פסק דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לבית התובעת כתוצאה מעבודות חפירה לסלילת כביש שביצעה עיריית נצרת (להלן – העירייה) בשנים 1998-1999.

הצדדים הודיעו על הסכמתם למתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984, לאחר הגשת סיכומים בכתב. להלן אפרט הכרעתי.

תמצית הרקע וטענות הצדדים:

1. התובעת היא בעלים של מבנה מגורים הממוקם בגוש 16540, חלקה 110, בנצרת.

2. לטענת התובעת, במהלך השנים 1998 – 1999 החלה העירייה או מי מטעמה בביצוע עבודות חפירה למטרת סלילת כביש בסמוך לביתה. בשל עבודות אלה, הונמכה הקרקע בה מונחים יסודות הבית, ונגרמו לבית נזקים שונים. התובעת צירפה חוות דעת של המהנדס בסאם חזאן מיום 24.9.1998, בה נאמר כי סביר להניח שסדקים שקיימים בבית נגרמו כתוצאה מהעבודות שביצעה העירייה, אף שלא ניתן לקבוע בנחרצות כי כל הסדקים כולם נגרמו כתוצאה מהעבודות. התובעת צירפה גם חוות דעת של השמאי עאטף עאלם, מיום 9.7.2005, לפיה עלות התיקונים הנדרשים לבית מוערכים על ידו בסך 61,835 ₪ כולל מע"מ, וכן נגרמה ירידת ערך למבנה בשיעור 10%, העומדת על סך 60,000 ₪. סה"כ סכום התביעה הועמד על 165,000 ₪, הכולל את עלות הנזק וירידת הערך, וכן הוצאות ועוגמת נפש. יצויין כי במסגרת הסכמה דיונית בין הצדדים, בוטל פסק דין בהיעדר הגנה שניתן תחילה לחובת הנתבעת, תוך שהנתבעת הצהירה כי היא מוותרת על טענת התיישנות מטעמה.

3. לטענת העירייה, התובעת לא הוכיחה כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים על ידה לבין עבודות סלילת הכביש. עוד טוענת העיריה, כי האיחור בהגשת התביעה גרם לה לנזק ראייתי משמעותי ומנע ממנה לברר העובדות לאשורן והנזקים הנטענים והמוכחשים. לחילופין טוענת הנתבעת כי הנזקים הנטענים הינם תוצאה של גילו של הבית ותחזוקתו הלקויה. הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה של המהנדס ג'יהאד זועבי מיום 20.5.2009, לפיה הנזקים הנטענים אופייניים לנזקי רטיבות הנובעים מחוסר איטום תקין והולם, וכי מקור הליקויים בבית הוא בנייה ותחזוקה לקוייה.

4. נוכח הפער בין חוות הדעת, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את המהנדס יורם שחף (החלטת כב' השופט בן-חמו מיום 25.1.11). בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נאמר, כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהסיבות לסדקים בבית הם תוצר של עבודות החפירה והסלילה שבוצעו על ידי העירייה, וכי לא הוצגו בפני המומחה מסמכים או נתונים שיש בהם כדי להעיד על ביצוע העבודות ועל הקשר הסיבתי בינן למצב הבית. עם זאת ציין המומחה, כי עבודות של הידוק קרקע באמצעות מכבש גורמות לזעזועים בקרקע ועלולות לגרום לסדקים במבנה. בסיכום חוות דעת המומחה נאמר, כי על יסוד ניסיונו הרב וחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, אשר בדק את המבנה במועד סמוך יותר למועד ביצוע העבודות הנטענות, יש מידה של סבירות שחלק מהסדקים נוצרו או הוחמרו כתוצאה מעבודות החפירה והסלילה שבוצעו בסמוך.

הכרעה:

5. השאלה הראשונה שיש לבחון היא האם הונחה תשתית לקשור בין עבודות שביצעה העיריה בסמוך למבנה התובעת לבין גרימת נזקים כלשהם לבית התובעת.

