מבוא ועובדות מוסכמות:

1. ביום 25.2.07 אירעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") בה היו מעורבים רכב מסוג מזדה נושא מס' רישוי 48-289-61 (להלן: "רכב המזדה") ורכב מסוג סובארו נושא מס' רישוי 19-197-88 (להלן: "רכב הסובארו") וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב המזדה.

במועד אירוע התאונה נהג נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") ברכב הסובארו כשהוא מתחת לגיל 24 שנה ואין חולק כי הוא אחראי לאירוע התאונה.

2. התובעת הינה חברה לביטוח ובמועד הרלוונטי לאירוע התאונה היא ביטחה את רכב המזדה ושילמה למבוטח שלה פיצוי בגין נזקיו. מכאן התביעה, לפיה התובעת מבקשת לחייב את הנתבע לשפות אותה בגין הסכומים בהם נשאה בעקבות התאונה.

3. רכב הסובארו נרכש במקור על ידי אביה של גב' סמאהר ח'טיב, מר סלים ח'טיב, כשהיא היתה עדיין רווקה (להלן: "סמאהר"), אם כי משיקוליו הוא רשם את הרכב על שמה. לימים, נישאה סמאהר למר איימן עאסלה, אחיו של הנתבע, ולאחר הנישואין היא ובעלה רכשו את רכב הסובארו מאביה. יודגש כי התאונה אירעה לאחר מועד הרכישה הנ"ל.

4. צד ג' מס' 1, מר בדר מסאלחה, הינו סוכן ביטוח (להלן: "סוכן הביטוח") ובמועדים הרלוונטיים לתביעה בוטח רכב הסובארו באמצעותו בביטוח צד ג' ובביטוח חובה אצל חברת הביטוח כלל, היא צד ג' מס' 2 בתביעה (להלן: "פוליסת צד ג'", "פוליסת חובה" ו-חברת כלל" בהתאם להקשר הדברים ותוכנם). בהתאם לפוליסת צד ג', הכיסוי הביטוחי ניתן לנהג מעל גיל 24 וסמאהר הופיעה בפוליסה בתור מבוטחת אף כי היא היתה מתחת לאותו גיל.

5. חברת הביטוח כלל סירבה להכיר בכיסוי הביטוחי בהתאם לפוליסת צד ג', ולפיכך שלח הנתבע נגדה ונגד סוכן הביטוח הודעת צד ג'.

6. ביום 31.3.11 הגיעו הצדדים בעלי הדין להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה, לסילוק סופי ומוחלט של תביעת התובעת, הנתבע ישלם לה סך של 47,181 ש"ח, אגרה ושכ"ט עו"ד, אם כי ביצוע התשלום יעוכב עד להכרעה בהודעת צד ג'.

משנשמעו ראיות הנתבע וצדדי ג' במחלוקת שביניהם והוגשו סיכומי טענותיהם בתביעה, להלן פסק הדין.

טענות הצדדים בתמצית:

7. לטענת הנתבע, על צדדי ג' לשפות אותו בהתאם ל פוליסת צד ג' בגין כל סכום בו יחוייב כלפי התובעת, שכן, הוא פנה בעצמו לסוכן הביטוח והזמין פוליסת צד ג'. לצורך כך הנתבע מסר לסוכן הביטוח מלוא הנתונים הרלוונטיים להנפקת הפוליסה וללא המגבלה של גיל הנהג. על אף זאת, סוכן הביטוח הנפיק פוליסת צד ג' המחריגה כיסוי ביטוחי לנהג מתחת לגיל 24 אף כי היא אינה מתאימה לצרכיו ולצרכי גב' סמאהר הרשומה כמבוטחת בפוליסה שכאמור, שניהם היו מחת לגיל 24 במועד הנפקתה.

התנהלותו של סוכן הביטוח מהווה רשלנות כלפי הנתבע והואיל ועל פי דין הכלל הוא כי סוכן ביטוח הוא שלוח של המבטחת, אזי יש לחייב גם כן את חברת הביטוח כלל בגין רשלנותו.

