א. רקע כללי:

1. תובענה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה בדירה אותה רכשו התובעים מהנתבעת.
2. התובעים רכשו מהנתבעת, חברה העוסקת בבניה ויזמות, את זכויות הבעלות בדירת גג הכוללת ארבעה חדרים, מטבח וחדרי שירות, שאליה הוצמדו חניה כפולה, מחסן וגג, בבניין ברח' השרון 7, הרצליה (להלן – הדירה); והכל בהתאם להסכם מכר שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת ביום 31.5.06 (להלן – הסכם המכר).
3. בעל המניות בנתבעת הינו מר מלכיאל שרבט (להלן – מלכיאל) ובתקופה הרלוואנטית לתובענה דנא עבד עמו בנתבעת וסייע לו בנו, מר מאיר שרבט (להלן – מאיר).
4. לעניין מסירת החזקה בדירה ותיקון הליקויים בה נקבעו בהסכם המכר, בין השאר, ההוראות הבאות:

8 מסירת החזקה בדירה

...

8.9 במועד המסירה תיערך על ידי הקונה והמוכר תרשומת (להלן: "התרשומת") ובה יפורט כל פגם, ליקוי או אי התאמה שיהיו בדירה או הסתייגות של כל אחד מהצדדים ומועד ביצוע תיקונם. התרשומת תחתם על ידי המוכר והקונה.

...

8.12 הקונה יהיה מנוע מלהעלות טענות כל פגם או אי התאמה שלא צוינו בתרשומת אלא אם כן מדובר בפגם נסתר או באי התאמה שלא ניתן להתנות עליהם על פי דין

...

10 ליקויים ותיקונים

10.1 המוכר יהיה אחראי כלפי הקונה באחריות לתיקון פגמים, ליקויים ואי התאמות בדירה אך ורק בהתאם להוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973... בהתאם לתרשומת ו/או בהתאם להודעה בכתב מטעם הקונה אשר נמסרה לידי המוכר עד 30 יום מתום כל אחת מהתקופות המנויות בחוק המכר (דירות).

...

10.3 הקונה מתחייב לאפשר למוכר ו/או לקבלן משנה, וכן לכל מי מטעמם, להיכנס לדירה בכל זמן סביר ובתאום מראש כדי לבדוק את הטעון תיקון ולשם ביצוע עבודות תיקונים...

1. ביום 5.10.06 נמסרה לתובעים החזקה בדירה על ידי מאיר. המסירה התבצעה לקראת חשיכה, כאשר התאורה בדירה היתה חלקית בלבד. בניגוד להוראות סעיף 8.9 לא נערכה במועד המסירה תרשומת מפורטת, החתומה על ידי שני הצדדים, שבה "יפורט כל פגם, ליקוי או אי התאמה שיהיו בדירה או הסתייגות של כל אחד מהצדדים ומועד ביצוע תיקונם". חלף זאת נתבקשה תובעת 2 לחתום על "אישור קבלת דירה", בן עמוד אחד, שבו לא הוקצה מקום להתייחסות מסודרת מטעם הרוכשים לפגמים או ליקויים בדירה, קל וחומר להסתייגות נציג הנתבעת מטענותיהם, ואף לא הוקצה מקום לחתימת נציג הנתבעת (להלן – אישור קבלת הדירה).
2. לטענת התובעים, מיד עם כניסתם לדירה נתגלו בה פגמים וליקויי-בנייה רבים. התובעים פנו לנתבעת, שהשיבה את פניהם ריקם. בנסיבות אלה, עוד ביום 6.11.06 שלחו התובעים, באמצעות בא כוחם, מכתב לנתבעת, שבה פירטו ליקויים שונים שנתגלו בדירה, ודרשו מהנתבעת "לתקן הליקויים ולהשלים החוסרים ללא דיחוי" (ר' בסעיף 6 למכתב ב"כ התובעים לנתבעת מיום 6.11.06).
3. הנתבעת לא נענתה גם לפנייתו הנ"ל של בא-כוח התובעים ואף לא לפניות נוספות מיום 6.9.07 ומיום 28.1107. מכאן התובענה דנא, בה תובעים התובעים פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, בעטיים של הליקויים השונים שנתגלו בדירה.

