תיק זה מתנהל כבר זמן רב, ואני מתנצלת על תרומתי להתמשכות ההליכים.

המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה לפינוי דירת המגורים ברח' הרב חזן 99, שלומי, ולתשלום חוב כספי. נטען כי הנתבע פלש לדירה, שהושכרה לאביו המנוח, שלמה לוגסי ז"ל, לאחר פטירתו, וללא שנחתם עימו חוזה. נטען כי הפלישה בוצעה ביום 9/2/08, וכי המבקש לא שעה לדרישות המשיבה לפנות את הנכס. בנוסף נטען כי המבקש אינו משלם דמי שכירות, ואינו משתף פעולה עם המשיבה בהליכים להסדרת זכאותו. כן נטען כי המבקש אינו זכאי לקבל דיור ציבורי מאחר ורכש דירה על שמו בקריית ביאליק.

ביום 10/2/10 ניתן פסק דין פינוי בהעדר הגנה, לאחר שניתן לתובעת היתר לפיצול סעדים והסעד הכספי נמחק על ידי, על מנת שייתבע במלואו לאחר הפינוי.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ופסק הדין בוטל בהעדר תגובת המשיבה במועד.

ביום 19/10/10 הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן, שנקבעה לדיון לפניי ביום 27/12/10, אך המבקש לא הגיע לדיון. ניתנה לבא כחו דאז, עו"ד שי דנה, שהתייצב לדיון ארכה להגיש תגובת המבקש לאי התייצבותו, אך על אף ארכות שניתנו, ולבסוף נדחתה בקשת הרשות להתגונן וניתן פסק דין נוסף ביום 10/3/11.

כעת אנו מצויים בדיון בבקשה לביטול פסק הדין מיום 10/3/11, שהוגשה ביום 26/4/11.

הוגשו בקשות ותגובות, התקיים דיון והוגשו סיכומים בכתב.

אני דוחה את הטענה לחוסר סמכות לדון בבקשה. אמנם ב"כ המבקש נכח בדיון ביום 27/12/10, אך המדובר בהחלטה במעמד צד אחד במובן שהמבקש לא היה בדיון. ההחלטה גם לא ניתנה במועד זה אלא מאוחר יותר בהעדר תגובה, וזו בוודאי החלטה במעמד צד אחד.

הבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה מתקבלת, לאור הודאת המבקש בקבלת פסק הדין, הגשת בקשה להארכת מועד ביום 14/4/11, והעובדה שנזקק שוב לקבלת אישור לייצוג ע"י הלשכה לסיוע משפטי. הטעם לאיחור הינו סביר וכפי שיפורט להלן יש נימוקי הגנה סבירים המחזקים את הצורך בהארכת המועד.

המבקש טוען כי לא הוזמן לדיון ביום 27/12/10, כי לא קיבל כל הודעה מאז שהגיש את הבקשה למתן רשות להתגונן בסיוע עו"ד שי דנה מהלשכה לסיוע משפטי, ונתן הסבר מפורט ומניח את הדעת לאי התייצבותו בשל אי קבלת הודעה במכתב או בטלפון. תצהיר המבקש נתמך גם בתצהיר מר לוגסי ניסים אחר, המתגורר ברח' ז'בוטינסקי 23/1 בשלומי, ומקבל לעיתים דואר של המבקש וההיפך.

לגוף התביעה טוען המבקש, כפי שטען בבקשת הרשות להתגונן, שלא נדונה עד היום, כי הינו דייר מוגן, כשם שהוריו המנוחים היו דיירים מוגנים, כי גר בדירה ברציפות עם משפחתו מעת עלייתו לארץ ועד היום, וכי המשיבה אף קיבלה ממנו דמי שכירות, דבר המאשר את הכרתה בזכויותיו.

עוד פירט המבקש את מצבו הכלכלי הקשה, הציג אסמכתאות לקבלת הבטחת הכנסה ומכתבים ממח' הרווחה בישובו, וטען כי הינו זכאי לדיור ציבורי בעצמו. המבקש שולל את טענת המשיבה כי הוא בעלים של דירה אחרת. לחלופין טען המבקש כי הינו בר רשות, שהשקיע רבות בדירה וזכאי לפיצוי, וכי אין לפנותו עם משפחו ולהותירו ללא קורת גג.

המשיבה בתגובת טוענת, ואין להלין עליה על כך, כי המבקש מנסה ל"משוך זמן", וכי העלה טענות חדשות שלא העלה קודם, כאשר היה מיוצג ע"י עו"ד אחר.

