1. לפנינו תביעת התובעת, הגב' פאוזיה אחמד חוסין, לתשלום השלמת הכנסה לקצבת שאירים.
2. התובעת ילידת 1934 מקבלת קצבת שאירים החל מ – 12/2005 בגין פטירת בעלה המנוח, מוסטפא אחמד חוסין ז"ל.
3. התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד וגם הנתבע) תביעה להשלמת הכנסה בתאריך 7/7/2008. במכתבו מיום 26/10/2008, הודיע המוסד לתובעת על דחיית תביעתה להשלמת הכנסה, מן הטעם שהכנסותיה (כולל קצבאות) עולות על ההכנסה המירבית שנקבעה לעניין זה בחוק.
4. ביום 1/3/2009 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין. בכתב הגנתו, טען המוסד, כי בעלה המנוח של התובעת היה בעלים של הנכסים הבאים:
   1. נכס הידוע כגוש 19038 חלקה 43 – קרקע למגורים;
   2. נכס הידוע כגוש 19047 חלקה 48 – קרקע חקלאית;
   3. נכס הידוע כגוש 19057 חלקה 42 – עליה בנוי בניין בן 2 קומות;
   4. נכס הידוע כגוש 73005 חלקה 84 – נכס בן שתי קומות, בקומה השניה שתי דירות.
5. לגישת הנתבע, משלא הוכח בענייננו כי בניו של המנוח המתגוררים בנכסים אלו מימנו את בניית הדירות, ומשלא בוצעה כל פעולה של העברת זכויות ורישומן על שם ילדי המנוח והתובעת, יש לזקוף לתובעת הכנסה בשיעור של מחצית שווי הנכסים (חלקה של התובעת בירושת בעלה המנוח) ובסך הכל 8,810 ₪, ללא הגבלת זמן.
6. התובעת הגישה צו ירושה מיום 29/12/2010 בעניין ירושת בעלה המנוח ובו הוצהר כי התובעת ובנותיה הסתלקו מהירושה לטובת בניו של המנוח (ר' נספחים ג-1 עד ג-4 לתצהיר התובעת - מוצג ת/1).
7. בדיון שהתקיים לפנינו בתאריך 14/12/2010 הסכימו הצדדים כי המחלוקת היחידה אשר נותרה בתיק הינה, האם במסגרת חישוב זכאות התובעת להבטחת הכנסה, בדין לקח הנתבע בחישוב הכנסות התובעת גם את שווי זכויות הבניה בדירה בה מתגורר בנה חוסין, דירה הבנויה מעל דירתה שלה בחלקה 84 גוש 73005.
8. התובעת טוענת, כי לה עצמה אין כל רכוש; רכושו של המנוח זעום ביותר, שכל ערכו כ– 100,000 ₪ והוא מחולק ל– 11 ילדיו של המנוח, והם אלו שמחזיקים בפועל/הבעלים של הרכוש. התובעת טוענת כי היא, יחד עם בנותיה, הסתלקו מחלקן בירושה. עוד טוענת התובעת כי בנה חוסין בנה בעצמו את דירתו ונשא בכל עלויות בניית הדירה. התובעת מפנה בהקשר זה, לאישור המועצה המקומית מג'ד אל כרום (מיום 3/2/2010, נספח א' לתצהירו של מר חוסין מוסטפא חוסין) ולפיו חוסין מתגורר בקומה ב', מעל דירתה של אימו, וחויב בארנונה משנת 2000, כמו כן מפנה התובעת לאישור חברת החשמל לפיו בתאריך 1/4/1976 ניתנה על ידי חברת החשמל אספקת חשמל לחוסיין חוסיין מוסטפא (ר' נספח ב' לתצהיר חוסין).

בסיכומיה טוענת התובעת כי זכויות הבניה הועברו לחוסין על ידי המנוח, בשנת 1999, עוד כאשר היה המנוח בחיים. לטענת התובעת זכויות אלו הועברו לחוסין ללא תמורה ולכן יש להחיל את חוק המתנה ולפיו – המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידיו, ובמקרה דנן בשנת 1999. כמו כן טוענת התובעת בסיכומיה כי במקרה דנן, על אף שעסקה זו לא נרשמה אצל רשם המקרקעין, עשה המנוח כל אשר לאל ידו להשלים את המתנה ולעשותה מחייבת, כאשר בפועל חוסין בנה את הדירה מכספו שלו, דיווח על המתנה לרשות המקומית, רשם את זכויות הבניה ואת הבית על שמו ברשות המקומית והחל לשלם ארנונה.

בנסיבות אלה, טוענת התובעת, אין להביא בחשבון בחישוב הכנסותיה את שווי זכויות הבנייה של דירת חוסין.