ב. עיקר ראיות התובעים וטיעוניהם:

1. מטעם התובעים העיד תובע 1. כמו כן הוגשה חוות דעת מומחה, המהנדס ז'ק סודאי, מיום 24.8.08, שלפיה עקב ליקויי הבנייה שנתגלו בדירה נדרשים תיקונים ועבודות בעלות כוללת של 114,114 ₪ (להלן – חוות דעת מומחה התובעים).
2. על פי גרסת תובע 1, מעבר לכך שבטופס אישור מסירת הדירה לא הוקצה מקום לציון הליקויים שנתגלו בה, במעמד מסירת הדירה לא ניתן היה לבדוק את הדירה באופן מעמיק ויסודי שכן המסירה נעשתה בשעות אחר הצהריים המאוחרות ומבלי שהיה חשמל לתאורה (ר' בפרוטוקול, עמ' 21 שורה 16 ואילך).
3. לאחר שהתובעים נכנסו לדירה הם גילו בה פגמים רבים ושונים. ואולם, הגם שתובע 1 פנה לנתבעת – תחילה בעל-פה ולאחר מכן באמצעות ב"כ התובעים – פניות התובעים "נפלו על אוזניים ערלות ולא זכו למענה ענייני מצד הנתבעת" (ר' בסעיף 9 לתצהיר תובע 1).
4. לדברי תובע 1, עקב הצורך הדחוף בתיקון חלק מהליקויים הפנה מלכיאל את התובעים לבצע את התיקונים הדחופים באמצעות איש מקצוע פרטי מטעמם תוך הבטחה לשפות את התובעים בגין הוצאותיהם. התובעים הזמינו אפוא אינסטלטור ומנעולן ושילמו להם סך כולל של 1,855 ₪ בגין התיקונים הדחופים שנדרשו (ר' חשבוניות המס של האינסטלטור חיים שוורץ ושל המנעולן "גבריאל מנעולים", נספח ג' לכתב התביעה; להלן – חשבוניות המס). ואולם, הנתבעת לא השיבה לתובעים את הסכום הנ"ל חרף פניותיו של תובע 1 אליה.
5. במהלך חקירתו הנגדית – כאשר עומת תובע 1 עם טענת הנתבעת כי הוא אישר כביכול בחתימתו שקיבל מהנתבעת את הסכום שהוצא לפי חשבוניות המס תוך ציון כי אין לו תביעות נוספות מהנתבעת (ר' הכיתוב על העתקי חשבוניות המס שהוגשו מטעם הנתבעת, נ/3 ונ/4) – השיב תובע 1 כלהלן:

ת. קבעתי איתו (עם מלכיאל – ש.א.) פגישה שאני אביא לו את כל החשבוניות שישלם לי. באתי אליו, הצגתי לו את החשבוניות אצלו במשרד בהוד השרון. הוא אמר שאין בעיה, התווכח קצת על המחיר, אמר אין בעיה ושאפנה לפקידה, אמר שאחתום ואלך לפקידה שתשלם לי. הלכתי לפקידה והיא לא היתה. אמרתי לו שאין פקידה והוא אמר שאלך הביתה הוא ישלח לי שיק. זה אחרי שרבתי איתו על הכסף ואפילו שהיה מגיע ל(י) יותר. התקשרתי אליו עשרות פעמים ואמרתי לו שסיכמנו שהוא יביא לי את הכסף בסך הכל 1800 ₪. הייתי המום מהתשובה שלו, הוא אמר לי שהבאתי חשבוניות פיקטיביות ולא מגיע לי את הכסף. כשנכנסתי לדירה היתה בעיה עם הדוד של החשמל...

ש. אני מציגה לך את החתימה שלך במקור על נ/3 ו-נ/4, אתה מאשר שזאת חתימתך על שתי החשבוניות?

ת. זה לא הכתב שלי. זה החתימה שלי על החשבונית אחרי שהוא אמר לי שאפנה לפקידה לקבל את הכסף. לגבי החלק העליון זו החתימה שלי, מה שכתוב באמצע זה לא הכתב שלי. אני מדבר על הקבלה של גבריאל מנעולים וגם על הקבלה של שוורץ חיים (האינסטלטור – ש.א.). הוא אמר לי שאחתום ושאלך לקבל את השיק מהפקידה (ר' בפרוטוקול, עמ' 22 שורה 15 ואילך).

1. תובע 1 הוסיף וטען כי – לפי האמור בחוות דעת מומחה התובעים – לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים יידרש זמן סביר של כשלושה שבועות, שבהם לא יוכלו התובעים להתגורר בדירה. בנסיבות אלה, וגם לנוכח עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים בעטיה של הפרשה, עתר תובע 1 לפסיקת סכום פיצויים נוסף בסך כולל של 20,000 ₪ (ר' בסעיף 25 לתצהירו).