לגוף התביעה טוענת המשיבה כי המבקש אינו מתגורר כלל בדירה וכי בביקורים שעורכת המשיבה, הכחיש אביו את מגורי המבקש בדירה ואף המבקש, אם נכח בדירה בביקורים, הכחיש בתוקף את מגוריו שם. צורפו רישומים של ביקורים של נציגי המשיבה מהשנים 2003 עד 2008, כאשר ברוב הביקורים נכח רק מר שלמה לוגסי, ונרשם כי הוא גר לבד, בביקור מיום 9/8/07 נכחו האב והבן, ובביקור מיום 22/7/08 נרשם כי מר שלמה לוגסי אינו עוד בין החיים ונכח המבקש, מר ניסים לוגסי. עוד נטען כי בביקור שביצע נציג המשיבה ביום 17/12/10 צולם המקום כנטוש ובלתי ראוי למגורים. המשיבה טוענת כי הועדה העליונה, שדנה בזכאותו דחתה אותה מאחר והמבקש ולא היה חסר דיור בחמש השנים האחרונות ולא גר בדירה בארבע השנים האחרונות עובר לפטירת הדייר החוזי. צורפה תשובת ועדת האיכלוס. המשיבה מכחישה את טענת המבקש כי שילם תשלומים, וטוענת כי שילם לכל היותר ארבעה תשלומים ב"תקופת הפלישה".

מאחר ותגובת המשיבה נמסרה למבקש באיחור יחסי, נדחה הדיון, שנקבע ליום 3/7/11 ליום 12/9/11.

תגובת המבקש לתגובת המשיבה לא הוגשה בסופו של דבר.

בדיון, שהתקיים לפניי ביום 12/9/11 נחקרו המצהיר מטעם המשיבה, מר אריה צוקרמן, והמבקש.

מר צוקרמן העיד על התמונות, שצילם ביום 17/12/10 ושצורפו לתגובה, וטען כי הכניסה לדירה חסומה בפסולת, מזרנים, מכונת כביסה ודברים נוספים, שעומדים שם הרבה זמן, וזאת מביקורים אחת לשבוע או שבועיים שהוא עורך במקום. כן אישר העד כי בביקוריו בתוך הדירה פגש את המבקש מספר פעמים, וכי באחת מהם בחודש אוגוסט 2007 פגש בדירה את המבקש שאמר שהוא מתגורר עם אביו, והעד עדכן את הפרטים במערכת המשיבה. עוד אמר העד כי כאשר המבקש נכח בדירה לסעוד את אביו, ולא אמר שהוא גר עמו, לא נרשמה נוכחותו. סיכום עדות העד בעניין הקשר של המבקש לדירה הינה כי למצער מחודש אוגוסט 2007 יודעת המשיבה כי המבקש מתגורר עם אביו, וכי עילת הפלישה קמה מיום פטירת האב. עוד מתברר כי העובדה לפי למבקש דירה אחרת לא ידועה לעד מידיעה אישית אלא מתשובת הועדה העליונה, שצורפה לתגובת המשיבה.

המבקש בחקירתו טען כי הוא מכיר את העד, מר צוקרמן במשך שנים, כי הוא ביקש ממר צוקרמן לשלם יחד עם אביו על מנת שלא יהיו בעיות אך מר צוקרמן הציע לו לא לעשות כי אז יידרש לשלם יותר. המבקש הכחיש את עדות מר צוקרמן ואמר כי תמיד אמר שהוא מתגורר בדירה וכי הדבר ידוע לכל. המבקש הפנה למכתבים, שצירף לבקשתו. המבקש נשאל שאלות על דברים שנרשמו מפי אביו בביקורי המשיבה, והשיב כצפוי שהיה מקום לשאול את האב המנוח בעניין, וחזר על דבריו לפיהם היה עם אביו עד רגע פטירתו. המבקש טוען כי מה שנראה בתמונות (ת/1 עד ת/3) אינו זבל אלא בקבוקים למחזור, קופסאות אוכל מוכן, ומיטה שהוא מניח בעת שהוא יוצא מהבית על מנת שנרקומנים לא יפרצו לדירתו בהעדרו. עוד סיפר כי הוא סוגר את הדירה עם חבלים וכי נציג המשיבה מצלם את הדירה לעיתים קרובות. המבקש חזר על טענתו בבקשה לביטול פסק דין לפיה קיבל את פסק הדין בדירתו ע"י נציג המשיבה מר יהושפט חן, ואף טען כי קיבל מהמשיבה שוברי תשלום על שמו ושילם אותם (שוברים משנת 2009 צורפו לבקשה).

כבר בראשית הדברים אציין כי חתימת פסק הדין ביום 10/3/11 בו נכלל הסעד הכספי, שנמחק קודם לכן בהחלטתי מיום 10/2/10 היתה טעות, וחלק זה של פסק הדין מבוטל.

לאחר הדיון הממושך, אני מוצאת לנכון לבטל את פסק הדין וליתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה, לאחר שהגנתו לגופו של עניין לא נסתרה, אלא אף התחזקה בדיון.