1. מנגד טוען המוסד, כי יש להביא בחשבון הכנסותיה של התובעת, את שווי זכויות הבנייה של הדירה בה מתגורר חוסין, לפי הערכת השמאי מטעם המוסד, וכי שווי זכויות הבנייה של דירה זו שולל את זכאות התובעת לגמלת השלמה הכנסה לקצבת שאירים. התובעת לא המציאה למוסד אישורי מס רכוש לפיהם הדירה נרשמה על שם בנה במס רכוש ו/או בטאבו, וכל עוד העברת הזכויות בדירה, אינה מדווחת למס רכוש, הרי שיש לייחס לתובעת את שווי זכויות הבניה בדירה זו, ללא הגבלת זמן.

דיון והכרעה:

1. סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) קובע כי לצורך החוק "הכנסה" – היא הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה ולרבות:

"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".ב

עוד נקבע כי "נכס" לעניין סעיף זה, כולל "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מטלטלין".ו

בתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב – 1982 (להלן – התקנות) נקבע:

"10 . הכנסה מנכס

(א) כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר."

(ב) שווי הנכס לענין תקנת-משנה (א) ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א–1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, ובמיטלטלין — גם לפי הצהרת התובע בכתב, הנתמכת בתעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי — הכל לפי בחירת המוסד לביטוח לאומי."

תקנה 11 לתקנות דנה בהעברת נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של תובע גמלה או של בן זוגו, לאדם אחר, ללא תמורה או בתמורה סמלית, וכך נקבע:

"הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס –

(1) אם הנכס הועבר תוך 5 שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה.

(2) אם הנכס הועבר לילדו, וכל עוד נמצא הילד בהחזקתו, אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1)."

1. כאמור, המחלוקת היחידה שנותרה בתיק דנן נסבה כולה סביב השאלה – האם בחישוב הכנסותיה של התובעת יש להביא בחשבון את שוויי זכויות הבנייה של הדירה בה מתגורר בנה, חוסין.
2. בפסק דין חטיב, נדרש בית הדין הארצי להכריע בשאלה האם יש לקחת בחשבון הכנסותיו של התובע, את שווי זכויות הבניה בדירות אותן בנו בניו, מכספם, על חלקה בבעלותו, והתגוררו בהן, כל אחד, עם בני משפחתו וממתי פקעו זכויותיו של התובע "בנכסים", דהיינו בגג ובדירות הבנויות עליו; בית הדין הארצי קבע כי במקרה שבו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר, תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש, אך יחד עם זאת, אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה (ר' עב"ל 522/05 המוסד לביטוח לאומי - יוסף סעיד חטיב, ניתן ביום 24/7/2007) (להלן – פרשת חטיב). ואלה דבריו של כב' השופט רבינוביץ:

"דירת מגורים מעצם מהותה אמורה לשמש למגורי בעליה, ואין היא משמשת בדרך כלל כלי להפקת הכנסה. זו הסיבה, מדוע דירת מגורים המשמשת למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או רווח, אינה נכללת בהגדרת "נכס" בסעיף 9(ג) לחוק.

ברם על החלקה ממוקמות שתי דירות נוספות שאינן משמשות למגורי המשיב, ולכן "הפטור" על דירת מגורים לא חל עליהן. דירות אלה, לולא גרו בהן בני המשיב, ניתן היה להשכירן או למכרן, ועל ידי כך להפיק מהן הכנסה.

...

מקרה בו הזכויות הקנייניות בנכס רשומות רק במס רכוש, ההיגיון המשפטי אומר, שהעברת הזכויות בנכס לאחר – תיעשה גם היא באמצעות הרישום במס רכוש.

על פי הלך מחשבה זה, היה מקום לסבור שכל עוד לא הועברו זכויות המשיב לבניו במס רכוש לא פקעה הזכות הקניינית שלו בחלקה.

יחד עם זה אין לשלול מסקנה לפיה קבלת חזקה מוחלטת בנכס יכול שתחשב כהעברת זכויות והכל בהתאם לנסיבות ולתכלית העומדת מאחורי חוק הבטחת הכנסה.

בקשה לקבלת היתר לבניית דירת מגורים אינה מולידה עדיין כל זכות באותה דירה...

גם את תקופת הבניה של הדירה יש לראות כמצב עוּבָרֽי, בו עדיין לא ברור, האם הדירה מיועדת למגורים, למכירה, או להשכרה לאחרים.

הזכות בשלה לכאורה רק ממועד תחילת המגורים בפועל בדירה, המעידה לכאורה על תפיסת החזקה בה ובתנאי שתמורת בנייתה מומנה על ידי בעל זכות החזקה המתגורר בפועל בדירה, או שהדירה נקנתה על ידו".