8. לטענת סוכן הביטוח, במועד הנפקת פוליסת צד ג' רכב הסובארו היה בבעלות אביה של סמאהר והוא זה אשר פנה אליו בבקשה לבטחו. לצורך כך חתם אביה של סמאהר במקומה על הצעת ביטוח מיום 3.7.06 (להלן: "הצעת הביטוח") ושילם את הפרמיה המתחייבת. לבקשת אביה של סמאהר, וכפי שצויין מפורשות בהצעת הביטוח, סוכן הביטוח הנפיק פוליסה המכסה נהגים מעל גיל 24. במועד הנפקת הפוליסה לא היה לסוכן הביטוח כל קשר עם הנתבע או עם סמאהר ולפיכך אין לבוא אליו בטענות על שלא פעל, כביכול, בהתאם לדרישות הנתבע או לפי צרכיהם.

בהמשך, ביום 31.3.07, לאחר אירוע התאונה, פנו אביה של סמאהר ואחיו של הנתבע, מר חאלד עאסלה, ולבקשתם בוצעה החלפה של הפוליסה מרכב הסובארו (ואשר הוכרז כאובדן מוחלט בעקבות התאונה) לרכב טויוטה והכיסוי הביטוחי הורחב לכיסוי כל נהג ללא מגבלת גיל.

בהתאם להלכה הפסוקה, משנמכר הרכב לסמאהר ובעלה, הרי חוזה הביטוח ממילא פקע ומטעם זה אין לקבל את ההודעה נגד סוכן הביטוח.

לחילופין, יש לדחות את ההודעה נגד סוכן הביטוח ולקבלה נגד חברת הביטוח כלל בלבד, שכן הסוכן לא חרג מההרשאה שניתנה לו ולא פעל בניגוד לשליחות שלו כלפי חברת כלל.

9. חברת כלל מפנה לכך כי בניגוד לנטען בהודעת צד ג', הוכח במשפט כי עובר להנפקת פוליסת צד ג' לא היה כל קשר בין הנתבע לבין סוכן הביטוח וכי הפוליסה הופקה אך ורק על פי בקשות ודרישות אביה של סמאהר. לפיכך לנתבע אן זכות "עמידה" כנגד צדדי ג' ויש לדחות את הודעתו על הסף.

לגוף העניין, סוכן הביטוח מילא אחר דרישות אביה של סמאהר והנפיק פוליסת צד ג' בהתאם לצרכיו ודרישותיו אותה עת ולפיכך אין לבוא אליו בטענות או דרישות בנדון. בהתאם לפוליסה הנ"ל ניתן כיסוי ביטוחי לנהג מעל גיל 24 ומאחר ובמועד אירוע התאונה הנתבע נהג ברכב כשהוא מתחת לגיל הנ"ל, אזי אין כיסוי ביטוחי בהתאם לפוליסה. יתירה מכך, משנמכר רכב הסובארו על ידי אביה של סמאהר לאחרים וזהות הנהגים השתנתה מבלי לתת כל הודעה למבטח על כך, הרי ממילא הכיסוי הביטוחי פקע.

כן טענה חברת כלל כי אין כל פסול או מניעה בדין להנפקת פוליסה שאינה מכסה את המבוטח הנקוב בה אלא צדדים אחרים, כבמקרה דנן.

לחילופין, ועל אף כי חברת כלל סבורה כי סוכן הביטוח פעל כדין, הרי ככל ותתקבלנה הטענות נגדו, אזי יש לקבל הודעת צד ג' אך ורק נגד סוכן הביטוח הואיל וחב' כלל לא היתה מעורבת בהנפקת פוליסת צד ג' אלא קיבלה אותה כמעשה גמור.

ד י ו ן:

10. בהודעתו לצד ג' העלה הנתבע טענות מפורשות לעניין הקשר הישיר שהתקיים, כביכול, בינו לבין סוכן הביטוח לצורך הזמנת פוליסת צד ג', וזאת באומרו:

"3. המודיע טוען כלפי צדדי ג' כי עליהם לפצותו ולשפותו על כל סכום שבו יחויב בתביעה וזאת מכל אחד מהנימוקים שלהלן:

...