ג. עיקר ראיות הנתבעת וטיעוניה:

1. מטעם הנתבעת העידו מלכיאל ומאיר. כמו כן הוגשה חוות דעת מומחה, המהנדס יצחק אולשבנג, מיום 30.11.08 (יום הביקור בדירה. לא צוין מועד עריכת חוות הדעת). על פי חוות דעת זו, עקב ליקויי הבנייה שנתגלו בדירה נדרשים תיקונים ועבודות בעלות כוללת של 877 ₪ בלבד (להלן – חוות דעת מומחה הנתבעת).
2. תצהירו של מלכיאל – שכפי שיובהר בפרק ד' להלן הוגש לאחר שנתקבלה חוות דעת מומחה בית המשפט – מוקדש ברובו למתיחת ביקורת על חוות דעת מומחה בית המשפט (ר' החל בעמ' 5 לתצהיר) וכן למתיחת ביקורת, שעל פניה הינה חריפה מדי, על מה שמלכיאל מכנה "אי אמינותם של התובעים" (ר' בעמ' 11 לתצהיר ואילך).
3. לגופו של עניין טען מלכיאל כי התובעים לא אולצו לקבל את הדירה לחזקתם והסכימו לקבלה משום שלא היו בה ליקויים מעבר לאלה שפורטו באישור קבלת הדירה. בהקשר זה טען מלכיאל כי התובעים קיבלו את הדירה לחזקתם לאחר שבדקו אותה ולאחר שתובעת 2 חתמה על אישור קבלת הדירה. לגרסתו, בנו מאיר, שנכח במעמד מסירת הדירה, חתם על אישור קבלת הדירה מטעם הנתבעת (ר' בסעיף 5 לתצהירו של מלכיאל). זאת, למרות שבאישור קבלת הדירה אין כלל מקום לחתימת נציג הנתבעת וכל שצוין בו הוא כי הדירה נמסרה על ידי מאיר.
4. לגרסת מלכיאל הוא שילם לתובעים, בשם הנתבעת, את הסכום שהוציאו התובעים על פי חשבוניות המס; אך זאת רק משום ש"התובע עשה שערורייה במשרד" (ר' בסעיף 8 לתצהירו של מלכיאל, וכן בסעיף 9). לדבריו, על פי הכתוב על פני חשבוניות המס, תובע 1 הצהיר כי "אין לי תביעות נוספות בגין הדירה בעבר בהווה ובעתיד" (ר' גם נ/3). עם זאת, בחקירתו הנגדית הודה מלכיאל כי הרישום הנ"ל הוא בכתב ידו, ולא של תובע 1 (ר' בפרוטוקול, עמ' 29 שורה 7). בנוסף טען מלכיאל כי הגם ששילם הכספים בשם הנתבעת הרי שעשה זאת מתוך "קופה קטנה", שלגביה אין רישום כלשהו.
5. מלכיאל הוסיף וטען כי לפי מיטב ידיעתו ביקרו בדירה בעלי מקצוע שונים, אשר ביצעו בה עבודות שונות לפי הזמנת התובעים. בנסיבות אלה, כך לסברת מלכיאל, "ברור לגמרי שבעלי המקצוע השונים גרמו לנזקים בדירה בזמן ביצוע עבודתם, ואשר את תיקונם מנסים התובעים להפיל על כתפי הנתבעת" (ר' בסעיף 16 לתצהירו. מלכיאל הרחיב עוד בטענה זו בהמשך תצהירו).
6. מטעם הנתבעת העיד, כאמור, גם מאיר, שציין בתצהירו כי בתקופה הרלוואנטית לתובענה הוא עזר לאביו, מלכיאל, בטיפול ובקשר מול הלקוחות. גם לפי גרסתו התובעים לא אולצו לקבל את הדירה לחזקתם ואם היתה להם סיבה לסרב לקבלה יכלו לעשות כן.
7. על פי גרסת מאיר, תובעת 2 חתמה על אישור קבלת הדירה לאחר שבדקה את הדירה בעצמה, סרקה את כל חדריה והעירה את הערותיה כאשר מצאה ליקויים. מאיר הוסיף וטען כי הוא חתם על האישור מטעם הנתבעת (ר' בסעיף 2 לתצהירו); וזאת למרות שכאמור אין באישור מקום לחתימת נציג הנתבעת וכל שצוין בו הוא כי הדירה נמסרה על ידי מאיר.
8. הגם שבתצהירו תיאר מאיר את האופן הקפדני שבו בדקה תובעת 2 את הדירה במעמד המסירה, הרי שבחקירתו הנגדית התקשה מאיר למסור פרטים לגבי מעמד המסירה, לרבות השעה בה התקיים והתאורה שהיתה בדירה; וכדבריו:

ש. אני אומר שזה (מעמד המסירה – ש.א.) אחה"צ המאוחרים?

