למ"א (ההפרש בין 616 ש"ח ל-762 ש"ח; לכל הפחות).

16.7 עלות-יתר לנתבעת בביצוע חלק מהעבודה המופחתת ע"י הקבלן הנוסף הינה 365,000 ש"ח (מכפלת 2,500 מ"א בסכום ההפרש – 146 ש"ח למ"א).

16.8 בנוסף, אין מחלוקת כי היה מקום לחייב את התובעת ב-12% עלויות משרדיות בגין ביצוע חלק מהעבודה המופחתת ע"י הקבלן הנוסף (בהתאם להוראות סע' 63(3)(א) לנספח ט' לתצהיר התובעת), כפי שביצעה הנתבעת בתחשיב שערכה.

16.9 אשר לטענת התובעת, כי יש לחשב את עלויות ביצוע העבודות על ידה בהתאם למחירון 'דקל', הרי שגם עניין זה מנוגד להסכם שנחתם בין הצדדים, ואשר קובע, בסע' 49(2) כי עבודות נוספות תחושבנה בהתאם לתעריף אחר: מחירון 'המאגר המשולב' (ראו: נספח ט' לתצהיר התובעת).

התובעת לא הביאה את מחירון 'המאגר המשולב', ואין כל משקל לתחשיב שערכה בנספח ח' לתצהיר מטעמה, באשר הוא מבוסס על מחירים שלא בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, אשר גם לא ניתנה להם הסכמה מאוחרת.

16.10 התחשיב נספח ח' מהווה אף ניסיון של התובעת לחזור בה מהודאתה בנספח ה' לתצהירה, כי סכום החשבון הסופי הוא סך של 2,225,598 ש"ח.

סכום החשבון הסופי, שננקב ע"י התובעת עצמה בנספח ה', מבוסס על המפורט בנספח ג' לתצהיר התובעת, שנערך ע"י הנתבעת, והכולל תחשיב עבור עבודות שבוצעו ועבודות נוספות.

17. הסכום ששולם לתובעת

17.1 בהתאם לנספח ו' לתצהיר התובעת, הוסכם כי התובעת ביצעה 3,500 מ"א מתוך העבודה המופחתת. מכפלת סכום זה בעלות מ"א עפ"י החוזה המקורי (616.17 ש"ח למ"א, כולל מע"מ – אשר חישובו הובא לעיל בסע' 16.2 לפסק הדין) מביאה לסכום של 2,156,595 ש"ח, כולל מע"מ, אשר הגיעו לתובעת עבור העבודה שביצעה בפועל.

מסכום זה היה מקום להפחית עלות עבודת הקבלן הנוסף בעבודה המופחתת (סע' 16.6 ו-16.7 לעיל) כמו גם העלויות המשרדיות (סע' 16.8), אך הדבר לא נתבע בתביעה שכנגד, אף לא נטען כטענת קיזוז בכתב ההגנה, ולכן לא מצאתי להפחיתו בחישוב.

17.2 יוזכר, כי בסע' 11 לכתב התביעה, טוענת התובעת, כי קיבלה מהנתבעת 2,130,271 ש"ח בתוספת מע"מ עבור העבודה נשוא תובענה זו (וראו גם נספח י' לתצהיר התובעת).

17.3 בדיקת ההפרש בין הסך של 2,156,595 ש"ח כולל מע"מ, הנקוב בסע' 17.1 לעיל אשר מגיעים לתובעת בגין העבודות, לבין הסך של 2,130,271 ש"ח בתוספת מע"מ, הנקוב בסע' 11 לכתב התביעה, אשר שולמו לתובעת בפועל ע"י הנתבעת, מלמדת, כי התובעת קיבלה מהנתבעת את כל המגיעה לה, ואף מעבר לכך.

17.4 לפי דרך חישוב אחרת, אם מתוך הסך של 2,225,598 ש"ח, הנקובים בנספח ג' לתצהיר התובעת (מסמך שנערך ע"י הנתבעת) ובנספח ה' לתצהיר התובעת (מסמך שנערך ע"י התובעת) תופחת רק עלות-היתר לנתבעת בסך של 365,000 ש"ח, הנקוב בסע' 16.7 לעיל, ללא העלויות המשרדיות (הנקובות בסע' 16.8 לעיל) יתקבל הסך של 1,860,598 ש"ח (לפני מע"מ), כסכום המגיע לתובעת בגין העבודות שביצעה.

גם לפי דרך זו, הסכום שקיבלה התובעת בפועל מהנתבעת 2,130,271 ש"ח (לפני מע"מ) עולה על הסכום שהגיע לה.

במילים אחרות, התובעת קיבלה מהנתבעת את כל שהגיע ממנה, ואף למעלה מכך, ולא היה כל מקום להגשת התביעה.

18. התוצאה היא כי התביעה נדחית, וכפי שצוין לעיל, גם התביעה שכנגד נדחית.

אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ש"ח. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג אדר תשע"ד, 13 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.