1. זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1961, לטענתו, עת התארח אצל הנתבעת מס' 1 , מלון סאן רייז, באילת (להלן: "המלון").

התביעה הוגשה נגד המלון ונגד הנתבעת מס' 2, אשר ביטחה את המלון בפוליסת ביטוח המכסה נזקי צד שלישי.

2. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות התרחשות התאונה, שאלת החבות וגובה הנזק.

3. מטעם התובע העידו התובע ואשתו. מטעם הנתבעים לא היו כל עדים.

נסיבות התרחשות התאונה

4. בכתב התביעה המתוקן תיאר התובע נסיבות התרחשות התאונה כדלקמן:

"ביום 9/10/07 שעה 12.00 או בסמוך לכך ארעה לתובע תאונה כאשר נכח עם הילדה שלו בבריכת שחיה בית המלון שנמצא בשליטת הנתבעת מס'1, ביום פעילות במתקנים מתנפחים, וכאשר רצה לעזור לילדה שלו לרדת מהמגלשה אשר הייתה בוכה ומפוחדת, דרך על קצה הגומי של מתקן מתנפחים שהיה חסר אויר החליק נפל ונפגע בכתף ימין".

5. לטענת הנתבעים, התובע לא הצליח להוכיח כי התאונה אירעה בנסיבות שתוארו על ידו בכתב התביעה המתוקן, שכן מדובר בעדות יחידה של בעל דין אשר אין לה כל סיוע. הוא סתר את עצמו הן לגבי המועד שבו אירעה התאונה והן לגבי נסיבת "חוסר האוויר" של מתקן המתנפחים – נסיבה אשר לא צוינה כלל וכלל בכתב התביעה המקורי. מה גם, עדות אשתו, שהינה עדת ראיה, לא תמכה בגרסתו בכל הנוגע למתקן ולכמות האוויר שהייתה בו. הוא גם העלים מבית המשפט את עברו הרפואי בכל הנוגע לתאונות שאירעו לו בעבר.

6. מנגד, טען התובע כי גרסתו נתמכה ע"י הראיות שהובאו מטעמו וכי הסתירות שנפלו הינן סתירות שוליות ביותר וכי לכל היותר מדובר באי דיוקים זניחים.

7. התובע נחקר בפניי ובעדותו תיאר כיצד התרחשה התאונה:

"היינו בבית מלון "מג'יק סאנרייז". זה היה בשנת 2006-2007 יום שלישי, בחודש אוקטובר. באותו יום היו מתקנים מתנפחים בבריכה. הלכנו כל המשפחה, אני אשתי ובתי בת השלוש. בתי רצה למתנפחים. במגלשה, במדרגות היא התחילה לבכות. רציתי לעזור לה. יש שם גומי. התחלתי ללכת ונפלתי קדימה על הכתף (מדגים נפילה קדימה על הכתף). בגומי לא היה אוויר. הוא היה ריק. הוא היה על הרצפה. אם היה שם אוויר, אם הייתי נופל, לא הייתי שובר כלום" (עמ' 9, ש' 18-23)

עדות התובע באשר לסיבת פגיעתו, היינו העדר אוויר בקצה המתקן המתנפח, הינה עדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע בחומר הראיות. נהפוך הוא, אשתו של התובע, שהיתה עדת ראיה לאירוע, העידה בפניי ותיארה את נסיבות התאונה אולם לא התיחסה כלל למצבו של המתקן ולעובדה שקצה המתקן היה ריק מאוויר או שחסר בו אוויר. היא העידה כי התובע נפל עת ניסה לעזור לבתו אשר עלתה למתקן אולם, כאמור, לא התיחסה למצב המתקן עצמו.