ת.        אני לא יכול לאשר או לשלול.

ש.        אני אומר שבאותה עת לא היה חשמל בדירה?

ת.        היה חשמל. היה בחלק מהחדרים מנורות, לא בכולם. שמים מספר מנורות לא יותר (ר' בפרוטוקול, עמ' 28 שורה 3 ואילך).

ד. חוות דעת מומחה בית המשפט והמשך השתלשלות ההליכים בתובענה:

1. לנוכח העובדה ששני הצדדים הגישו – כנספחים לכתבי הטענות מטעמם – חוות דעת של מהנדסים מומחים, שביניהן פער תהומי, הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. לאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים קבעתי כי השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, הטעונות התייחסות של מומחה בית המשפט, הינן כלהלן:

(א) הליקויים הנטענים בחוות דעת מומחה התובעים והמוכחשים ברובם המכריע בחוות דעת מומחה הנתבעת.

(ב) האם העבודות הנוספות שביצעו התובעים בדירה, על פי הטענה, הן הסיבה – המלאה או החלקית – לנזקים שנגרמו לתובעים לטענתם.

(ג) המומחה מתבקש, ככל שהדבר נדרש, לבדוק את נושא הרטיבות הנטענת באמצעות מיכשור מתאים (ר' בהחלטה מיום 4.3.10 ובהחלטה מיום 12.7.10; להלן – ההחלטות בדבר מינוי מומחה).

1. מומחה בית המשפט – מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין אליעזר שחר – הגיש את חוות דעתו המפורטת לתיק בית המשפט, שבה התייחסות לשאלות שהופנו אליו כאמור בהחלטות בדבר מינוי מומחה (ר' חוות דעתו מיום 8.12.10). מומחה בית המשפט הכין את חוות דעתו זו לאחר שביקר בדירה ביום 25.10.10, וזאת בנוכחות התובעים, אביו של תובע 1, מאיר, ב"כ הנתבעת ושמאי מקרקעין ממשרדו של המומחה.
2. בחוות דעתו דחה מומחה בית המשפט חלק ניכר מהקביעות שבחוות דעת מומחה התובעים. כך, למשל, דחה מומחה בית המשפט את טענות התובעים לליקויים בשלד ובבנייה, לליקויי הרטיבות ולליקויים בגודל החנייה הכפולה שהוצמדה לדירה (ר' בפרקים 1, 2 ו-11 לחוות דעתו). עוד דחה מומחה בית המשפט את טענות התובעים בגין אריחים שבורים במטבח, וזאת לנוכח העובדה שהתובעים ביצעו שינויים במטבח (ר' בפרק 8.1 לחוות דעתו), והוא אף נמנע מקביעת פיצוי לתובעים במקרה של טענות עובדתיות סותרות (טענות הצדדים בקשר לשאלה אם סופקו לתובעים אריחים עודפים – ר' בפרק 8.6 לחוות דעתו). יחד עם זאת, מומחה בית המשפט גם לא קיבל את הקביעות שבחוות דעת מומחה הנתבעת.
3. בסיכומו של דבר קבע מומחה בית המשפט, בחוות דעתו, כי העלות של עבודות התיקון הנדרשות בדירה הוא בסך של 15,892 ₪ (כולל מע"מ) נכון למועד הביקור בדירה, אותו ערך כאמור ביום 25.10.10. עוד קבע המומחה כי לסכום זה יש להוסיף סך של 4,500 ₪ בצירוף מע"מ בעבור פיקוח הנדסי וכן לקחת בחשבון כי במהלך ביצוע התיקונים יהיו ארבעה ימים בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה בצורה סבירה.
4. לאחר שנתקבלה חוות דעת מומחה בית המשפט הסכימו התובעים לקבלת קביעותיה, הגם שיש בהן משום דחיית חלק ניכר מטענותיהם. זאת, בין השאר לאחר שהוברר להם כי טענותיהם בעניין החנייה הכפולה הצמודה – בגינה נקבע בחוות דעת מומחה התובעים פיצוי בסך של 25,000 ₪ – אינן מבוססות, שכן מיקום חניות התובעים הינו שונה מזה שסברו קודם לכן (בעניין זה ר' בסעיף 49 לסיכומי ב"כ התובעים).
5. ואולם – חרף האמור לעיל – הנתבעת לא היתה מוכנה לקבל את הקביעות שבחוות דעת מומחה בית המשפט. בדיון שנערך לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפו הודיעה ב"כ הנתבעת כי "בחוות הדעת של המומחה הוא קבע סכומים בלי שום בסיס... אנו נבקש לקיים הליך הוכחות מלא ולזמן את המומחה לחקירה בבית המשפט" (ר' בפרוטוקול, עמ' 6 שורה 12 ואילך). לפיכך הוריתי על הגשת ראיות הצדדים, שבנסיבות אלה כמובן הוגשו לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט.