לעניין עצם ביצוע עבודות סלילה על-ידי העיריה בסמוך למבנה התובעת אין למעשה מחלוקת (סעיף 3 לכתב ההגנה). לעניין הקשר הסיבתי בין העבודות האמורות לבין נזק שנגרם למבנה, הרי שלפי העולה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי וודאי, בהיעדר נתונים מספיקים ועקב חלוף הזמן. עם זאת סבר המומחה, כי יש סבירות שחלק מהסדקים הקיימים בבית נוצרו או הוחמרו כתוצאה מהעבודות. בהקשר זה התייחס המומחה גם לעובדה כי חוות המומחה המטעם התובעת, ניתנה בסמוך יותר למועד ביצוע העבודות, לאחר שבדק את הבית. כאמור, גם מומחה התובעת לא סבר כי ניתן לקבוע בנחרצות קש"ס בין כל הסדקים הקיימים לבין העבודות, אך סבר כי יש סבירות גבוהה לכך. מנגד, לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת לא ראיתי ליתן בעניין זה משקל של ממש, שכן מדובר במומחה שהוא מהנדס מכונות בהשכלתו, תחום מומחיות שאיננו נראה רלוונטי למחלוקת המקצועית בענייננו. נוכח זאת, אף לא שוכנעתי כי חלוף הזמן עד הגשת התביעה גרם לנתבעת נזק ראייתי באופן המצדיק דחיית התביעה מטעם זה. לאור המפורט לעיל, כמו גם בהתחשב בנתון העולה מחוות דעת התובעת לפיו הסדקים מצויים בחלק המבנה הקרוב לכביש שם בוצעו העבודות, סבורני כי הונחה תשתית מספקת לקיום קשר סיבתי בין העבודות שביצעה העיריה בסמוך למבנה לבין חלק מהנזקים שנגרמו לו. אשר למהות נזקים שנגרמו – לעניין זה אפנה כעת.

6. התובעת טוענת לנזקים שונים שנגרמו למבנה, הכוללים: סדקים בקירות, סדקים בתקרה וצורך באיטום, נזקי למערכת החשמל ונזק למשטח שיש. יש להבחין לעניין זה בין הנזקים השונים הנטענים, והתשתית שהונחה ביחס לכל אחד מהם.

סדקים בקירות: כאמור לעיל, ניתן לקבוע קיום קשר סיבתי בין העבודות לבין סדקים שנוצרו בקירות המבנה. עם זאת, לא הונחה תשתית לקבוע כי כל הסדקים בקירות מקורם בעבודות, כאשר האפשרות הסבירה כי חלק מהסדקים היו קיימים או שנוצרו ללא קשר לעבודות, עולה הן מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, והן מחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת עצמה ("לא ניתן לקבוע בנחרצות שהסדקים הקיימים נוצרו כולם עקב עבודות הסלילה הנ"ל..., סע' 2 לחוות דעת המומחה מטעם התובעת, ההדגשה הוספה). יצויין כי לפי המפורט בחוות דעת מומחה הנתבעת, מסרה לו התובעת כי הבית הוקם לפני 33 שנים, ובוצעו בו השלמות בניה במהלך השנים, דבר המתיישב עם האפשרות כי חלק מהסדקים מקורם מסיבות שאינן קשורות לעבודות. שמאי התובעת, שהוא שמאי מקרקעין, העריך את עלות התיקונים בגין איטום סדקים בקירות ותיקוני טיח כולל צבע בסכום כולל של 25,000 ₪ (לא כולל מע"מ). נוכח המפורט לעיל בדבר היעדר הוכחה לכך שכל הסדקים הקיימים נגרמו כתוצאה מהעבודות, אני רואה לפסוק, על דרך האומדנא ותוך הפעלת שיקול דעת במסגרת סעיף 79א לחוק בתי המשפט, סכום חלקי בגין נזק זה בסך 17,500 ₪, המהווה 70% מסך כל הנזק, ובצירוף מע"מ סך של 20,475 ₪.

איטום הגג: בעניין זה קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי איטום גג המבנה איננו קשור לעבודות שבוצעו על-ידי העיריה. נוכח האמור, ובהיעדר תשתית משכנעת לקבוע אחרת בראיות התובעת, אינני רואה לפסוק פיצוי לעניין זה.

עבודות חשמל בדירה: לא הונחה תשתית מספקת להוכחת קשר סיבתי בין העבודות שבוצעו ע"י העיריה לבין תיקוני החשמל במבנה לפי הנטען בחוות דעת שמאי התובעת. הדבר לא נזכר בחוות העדת של המהנדס מטעמה, ולא הוצגה תשתית ראייתית או מקצועית מתאימה לקביעת מסקנה בדבר קיומם של ליקויי חשמל וטיבם, ובדבר הקשר הסיבתי ביניהם לבין העבודות הספציפיות.

תיקון משטח שיש במטבח: גם בעניין זה לא הונח בסיס ראייתי של ממש. בחוות דעת השמאי מטעם התובעת יש אזכור לכך שנגרמה שקיעה של משטח שיש במטבח, ברם לא ניתן כל הסבר או פירוט באשר לקשר בין כך ובין עבודות הסלילה, וקשר זה איננו נראה ברור על פניו. בנסיבות אלה, אינני רואה לקבוע פיצוי בגין מרכיב זה. יצויין כי אף שיעור הנזק לא הוכח, שכן שמאי התובעת מציין שהשיש הוחלף, אך לא צורפה קבלה המעידה על עלות התיקון.

7. התובעת מבקשת פיצוי אף בגין ירידת ערך הבית, ולעניין זה נקבע בחוות דעת המומחה מטעמה אומדן ירידת ערך בסך 60,000 ₪. אלא שכמפורט לעיל, אינני רואה לקבל חלק גדול ממרכיבי הנזק שנכללו בחוות דעת השמאי מטעמה, ומכאן שגם לא ניתן לקבל את הערכת ירידת השווי כפי שנטענה, מה גם שמרכיביה לא פורטו בחוות הדעת ולא ברור איזה חלק מירידת הערך הנטענת ייחס השמאי לאיזה ליקוי. מאחר שסביר כי לביצוע תיקונים של סדיקה בקירות המבנה תהיה השפעה מסויימת על הערכת שווי הבית, בהנחה של גילוי מידע מעין זה לקונה כמתחייב, מחד גיסא, אך בהיעדר תשתית משכנעת לשיעור ירידת הערך הנטענת על-ידי התובעת, וכן בשים לב לעובדה שאין מדובר בענייננו במבנה חדש, אני רואה לפסוק פיצוי מתון בגין מרכיב זה, על דרך האומדנא, וזאת בסך 8,000 ₪.

8. המסקנה מכל המפורט לעיל היא כי העבודות שביצעה העיריה גרמו לנזקים מסוימים במבנה התובעת, אך אין בידי לקבל את הטענה כי נגרמו מכלול הנזקים הנטענים בתביעה. באשר לנזקים שנגרמו, מחובת העיריה לפצות את התובעת בגינם, שכן היא יכלה וצריכה היתה לצפות גרימת נזק מסוג זה למבנה סמוך למקום בו היא מבצעת עבודות תשתית, ומשהעירייה לא הציגה נתונים כלשהם בדבר האמצעים שנקטה למניעת התממשות הסיכון.

9. נוכח כל המפורט לעיל אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 28,475 ש"ח, כשלסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין. יצויין כי אינני רואה לפסוק הפרשי הצמדה וריבית ממועד מוקדם יותר, בשים לב לעובדה כי התובעת השתהתה פרק זמן ארוך מאוד עד להגשת התביעה.

10. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ (כולל מע"מ).

11. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.