לפניי בקשה לאישור הוצאות, לפי פסק הדין, שניתן ע"י כב' השופטת ח. לפין-הראל ביום 14/3/13.

ביום 7/7/13 ניתן פסק דין בערעור 6161-05-13.

הבקשה הוגשה ע"י התובעים, הנתבעים השונים הגישו תגובות, והמבקשים הגישו תגובות לתגובות.

לאחר מתן פסק הדין בערעור, הגישו המבקשים והמשיבה מס' 3 הבהרות לפי בקשתי.

בפסק הדין מיום 14/3/13 קבעה כב' השופטת ח. לפין-הראל:

"הנתבעים ישלמו לתובעים ביחד ולחוד סכום של 67,125 ₪. (74,583 ₪ בהפחתה של 10% .)

החיוב ביחד ולחוד הוא משום שהנתבעת 3 התרשלה ואיפשרה את התרשלות הנתבעים.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, יישאו בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד עפ"י שומת הוצאות להנחת דעתו של הרשם".

בפסק הדין בערעור קבע ההרכב בדרך הפשרה כי לסכום, שישלמו הנתבעים 1 ו-2, יתוספו 20,000 ₪.

התובעים עותרים לחיוב הנתבעים בעלות הופעת המהנדס מר אגבריה בדיון, עלות חוות דעת השמאי מר בירמן, התשלום למומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר גורדון, עבור צילום תמונות וסרט וידיאו של הדירה ותכניות בניה, שצורפו לכתב התביעה המתוקן, צילום התמונות עליהן העיד מר טבק, מסירה אישית של התמונות הנ"ל לנתבעים. לתמיכה בכל הרכיבים שפורטו לעיל צורפו לבקשה חשבוניות וביחס לחלקם גם קבלות. כמו כן עתרו התובעים לזכותם בעלות 5,000 צילומים במשרד ב"כ התובעים במהלך ניהול התיק, ללא אסמכתא, ולחיוב המשיבים בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ מהסכום שנפסק, וצירפו הסכם שכ"ט עו"ד בין התובע 1 לבא כחו.

הנתבעים מס' 1 ו-2 התנגדו לתשלום עבור הצילומים, ללא פירוט מספר הצילומים, וטענו כי מדובר בסכום מוגזם. נתבעים אלה גם התנגדו לחיוב בגין מסירה דחופה, וטענו כי ניתן היה לבצע את המסירה למחרת ובעלות נמוכה יותר.

לעניין שכר הטרחה טענות הנתבעים מס' 1 ו-2 כי המדובר בדרישה לתשלום כפול, מאחר ועו"ד קצוב לא ייצג מלכתחילה, והתובע שפתח בהליך לבדו קיבל שיפוי בגין שכר טרחתו בסעיף "עגמת הנפש" בפסק הדין.

המבקשים הגיבו לתגובה, טענו כי הוכיחו את התשלום עבור הצילומים, חלקם צילומי וידיאו ותכניות, שניתן לצלם במכון העתקות בלבד, הזכירו כי היה עליהם לערוך מספר העתקים, וטענו כי טענת המשיבים לסכום מופרז סתמית ואינה סותרת את ההוכחות שצירפו לבקשה. לעניין המסירה הדחופה הפנו הצדדים את בית המשפט למועד הדיון, שהיה קבוע לארבעה ימים ואחר מכן, דבר שהצדיק מסירה דחופה. לעניין הצילומים במשרד עורכי הדין טוען ב"כ המבקשים כי מדובר בהערכה סבירה.

לעניין שכר טרחת עורך דין, משיב ב"כ המבקשים כי משהנתבעים אינם חולקים על הסכם שכר הטרחה, ומאחר ולא נקבע בפסק הדין קיזוז כלשהו, אין להפחית כל סכום ללא קשר לשאלה מתי החל ייצוג התובעים. עוד טוען ב"כ המבקשים כי לא ניתן להפריד מתוך הסכום שנקבע לתובעים בגין עגמת נפש ועבודתו של התובע בייצוג התובעים עד כניסתו של עו"ד קצוב לתפקיד את סכום שכר הטרחה.

המשיבה מס' 3 התנגדה לתשלום למהנדס עבור הופעתו בטענה כי לא הוצג ההסכם בין התובעים למהנדס מר אגבריה, וכי לא הוצגה קבלה על ביצוע התשלום בפועל. כן נטען כי התשלומים לשמאי בירמן ולמהנדס גורדון אינם בהכרח קשורים לתיק, ושוב, כי לא הוצגו ההסכמים עימם. הנתבעת מס' 3 התנגדה גם לתשלום עבור צילומים, וטענה כי קיימת סתירה בין טענת התובעים כי הם צילמו את צילומים וטענת המומחים כי הם אלה שצילמו אותן. נטען כי לא היה צורך בצילום, כי מבצע הצילומים לא העיד. עוד נטען כי לא היה צורך שבמסירות הדחופות לו היו התובעים מוסרים את הצילומים שערך מר טבק לפני עדותו.

לשכר הטרחה טוענת המשיבה מס' 3 כי מדובר בשכר מופרז, וכי סכום הבסיס לחישוב אינו נכון, אינו תואם את פסק הדין, ומעיד כי התובעים מבקשים ל"נפח" את הוצאותיהם על חשבון הנתבעים. בנוסף טוענת המשיבה מס' 3 כי לא הוכח שהתובעים שילמו את הסכום שהם תובעים.