ה. דיון והכרעה:

(1) כללי:

1. לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים – תובע 1, מלכיאל ומאיר – והתרשמתי מהן, וגם עיינתי במסמכים ובמוצגים שהוגשו ושלא הוגשו לפניי, אני מעדיף את גרסת תובע 1 על פני גרסת עדי הנתבעת. יודגש, כי לא מדובר בהכרעה המבוססת על התרשמות גרידא אלא בהכרעה המבוססת על מכלול של שיקולים, לרבות העדר ההיגיון שבגרסת מלכיאל, העד העיקרי מטעם הנתבעת.
2. לעניין אחרון זה, דוגמא מאלפת היא סוגיית חשבוניות המס, שלטענת מלכיאל שולמו על ידיו לתובע 1. מעבר לתמיהה העולה מכך שהרישום בדבר ויתור גורף של תובע 1 על טענותיו, על גבי העתקי חשבוניות המס אותם הציג מלכיאל (נ/3 ונ/4), הינו בכתב ידו של מלכיאל דווקא, הרי שהיעדרם של כל רישום או אסמכתא אצל הנתבעת אודות ההחזר האמור אומר דרשני ומאיין את האפשרות להסתמך על גרסתו של מלכיאל.
3. לא זו בלבד שהנתבעת – אשר כנטען מטעמה הינה חברת בנייה ותיקה ובעלת מוניטין – נדרשת לניהול מסודר של הוצאותיה השונות ורישומן, גם אם מדובר ב"קופה קטנה", אלא שדווקא טענתו של מלכיאל לפיה הוא שילם לתובע 1 את הסכום המופיע אך בשל כך שהלה "עשה שערורייה", מגבירה את התמיהה שבהיעדר הרישומים; שהרי אם התובעים אמנם היו, מבחינת הנתבעת, בגדר "עושי צרות", שורת ההיגיון דווקא מחייבת כי הנתבעת היתה מקפידה הקפדת יתר על רישום כל תשלום שהעבירה להם.
4. אמנם, מעת שהתובעים הסכימו לקבל את קביעות מומחה בית המשפט אין ההכרעה בעניין חשבוניות המס נדרשת לתוצאה הסופית – וגם בסיכומי התובעים הסכום שהוצא על פי חשבוניות המס אינו נתבע עוד (ר' בסעיף 73 לסיכומי התובעים) – אך בגרסתו הבלתי מסתברת של מלכיאל בעניין זה יש בכדי להעיב על מכלול עדותו ולהקשות מאוד על האפשרות להסתמך עליה לצורך קביעת ממצאים בתובענה דנא.
5. זאת ועוד: חלק מטענותיו של מלכיאל בתצהירו אינן אלא השערות בלתי מבוססות, וזאת הן ביחס להתנהלות התובעים והן ביחס לקביעות מומחה בית המשפט. באשר לתובעים, אין לקבל את טענתו של מלכיאל לפיה בעת המסירה לא היו בדירה ליקויים מעבר לאלה שפורטו באישור קבלת הדירה ואם היו ליקויים כאלה היו התובעים מציינים אותם על האישור ודורשים את תיקונם.
6. מעבר לכך שמלכיאל לא נכח במעמד מסירת הדירה, וממילא אינו יכול לשלול את טענות התובעים כי המסירה בוצעה במצב של תאורה לקויה ובהיעדר אפשרות לבחון באופן יסודי את הדירה, הרי שמאיר הודה, אם גם בחצי פה, כי המסירה אמנם בוצעה בתנאים כנטען (ר' בפסקה 21 דלעיל). עוד ראוי לציין, בהקשר זה, כי אישור מסירת הדירה אינו תואם את דרישות סעיף 8.9 להסכם המכר (ר' בפסקה 5 דלעיל), ומחדל זה רובץ לפתחה של הנתבעת, שהרי הנציג מטעמה הוא זה שביקש להחתים את הרוכשים – לענייננו, תובעת 2 – על האישור הלקוי האמור. בנסיבות אלה, פשיטא שהתובעת לא יצאה ידי חובתה לעריכת תרשומת כאמור בהוראות סעיף 8.9 להסכם המכר, וממילא אינה יכולה לטעון כי התובעים מושתקים בעניין זה בהתאם להוראות סעיף 8.12 להסכם המכר (לציטוט נוסח סעיפים אלה ר' בפסקה 4 דלעיל).
7. לבסוף, אין לקבל את טענתו של מלכיאל כי בתגובה לפניית ב"כ התובעים אליו הוא הסביר כי יגיע לדירה, יחד עם מומחה, לצורך בדיקתה. כאמור, פניות ב"כ התובעים לנתבעת נעשו עוד בסמוך למועד מסירת הדירה, החל מיום 6.11.06 (ר' בפסקאות 7-6 דלעיל). והנה, מומחה הנתבעת הגיע לבדוק את הדירה רק ביום 30.11.08 ואף זאת רק "כנגד בדיקת ליקוי בניה של מהנדס סודאי ז'ק (מומחה התובעים – ש.א.)..." (ר' בעמ' 3 לחוות דעת מומחה הנתבעת).
8. אין זה סביר כי בדיקת ליקויים תיעשה למעלה משנתיים לאחר הפנייה והתלונה בעניין, ובנסיבות אלה ברור כי אף אין לקבל את עתירתה החילופית של ב"כ הנתבעת בסיכומיה, לפיה יש לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים.
9. כאמור בהוראות סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, כאשר "התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר." במקרה דנא פנו התובעים לנתבעת תוך זמן סביר בבקשה שהיא תתקן את הליקויים, אך הנתבעת, מצידה, השתהתה בתשובתה באופן בלתי סביר. לפיכך אין לאפשר לנתבעת, כיום, לתקן את הטעון תיקון בעצמה, בפרט לנוכח היחסים הבלתי תקינים בין הצדדים והטענות החריפות שהטיח מלכיאל בתובעים. אכן, לנוכח הסחבת שנקטה הנתבעת בטיפולה בבקשות התובעים לתיקון הליקויים היא קיפחה את זכותה לבצע את התיקונים בעצמה (השווה ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז (6) 83, 92 (2003)).