(ר' גם עב"ל 437/07 המוסד לביטוח לאומי – חאזם חאזם, ניתן ביום 20/12/2007).

יצויין כי בפרשת חטיב מבקש הגמלה, מר יוסף סעיד חטיב (להלן - המשיב), העביר לבנו, וסאם, במתנה גמורה את כל זכויותיו בחלקה הרשומה על שמו במס רכוש בהסכם מיום 24/11/2002 וההעברה נרשמה במס רכוש על שם הבן וסאם. באשר לבן חוסאם, המשיב העביר במתנה גמורה לבנו חוסאם את כל זכויותיו בחלקה הרשומה על שמו במס רכוש בהסכם מיום 15/12/2003 ובמועד זה נרשמה העברת הזכות במס רכוש. המוסד טען כי יש לראות במשיב כמי שהעביר ללא תמורה את זכויות הבניה שלו בקומת הקרקע לבנו וסאם ביום 1/1/1999, הוא היום בו החל הבן וסאם לשלם ארנונה למועצה. ובאשר לבן חוסאם טען המוסד כי יש לראות במשיב כמי שהעביר את זכויות הבניה שלו בקומה העליונה בבנין לבנו חוסאם ביום 15/12/2003, הואיל ובמועד זה נרשמה העברת הזכות של המשיב לבנו חוסאם במס רכוש. יוטעם כי טענות המוסד נתקבלו על ידי בית הדין הארצי.

1. בענייננו נסיבות המקרה אינן תואמות את נסיבות המקרה שבפרשת חטיב. כאמור, בפרשת חטיב הזכויות בחלקה הועברו על שם כל אחד מהבנים במס רכוש. בענייננו, התובעת לא הציגה לפנינו כל ראיה לכך שהזכויות בדירה בה מתגורר חוסין או זכויות הבניה בדירה זו, הועברו לחוסין, בטאבו, במס רכוש, באמצעות יפוי כוח בלתי חוזר או בהסכם המעביר לחוסין במתנה וללא תמורה את זכויותיו של בעלה המנוח. מכאן, שגם אם נקבל את טענת התובעת, לפיה חוסין קיבל את החזקה בדירה עוד בשנת 1999/2000, אין לראות בכך משום העברת הזכויות לצורך חוק הבטחת הכנסה.

יתרה מכך, הטענה כי חוסין קיבל את זכויות הבניה מהמנוח עוד בשנת 1999 נטענה לראשונה בסיכומי התובעת, ואף לא הוכחה ומשום כך דינה להידחות.

עוד יצויין כי חרף העובדה שבעלה המנוח של התובעת שהוא בעל הזכויות בדירת מגורים זו הלך לבית עולמו ביום 24/11/2005, הרי שצו הירושה, ממנו עולה כי התובעת ובנותיה הסתלקו מירושת המנוח, ניתן רק ביום 29/12/2009, לאחר שתביעתה של התובעת להשלמת הכנסה נדחתה ולאחר שהתובעת הגישה תביעתה זו לבית הדין.

1. משאלה פני הדברים, אנו קובעים כי התובעת לא השכילה להוכיח כי הזכויות בדירה בה מתגורר חוסין הועברו לחוסין בטרם ניתן צו הירושה. משזכויות אלו הועברו לפי צו הירושה לחוסין ביום 29/12/2009 - יש להמשיך ולראות בתובעת כבעלים של הנכס בו גר חוסין בחלקה 84 בגוש 73005 במשך 5 שנים מהמועד בו ניתן צו הירושה ועד ליום 29/12/2014, זאת לפי תקנה 11 לתקנות.

הנתבע הגיש שומה של השמאי מר דורון חזיזה. ב"כ התובעת הודיע שהוא מסכים לשומה זו (ר' עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 6-1, וכן סעיף 3(ב) לסיכומי התובעת). בנסיבות אלה יש לראות בשווי זכויות הבניה של הנכס לפי הערכת השמאי מר דורון חזיזה - כהכנסה של התובעת עד ליום 29/12/2014.

1. אשר על כן אנו משיבים את עניינה של התובעת למוסד על מנת שיבחן את זכאותה של התובעת להשלמת הכנסה, נוכח החלטנתו שיש לראות בשווי זכויות הבניה של הנכס, בו גר בנה חוסין בחלקה 84 בגוש 73005, לפי הערכת השמאי מר דורון חזיזה - כהכנסה של התובעת עד ליום 29/12/2014.
2. אין צו להוצאות.
3. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ה בכסלו תשע"ג, (19 בנובמבר 2012) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.