1. בפני בקשה שהוגשה על ידי מר עודה חמדאללה (להלן-"החייב) לפיה אורה על ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ובמסגרתה נדחתה בקשת החייב למתן הפטר.
2. החייב מציין כי פנה בבקשה למנהלת המיוחדת לדחיית הדיון שנקבע ליום 21.11.13 ואולם המנהלת המיוחדת סירבה לבקשה לאור המועד המאוחר שבו הוגשה הבקשה.
3. החייב טוען כי אי התייצבותו לא נבעה מחמת זלזול אלא מצירוף נסיבות אומלל ועל כן יש לדון בבקשת ההפטר של החייב, אשר מצבו הכלכלי והבריאותי קשה והוא מבקש להציע לנושיו סך של 20,000 ₪ אשר ישולמו ב-20 תשלומים עוקבים תמורת הפטרו ועל מנת שיוכל לנהל את חייו.
4. המנהלת המיוחדת וב"כ הכנר הגישו תגובה משותפת במסגרתה טענו לדחיית בקשת החייב. בין יתר הנימוקים ציינו המנהלת המיוחדת וב"כ הכנ"ר כי הליך פשיטת הרגל של החייב בוטל לפני למעלה מ-3 שנים, הכספים שהיו בקופת הפש"ר חולקו ובבקשת החייב אין נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן ביום 17.11.10 על ידי כב' השופטת רבקה פוקס.
5. לאחר ששבתי ושקלתי את טענות החייב לא ראיתי כי ניתן להיעתר לבקשה.
6. מעיון בתיק עולה כי ביום 23.09.09 ניתן צו כינוס לחייב. צו הכינוס בוטל בפסק דינה של כב' השופטת רבקה פוקס ביום 17.11.10 לאחר שלעמדת בית המשפט, טענות בעל התפקיד לעניין חוסר תום ליבו של החייב בהיווצרות החובות לא נסתרה ולאחר שהחייב לא הסיר את מחדליו במהלך ההליך. לאור ביטול צו הכינוס חולקו הכספים אשר היו בקופת הכינוס של החייב ותיק החייב נסגר.
7. ביום 05.06.13 הגיש החייב בקשה למתן הפטר. בעקבות התנגדות המנהלת המיוחדת והכנ"ר לבקשה ומשהתברר כי צו הכינוס בוטל, ניתנה החלטה ביום 30.06.13 במסגרתה נתבקשו בעלי התפקיד להודיע עמדתם אם ניתן ובאילו תנאים להורות על חידוש הליכי פשיטת הרגל של החייב.
8. ביום 01.07.13 הוגשה תגובה משותפת של המנהל המיוחדת וב"כ הכנ"ר במסגרתה טענו השתיים כי לאור חלוף למעלה משנתיים וחצי ממועד ביטול צו הכינוס לא ניתן להחיות את ההליך.
9. בעקבות תגובת המנהלת המיוחדת וב"כ הכנ"ר ולבקשת החייב נקבע דיון בבקשת החייב ליום 10.10.13. לדיון שאמור היה להתקיים ביום 10.10.13 הופיע ב"כ המנהלת המיוחדת, אלא שהחייב הגיש בקשה לדחיית הדיון ביום 09.10.13 ולא טרח להודיע למנהלת המיוחדת על דחיית הדיון ליום 14.11.13.
10. ביום 13.11.13 הגיש ב"כ החייב בקשה לדחיית מועד הדיון מהטעם כי ביום 13.11.13 נפטר דודו. בית המשפט שב ונעתר לבקשת החייב ודחה את הדיון ליום 21.11.13, תוך שציין בהחלטה כי בקשת דחייה נוספת לא תיעתר.
11. לדיון שהתקיים ביום 21.11.13 לא התייצבו החייב וב"כ. בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 21.11.13 צוין בין היתר כי בקשת החייב למתן הפטר לא העלתה נימוקים שיש בם כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין שניתן עוד ביום 17.11.10 ואשר הורה על ביטול הליך פשיטת הרגל של החייב.
12. מבלי להכריע במחלוקת שבין החייב והמנהלת המיוחדת, באם הייתה פניה מצד החייב או ב"כ למנהלת המיוחדת לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 21.11.13, עולה כי בקשת דחייה של הדיון לא הוגשה כלל על ידי החייב לתיק בית המשפט וכמובן שאף לא ניתנה החלטה בבקשה זו. מכאן שאין ולא יכולה להיות מחלוקת שהחייב וב"כ אמורים היו להתייצב לדיון שלישי בעניינם לאחר שבעטים כבר נדחו שני דיונים. אי התייצבות החייב וב"כ בנסיבות אלה לדיון מצביעה על זלזול הן בזמנו של בית המשפט והן בזמנם של בעלי התפקיד.
13. מעבר להתנהלות החייב וב"כ, אין הבקשה מעלה נימוקים לא כל שכן נימוקים של ממש, שיש בהם כדי להצדיק את ביטולו של פסק דין שניתן ביום 17.11.10 ואשר הורה על ביטול צו הכינוס של החייב, לאחר שבית המשפט התרשם כי אין בפי החייב מענה לטענות המנהלת המיוחדת והכנ"ר לפיה חובות החייב נוצרו בחוסר תום לב ולאחר שהחייב אף לא ריפא במסגרת ההליך את מחדליו. יתר על כן אף הכספים שנצברו בקופת הכינוס חולקו במסגרת תיקי ההוצל"פ שהתנהלו כנגד החייב.
14. לנוכח כל האמור סבורני כי אין מקום להורות על ביטול ההחלטה שניתנה ביום 21.11.13.
15. אין באמור כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה חדשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, א' אדר ב תשע"ד, 03 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.