ג. המודיע טוען כי הוא פנה יחד אל סוכן הביטוח צד ג' מס' 1 וביקשו לרכוש פוליסת ביטוח מסוג צד ג' עבור הרכב הפוגע מס' 19-197-88 מסוג סובארו.

ד. המודיע טוען כי הוא הזמין פוליסת ביטוח כאשר הנתבעת מס' 1 הינה המבוטחת בה היות והנה הבעלים הרשומים של הרכב.

ה. המודיע טוען כי הוא העביר לסוכן הביטוח של צד ג' מס' 1 את כל הפרטים האישיים של המבוטחת והנתונים הנדרשים לעריכת והנפקת פוליסת ביטוח רלבנטית וזאת על פי דרישת סוכן הביטוח עצמו.

...

ז. המודיע טוען כי הוא הזמין פוליסת ביטוח המיועדת בעיקר לכיסוי ביטוחי תקף הכולל כל נהג ובכלל זה נהג מתחת לגיל 24 שנים.

...

י. המודיע טוען כי הוא העביר לסוכן הביטוח פרטים אודות רישיון הרכב יחד עם פרטים של המבוטחת ...

...

י"ט. המודיע טוען כי סוכן הביטוח הפיק פוליסה שונה ואינה תואמת מהזמנת הביטוח שהזמין המודיע, עת רשם המבוטחת והגיל שלה בהצעה בעוד שהוא רשם כי הנהיגה מותרת לכל נהג מעל גיל 24 שנים".

הנתבע לא נותר עקבי בגרסתו לעיל ביחס לקשר הישיר שהיה, כביכול, בינו לבין סוכן הביטוח לצורך הזמנת פוליסת צד ג' ובסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/1, הוא מסר גרסה השונה בתכלית, באומרו:

"הריני מצהיר כי לא פניתי מעולם לסוכן הביטוח על מנת להזמין פוליסה ורק ביום 17.3.09 פניתי אני ואחי עבד לסוכן הביטוח והודעתי לו על התאונה".

11. בחקירתו הנגדית חזר הנתבע על גרסתו המאוחרת בדבר העדר כל קשר בינו לבין סוכן הביטוח טרם אירוע התאונה וגם משהופנה לטענותיו הסותרות בהודעה לצד ג', הוא לא ידע לתת כל הסבר לכך והעיד באומרו:

"ש. אמרת כאן שאתה אף פעם לא היית אצל סוכן הביטוח לפני התאונה ואף פעם לא העברת לו מסמכים וכי אף פעם לא חתמת על הצעה ביטוחית.

ת. נכון.

ש. אני אומר לך שבהודעת צד ג' שהגשת נגד חברת הביטוח אתה כותב בסעיף 3 ג',ד',ה' כי אתה פנית לסוכן הביטוח, כי אתה הזמנת פוליסת ביטוח וכי אתה העברת לסוכן הביטוח פרטים אישיים. יש לך הסבר על השוני בגרסאות?

ת. הייתי אצל סוכן הביטוח אחרי התאונה, הוא צילם את רשיון הנהיגה שלי, וגם היה נשאר עוד חודשיים לתביעת הביטוח והעביר אותו אחר כך ...

כשבית המשפט חוזר על השאלה ומבהיר כי הכוונה לפני התאונה אני משיב שלא היתה לי כל פנייה לסוכן הביטוח לפני התאונה ולא העברתי לו כל מסמכים" (שם, עמ' 21 שורה 18 לפרוטוקול הדיון)

יתירה מכך, טענתו המוקדמת של הנתבע, לפיה הוא הסתמך על הקשר המוקדם שהיה בינו לבין סוכן הביטוח, הדרישות והמידע שהעביר אליו לצורך הנפקת פוליסת צד ג', התחלפה בטענה מופרכת ובלתי משכנעת, כדלקמן:

''ש. אתה יכול להסביר איך ידעת שיש ביטוח לרכב?

ת. ידעתי שעל מנת שסמאהר שהיא צעירה ממני בערך שנה וחצי, היא כל הזמן היתה משתמשת ברכב. בגלל זה ידעתי שהרכב מבוטח, כי אני צעיר והיא צעירה יותר ממני. והרכב הוא על שם סמאהר וגם הביטוח על שמה'' (שם, עמ' 21 שורה 10 לפרוטוקול הדיון).

במאמר מוסגר יצויין כי טענת הנתבע, לפיה סמאהר השתמשה ברכב כל הזמן, אינה מתיישבת עם עדותה של סמאהר עצמה, עדה מטעם הנתבע עצמו, כמפורט בהמשך, לפיה היא השתמשה ברכב פעמיים בלבלד.

12. לא ניתן ליישב בין טענות הנתבע בהודעתו לצד ג' לעניין הסתמכותו על הקשר שהתקיים, כביכול, בינו לבין סוכן הביטוח טרם ולצורך הנפקת הפוליסה והמידע אשר מסר לו לעניין זה, לבין הנטען בתצהירו, לפיו, הקשר נוצר בראשונה לאחר אירוע התאונה. מדובר בסתירה חזיתית ובעניין כה מהותי שהוא לב ליבה של הודעת צד ג'. קשה איפוא להפריז בחשיבות הסתירה הנ''ל ובהשלכת הדבר על מכלול טענות הנתבע במשפט.

מכל מקום, גרסתו העדכנית של הנתבע תואמת את גרסתם של סוכן הביטוח ושל סמאהר, ולפיה, לפני הנפקת פוליסת צד ג' הנתבע לא פנה לסוכן הביטוח, לא מסר לו פרטים כלשהם ולא העלה בפניו כל דרישה לעניין הפוליסה.

13. גב' סמאהר הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע, מוצג נ/6, בו נטען כדלקמן:

"4. הריני מצהירה כי הביטוח של הרכב הנ"ל נעשה על ידי אבא שלי מול סוכן הביטוח וכי לא הייתי מעורבת בהזמנת הפוליסה הנ"ל.

5. לא ידעתי על הביטוח הנ"ל וכל הקשור לפוליסה לא היה ידוע לי בכלל עד לאחר אירוע התאונה נשוא התביעה.

6. לא נתבקשתי ע"י חברת הביטוח לעשות דבר בנוגע לתנאי הפוליסה או לעדכן דבר בנוגע להגבלה כל שהיא".

אין בתצהירה של סמאהר כל טענה, ולו ברמז רמיזה, כאילו אביה פעל מול סוכן הביטוח שלא על דעתה או בהעדר הסכמתה. אדרבא, מחקירתה הנגדית מתחזק הרושם כי על אף שבפוליסת צד ג' היא מופיעה בתור מבוטחת, הרי לא היה לה כל קשר ועניין לביטוח הרכב ולרכב עצמו וכי אין לה כל טענה או הסתייגות מהעובדה כי פוליסת צד ג' אינה מכסה נהגים מתחת לגיל 24 שנה. להלן ציטוט:

"ש. אני מבין לפני שהתחתנת שאבא שלך קנה את הרכב ממישהו אחר?

ת. כן.

ש. את זוכרת ממי אבא שלך קנה את הרכב?

ת. לא.

ש. יש סוכן ביטוח בשם באדר מסאלחה, את מכירה אותו?

ת. לא.

ש. היית אצל סוכן הביטוח במשרד?

ת. לא, אף פעם לא.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 4 לתצהירך, את אומרת שאביך עשה את כל הביטוחים מול הסוכן. את מאשרת?

ת. כן.

ש. אבא שלך אומר שהוא הזמין ביטוח לרכב הזה עבור נהגים מעל גיל 24, מה יש לך לומר על כך?

ת. כלום.

ש. זה נכון?

ת. כן.

......