8. יתירה מזו, בכתב התביעה המקורי שהוגש על ידי התובע אין כל אזכור למצבו של המתקן כסיבה לפגיעת התובע. התובע הסתפק בלטעון כי הוא נפל ונפגע בכתף ימין, ובמילים שלו:

"התאונה אירעה ביום 9/10/07 שעה 12.00 או בסמוך לכך, עת שהתובע נכח עם הילדה שלו בבריכת בית המלון ביום פעילות במתקנים מתנפחים, וכאשר רצה לעזור לילדה שלו לרדת מהמגלשה אשר הייתה בוכה ומפוחדת, נפל ונפגע בכתף ימין"

בחקירתו הנגדית התובע התבקש להסביר מדוע הדבר לא נטען בכתב התביעה המקורי והלה לא הצליח לספק תשובה משכנעת.

9. יצוין עוד, כי במסמכים הרפואיים שהוגשו על ידי התובע קיימות סתירות באשר למועד התרחשות התאונה כמו כן, הגרסה אודות העובדה שהנפילה ארעה במהלך השהות בבית מלון באילת לא הופיעה במסמכים הרפואיים אשר מתעדים את פנייתו הראשונה לקבלת טיפול רפואי, אלא רק במסמכים מאוחרים יותר.

כאן המקום לציין כי הפנייה הראשונה לקבלת טיפול רפואי היתה ביום 12.10.07 (התאונה ארעה, לטענתו, ביום 9.10.07), לאחר חזרתו מהטיול באילת.

במסמך הרפואי המתעד את הפנייה הנ"ל, מיום 12.10.07, בקופת חולים נרשם: "לפני יומיים נפל על כתף ימין" (נ/1).

ואילו, במכתב השחרור מחדר מיון של בית חולים המשפחה הקדושה, מיום 13.10.07, (ת/1) נרשם באנמנזה סיעודית: "פנה למיון עקב חבלה בכתף שמאל (כך במקור-נ.ד.מ.) מזה 4 ימים".

באנמנזה רפואית נרשם: "לדבריו ביום רביעי שעבר 10.10.07 בבריכה (כך במקור-נ.ד.מ.)"

בסיכום אשפוז מבית חולים פוריה, מיום 16.10.07, (ת/1) נרשם: "לפני כשבוע ימים בזמן טיול באילת נפל על כתף ימין".

10. למעשה בפנינו ראיות כדלקמן: עדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע; ראיות מטעם בעל דין הסותרות את גרסתו; ראיה מטעם הנתבעים הסותרת אף היא את גרסתו; ועדת ראיה מטעם התובע שלא העידה כלל בעניין מצב המתקן שעל פי הנטען גרם לפגיעתו של התובע.

אמנם, ניתן לייחס את הסתירות במסמכים הרפואיים אודות נסיבות התאונה ומועד התרחשותה לטעויות של הצוות הרפואי המטפל ולעובדה שצוותים רפואיים אינם מקפידים על רישום נסיבות התרחשות האירוע, אולם כאשר סתירות אלה מתווספות לעובדה שעדות תובע הינה עדות יחידה של בעל דין, הרי שקשה למצוא נימוק לקבלת הגרסה והתביעה על סמך אותה עדות.

כמו כן ניתן לומר כי גם אם אשתו היתה מעידה אודות מצב המתקן הרי שיש לראות בעדויותיהם של בני הזוג כעדות יחידה של בעל דין, אולם עצם העובדה שהדבר אף לא עלה בעדותה משאיר את עדות התובע לא רק כעדות יחידה של בעל דין שאין לא כל סיוע אלא, כעדות שלא ניתן למצוא כל הנמקה מדוע יש לקבל את התביעה בהסתמך עליה.

כמובן שלא למיותר להזכיר כי מהימנות העד כשלעצמה אין מספקת לצורך ההנמקה הנדרשת לקבלת תביעה על סמך עדות יחידה של בעל דין. מכאן שהעובדה שבעדות התובע ואשתו לא נמצאו סתירות מהותיות אשר מלמדות על עדות שקר אין כדי לספק את ההנמקה הנדרשת לקבלת התביעה על סמך עדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע.

11. סוף דבר, דין התביעה להידחות.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ). סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה