>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד בן ציון עמנואל

נאשם מס' 3– נוכח

הסניגור- עו"ד מרואן ספייה בשם נאשמים מס' 2 ו – 3

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אני מודיע על תיקון כתב האישום, באופן שתיוחס לנאשם עבירה של שימוש בלבד. תיקון כתב האישום יבוצע בכתב ידי בגוף כתב האישום.

ב"כ הצדדים מודיעים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו יודה נאשם מס' 3 בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע והעונש שיוטל עליו יהיה קנס בסך 1,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית וצו הריסה וצו לסילוק המכולה שיכנסו לתוקף תוך חצי שנה.

בית המשפט מודיע לצדדים כי אינו כבול להסדר הטיעון.

הסניגור:

הקראתי לנאשם מס' 3 את כתב האישום המתוקן, והוא הבין את תוכנו. והנאשם מודה בעובדות.

נאשם מס' 3:

אני מאשר את דברי סניגורי. אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום ולהפריד את הדיון בינו לבין נאשמת מס' 2.

<#5#>

החלטה

להפריד, כמבוקש את הדיון בין נאשמת מס' 2 לבין נאשם מס' 3.

נוכח העובדה שדינו של נאשם מס' 3 צפוי להיגזר היום ואילו נאשמת מס' 2 לא הודתה היום בכתב האישום, הריני להורות על מחיקתה מכתב האישום בשלב של טרם הקראה.

הסניגור ימציא החלטה זו לנאשמת מס' 2.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ג, 11/02/2013 במעמד הנוכחים.

<#7#>

הכרעת דין כנגד נאשם מס' 3

נאשם מס' 3 (להלן: "הנאשם") הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של שימוש ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

<#8#>

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ג, 11/02/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנימוקים להסדר: מדובר בדיר צאן שנעשה בו שימוש בקרקע שייעודה מגורים. דיר הצאן לרבות השימוש בו נעשה ע"י נאשם מס' 4 שהוא אביו המנוח של נאשם מס' 3 ואשר כנגדו הופסקו ההליכים. נאשם מס' 3 הוא למעשה היורש של המקרקעין ובבדיקה שביצעתי מול הפיקוח נמסר לי כי דיר הצאן לרבות העיזים שבו סולקו מהשטח ואינם קיימים עוד. לגבי המכולה, לא ניתן לי אישור גורף בעניין ולכן ביקשנו צו סילוק והריסה לגביה. בנסיבות גובש ההסדר ואבקש לאמצו.

הסניגור טוען לעונש:

מצטרף לדברי חברי. אבקש לאמץ את ההסדר.

<#9#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של שימוש ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

הנאשם הורשע בביצוע עבירה, אשר עקרונית יש להתייחס אליה בחומרה, הן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל והן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה הפוגעת במערך התכנוני של מדינת ישראל. שני הערכים הנ"ל הינם הערכים הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירה במקרה שבפנינו.

ודוק: עסקינן בשימוש בדיר צאן באזור מגורים בשטח של כ – 150 מ"ר ובשימוש במכולה בשטח של כ – 15 מ"ר, כל זאת ללא היתר כדין.

לטובת הנאשם יש לציין את העובדה כי דיר הצאן הנ"ל הוסר מהמקרקעין וכן את טיעוני ב"כ המאשימה באשר לנסיבות ביצוע העבירה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ המאשימה, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, כמו גם בתיקון כתב האישום, הנני מחליטה לאמץ את הסדר הטיעון שהינו מידתי ואני דנה את הנאשם, כדלקמן:

לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב - 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 200 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 17.03.13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

הריני מחייבת את הנאשם להרוס את המבנים כמתואר בכתב האישום וזאת עד ליום 11.08.13, אלא אם כן ישיג הנאשם בינתיים היתר בניה כחוק.

אני מחייבת את הנאשם בהוצאות ביצוע ההריסה וכן מצווה אני שצו ההריסה ירשם בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה.

כמו כן, אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית ע"ס 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שלוש שנים מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 204 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

כתב ההתחייבות הנ"ל יחתם היום , שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 7 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#10#>

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ג, 11/02/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לילך וקנין