ש. מה שהבנתי מדבריך כעת שלפני התאונה את בכלל לא היה לך קשר לרכב הזה, הרכב הזה היה של אביך, אבא שלך רשם אותו על שמך והוא עשה את הביטוח אצל הסוכן, והוא שילם את הביטוח, האם נכון?

ת. נכון" (שם, עמ' 44-45 החל משורה 18 לפרוטוקול הדיון)

ובהמשך,

"ש. בתקופה שגרת בדיר חנא עם אבא (לפני הנישואין – ר.ח.) מי היה משתמש ברכב?

ת. אבא, אחים שלי לפעמים.

ש. נכון שבאותה תקופה האחים שלך ואבא כולם היו מעל גיל 24?

ת. כן.

ש. נכון שבאותה תקופה את לא השתמשת ברכב?

ת. השתמשתי פעם או פעמיים" (שם, עמ' 45 שורה 22 לפרוטוקול הדיון)

14. מהמצוטט לעיל עולה ומתחייבת המסקנה כי במועד הרלוונטי לרכישת פוליסת צד ג', רכב הסובארו היה בבעלות אביה של סמאהר, אף כי פורמלית הוא היה רשום על שמה. אביה של סמאהר טיפל באפן בלעדי בביטוח רכב הסובארו ולצורך כך הוא פנה לסוכן הביטוח וביקש לרכוש ביטוח צד ג' המכסה אך ורק נהגים מעל גיל 24. לא בכדי ביקש אביה של סמאהר להגביל את הכיסוי הביטוחי בפוליסת צד ג' לנהגים מעל גיל 24, שכן הדבר תואם את גיל הנהגים אשר השתמשו ברכב הסובארו אותה עת – אביה ואחיה של סמאהר – ואשר כולם היו מעל גיל 24 שנה. סוכן הביטוח פעל על פי הדרישה ממנו והנפיק פוליסת צד ג' העונה על הצרכים של המשתמשים ברכב, ולפיכך אין כל פסול בהתנהלותו.

15. חיזוק למסקנה אליה הגעתי לעיל מצאתי בחוקי החוזים הכלליים החלים גם כן על חוזה ביטוח. אמנם נכון, חוזה ביטוח מוסדר בעיקרו בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, שהינו חוק מיוחד, אולם, בעניינים שאינם מוסדרים בו יש ל פנות לדינים אחרים, ובין היתר לדיני החוזים הכלליים. בספרו של ירון אליאס "דיני ביטוח", מהדורה שנייה, כרך א', נאמר כדלקמן:

"הדין החל על חוזה הביטוח מוסדר בעיקרו בחוק מיוחד, הוא חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. אין לשכוח, עם זאת, כי חוזה הביטוח הוא בראש ובראשונה חוזה. לפיכך כפוף חוזה זה למשטרם של חוקי החוזים הכלליים, דהיינו חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. יחסי הגומלין בין הדין המיוחד החל על חוזה הביטוח, היינו, חוק חוזה הביטוח, ובין חוקי החוזים הכלליים – באים לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים. ראשית, חוקי החוזים הכלליים מהווים דין המשלים את הוראות חוק חוזה הביטוח בכל אותם עניינים שאינם מוסדרים בו. לפיכך, כאשר חוק חוזה הביטוח חסר, חלה הוראתו של דין החוזים הכללי כהוראת השלמה. כך למשל, חוק חוזה הביטוח אינו דן בסוגיות יסוד רבות, כגון דרכי כריתתו של החוזה, ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו, צורת החוזה, פירוש החוזה, קיום החוזה ועוד..." (שם, עמ' 40) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

בהתאם לסעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ובהתאם לסעיף 24 לחוק, תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.

במקרה דנן, אביה של סמאהר, הוא המציע בחוזה הביטוח נשוא התביעה, ביקש לבטח את רכב הסובארו בפוליסת צד ג' המכסה נהגים מעל גיל 24, וחברת הביטוח כלל, באמצעות סוכן הביטוח, קיבלה את ההצעה והנפיקה פוליסת צד ג' על פי ההצעה אשר קיבלה ובכך נוצר חוזה ביטוח המשקף נאמנה את רצון הצדדים המתקשרים בו שאין בו כל רבב.

