<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד גב' איריס סלוק

ב"כ המשיב: עוה"ד עובדיה שלמה ורן יסעור והמשיב בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

להערת בית המשפט שמדובר בעצם בבקשה ערעורית אני חולקת על בית המשפט מאחר ובית משפט כב' השופטת קנטור וכב' השופטת דגן לא נתנו נימוקים לגופה של החלטה.

ב"כ המשיב:

אנו חוזרים על התגובה. הבקשה הוכרעה על ידי כב' השופטת קנטור. גם הבקשה לעיון מחדש הוכרעה לגופה. לדעתי הבקשה הזאת כמו הבקשה שהוגשה בפני כב' השופטת קנטור אחרי שהכסף כבר שוחרר למעשה מיותרת. מתעמרים בנו בצורה שלי נראית נפסדת. אני אבקש שייפסקו הוצאות כדי שלא נמצא עצמנו נמצאים שוב באולם של שופט תורן מסבירים את עצמנו עוד פעם.

<#3#>

החלטה

אכן למקרא הבקשה עולה כי מדובר בבקשת המבקשת להשיג על החלטות קודמיי שדנו בעניינו של המשיב (כב' השופטות דגן וסגנית הנשיא קנטור).

לעניות דעתי הדרך הנכונה היא להגיש ערעור לבית משפט המחוזי ולא בקשה נוספת.

מהרגע שבו ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת דגן ואילו סגנית הנשיא קנטור דחתה את הבקשה לבטל את אותה החלטה, הפכה ההחלטה להחלטה חלוטה (אלא אם כן הוגש ערעור עליה), ולכן גם אם לא ניתנו נימוקים או שהנימוקים לעניות דעתה של המבקשת היו מוטעים, אינם רלבנטיים עוד לצורך הבקשה הנוכחית. כאמור, הדרך לתקוף את אותה החלטה היא בהגשת ערעור.

למעלה מן הצורך צודק המשיב כי בהחלטת כב' סגנית הנשיא קנטור הייתה התייחסות גם לגופם של דברים ולא ניתן לומר שלא הייתה התייחסות לגוף העניין.

לכן ולאור זאת אני מורה על דחיית הבקשה.

אוסיף עוד כי לא צוין בבקשה שינוי נסיבות כלשהו המצדיק עיון מחדש בהחלטות שניתנו. אילו אכן היו מוצגות עובדות חדשות שלא היו קיימות ערב מתן ההחלטות היה ניתן לעיין מחדש בהחלטה, אך לא כך המצב.

באשר להוצאות צודק המשיב שזו פעם שנייה בה הוא נדרש לדון באותו עניין ולכן אני מחייב את המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשע"ה, 19/01/2015 במעמד הנוכחים.