טענתו העיקרית של המבקש לפיה הוא מתגורר בדירה ברח' הרב חזן 99 בשלומי עם הוריו מאז עלה ארצה ומזה יותר מ-54 שנה, לא נסתרה. המשיבה ציינה את הכתובת בכתב התביעה, וטענה כי המבקש פלש לדירה ביום 9/2/08. בדיון התברר כי נציגי המשיבה ראו את המבקש בדירה פעמים רבות (פרוטוקול, עמ' 6, שורות 7-13), אך רק בחודש אוגוסט 2007 טען המבקש כי הוא מתגורר בדירה, ואז נרשם הדבר בספרי המשיבה (שם, שורות 18-24). הדבר אינו תואם את האמור בתצהיר מר צוקרמן מיום 16/6/11, שצורף לתגובה, סעיפים 10-11, שם הצהיר: "בכל ביקורי המעגל משנת 2003 שנעשו ע"י רכזי השטח... בביקורי המעגל בהם נכח הבן ניסים – המבקש, המבקש הכחיש בתקיפות כי הינו גר שם ולשאלת רכז השטח לעניין מגוריו במקום השיב בלאו מוחלט ותקיף". תצהירו הגורף של מר צוקרמן מתערער גם בטענה לפיה "... המבקש כלל לא גר בדירה, כפי שלא ניתן לבצע מסירות של כתבי בי דין עקב נעדר כל נוכחות ומגורים בדירה וכפי שקרה בביקוריי המעגל בהם הגיעו לדירה... ואף אחד לא נכח" (סעיף 10 לתצהיר מר צוקרמן). טענה זו של נציג המשיבה לא מנעה מנציג המשיבה מר יהושפט חן להגיש ביום 15/10/09 תצהיר לאימות מסירה בהדבקה במען הדירה ברח' הרב חזן לפיו מען דירת התובעת הוא כתובת מגורי הנתבע (התצהיר צורף לבקשה דחופה למתן פסק דין בהעדר הגנה מיום 10/11/09 לאחר החלטתי מיום 20/7/09 כי על התובעת לצרף תצהיר לעניין מקור אימות מגורי הנתבע במקום). לא ברורה הישענות המשיבה על כך שהמבקש לא צירף תדפיס מענו הרשום במשרד הפנים. המבקש בשלב זה אינו צריך להוכיח את טענותיו, ואם המשיבה סבורה כי מצויין במשרד הפנים מען אחר, הרי שיכולה היתה לבקש מסמך זה בכל שלב אף ללא הסכמת הנתבע ובעלות צנועה. משלא הגישה מסמך אחר, אני מסיקה כי מען דירת המשיבה הוא גם המען הרשום במשרד הפנים, וזאת לאור העובדה שזה המען המופיע במוסד לביטוח לאומי (נספחים ח' לבקשה).

ההכרעה בשאלת תקופת מגוריו של המבקש בדירה תשליך לעניין טיב זכויותיו בדירה, אם קיימות, ואין הצדקה בשלב זה למנוע ממנו להעלות טענות משפטיות חלופיות.

מעבר לנדרש אציין כי טענת המשיבה לפיה אין המבקש זכאי לזכות עצמאית לקבלת דירה בשיכון הציבורי מתבססת גם על הטענה כי לא גר עם הדייר החוזי בארבע השנים שקדמו לפטירתו, אך גם על טענה לפיה הינו בעלים של דירה אחת. קביעת זכאותו של המבקש לדיור ציבורי רחוקה ממסגרת סמכויותיי, אך מאחר והטענה הועלתה ע"י הצדדים אני קובעת כי נספח ג' לכתב התביעה מסמך מטושטש, לא ברור שמכונה "תעודת הקבלה" אינו יכול לשמש ראייה לבעלות המבקש בדירה אחרת, מדובר לכאורה במסמך שנערך ע"י משרד השיכון ואינו עונה על כלל הראיה הטובה ביותר.

המבקש לא נחקר על טענתו בעניין, לפיה מדובר בדירת הורי אשתו, אליה אין לו כל קשר.

לסיכום, חבל שהצדדים לא הגיעו להסדר, שייתר את ההחלטה, ולא ביררו את כל העובדות לאשורן בזמן הרב בו מתנהל התיק, אך במסגרת סמכותי, אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק הדין מיום 10/3/11 ומקבלת את בקשת הרשות להתגונן בטענותיה.

לאור מחדליו הרבים של המבקש, וההוצאות שנגרמו למשיבה בגינם, כמו גם לאור העובדה שלא נקבע עדיין כל ממצא פוזיטיבי בעניין התביעה או ההגנה, איני עושה צו להוצאות הבקשה.

התיק, בעילת הפינוי בלבד, מועבר לסדר דין רגיל.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.