(2) קביעות מומחה בית המשפט:

1. בתובענה דנא עסקינן בשאלה שעיקרה במומחיות מקצועית, השנויה במחלוקת חריפה בין המומחים מטעם הצדדים. על רקע זה מינה בית המשפט מומחה מטעמו, כאמור בהחלטות בדבר מינוי מומחה (ר' בפסקה 22 דלעיל). מומחה בית המשפט ביקר בדירה בנוכחות הצדדים, בחן את חוות דעת המומחים מטעמם והכין חוות דעת מפורטת בה התייחס לנושאים ולטענות שנדרשו בהחלטות בדבר מינוי מומחה ונימק את קביעותיו. בנוסף, מומחה בית המשפט נחקר בחקירה נגדית מקיפה על ידי ב"כ הנתבעת, בה עמד על מסקנותיו והסבירן.
2. אך מובן הוא, כי חוות דעת מומחה בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט לילך בדרכה ולקבלה, ושיקול הדעת לעולם נשאר בידי בית המשפט. ואולם, במקרה דנא – בו, כאמור, מומחה בית המשפט בחן באופן ביקורתי את טענות הצדדים (ר' בפסקה 24 דלעיל) – אין כל טעם מבורר שלא לקבל את קביעותיו. הנתבעת אמנם העלתה השגות רבות על קביעות אלה, אך מדובר בהשגות שאין בהן ממש ושבחלקן אינן אלא השערות בלתי מבוססות של מלכיאל.
3. כך, למשל, טען מלכיאל כי לעניין הפגם בהתקנת קיר לבני הזכוכית נקב מומחה בית המשפט בתעריפים גבוהים יותר מאלה שבמחירון "דקל שירותי מחשב והנדסה (1987) בע"מ" (להלן – מחירון דקל), שהינו המחירון הידוע והמקובל בין קבלנים (ר' בסעיף 27 לתצהירו של מלכיאל וכן בהעתק הדף הרלוואנטי ממחירון דקל שצורף לתצהיר. ראוי להעיר כי גם בעניין זה טען מלכיאל, על דרך ההשערה וללא בסיס ראייתי קונקרטי, כי "אני משער שהתובע בחוסר תום לב שינה את רוחב הפוגות מבחינה חיצונית על מנת שיראה כליקוי...").
4. מכל מקום, כפי שהבהיר מומחה בית המשפט במהלך חקירתו הנגדית, המחירון שהוגש על ידי מלכיאל הינו מחודש מרץ 2008, בעוד שחוות דעת מומחה בית המשפט נערכה בחודש אוקטובר 2010 (ר' בפרוטוקול, עמ' 15 שורה 1 ואילך; יוער, כי בעניין הקיר הזכוכית הסביר מומחה בית המשפט את קביעת עלות התיקון בחוות דעתו גם בעמ' 14, שורה 18 ואילך). פשיטא, אפוא, כי אין כל נימוק של ממש שלא לקבל את הכרעתו המקצועית של מומחה בית המשפט בעניין זה.
5. באופן דומה אין לקבל את השגות הנתבעת על קביעת המומחה בדבר היעדר כיסוי הולם למרכזיית המים (ר' בסעיף 4.2 לחוות דעת מומחה בית המשפט, בה נקבע: "נמצא כיסוי דק (כנראה מדיקט) לא מקצועי ומאולתר שאינו עשוי ע"פ כללי המקצוע הטובים. הדבר מהווה ליקוי. יש להתקין כיסוי ראוי ובר קיימא ל-2 מרכזיות". יוער כי עלות תיקון הליקוי הוערכה בסך של 500 ₪).
6. בתצהירו טען מלכיאל כי אין פרסום בכתב של "כללי מקצוע טובים" והוסיף והצהיר שבניית הדירה נעשתה על פי "כללים מקצועיים מעולים", הגם שהודה כי הכיסוי נעשה מדיקט (ר' בסעיף 26.3 ובסעיף 26.4 לתצהירו). ואולם, בטענות כלליות אלה שהעלה מלכיאל אין כדי לשלול את קביעותיו המקצועיות של מומחה בית המשפט, אותן הוא גם הסביר כראוי בחקירתו הנגדית (ר' בפרוטוקול, עמ' 12 שורה 23 ואילך). ואם לא די בכל אלה, לא למותר לציין כי אף מומחה הנתבעת סבר שכיסוי מרכזיית המים הינו לקוי, בציינו: "כיסוי מרכזיית המים קיים. אבל לא תקין. לקבלן יש להרכיב כיסוי תקין." (ר' בסעיף 4.2 לחוות דעת מומחה הנתבעת), ומלכיאל התעלם כליל בתצהירו מקביעה זו.