16. אין לקבל את הטרוניה אשר העלה הנתבע בשל העובדה כי סמאהר מופיעה בתור מבטחת בפוליסת צד ג' אף כי לאור מגבלת גיל הנהגים היא אינה מכוסה על פיה. כאמור, הפוליסה משקפת נאמנה את רצונם של חברת כלל ואביה של סמאהר מבלי שהיתה לאחרונה כל טענה, דרישה או הסתייגות ממנה. כמו כן, פוליסת צד ג' עונה על דרישותיהם של המשתמשים ברכב – אביה ואחיה של סמאהר – שכן גילם הוא מעל 24 שנה.

17. לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל, ובהעדר כל טענה כי הנתבע או מי מטעמו פנו לפני אירוע התאונה לסוכן הביטוח או לחברת כלל בבקשה להרחבת הכיסוי של פוליסת צד ג' לכל נהג, ולא רק לנהגים מעל גיל 24, הרי יש לדחות את ההודעה נגד צדדי ג' ואין להידרש ליתר טענות הצדדים.

על אף האמור לעיל, אתייחס להלן ולו בקצרה לטענת צדדי ג', לפיה, מכירת רכב הסובארו על ידי אביה של סמאהר מפקיעה את פוליסת הביטוח.

בהתאם להלכה הפסוקה, עם מכירת רכב לצד ג', פוקעת בעלותו של המבוטח ברכב ועימה פוקעת גם כן פוליסת הביטוח (ר' ע"א 427/64 נאור אפרת ואח' נ' מריואת ואח', פ"ד יט(2) 17). על אותה הלכה חזר בית המשפט ב-ד"נ 10/65 נאור ואח' נ' מריואת ואח', פ"ד יט(4) 48, ונימק זאת באומרו:

"הבסיס לפוליסת הביטוח הנדונה נעוץ באינטרס הממשי שהיה למבוטח, בתוקף בעלותו, במכונית מסוימת, ומשפסקה בעלותו בה, נפל הבסיס והפוליסה פקעה וחדלה להיות בעלת תוקף".

בנדון יצויין כי בהתאם לסעיף 13 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970, שינוי בעלות ברכב אינו פוטר את המבוטח בביטוח חובה לנזקי גוף מאחריות על פי הפוליסה. הוראה זו ייחודית לביטוח חובה ואין לה מקבילה בביטוח רכוש. לפיכך, מן ההן אתה שומע את הלאו, ולפיכך יש לומר כי בביטוח רכוש מכירת הנכס מפקיעה את הביטוח.

דא עקא, יישום ההלכה לעיל אינו כה פשוט במקרה דנן, שכן במועד הנפקת הפוליסה היתה סמאר הבעלים הרשום (פורמלית) של רכב הסובארו וגם במועד התאונה היא ביחד עם בעלה היו הבעלים של הרכב. לפיכך, מבחינת המבטחת – חברת כלל – לא חל, כביכול, שינוי בבעלות על הרכב. בנסיבות העניין ספק האם במקרה דנן יש לומר כי רכב הסובארו נמכר ל"צד ג'" באופן המפקיע את תוקפה של פוליסת צד ג'.

18. לסיכום, אני מורה כדלקמן:

א. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, ואשר קיבלה תוקף של החלטה מיום 31.3.11, הנתבע ישלם לתובעת סך של 47,181 ₪, הוצאות האגרה בסך של 666 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש''ח.

כל הסכומים לעיל נושאים הפרשי הצמדה בלבד (ללא ריבית) וזאת מיום 31.3.11 ועד התשלום המלא בפועל.

ב. ההודעה נגד צדדי ג' מס' 1-2 נדחית בזאת על הסף.

הנתבע ישלם לכל אחד מצדדי ג' מס' 1-2 הוצאות משפט בסך של 9,000 ש"ח (כולל מע"מ).

ג. כל הסכומים כאמור לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ט' חשון תשע"ג, 25 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.