עוד טוענת המשיבה מס' 3 שיש לזכות את התובעים לכל היותר באחוז מתוך הוצאותיהם, התואם את אחוז סכום פסק הדין מתוך סכום התביעה.

המבקשים הגיבו לתגובה, טענו כי לא ערכו הסכמי שכר טרחה בכתב עם המומחים, כי אין חובה להוכיח תשלום טרם עתירה לחיוב הצד שהפסיד בהוצאות, וצירפו תצהיר התובע לפיו כל ההוצאות הוצאו בקשר עם תיק זה.

לאחר שהוגש פסק הדין בערעור, ולפי החלטתי, הוסיפו התובעים והנתבעת מס' 3 תגובות.

לאחר שעיינתי בתיק ובכתבי בי הדין מטעם הצדדים אני מחייבת את הנתבעים להוסיף לסכומים שנפסקו בפסקי הדין את סכומי ההוצאות הבאים:

טרחת מומחים. אני מוצאת כי יש לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא ההוצאות למומחים, ואין רלוונטיות לכך שנפסק לתובעים סכום נמוך בהרבה מהסכום שתבעו.

הנתבעים, ביחד ולחוד ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים, כשהם משוערכים ממועד הפקת החשבונית ועד היום:

תשלום שכר עדות המהנדס מר אגבריה בסך 1,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10/4/11.

תשלום שכר טרחת השמאי מר בירמן בסך 1,165 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/8/09.

תשלום שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר גורדון בסך 1,155 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/3/09.

צילומים. אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את עלות הצילומים, שהוגשו בהליך, ושהוכח כי התובעים שילמו עבורם:

תמונות ווידיאו סך של 850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8/3/09.

תכניות בניה, סך של 118 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2/9/09.

שכפול התמונות שצילם מר טבק, סך של 324 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19/1/11.

מסירות. אני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה לו היו התובעים מוסרים לנתבעים את התמונות מבעוד מועד לא היה צורך במסירה דחופה (ראה עדות מר טבק, פרוטוקול מיום 19/1/13, עמ' 61, שורות 9-10, שורות 31-32, וטיעוני ב"כ הצדדים וההחלטה בעמוד 62 לפרוטוקול). לאור התנהלות התובעים והעד מטעמם, אני מחליטה לדחות את הדרישה לחיוב הנתבעים בתשלום המסירה.

צילומים במשרד ב"כ התובע. ההוצאה לא הוכחה, ומהווה חלק רגיל מהוצאות ניהול תיק. גם בהסכם שכר הטרחה נכתב כי שכר הטרחה אינו כולל אגרות והוצאות, ולא הוכח כי ב"כ התובעים דרש או ידרוש מהם אי פעם תשלום עבור הצילומים בנוסף לשכר הטרחה, המותנה בתוצאות, שנפסק, ובנוסף לתשלום למומחים ועבור הצילומים המיוחדים, כפי שנפסק לעיל. אני דוחה את הדרישה בסעיף זה.

שכ"ט עו"ד. התקנה החלה הינה תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ההסכם בין הצדדים הינו לתשלום שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ. הסכום המזערי, הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977, שנזכר בתקנה 512 הנ"ל ביחס לסכום שנפסק הינו 10%. עיון בתיק מלמד כי בתיק הושקעה עבודה רבה לרבות דיונים וכתבי בי דין, ואני קובעת כי בהתחשב בעובדה שההסכמה הינה לתשלום רק לפי התוצאות, אין מדובר בשכר טרחה מופרז.

עם זאת, ומאחר ורוב סכום פסק הדין של כב' השופטת לפין-הראל כ-40,000 ₪ הינו בגין שעות עבודה של התובע כעו"ד "על פעילותו כעו"ד בעניין זה טרם נכנס לתמונה עו"ד קצוב" יחד עם עוגמת נפש, אין זה הוגן לחייב בשכר טרחה על שכר טרחה. מאחר ואין אפשרות להפריד בין הסכום שנפסק לתובעים כעגמת נפש לבין הסכום שנפסק לתובע עבור עבודתו, אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד רק עבור מחצית מהסכום, שנפסק בפרק זה (לאחר הפחתת הקטנת הנזק) כדלהלן:

הנתבעים מס' 1 עד 3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסך 49,125 ₪, שלו יתוספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום, ובצירוף מע"מ (הפחתה מסכום פסק הדין של מחצית מהסך 36,000 ₪ שמהווה 90% מ-40,000 ₪ שנפסקו).

בנוסף ישלמו הנתבעים מס' 1 ו-2 לתובעים שכ"ט עו"ד בגין פסק הדין בערעור בסך 4,720 ₪ כולל מע"מ.

מאחר ויש לערוך חישובי הצמדה וריבית של הרכיבים, יגיש לי ב"כ המבקשים, תוך 10 ימים, פסיקתא לחתימה, הכוללת את הסכומים הסופיים בנפרד לעניין ההוצאות ולעניין שכ"ט עו"ד, בהתאם להחלטה. לפסיקתא יצורפו דפי החישוב של כל רכיב ורכיב לעיוני, והכל עם העתק לב"כ הנתבעים.

כל צד יישא בהוצאותיו ושכ"ט עו"ד בגין ההליך שבפניי.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ג, 05 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.