7. דוגמא נוספת הינה סוגיית ריצוף המרפסת העליונה, שמומחה בית המשפט קבע בגינה את עלות התיקון הגבוהה ביותר (בסך של 7,000 ₪). בהקשר זה קבע מומחה בית המשפט: "אכן נמצא כי בחלק משטח המרפסת העליונה בוצעו שיפועים לא תקינים של הריצוף. מדובר בשיפועים מתונים מדי (0.5%, 0.4%, 0.6%, 0.2%) בעוד שהשיפועים הדרושים צריכים להיות לפחות שיפועים של 1%. הדבר מהווה ליקוי." על רקע זה קבע המומחה כי יש לפרק את הריצוף, לרצף מחדש באריחים זהים בשיפועים של לפחות 1%, להנמיך את מכסה הניקוז הגבוה וכן להתקין שיפולים חדשים ולצבוע את קירות המרפסת (ר' בסעיף 8.3 לחוות דעת מומחה בית המשפט).
8. מלכיאל מתח בתצהירו ביקורת חריפה על קביעותיו אלה של מומחה בית המשפט, תוך שהוא מדגיש כי בנייה בשיפוע של 1% היתה יוצרת מפגע בטיחותי, וכי הנתבעת סיפקה ארבעה נקבי ניקוז למים במרפסת (ר' בסעיף 30.4 לתצהירו של מלכיאל). ואולם, אף מומחה הנתבעת הודה כי "בחלק מהמרפסת השיפוע פחות מהתקן..." (ר' בסעיף 8.3 לחוות דעתו), וקשה לקבל את טענת מלכיאל כי דווקא בנייה בהתאם לתקן היתה יוצרת מפגע. בנוסף, בחקירתו הנגדית הבהיר מומחה בית המשפט כי "גם כשיש הרבה נקודות ניקוז עדיין צריך להיות שיפוע של 1% לפחות. כך שגם אם היה הרבה נקודות בלי שיפוע מתאים זה לא היה פותר את הבעיה" (ר' בפרוטוקול, עמ' 18 שורה 24 ואילך). בנסיבות אלה ברור, אפוא, כי אין מקום לקבל את השגות הנתבעת גם בנושא זה.
9. לבסוף יש לציין כי אף אין לקבל את השגות הנתבעת בכל הקשור לעלות הפיקוח ההנדסי. מלכיאל טען כי התעריף המקובל לפיקוח הנדסי הוא 10% מעלות הליקויים (ר' בסעיף 32.3 לתצהירו), אך מומחה בית המשפט הבהיר בחקירתו הנגדית כי הדבר תלוי בעלות הכוללת של התיקונים ומכאן קביעתו בחוות דעתו לגבי המקרה דנא (ר' בפרוטוקול, עמ' 19 שורה 8 ואילך). לא למותר לציין כי בהקשר זה תמוהה דווקא קביעת מומחה הנתבעת, שלפיה עלות הפיקוח ההנדסי הינה 69 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר לא ברור, כלל ועיקר, איזה מהנדס יהיה מוכן לבצע פיקוח הנדסי בעבור סכום זה, תהא עלות התיקונים הנדרשים כאשר תהא. לבסוף, בנקודה זו גם אין לקבל את טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיה, שלפיה התובעים לא תבעו סעד זה, שהרי התובעים תבעו סכום העולה במידה ניכרת על הסכום שאישר מומחה בית המשפט.
10. הנה כי כן, המסקנה המתבקשת – לנוכח כל האמור לעיל והדוגמאות הנ"ל – היא כי אין כל מקום לדחות, במקרה דנא, את קביעותיו המקצועיות של מומחה בית המשפט, וכך אני קובע.

ו. סוף דבר:

1. העולה מכל המקובץ הוא, אם כן, שיש לקבל את התובענה דנא, בכפוף לחוות דעת מומחה בית המשפט ובהתאם למגבלות שנקבעו בה. לפיכך תשלם הנתבעת לתובעים פיצויים כדלקמן:

(א) סך של 15,892 ₪ (כולל מע"מ) – בעבור התיקונים.

(ב) סך של 4,500 ₪ (בצירוף מע"מ) – בעבור פיקוח הנדסי.

(ג) סך של 5,000 ₪ – בגין עוגמת נפש. בנושא זה התחשבתי הן בקביעת מומחה בית המשפט כי בדירה ליקויים לא מעטים, שבמהלך תיקונם יהיו ארבעה ימים בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה בצורה סבירה, והן בסחבת בה נקטה הנתבעת בטיפולה בתובעים; סחבת שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בשליחת מומחה הנתבעת לביקור בדירה למעלה משנתיים לאחר פניית התובעים לנתבעת.

כל הסכומים האמורים יישאו ריבית והצמדה מהמועד הרלוואנטי לחוות דעת המומחה (יום 25.10.10) ועד ליום התשלום בפועל.

1. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות (החזר אגרה, שכ"ט המומחה מטעמם ומחצית שכ"ט מומחה מטעם בית המשפט), ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 12,000 ₪. יש לציין כי בקביעת סכום זה התחשבתי במכלול נסיבות העניין, לרבות הסכום שנפסק בסופו של דבר לזכות התובעים והעובדה שהתובענה התקבלה רק בחלקה, מחד גיסא, כמו גם העובדה שהנתבעת עמדה על ניהול דיון הוכחות מלא, שנסתבר בסופו של יום כמיותר לחלוטין, מאידך גיסא.

כל התשלומים הנ"ל – כאמור בפסקאות 47 ו-48 דלעיל – ישולמו לתובעים בתוך 30 יום.

ניתן היום, ‏יום שני י"ט כסלו תשע"ג, ‏03 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.